ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד נודרי בוזיאשוילי :

לפני: כבוד השופט גיא אבנון

המאשימה: מדינת ישראל
באמצעות תביעות מרכז – שלוחת נתניה

נ ג ד

הנאשם: נודרי בוזיאשוילי – ת"ז XXXXXX593

בשם המאשימה: עו"ד שני מלול
בשם הנאשם: עו"ד פרידה וול ועו"ד אברהים הינדי

גזר דין

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות תקיפה סתם – בן זוג, לפי סעיפים 379 ו- 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

כתב האישום

1. ליודמילה למפרט (להלן: ליודמילה) היא גרושתו של הנאשם מזה כ- 20 שנים; מריקה למפרט (להלן: מריקה) היא בתם המשותפת של הנאשם וליודמילה; ל' הוא בנה של מריקה (להלן: ל' או הנכד), בן כ- 9 במועד האירוע. במועד הרלוונטי התגוררו ליודמילה, מריקה וילדיה של מריקה (ובהם ל') בביתם בנתניה (להלן: הבית). ביום 3.3.21 בשעות הערב הגיע הנאשם לבית כשהוא תחת השפעת אלכוהול, ודפק על דלת הכניסה. מריקה פתחה את הדלת והנאשם נכנס פנימה. משהבחינה כי הוא נתון תחת השפעת אלכוהול, ביקשה ממנו לעזוב את הבית. בתגובה צעק הנאשם על מריקה ואחז בה בצווארה, עד אשר הצליחה להשתחרר מן האחיזה. ליודמילה הגיעה ונעמדה בין הנאשם לבין מריקה, אז אחז הנאשם את ליודמילה בחוזקה בידה ודחף אותה לספה בסלון. בנסיבות אלה איים הנאשם על השתיים כי "אני יהרוג אותכם ואתם תמותו ואז אני אלך לבית שלי... אני אשב על רצח". בהמשך עזב הנאשם את הבית. האירועים כולם התרחשו בעת שהנכד נכח בבית.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

2. ב"כ המאשימה טענה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם – שלומן של המתלוננות, ביטחונן, זכותן לחיות בשלווה בתוך ביתן. חומרה יתרה ייחסה המאשימה לביצוע המעשים כלפי גרושתו של הנאשם וכלפי בתו, בשר מבשרו, והכל כשהוא תחת השפעת אלכוהול ובנוכחות נכדו הצעיר. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה לקבוע מתחם ענישה בין 18-8 חודשי מאסר בפועל. אשר לעונש בתוך המתחם, הגישה גיליון רישום פלילי של הנאשם (עת/1) ממנו עולה כי לחובת הנאשם הרשעות קודמות רלוונטיות, בגין חלקן ריצה מאסרים ממושכים בפועל, ובפרט הפנתה לכך שאין זו הפעם הראשונה בה הנאשם פוגע בגרושתו, נתון המקים חשש מפני מימוש איומיו של הנאשם כנגד המתלוננות. לטענת ב"כ המאשימה, נקודת הזכות היחידה העומדת לנאשם – הודייתו וקבלת אחריות במיוחס לו בשלב מוקדם של ההליך. בנסיבות אלה עתרה להעמיד את עונשו של הנאשם בחלקו העליון של מתחם הענישה, בצירוף מאסר מותנה ממושך, פיצויים למתלוננות והתחייבות כספית.

ב"כ הנאשם טענו כי מדובר באירוע קצר מועד ברף חומרה נמוך שלא גרם לנזק. הנאשם דר רחוב, הגיע כדי ללון בבית, והא ירוע התפתח על רקע דין ודברים בינו לבין בתו. הם הפנו לפסיקה, ביקשו לאבחן את פסקי הדין שהגישה המאשימה, ועתרו לקבוע מתחם ענישה בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשים שניתן לרצות בעבודות שירות. אשר לגזירת העונש בתוך המתחם, הנאשם הודה בשלב מוקדם של ההליך בכתב אישום מתוקן וחסך זמן שיפוטי. מכאן, ביקשו להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם (מיום 3.3.21).

הנאשם ביקש להתנצל על מעשיו: "אני לא יודע איך להסתתר מהבושה. איך שאני אוהב את הילדים שלי".

דיון

מדיניות הענישה הנוהגת

3. מטבע הדברים, בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות במשפחה מלמדת על קשת ענישה רחבה המושפעת בראש ובראשונה מנסיבות המקרה וחומרתו. חלק מהאירועים שיובאו להלן נופלים בחומרתם מהעבירות בהן הורשע הנאשם, וחלקם עולים בחומרתם על נסיבות המקרה דנן, והדבר נלקח בחשבון.

רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16). המבקש הורשע באירוע יחיד של תקיפת בת זוג לפי סעיפים 379 ו- 382(ב) לחוק העונשין ("דחף את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה"). בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מאסר לתקופה קצרה שניתן לרצות בדרך של עבודות שירות לבין 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל. כנסיבה לחומרה נשקלה היעדר הבעת חרטה ולקולה היעדר הרשעות מהעת האחרונה ונתק בין המתלוננת והמבקש. נגזר על המבקש עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים לריצוי מאחורי סורג ובריח. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון עמד על כך שמעשיו של המבקש ראויים לגינוי חריף ולענישה שתהלום את חומרתם.

רע"פ 303/16 טלקר נ' מדינת ישראל (13.1.16). המבקש הורשע בהתאם להודאתו בתקיפת בת זוג בכך שדחף את רעייתו, אשר כתוצאה מכך מעדה ונפלה על הרצפה. מיד לאחר מכן בעט בה הנאשם בעודה מוטלת על הרצפה. בית משפט השלום גזר את עונשו לחמישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לאחר שקבע מתחם בין מאסר על תנאי לבין שנת מאסר בפועל, ולאחר ששירות המבחן המליץ על עונש מוחשי ומציב גבולות. הערעור לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות הערעור, תוך שנקבע כי עונשו של המבקש נמצא על הצד המקל ביחס לחומרת מעשיו.

רע"פ 7951/10 ניב נ' מדינת ישראל (2.11.10). נדחתה בקשת רשות ערעור של המבקש אשר הורשע בתקיפת בת זוג ואיומים, בכך שאיים על רעייתו, סטר לה, הצמיד סכין לצווארה ואיים כי יהרוג אותה, ובהמשך רדף אחריה כשהסכין בידו תוך השמעת איומים על חייה. בית משפט השלום גזר על המבקש 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל, וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.

ע"פ (מחוזי מרכז-לוד) 1616-12-20 פיקדו נ' מדינת ישראל (15.2.21, טרם פורסם). המערער הורשע (ע"י מותב זה) לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות איומים ותקיפה סתם – בן זוג, בכך שתפס בשערה של המתלוננת, משך אותה ובעט בה. שכנה שחזתה באירוע צעקה למערער להפסיק, והלה בתגובה איים עליה. בהמשך זרק המערער טלפון לעברה של המתלוננת, תפס בידה ומשכהּ. נקבע מתחם עונש בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות, לבין 10 חודשי מאסר. המערער נדון לשישה חודשי מאסר, עליהם הופעלו במצטבר 2 מאסרים מותנים (5 חודשים, 3 חודשים), כך שסך הכל נדון למאסר בפועל למשך 14 חודשים. ערעורו התקבל באופן חלקי – המאסרים המותנים הופעלו בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו, כך שיישא עונש מאסר בפועל למשך 11 חודשים.

עפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 40581-08-20 אלולו נ' מדינת ישראל (17.11.20, טרם פורסם) . נדחה ערעורו של מערער שנדון בעקבות הודאתו ל- 14 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של תקיפת בת זוגו. הוא סטר על פניה, וכשהתרחקה ממנו – תפס בידה ומשכהּ לכיוונו, הפילהּ ארצה והכה אותה בכל חלקי גופה. בהמשך, אחז בראשה ומשכהּ לכיוונו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל, והתחשב בגזירת העונש בעברו הפלילי של הנאשם (מעולם לא ריצה עונש מאסר) ובהמלצה שלילית של שירות המבחן.

עפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 22674-12-19 אבו סלימאן נ' מדינת ישראל (25.2.20, טרם פורסם). נדחה ערעורו של מערער שנדון בעקבות הודאתו ל- 11 חודשי מאסר פועל בגין עבירה של תקיפה סתם – בן זוג. המערער תקף את רעייתו בעיבורה של עיר במספר מכות אגרוף לראשה, זאת לנגד עיניהם של עוברי אורח ושניים מילדיהם הקטינים של בני הזוג. לאחר שהורחק מהמתלוננת בידי עוברי האורח, השתחרר מאחיזתם ושב לתקוף את המתלוננת באמצעות ידו לעבר כתפה וידה, וחדל ממעשיו רק לאחר ששוטר שהיה במקום תפס בו והרחיקו מהמתלוננת. בתגובה צעק על השוטר "אל תתערב ביני לבין אשתי". בית משפט השלום עמד על עברו הפלילי המכביד והרלוונטי של הנאשם ועל היעדר תסקיר או אופק שיקומי, ומנגד על כך שהנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט.

ת"פ (שלום ראשל"צ) 46882-09-19 מדינת ישראל נ' פלוני (25.1.21). הנאשם הורשע (ע"י מותב זה) לאחר שמיעת ראיות בתקיפה סתם – בן זוג. במהלך ויכוח בינו לבין רעייתו שהייתה בהריון באותה עת, תפס הנאשם בחוזקה בכתפה והוריד את ראשה כלפי מטה. לאחר שהצליחה להשתחרר מאחיזתו תפס הנאשם את ראשה מתחת לבית שחיו והורידו פעם נוספת כלפי מטה. בהמשך תפס בצווארה בידו האחת, בעודו מחזיק בידה האחרת. המתלוננת ניסתה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם, אשר הושיב אותה על מדרגות בנין סמוך. נקבע מתחם עונש בין מאסר קצר שניתן לרצותו בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון ל- 4 חודשי מאסר בפועל עליהם הופעלו במצטבר ובחופף 6 חודשי מאסר מותנה, כך שסך הכל נדון הנאשם ל- 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ת"פ (שלום ראשל"צ) 63327-11-18 מדינת ישראל נ' אלחייק (22.10.20). הנאשם הורשע (ע"י מותב זה) לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירת תקיפה סתם - בן זוג. על רקע ויכוח בינו לבין המתלוננת מחוץ למועדון בו בילו, סטר לה הנאשם והדף אותה לאחור. כשהתקרבה לעברו פעם נוספת, היכה אותה במכת אגרוף כך שנפלה לארץ. מתחם הענישה נקבע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר, והנאשם נדון ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ת"פ (שלום ראשל"צ) 18575-07-19 מדינת ישראל נ' פלוני (26.01.2020). הנאשם (נעדר הרשעות קודמות) הורשע (ע"י מותב זה) על פי הודאתו בתקיפת בת זוגו ובהפרת הוראה חוקית בכך שסטר על לחיה של המתלוננת (אשתו), היכה אותה במכות על ראשה ותפסהּ בשערה ובצווארה. בהמשך, בעודו תחת תנאים מגבילים שכללו הרחקה מהמתלוננת ואיסור יצירת קשר, הגיע הנאשם לביתו (שם שהתה המתלוננת) וסירב לעזוב את המקום. נקבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל, ונגזר עונש מאסר בן 5 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

4. אשר לעבירות האיומים, ככל שמדובר בעבירה יחידה, מתחם העונש המקובל בפסיקה נע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל. ראו רע"פ 96/16 טמוזרטי נ' מדינת ישראל (6.1.16); ע"פ (מחוזי חיפה) 42146-02-15 יעקב בכר נ' מדינת ישראל (06.05.2015) (במקרה זה בוטלה ההרשעה); ת"פ (שלום חיפה) 7990-10-16 מדינת ישראל נ' סער מור (07.05.17); ת"פ (שלום אשקלון) 36801-03-15 מדינת ישראל נ' פלוני (27.04.15); ת"פ (שלום רחובות) 1068-08-14 מדינת ישראל נ' יוסף כהן (03.12.2014); ת"פ (שלום אילת) 47527-11-12 מדינת ישראל נ' פלוני (01.04.2014); ת"פ (שלום רמלה) 34966-02-13 מדינת ישראל נ' שמעון מהרט (25.03.2014); ת"פ (שלום פ"ת) 10504-03-13 מדינת ישראל נ' א' צ' (04.11.2013).

בחנתי בעיון את פסקי הדין אליהם הפנו הצדדים. אין בהם כדי לשנות מהקו העקבי והמחמיר בו צועדת הפסיקה בעבירות בהן עסקינן.

מתחם העונש ההולם

5. המתחם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. במעשיו פגע הנאשם במתלוננות – בתו וגרושתו – הן פיזית והן נפשית. הוא תקף את שתיהן באלימות בתוך ביתן פנימה, תוך פגיעה בזכותן למוגנות, לביטחון, לשלמות גופן ולשלוות נפשן.

לטובתו של הנאשם, אין מדובר במעשים מתוכננים, כי אם בכאלו שבוצעו בפרץ קצר של אלימות פיזית ומילולית. הנאשם לא עשה שימוש בחפצים, לא נעזר בשותפים, לא גרם לחבלות ולא הסב נזק לרכוש, ועזב את ביתן של המתלוננות מיד בתום האירוע.

לחובתו של הנאשם: הוא ביצע את מעשיו כשהיה נתון תחת השפעת אלכוהול, נתון המעלה סיכון לחזרתיות ככל שהנאשם ישוב ויעמיד עצמו בסיטואציה דומה; על רקע מצבו של הנאשם וכדי להרחיק את הסכנה, ביקשה בתו כי ייצא מן הבית, ונזכיר – אין מדובר בבֵיתו של הנאשם אשר גרוש מליודמילה מזה שנים רבות, כי אם בבֵיתן של גרושתו ובתו. הנאשם לא הסתפק בסירוב לצאת, אלא תקף את בתו וגרושתו כמתואר בכתב האישום; הנאשם החל את מעשיו בכך שאחז בבתו מריקה בצווארה, עד שזו הצליחה להשתחרר מהאחיזה. אלא שהוא לא הסתפק בכך – כשהגיעה גרושתו ליודמילה (ואמהּ של מריקה) כדי להגן על בתה ולחצוץ בינה לבין הנאשם, תקף אותה האחרון בכך שאחז בידה ודחף אותה לספה. גם בכך לא הסתפק הנאשם, אשר חתם את אירועי האלימות באיומים ברצח שהפנה כלפי השתיים. עסקינן באירוע קצר מועד ומפחיד, במסגרתו מצאו עצמן המתלוננות כקורבנות בתוך ביתן פנימה. נסיבות מיוחדות לחומרה נלמדות מביצוע המעשים בנוכחות נכדו בן התשע של הנאשם – בנה של מריקה ונכדם המשותף של הנאשם וליודמילה.

מכאן, האלימות עצמה אינה ברף גבוה, אך שילוב הנסיבות מבסס חומרה יתרה, ובעיקר פוטנציאל של נזק נפשי למתלוננות ולנכד שנאלץ לחזות באירוע. לאחר שנתתי דעתי לשיקולים המנויים בסעיף 40ג(א) וסעיף 40ט לחוק העונשין, לאור הממצאים עליהם עמדתי לעיל ולאחר שבחנתי את מדיניות הענישה הנוהגת, אני קובע את מתחם העונש בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 14 חודשי מאסר בפועל.

גזירת העונש המתאים לנאשם

6. לקולה: הנאשם הודה במיוחס לו, הביע חרטה על מעשיו, וחסך מן המתלוננות את הצורך להעיד בבית המשפט, וכפועל יצא מכך, חסך בזמן שיפוטי. הנאשם בן כ- 63, דר רחוב, שוהה במעצר מאז האירוע, וחזקה כי עונש מאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח איננו קל עבורו, במיוחד בתקופה בה אנו מצויים כיום, עדיין תחת השפעות מגפת הקורונה.

לחומרה: לחובתו של הנאשם רישום פלילי מכביד, בעבירות רלוונטיות. אמנם, חלק מן העבירות רחוקות בזמן, אך רצף ההרשעות מלמד על מי שלאורך שנים שב וביצע עבירות אלימות פיזית ומילולית, בגין חלקן ריצה עונשי מאסר ממושכים. כן יש לתת את הדעת לכך שאין זו הפעם הראשונה בה הנאשם מורשע בעבירות אלימות כלפי ליודמילה, מבלי שלמד את לקחו. מכאן, מדובר בשור מוּעד, אשר שב ופוגע בסביבתו, לרבות במשפחתו הקרובה, מבלי שמורא הדין חל עליו, ואף עונשי מאסר משמעותיים שהוטלו עליו בעבר – לא היה בהם כדי להניאו ממעשיו. העובדה שהנאשם הֵהין לבצע את מעשיו בנוכחות נכדו – ילד בן 9 שנאלץ לחזות בסבו תוקף באלימות את אמו וסבתו ומאיים לרצוח אותן – יש בה כדי להצדיק הטלת ענישה מחמירה, גם כדי להרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע את מעשיו הרעים.

7. בטרם סיום, לא למותר לחזור ולהזכיר את חובתה של מערכת אכיפת החוק להגן על קורבנות עבירות אלימות בכלל ועבירות אלימות במשפחה בפרט, ואת החומרה היתרה בה יש לראות מעשי אלימות של גבר כלפי בת זוגו. נשוב ונדגיש כי עקרון ההלימה הוא השולט בכיפה. ראו רע"פ 340/21 אבראהים מסרי נ' מדינת ישראל (28.1.21):

"כפי שהודגש לא אחת, יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כלפי עבירות אלימות במשפחה – ואלימות בין בני זוג בפרט – על מנת למגר תופעה נפסדת זו. זאת, בין היתר לנוכח הקושי הקיים לעיתים בחשיפת עבירות אלו, המבוצעות בהסתר מאחורי מפתן הדלת; הפגיעה הקשה שהן מסבות לתחושת הביטחון של בני המשפחה – וקורבנות המעשים בפרט; והחשש מהסלמת המעשים באופן העלול אף לסכן את חיי בני המשפחה, ובהם בת זוגו של התוקף (ראו והשוו רע"פ 1884/19 פלוני נ' מדינת ישראל (14.3.2019))" (פס' 10).

8. החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 11 חודשי מאסר בפועל אשר ימנו מיום מעצרו – 3.3.21.
ב. 6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות אלימות מסוג פשע.
3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות אלימות מסוג עוון, לרבות איומים.
ג. פיצויים בסך 2,000 ש"ח אשר ישולמו לכל אחת מהמתלוננות (עדות תביעה מס' 1 ו- 2). סה"כ ישולמו פיצויים בסך 4,000 ₪. הפיצויים ישולמו ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים – החל ביום 10.7.21 ובכל 10 בחודש שלאחריו. לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הפיצויים לפירעון מידי.
ד. הנאשם ייתן התחייבות בסך 3,000 ש"ח ₪ להימנע בתוך שלוש שנים מביצוע עבירת אלימות מסוג עוון או פשע, לרבות איומים. הנאשם יצהיר על התחייבותו לפניי עוד היום, שאם לא כן, ירצה תקופת מאסר בת 5 ימים. ההתחייבות תיכנס לתוקף במועד שחרורו של הנאשם ממאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: נודרי בוזיאשוילי
שופט :
עורכי דין: