ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סופרקום בע"מ נגד או.פי.אס.אי בע"מ :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המערערת

סופרקום בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ביי גורביץ

נגד

המשיבה

או.פי.אס.אי (אס.סי.אס) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אופיר פדר ועו"ד ארנסט גרוניס

פסק דין

1. לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט אריאל צימרמן) מיום 25.11.20 בתא"מ 49252-03-20 ולפיו התקבלה תביעת המשיבה נגד המערערת בסך 42,898 ₪ והמערערת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

2. התביעה הוגשה על ידי המשיבה – העוסקת בשינוע והובלת מטענים בארץ ו מחוץ לארץ.
נטען כי המערערת הזמינה מהמשיבה שירותי הובלת מטען ייבוא באמצעות הובלה ימית מהולנד לישראל, אך המערערת לא שילמה עבור השירות.
בשל מחדלי המערערת אף הובהר לה על ידי המשיבה, כי המטען צפוי לעבור לתהליך של סב"ן (סחורה בלתי נדרשת) על ידי רשויות המכס.

3. המערערת בכתב הגנתה טענה כי לא רק שאינה חייבת דבר למשיבה אלא המשיבה "פשוט נעלמה יחד עם הציוד שלא הגיע לידי הנתבעת" (סעיף 7). הציוד שהכיל מכולה שלמה בשווי מאות אלפי דולרים לא הגיע לנתבעת ונגרמו לה נזקים בשווי מאות אלפי שקלים כתוצאה ממחדלי התובעת – המשיבה.

בחודש יולי 2020 כאשר הוגש כתב ההגנה נטען כי המערערת – הנתבעת "מתעתדת בימים הקרובים להגיש תביעה בהיקף העולה על 300,000 דולר" לחלופין – תדרוש לקזז סכום התביעה מנזקיה (סעיף 20 לכתב ההגנה).

4. בתביעה זו בסדר דין מהיר, בסכום נמוך יחסית, התקיימו שני דיונים בחודש נובמבר 2020. נשמעו עדויות. לבקשת ב"כ המערערת גם הוגשו סיכומים בכתב וביום 25.11.20 ניתן פסק דין סדור ומנומק בדבר קבלת התביעה.
בית משפט קמא בחן את העדויות שנשמעו לפניו ובחן גם את העובדה ולפיה עדים פוטנציאליים לא העידו בפניו.
הועדפה עדותו של מר נגר מטעם התובעת על פני עדותו של מר טרבלסי מטעם הנתבעת.
על בסיס המסכת הראייתית נקבע כי קיים הסכם בין הצדדים (סעיף 14 לפסק הדין) ובית משפט קמא בחן מה היא התמורה על פי ההסכם.
נקבע ופורט מדוע סכום התביעה הוא התמורה החוזית לפי ההסכם (סעיפים 16-18 לפסק הדין).
נדחתה טענת המערערת ולפיה תשלום מגיע לתובעת רק אם המטען מגיע "מדלת לדלת" – מהולנד לדלתה של התובעת.
טענה זו פירושה שהתובעת תספק את כל הדרוש ללא דרישה כספית. תדאג להעברת המטען למחסני הנתבעת ורק אז יחלו במו"מ מה הסכום המגיע לתובעת, אם בכלל.
נקבע כי בין הדלת האנגלית ובין דלתה של הנתבעת בישראל עומד בין היתר, תשלום מראש לתובעת כנגד שירותיה.
כך גם עולה מחשבונית שהופקה ביום 28.2.19 ומועד פרעונה מיידי וכן נכתב בה: "משלוח ימי מאנגליה דרך הולנד – תשלום מראש".
נקבע כי תנאי להשלמת שחרור המכולה מן הנמל והעברתה לנתבעת הוא תשלום לתובעת עבור שירותיה.
זאת ועוד, על מנת שעמיל המכס יוכל לשחרר את המכולה היה על הנתבעת לחתום על שטר מטען. המכולה הגיעה לישראל ביום 18.3.19. הנתבעת חתמה על שטר מטען רק ביום 8.7.19 וזאת למרות שהיתה בנמצא הודעת דוא"ל לנתבעת בדבר הצורך בחתימה על שטר מטען עוד ביום 20.3.19 ולא כפי שטען מר טרבלסי מטעם הנתבעת כי רק ביום הפגישה שהתקיימה ביום 8.7.19 נודע לו על הצורך בחתימה.

נקבע ונומק מדוע האחריות להיוותרות המכולה בנמל אשדוד עד לריקון תוכנה מוטלת על הנתבעת. נדחתה טענת הקיזוז שנטענה בעלמא.
הנתבעת חויבה בתשלום 42,898 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ובהוצאות בסך 5,000 ₪ ואגרה בסך 1,072 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

5. בכתב הערעור תוקפת המערערת את הקביעות העובדתיות שבפסק דינו של בית משפט קמא.
נטען בין היתר כי בית משפט קמא טעה בכך שזקף לחובת המערערת את אי העדותו של עד ולא עשה כן לגבי המשיבה שלא העידה את העד רייזנברג.
נטען כי בית משפט קמא טעה בהערכת עדויותיהם של טרבלסי ונגר.
נטען כי לכל אורך הדרך המערערת טענה כי היה הסכם בין הצדדים אך המחלוקת היתה על תנאי ההסכם ומחירו וכי הסכום שקבע בית משפט קמא מעולם לא הוסכם.
נטענו טענות ביחס לקביעות העובדתיות בנוגע לסכום התמורה ובנוגע לקביעות שנקבעו ביחס ל"משלוח מדלת לדלת" ואף בנוגע לחתימה על שטר המטען.
נטען כי המשיבה יכלה לשחרר את הטובין גם ללא חתימה על שטר המטען וכך ביחס לקביעות העובדתיות הנוספות שבפסק הדין לרבות בכל הקשור לטענת הקיזוז.

6. המשיבה בתשובתה לערעור ביקשה לדחותו.
מדגישה כי פסק הדין מבוסס על התרשמות ישירה של הערכאה הדיונית מהעדים שהעידו בפניה וכן מבוסס על ממצאים עובדתיים אליהם הגיע בית משפט קמא על סמך מכלול הראיות שעמדו בפניו ובנמקו היטב את פירוט השיקולים והנימוקים שהובילו אותו לכל קביעה וקביעה.
נטען כי כתב הערעור כולל הרחבות חזית אסורה (סעיפים 9-10 לתשובה) ושימוש לרעה בהליכי משפט.
המשיבה הסבירה, מדוע קביעותיו של בית משפט קמא נכונות הן לגופו של עניין.
כך גם צדק בית משפט קמא בפסיקת ההוצאות. מה גם שהמשיבה נדרשה לשלם על ידי צים – המוביל הימי בגין דמי השהיית המכולה סכומים העולים כדי 13,762 דולר ארה"ב.

7. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 138 (א) (5) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 ולהכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפני.

דין הערעור להידחות.

בהתאם לסמכותי לפי תקנה 148 (ב) לתקנות, החלטתי לדחות את הערעור. זאת כיוון שאין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין.
ככלל, ערכאת ערעור מתערבת בקביעות עובדתיות וממצאי מהימנות רק במקרים חריגים, שוודאי אינם מתקיימים כאן. הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית ואין בפסק הדין טעות שבחוק.

לא בכדי פירטתי את טענות הצדדים ואת תוכנו של פסק הדין. זאת על מנת להמחיש שכל כולו של פסק הדין הוא קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות. הערכאה הדיונית שמעה את העדים והתרשמה מהם באופן בלתי אמצעי וכן נתנה משקל גם לעדות שלא נשמעה בפניה ושלפי דעתה היתה כן אמורה להישמע.

אין גם מקום להתערב בגובה ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו.
בית משפט אכן פסק סכום הוצאות ברף הגבוה ונימק כדבעי, מדוע היה מקום לנהוג כך במקרה דנן.
ערכאת הערעור תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפסיקת ההוצאות רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית או כאשר דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.
ראה לעניין זה פסק דינו של כבוד השופט עמית בע"א 6685/11 גריידי נ' הולצמן (ניתן ביום 4/7/12) בסעיף 5 ובאסמכתאות אשר צוינו שם ו כן ע"א 8340/10 מ.ו. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים בישראל – משרד האוצר (ניתן ביום 30/1/13) בסעיף 23 לפסק הדין.
ענינינו כאמור אינו נכנס לגדר החריגים.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

ב) כיוון שלא קבעתי מועד לדיון בערעור וכך הקטנתי את חשיפת המשיבה להוצאת הוצאות ובשים לב לסכום ההוצאות ושכ"ט שנפסקו בבית משפט השלום, אני מחייבת את המערערת לשלם למשיבה הוצאות מופחתות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.
סכום זה יחולט מתוך הערבון ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.
יתרת הערבון תוחזר למערערת באמצעות בא כוחה (ככל שאין מניעה בדין לעשות כן).

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"א, 20 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סופרקום בע"מ
נתבע: או.פי.אס.אי בע"מ
שופט :
עורכי דין: