ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף בנבנישתי נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת שירי שפר

מבקשים

יוסף בנבנישתי

נגד

משיבים

  1. מדינת ישראל
  2. משטרת ישראל-פניות נהגים

בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין 2 דוח ות שמספריהם 50153496265 ו- 51117809890 וזאת בהתאם לסמכותי מכ וח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (בבקשה צו יינו 3 דוחות – אך דוח 50153496265 צויין פעמיים).

על פי האמור בדוח 50153496265, ביום 04/08/19 נהג המבקש בחוסר זהירות בכך שהחזיק ערימת דפים על ההגה ומבטו לא היה מופנה אל הכביש . דוח זה נמסר למבקש בעת רישומו. בגוף הדוח צויין כי המועד האחרון להגשת בקשה להישפט הינו 03/11/19 , שהוא המועד האחרון שנקבע בחוק לתשלום הקנס.

על פי האמור בדוח 51117809890, ביום 26/03/18 לא אפשר המבקש להולך רגל לסיים חציית הכביש במעבר חציה בבטחה. דוח זה נמסר למבקש בעת רישומו. בגוף הדוח צויין כי המועד האחרון להגשת בקשה להישפט הינו 24/06/18, שהוא המועד האחרון שנקבע בחוק לתשלום הקנס.

בבקשתו לא ציין המבקש מדוע לא הגיש בקשות להישפט במועד. המבקש טען כי הוא כופר בביצוע העבירות וכי עצר בצד ולא השתמש בפלאפון (?) . המבקש אישר כי הדוחות שולמו – אך זאת לטענתו על ידי אשתו אשר שילמה את חובותיהם בסך של מאות אלפי שקלים. המבקש צירף לבקשתו תצהיר התומך בבקשה, אך לא צורף תצהיר של אשת המבקש.

המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה הדוחות שולמו, עוד ציינה כי אין בטיעוני המבקש כדי להצדיק את אי עמידתו במועדים שנקבעים בחוק, ואין בבקשתו כדי להצביע על עיוות דין שנגרם לו אשר מצדיק להיעתר למבוקש.

השיקולים להם בית המשפט נדרש בדונו בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהן:
האחד – סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש במועד את הבקשה להישפט.
השני – אם יגרם למבקש עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.

אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים. ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם):

"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר."

בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון הטענות העובדתיות הן ברורות . ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 5445/08 להב שמואל נ' מדינת ישראל (26.10.08) וגם ע"פ (ירושלים) 2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל (30.10.08).

בחנתי את טענותיו של המבקש: בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עיוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל:
"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. "

טענה כללית כי המבקש כופר בביצוע העבירה אין בה די כדי לבסס טענת עיוות דין המצדיקה ביטול פסק דין (ראו רע"פ 2573/17 גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.17). טענה כי בדוחות מספר רב של כשלים ראייתיים – הינה טענה כללית , שאינה מפורטת. טענת המבקש כי חנה בצד הדרך וכי לא השתמש בטלפון אינה רלוונטית לעבירות המיוחסות לו בשני הדוחות.

לא זו אף זו, הקנסות בצד 2 הדוחות כבר שולמו. בהתאם לסעיף 229 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 יחשב תשלומו של דוח כהודאה באשמה, הרשעה ונשיאה בעונש אלא אם תובע משטרתי ביטל הדוח לאחר תשלומו.

תשלום הדוח הופך אותו לחלוט וחל עיקרון סופיות הדיון. רק לעתים נדירות ניתנת הארכת מועד להישפט בגין דוח ששולם, גם כאשר הטענה היא שהדוח שולם על ידי אחר. במקרה זה – טענה לפיה אשת המבקש שילמה מאות אלפי שקלים לכיסוי חובות המבקש – לא גובתה בתצהיר אשת המבקש. יתרה מכך – לא יעלה על הדעת כי תשלום של מאות אלפי שקלים נעשה ללא ידיעת המבקש ולכן אין כל משמעות לשאלה מיהו הגורם המשלם.

בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.

לאור האמור, משלא נטען כלל כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשות להישפט במועד, משלא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, מששולמו הקנסות בצד 2 הדוחות ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף בנבנישתי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: