ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ערן מנשקו נגד ג'נסיס פרסום ומיתוג בע"מ :

בפני כבוד ה רשם בכיר אדי לכנר

תובע

ערן מנשקו(דימסיה)

נגד

נתבעת
ג'נסיס פרסום ומיתוג בע"מ

פסק דין

פתח דבר
לפני תביעה על סך 75,000 ₪ שהוגשה בטענה להפרת הסכם התקשרות מצד הנתבעת.

התובע הוא הבעלים של עסק מורשה "דימסיה", אולם בוטיק לאירועים. לטענת התובע, ביום 27.02.2020 נחתם הסכם התקשרות בינו ובין הנתבעת למיתוג ופרסום עסקו בהתאם להצעת מחיר בו התחייב התובע לשלם סך חודשי של 2,583 ₪ כולל מע"מ למשך שנה, זאת החל מחודש ינואר 2020 ועד חודש ינואר 2012. לטענת התובע, התמורה החוזית היא שירותי מיתוג ופרסום של עסק התובע. ביום 27.01.2020 שילם התובע את התשלום החודשי הראשון לנתבעת, וביום 19.02.2020 שלח לנתבעת את כל המידע הדרוש לצורך הספקת השירות. ביום 25.02.2020 נפגשו התובע והנתבעת במשרדה של האחרונה ובמסגרת פגישה זו הציגה הנתבעת את המודעות לצורך הפרסום בפייסבוק ובחודש מרץ 2020 החלה הנתבעת בפרסום.

ביום 15.03.2020 הוכרז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה והוחלט על הגבלות במשק, ובין היתר סגירת אולמות האירועים. התובע פנה לנציג הנתבעת בבקשה להספקת או דחיית פעילות הפרסום. לאחר שיחה בין הצדדים הוחלט, כי הנתבעת תשיב 50% מהתשלום החודשי ששילם התובע בעבור חודשים מרץ-אפריל 2020, וזאת על סף סך 2,526 ₪. לטענת התובע, מיום העברת המידע הנדרש לפרסום לידי הנתבעת, קרי מיום 19.02.2020, ועד ליום 14.07.2020, לא סיפקה הנתבעת את מה שהתחייבה אליו בהצעת המחיר. בשל כך נפגע עסקו של התובע בשל חוסר מהותי בחומרים שציפה לקבל כחלק מהשירות שרכש מהנתבעת. התובע ביקש להקפיא את ביצוע ההסכם ולהמשיכו לאחר משבר הקורונה ובכפוף לכך ביקש מהנתבעת שתשיב לו סך של 3,874 ₪, או לחילופין יסיימו את ההתקשרות ביניהם. הנתבעת סירבה. לטענתו של התובע, הנתבעת לא סיפקה את התמורה בהתאם להסכם ובכך על הנתבעת להשיב לתובע סך של 50% מסך התשלום החודשי ששילם התובע בעבור חודשים מרץ-אפריל 2020, קרי: 2,526 ₪. התובע אף הציע פשרה שסורבה מצד בנתבעת. לטענת התובע מאחר שהנתבעת לא סיפקה את התמורה שהתחייבה לספק, נגרם לתובע ועסקו נזק כלכלי ותדמיתי.

לטענת הנתבעת אין כל קשר סיבתי בין כישלון התמורה לו טוען התובע לנזק העקיף העומד על סך של 85% מסך התביעה. הנתבעת טוענת כי התחשבה במצבו הכלכלי של התובע, ולפנים משורת הדין העניקה לו הנחה של 50% על תשלומי מרץ-אפריל 2020. כמו כן, לטענת הנתבעת, השירות היה לשביעות רצונו של התובע ועל יסוד כך פנה התובע לבירור על מנת לקבל הצעת מחיר לשירות נוסף שיינתן לו מהחברה. לטענת הנתבעת פריסת התשלומים לא מעידה על התפלגות העבודה על פני שנה שלמה שהרי עיצוב התפריט ותכנון הקמפיין שנעשו מהווים עיקר העבודה והתמורה. הנתבעת נענתה לכל בקשות התובע לעזרה בתשלומים והסכימה להקפאה זמנית של ההתקשרות בשל הקורונה. לטענת הנתבעת, התנהלותו של התובע הייתה "בריונית". הנתבעת טענה גם לזכות קיזוז ע"ס 12,000 ₪ בתוספת מע"מ, אות הייתה זוכה לקבל מהלקוח אשר סוכל בכוונת מתכוון ע"י התובע.

בדיון שהתקיים ביום 15.12.2020 ב"כ הצדדים חזרו על האמור בכתבי הטענות וניסו להגיע לעמק השווה, משלא הצליחו, נקבע דיון הוכחות ליום 21.12.2020.

בדיון שהתקיים ביום 21.12.2020 העידו העדים מטעם הצדדים.

התובע, מר ערן מנשקו חזר על טענותיו שבכתב התביעה והוסיף כי בחודשים מרץ-אפריל הנתבעת יצאה לחל"ת ולא הודיעו לו על כך, וזו הסיבה להנחה של 50% שקיבל על חודשים אלו מהנתבעת. עוד העיד כי בחודשים הנ"ל לא סיפקו את התמורה בשל היציאה לחל"ת, הציעו לו החזר של 50% ובשביל לקבל אותו הוא נשלח אליו מטעם הנתבעת מסמך שהוא חתם עליו. מר מנשקו ציין כי בחודשים הנ"ל החברה סיפקה שירות לשביעות רצונו, וכי ביום 11.5.2020 היה דין ודברים בין הצדדים בדוא"ל, המלווה באכזבה רבה מצידו, לעניין שינויים בתפריט וגודלו ללא סיפוקו. בנוסף העיד שהתפריט נכנס בסופו של דבר לדף A4. מר מנשקו אישר כי פנה לנתבעת בבקשה להתקשרות נוספת ליצירת אתר חדש.

מר מנשקו ציין עוד, כי לא הועבר אליו דף הנחיתה ובכך שילם סכום נוסף על החזקתו אצל הנתבעת. לאחר מכן סוכם כי לא ישלם סכום כסף על אחסון דף הנחיתה אך עדיין הוא יישאר בידי הנתבעת, אך גם לאחר ההעברה היו בעיות טכניות רבות. לבסוף העיד כי דף הנחיתה והתפריט עברו ביום 14.7.2020. חרף כל זאת, אישר בעדותו כי ההסכם עם הנתבעת לא נקבעו לוחות זמנים.

נציג הנתבעת מר יניב פרץ העיד כי הצעת המחיר היא חלק מההסכם; כי הייתה חלוקה לתשלומים, וכי 95% מהעבודה נעשית בתחילת ההתקשרות, וכי ישנו זמן משוער של הקמפיין שהוא 30 ימים. עוד העיד כי דף הנחיתה בוצע במסגרת 30 ימים והוצג בפגישת התוצרים. לאחר מכן התובע קיבל המון "לידים" מדף הנחיתה כי הקמפיין הצליח מאוד, אך התובע לא התקשר ללקוחות.

מר פרץ ציין, כי לאחר שיחות רבות עם התובע בחודש מאי 2020 נמסר לו התפריט הסופי לשביעות רצונו, וכי התובע התקשר אליו באופן אישי וביקש שיבוא לקראתו, וביצע לו העברה בנקאית לאחר שנפרע השיק, וכי ביום 19.7.2020 שלח לו התובע הודעה SMS בה הודה לו.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים אני קובע כי דין התביעה להידחות וארחיב.

אין מחלוקת כי בין הצדדים כי נכרת הסכם למתן שירותי פרסום בדיגיטל. כמו כן, אין מחלוקת כי התובע שילם סך של 10,538 ₪ מתוך סך של 30,996 ₪ שבהסכם, וזאת ע"י המחאות דחויות. את יתרת הסכום שבהמחאות, התובע ביטל.

בנוגע לשאלה - האם פריסה לתשלומים מעידה על התחייבות להספקת שירות חודשית מצעד הנתבעת? התובע העיד כי הנתבעת לא התחייבה על זמן "הם לכאורה לא מתחייבים על זמן" (עמוד 11, שורה 3 לפרוטוקול מיום 21.12.2020). לא מצאתי התחייבות חוזית של הנתבעת לעמידה בזמנים מדויקים. כאשר התובע מציג שהייתה התחייבות של הפסקת דף נחיתה עד 30 ימים, אך הנתבעת לא מתחייבת בזמן אלא מגדירה תקופת זמן משוערת של עד כ-30 ימים. כך גם העיד מנכ"ל הנתבעת, מר יניב פרץ ואומר כי מרבית העבודה נעשית בתחילת ההתקשרות ולאחר מכן מתוחזקת לאורך זמן. אני מוצא את עדותו של מר יניב פרץ מהימנה.

מעיון בחומר המצוי בתיק, עולה כי התובע פנה מספר פעמים עם פרוץ משבר הקורונה, אל הנתבעת בבקשה להקל על תשלומיו. כאשר האחרונה נענתה בחיוב בכל פעם. כמו כן, מחומרים המוצגים בתיק עולה כי הנתבעת העניקה הנחה של 50% על תשלום לחודשים מרץ-אפריל 2020 כחלק מניסיונה לבוא לקראת התובע. בכך, אני רואה את עדותו של התובע לא מהימנה כאשר טוען כי ההנחה ניתנה לו כפיצוי והודאה בהספקת שירות לקוי. לא מצאתי כל סימוכין לטענה זו, גם מעדותו של התובע וגם מחומר התביעה ובכך אני מוצא את עדותו של התובע כלא מהימנה.

התובע בעדותו חוזר ואומר כי לא קיבל שירות ראוי ומענה בזמן. מעיון בחומר המצוי בתיק אני מתרשם אחרת. קיימות התכתבויות חוזרות ונשנות בין הצדדים המעידות על עבודה שוטפת ורצינית מטעם הנתבעת. זאת ועוד, נציגי הנתבעת דאגו לשוב ולברר מול התובע האם התוצרים לשביעות רצונו, דאגו לתזכר אותו והתייחסו לכל הערה לתיקון שהציע התובע. כמו כן, בכל צעד וצעד ביקשו את אישורו של התובע להתקדם ופעלו כמצופה מאנשי מקצוע. בכך אני מוצא את עדותו של התובע לעניין זה, לא מהימנה.

לעניין טענת התובע כי לא סופקו לו השירותים אותם התחייבה לספק הנתבעת כתמורה שבחוזה בין הצדדים. מודה התובע בעדותו כי אכן קיבל את התפריט. כמו כן, מודה כי "בסופו של דבר נכנס לדף A4" (עמוד 9, שורה 4 לפרוטוקול מיום 21.12.2021) כאשר משפט זה מעיד על כך, שאכן התבצעו תיקונים והיה חילופי דברים בין הצדדים המעידים על עבודה שוטפת. בנוסף, התובע טוען כי התפריט הוא ליבו הפועם של עסקו, וללא התפריט אין הוא יכול לתת שירות מספק ללקוחותיו. אך מחומרי התיק עולה כי כאשר נשלחה לו הגרסה הסופית והמתוקנת של התפריט, לא הייתה התייחסות מצד התובע, ואף הנתבעת דאגה לתזכרו ביום שלמחרת. על כך, נענתה הנתבעת כי התובע לא התפנה להביט בתוצר. הרי שאם התפריט הוא חלק כה קוהרנטי מעסקו של התובע, ולטענתו זו הסיבה העיקרית לרצונו לסיים את ההתקשרות עם הנתבעת, מצופה מהתובע בראש ובראשונה להתייחס אל כל הנוגע לתפריט. בכך אני מוצא את עדותו של התובע בעניין זה לא מהימנה.

עוד עולה מעיון בחומר המצוי בתיק כי התובע נוטה להשתמש בדרישת ביטול באופן שחוזר על עצמו, וזאת על מנת להשית לחץ על הנתבעת. כך, תחילה דורש ביטול חוזה ולאחר שבוע מבקש הצעת מחיר לשירות נוסף של התובעת, ולאחר זמן מה שוב חוזר על דרישותיו לביטול החוזה וכעבור תקופה משבח את נציגי הנתבעת על עבודתם. בכך, דרישותיו של התובע להפסקת התקשרות אינן בתום לב ולא ניתן לראות כי ישנה כוונת אמת להפסקת ההתקשרות. כמו כן, איני מוצא כל פגם בהתנהלות הנתבעת ובכך איני רואה כל הפרה מצידה.

לעניין רכיב ההפסדים ועוגמת הנפש - התובע לא עמד בנטל הראייה על מנת להראות כי אכן נגרמו לו הפסדים קשים בעקבות התקשרות קלוקלת לכאורה עם הנתבעת. התובע לא עמד על טענה זו ולא הוכיח אותה באופן מספק. התובע לא הציג עדים וראיות על מנת לחזק טענה זו. בדוחות רווח והפסד שהציג התובע נראה כי הכנסותיו ירדו בכ-450 ₪ בין השנים 2019-2020. איני רואה כל קשר סיבתי בין התקשרות התובע עם הנתבעת לבין ירידה בהכנסותיו של עסקו של התובע. כמו כן, ההפסד המוצג לא תואם לטענותיו של התובע שטען להפסדים של עשרות אלפי שקלים ובשל כך ביקש את הסעד. בכך אני דוחה טענה זו.

הנתבעת עמדה בהתחייבויותיה החוזיות מול התובע, סיפקה שירות מלא ואף העניקה הנחות רבות ומשמעותיות לתובע. זאת, לפנים משורת הדין ובהתחשבות במצבו הכלכלי הקשה שנגרם לו בעקבות משבר וירוס הקורונה. זכותה החוזית המלאה של הנתבעת לקבל את התשלום המלא המגיע לה לפי ההסכם בין הצדדים ובכך אני קובע כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר
בהינתן האמור, התביעה נדחית. התובע יישא בשכ"ט ב"כ הנתבעת בסך של 8,775 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שכן אחרת יישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ערן מנשקו
נתבע: ג'נסיס פרסום ומיתוג בע"מ
שופט :
עורכי דין: