ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין tefagergis shewt נגד עיריית פתח תקווה :

20 מאי 2021
לפני: כבוד הרשמת ערמונית מעודד
התובע:
tefagergis shewt

-
הנתבעים:
1. עיריית פתח תקווה
2. עומר לוטפי
3. פיתוח בגן בע"מ
4. תלתן - שרותי אחזקה בע"מ
5. אחמד חוסני עומר
6. אחמד מסעוד עלי

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת 4 (להלן – תלתן), להורות על חיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בהליך.
אקדים ואציין כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ולהלן אפרט נימוקיי בקצרה.
תקנה 116א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 (להלן - התקנות) קובעת כי ככל שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל או אחת המדינות שאמנת האג חלה עליהן, הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה, למעט אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו או יכולת פירעון עתידית, או אם מתקיימים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותו מהפקדת ערובה.
בענייננו, התובע הוא אזרח אריתריאה, מדינה שלא חלה עליה אמנת האג ולפיכך הכלל הוא חיובו בהפקדת ערובה, אלא אם הוכחה אחת החלופות בתקנה.
במסגרת בקשה זו טוענת תלתן , כי יש להורות על חיוב התובע בהפקדת ערובה הואיל ושמה "שורבב" לכתב התביעה המתוקן לאחר שהנתבע 2 (להלן – מר לוטפי) ניסה לחמוק מאחריות כלפי תשלום זכויות התובע כמעסיקו הישיר . לגרסתה, מר לוטפי הועסק כשכיר בשורותיה 13 חודשים בלבד, תקופה קצרה בהרבה מהתקופה הנתבעת וזאת לבקשתו, בעקבות סכסוך בינו לבין אחיו, הנתבע 5 , אשר שימש כקבלן משנה עמו התקשרה תלתן.
לטענתה, נוכח רצון להשכין שלום בין שני אחים היא נאותה להעסיק את מר לוטפי באופן ישיר כאשר בפועל הנתבע 5 המשיך להיות אחראי למר לוטפי לכל דבר ועניין.
לפיכך טוענת תלתן, כי אין כל יריבות בינה לבין התובע או בינה לבין מר לוטפי ועל כן, הואיל והתובע לא הניח כל תשתית ראייתית לחיובה והסתפק בהעלאת טענות כלליות, הרי שיש לחייבו בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה.
התובע התנגד לבקשה והטעים, כי בקשה זו באה לעולם לאחר שה ושלם ההליך המקדמי לאחר שהתובע נחקר על תצהירו כאשר תלתן לא התגוננה בהליך בזמן וגרמה מחדלים רבים לצדדים בהליך.
לגופו של עניין טען התובע כי הוא הוכיח שמר לוטפי היה הממונה הישיר שלו בעבודתו וציין כי מגרסת תלתן עולה כי היא התקשרה עמו ועם אחיו, קבלנים שאינם רשומים כקבלני משנה, ללא ידיעת העירייה. משכך טען התובע, כי די בכך שהוכח כי תלתן הטעתה לעניין ההתקשרות עם הממונה על התובע בצירוף הוכחת תקופת העסקתו הרציפה על ידי דוח איכון ורישומי שעות על מנת לקבוע כי הוכחה ראשית ראיה להוכחת התביעה.
לאחר עיון בתיק בית הדין, סבורני כי מתקיימים טעמים מיוחדים בשלם יש ליתן פטור מהפקדת ערובה ואפרט.
בע"ע 2385-02-17 אחמד אבו מוחסן נ' קיבוץ בית הערובה ( 11.2.2021) נדון מהותו של הסדר "טעמים מיוחדים שירשמו" תוך שנפסקו הדברים הבאים:
"בנוסף לשני ההסדרים הראשונים שפורטו בתקנה, שבהן נדרש תובע להראות כי הוא עמד בתנאים קונקרטיים על מנת שבית הדין יפטור אותו מחובת הפקדת ערובה, נקבע בתקנה הסדר שלישי חלופי לשני ההסדרים הראשונים - " טעמים מיוחדים שיירשמו". הסדר זה מקנה לבית הדין שיקול דעת רחב לקבוע שמתקיימות במקרה שלפניו נסיבות המצדיקות לפטור תובע מחיוב בהפקדת ערובה. על פי דברי ההסבר לתקנה, בית הדין יכול לפטור מהפקדת ערובה, בין היתר, "במקרים בהם מתרשם בית המשפט כי בנסיבות העניין אין זה מן הצדק ומן ההגינות להטיל על התובע הפקדת ערובה. במסגרת זו, יכול בית הדין לשקול את אופי הזכות הנתבעת והאם היותה זכות קוגנטית של העובד, את החלופות האפשריות לערובה, וכן את נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, וזאת בהסתמך על הפסיקה אשר התוותה את שיקול הדעת עד כה".

אשר להחלת הסדר חלופי זה, מקום בו מדובר בתבנית העסקה מורכבת, נכתב:
"אחד ממאפייני העסקת עובדים עליהם חלה התקנה הוא העסקתם ב"שרשור קבלנות", עת פעמים רבות הם מועסקים על ידי קבלני כוח אדם או קבלני שירותים, ולעתים הם מועסקים אף ב"שרשור מרובע" – דהיינו, המזמין מתקשר עם קבלן שירות, וזה מצדו מתקשר עם קבלן משנה נוסף למתן השירותים. יש מקרים, שבהם קיימת עמימות כלפי העובד לגבי זהות מעסיקו, ויש מקרים שבהם מועבר העובד ממעסיק למעסיק אף ללא ידיעתו. ...
בהתאם לפסיקה, במסגרת הדיון בתביעה, על בית הדין גם לבחון את הלגיטימיות ואותנטיות ההתקשרות בין הגורם הנתבע לבין קבלן כוח האדם או קבלן השירות. בתביעות מסוג זה יש להתחשב בפערי הכוחות והמידע שבין העובד לבין הגורם הנתבע על ידו, במיוחד בהתייחס לתנאי ההתקשרות שבין הגורם הנתבע לבין קבלן כוח האדם או קבלן השירות ואופן ההתחשבנות ביניהם. כמו כן, יש להתחשב בכך שהוכחה שהגורם הנתבע היה מעסיק במשותף או שלא מדובר בהתקשרות אותנטית ולגיטימית בדרך כלל דורשת שמיעת עדויות על נסיבות ההעסקה וההתקשרות בין הגורמים הרלוונטיים, ובקשיים הכרוכים לעובד להציג עדויות אלה בשלב הראשוני של בירור התביעה. לדעתנו, ובמיוחד עת לא שולמו לעובד זכויותיו על ידי המעסיק הישיר, על בית הדין לשקול אם שיקולי הגינות וצדק אינם מחייבים לאפשר לעובד למצות את ההליך לבירור חבותו של הגורם הנתבע ולא להציב חסם לבירור התביעה לגופה, גם אם בשלב ההתחלתי של ההליך בידו רק ראשית ראייה להוכחת העסקתו באתר/מקום העבודה של הגורם הנתבע ואין בידיו ראשית ראייה להוכחת חבותו של הגורם הנתבע."

בענייננו, כתב התביעה המקורי הוגש כנגד הנתבעת 1 (להלן – העירייה) ומר לוטפי בלבד.
במסגרת כתב ההגנה של מר לוטפי נטען כי עד לסוף שנת 2017 הוא הועסק כשכיר וכי בין החודשים 12/17-1/18 הוא העסיק את התובע כעובד. לטענתו, מיד כשנודע לו כי העירייה אוסרת על העסקת עובדים שאינם בעלי אזרחות ישראלית, הוא פיטר את התובע לאלתר.
במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעם העירייה נטען כי התובע הועסק על ידי מר לוטפי, במסגרת התקשרות בינו לבין הנתבעת 3, המבצעת שירותי גינון עבור העירייה. אין חולק כי במסגרת ההתקשרות בין הנתבעת 3 לעירייה צוין מפורשות כי העובדים שיועסקו יהיו בעלי אזרחות ישראלית וכי חל איסור על התקשרות עם קבלני משנה.
בעקבות גרסת העירייה ולאחר דיון קדם משפט ראשון שנערך ביום 20.12.18 , הוגש כתב תביעה מתוקן ובו הוספה הנתבעת 3 כנתבעת נוספת.
בניגוד לעמדת העירייה, בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 3 נטען כי היא מעולם לא התקשרה עם מר לוטפי בהסכם למתן שירותים או בהסכם קבלני.
ביום 13.6.19 נערך קדם משפט שני במסגרתו טען מר לוטפי כי הוא הועסק כשכיר בתלתן וכי הוא עבד עם הרבה קבלנים שנתנו שירות לעירייה. לאחר קבלת דוח מעסיקים מטעם המוסד לביטוח לאומי ממנו עולה כי מרבית התקופה עבד מר לוטפי כעצמאי, ביקש התובע לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את תלתן והנתבע 5 להליך.
ביום 25.6.19 הגישה העירייה הודעה לפיה החברות שעבדו באזורים בהם טוען התובע שעבד הן הנתבעת 3 והנתבע 6 (בתקופות שונות). בהתאם לכך, ביקש התובע לצרף גם את חברת רם נוי עפר פיתוח נוף בע"מ ואת הנתבע 6 כנתבעים.
ביום 13.7.19 נעתרה כבוד השופטת מזרחי לוי לבקשת התובע לצרף את הצדדים המבוקשים ,פרט לחברת רם נוי עפר פיתוח נוף בע"מ, שכן חברה זו לא פעלה בתקופה בה התובע טען שהוא הועסק תוך שציינה את הדברים הבאים:
"על פני הדברים קיים חשש שהתובע הועסק במתכונת שאינה מקובלת תוך שהוא עובר מיד ליד. התובע משתייך לקבוצה מוחלשת של עובדים. טרם התבהרו הדברים, ככל שיש ממש בטענותיו, אין לזקוף זאת לחובתו שהוא לא ידע מי היה מעסיקו. זוהי המציאות העגומה שלעיתים בית הדין נדרש להתמודד עמה ויש להתייחס לאליה בסבלנות הראויה. מחומר הראיות, כפי שהצטייר לפניי עד שלב זה נראה כי יש לתביעה רגליים, לפחות בחלק מרכיבי התביעה בה.
(ההדגשות אינן במקור – ע' מ')

ביום 18.9.19 הוגש כתב תביעה מתוקן. אף אחד מהנתבעים שצורפו (למעט הנתבע 6 – אשר נמחק מההליך לבקשת התובע) לא הגישו כתב הגנה וביום 16.11.19 נחקר התובע על תצהירו. במהלך הדיון התייצב נציג תלתן באולם בית הדין וביקש להגיש כתב הגנה. ביום 12.1.21 הגישה תלתן כתב הגנה.
למקרא האמור, מסקנת הדברים היא כדלקמן:
הליך זה נפתח לפני כמעט 3 שנים כאשר בכתב התביעה המקורי שהגיש התובע נטען כי הוא הועסק כמעט 4 שנים, ללא תלושי שכר, מבלי ששולמו לו זכויות סוציאליות כלל ואף לא גמול בגין שעות נוספות.
בית הדין נדרש לקיים שני קדמי משפט ובעקבות כך תוקן פעמיים כתב התביעה, וזאת על מנת לצרף את כל הצדדים הרלבנטיים למחלוקת בעקבות גרסאות סותרות שהוצגו מטעם הנתבעים ובהיעדר ראיות חד משמעיות השופכות אור על המחלוקת .
עיון בכתבי ההגנה מעלה כי התובע הועסק במתכונת העסקה מורכבת ו המסד העובדתי והמשפטי שעוסק בהעסקת התובע לאורך תקופת העסקתו אינו ברור דיו ומלווים בעמימות הנובעת, בין היתר, מהתפתחות גרסאות במסגרת ההליך. על כך יש להוסיף, כי אף אחד מהנתבעים לא הודה בהעסקת התובע ולא לקח אחריות על תשלום זכויותיו.
הליך זה ממחיש את ה קושי המובנה של תובעים הנמנים על אוכלוסייה מוחלשת והמועסקים בתבנית העסקה מורכבת, להציג תמונה עובדתית מלאה הנתמכת בראשית ראיה, בשל פער הכוחות בין המעסיק לעובד, אשר מתעצם נוכח הקושי בהבנת השפה העברית וחוקי העבודה.
בנסיבות הללו, בהתחשב בגרסאות הסותרות שהציגו הנתבעים, בהתפתחות הגרסאות במהלך ההליך המשפטי ובשים לב לכך שהמדובר בתביעה לתשלום זכויות קוגנטיות בסיסיות כאשר לא הוצגה כל ראיה מטעם מי מהנתבעים כי אלו שולמו – שוכנעתי כי אלו מהווים "טעמים מיוחדים" שבגינם אין להטיל על התובע להפקיד ערובה ולחסום את דרכו מבירור תביעתו.
למעלה מהדרוש אציין, כי אין באמור כדי להביע עמדה אשר לסיכויי ההליך משלא מצאתי לדון בשאלה האם הוצגה ראשית ראיה אם לאו (שכן המדובר בחלופות) וכלל טענות תלתן אשר לשאלת החבות מקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי.
סוף דבר – הבקשה נדחית. תלתן תישא בהוצאות התובע בסך של 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום.

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"א, (20 מאי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: tefagergis shewt
נתבע: עיריית פתח תקווה
שופט :
עורכי דין: