ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרקדה קובוס נגד עיריית תל אביב :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

העותרת

מרקדה קובוס
ע"י ב"כ עו"ד אריאל אלסנר

נגד

המשיבה

עיריית תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד עדי בוסתן
מהשירות המשפטי של העירייה

פסק דין

1. בחודש נובמבר 2020 הגישה העותרת את עתירתה וביקשה להפסיק את מטרדי הרעש החמורים הנובעים מרכבי ניקיון – משאיות טיאוט , המופעלים מטעם העירייה , תוך חריגה מסף הרעש המרבי המותר בדין.

2. העותרת תושבת תל אביב. בת 84 ומתגוררת מזה כ- 50 שנה ברחוב ישעיהו 11 בקומה השלישית.

3. עת הוגשה העתירה נטען, כי מזה מספר חודשים. מידי בוקר בימים א' – ו' בין השעות 08:00 ל- 11:30 נוסעים רכבי הטיאוט על הכביש באיטיות רבה, ואליהם מחוברת מערכת שטיפה בלחץ עם צינור לחץ (מים ו/או קיטור).
רכבי הטיאוט נוסעים לאורך הרחוב הדו סטרי לא פחות מ- 4 פעמים. נוסעים בכל כיוון פעמיים. פעם אחת לניקוי הכביש ופעם שניה לניקיון המדרכה.
העותרת צירפה לעתירתה סרטונים שצולמו מדירתה בעת מעבר רכבי הניקיון על מנת להמחיש את עוצמת הרעש.

4. לעתירה קדמו פניות לעירייה שלא הובילו לכל תוצאה.
העותרת פנתה למשרד להגנת הסביבה – מחוז תל אביב על מנת שיפעיל סמכותו ויאכוף את הדין על העירייה.

לפי דו"ח סיכום ניטור רעש מיום 8.9.2020 שנערך על ידי אינג' דורון עין אלי ואינג' רועי גוטליב מהמשרד להגנת הסביבה נמצא כי "מפלסי הרעש הנשמעים בדירת המתלוננת חורגים בצורה משמעותית מהקריטריונים לרעש בלתי סביר".
בסיכום הדו"ח נכתב, כי הנתונים הועברו לעיריית תל אביב לצורך ניסיון טיפול במכונה להפחתת הרעש ובמידה וזה לא יצלח יש להציע פתרונות נוספים ובינתיים להפסיק את המטרד (הדו"ח צורף נספח ד' לעתירה).

5. העותרת הגישה עם הגשת העתירה בקשה למתן צו ביניים ו/או צו ארעי במעמד צד אחד.
צו ביניים לא ניתן.

6. תמצית תשובת העירייה:
העירייה בתשובתה לצו הביניים ביקשה לדחותה. טענה כי קבלת העתירה משמעה פגיעה חמורה בציבור הרחב. ברמת התברואה בעיר וביכולת העירייה לבצע את אחד מתפקידיה על פי דין – דאגה לניקיון העיר, וודאי בתקופת הקורונה כאשר לנושא התברואה יש חשיבות עליונה.
נטען כי העירייה מוגבלת ביכולתה להעסיק עובדים זרים בתחום הניקיון וקיים קושי אמיתי בגיוס עובדים ישראלים בתחום ולא ניתן להסתפק בנסיבות רק בפע ולות ניקיון ידניות.
נטען כי לאחר שהתקבל דו"ח המשרד להגנת הסביבה פעלה העירייה כנדרש ובסיוע הרשות העירונית לאיכות הסביבה נערכו בדיקות של רכבי טיאוט, מאותו סוג הפעיל באזור מגורי העותרת ובמסגרת זו נדרש הקבלן להגביל את מהירות סיבובי המנוע של משאבות רכב הטיאוט ל-1,400 סל"ד באמצעות מנגנון קבוע. הגבלה זו של עוצמת השאיבה משליכה ישירות על פוטנציאל מטרד הרעש.

נטען כי בבדיקה מיום 13.10.2020 שדימתה דירה שקטה נמצא כי הרעש עומד בעוצמה המותרת לפי תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) התש"ן – 1990 (להלן: " תקנות רעש סביר").
העירייה הביעה נכונות לבצע מדידת רעש בדירת המבקשת - העותרת.
נטענו גם טענות לשיהוי, חוסר תום לב ועוד.

7. קיימתי 3 דיונים במעמד הצדדים. בדיון הראשון שהתקיים ביום 5.1.2021 הצעתי לצדדים להיפגש ביניהם בנוכחות קבלן הניקיון ולאחר שייעשה ניסיון לכך שהמשרד להגנת הסביבה ישלים בדיקתו במטרה לגבש הסכמות.

בדיון השני שהתקיים ביום 22.2.2021 הובהר, כי לא היתה כל התקדמות וכי העותרת לא הסכימה לכך שהעירייה תבצע מדידה מטעמה מדירתה.
הבהרתי לב"כ העותרת כי לא אוכל ליתן צו המחייב את המשרד להגנת הסביבה להשלים את בדיקתו, שכן משרד זה אינו בעל דין בעתירה שלפני ולא ניתנה לו זכות טיעון בהליך זה.
בסופו של דבר הסכימה העותרת לכך שהעירייה תבצע מדידה מטעמה בדירתה.

8. ביום 28.4.2021, מספר ימים לפני הדיון השלישי, הגישה העירייה "הודעת עדכון" ממנה עלה כי ביום 5.4.2021 נערכה מדידת רעש מדירת העותרת.
בעת המדידה עבר ברחוב רכב חילופי מאותו סוג הפעיל בסמוך לבית העותרת כיוון שהרכב הקבוע היה תקול באותה עת.
נמצא כי יש חריגה מסוימת מעוצמת הרעש המותרת.
לפי העתק דו"ח המדידה (נספח 1 להודעת העדכון), במדידות נמדדו 4 חזרות פעמיים עם גרניק (הצינור המחובר לרכב הטיאוט )ופעמיים בלי גרניק ונמצא:

"מסקנות
מפלסי הרעש שנמדדו חורגים מהרעש המותר על פי התקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן – 1990 לשעות היום.

במדידה שנערכה נמדד רעש של מעל 75 דציבל בזמן של יותר משתי דקות.
במידה והרכב ינקה את הרחוב (בכל נקודה) בפחות משתי דקות במצטבר סה"כ יומי לא צפוי מטרד רעש על פי התקנות.

המלצות:
עבודה בסל"ד שאינו עולה על 1400.
שהייה מינימלית (פחות משתי דקות במצטבר) באזור הניקוי ולהשתדל לנקות כל רחוב בשתי חזרות (הקטנת זמן החשיפה לרעש).
בחינת טיוב המיגון האקוסטי של הרכב למניעת רעש מהמפוח והמטאטאים.
בזמן שהרכב עומד במקום לצרכים שונים יש להנמיך את עוצמת הסל"ד של הרכב ולהרים את המטאטאים למניעת רעש".

9. ב"כ העותרת השיב, כי לכל הדעות , רכבי הטיאוט גורמים לרעש בלתי חוקי ופוגעני גם לפי בדיקת העירייה ויש להפסיק לאלתר את הפעלת משאיות הטיאוט.
הודגש כי בניגוד לאופן הצגת הדברים על ידי העירייה, אזי מדובר בחריגה של ממש לפי חוק מניעת מפגעים, שכן הבדיקה של הרעש היא ביחס לרעש הרקע וכאן רעש רכב הטיאוט עלה בלפחות 20 דציבל מרעש הרקע שנמדד בדירת העותרת.

10. בדיון שהתקיים ביום 6.5.2021 טענה ב"כ העירייה, כי אין זה סביר להורות על הפסקת השימוש ברכבי טיאוט והבקשה להפסקת השימוש ברכבים אלו לא משקפת את רצון התושבים.
לפי תוצאות המדידה של העירייה, ניתן להמשי ך לעשות שימוש ברכבים אלו ,אך ככל שמדובר ברחוב של העותרת ניתן לעשות שימוש מוגבל ברכבי הטיאוט - פעם אחת לכל כיוון – פעם אחת הלוך ופעם שניה חזור.
כמו כן ציינה ב"כ העירייה, כי בכוונת העירייה לנסות ולעשות שימוש ברכבי טיאוט חדישים יותר ולבדוק מה מידת הרעש שהם מייצרים.

ב"כ העותרת עמד על כך שיאסר השימוש ברכבי הטיאוט לחלוטין ברחוב ישעיהו והוסיף אף לאחר הדיון כי הוא עומד על כך שפסק הדין יחול גם לגבי הרחובות הסמוכים לדירה.

11. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין העתירה להתקבל בחלקה:
א) לא מצאתי ממש בטענות הסף של העירייה שהועלו בתשובתה לעתירה.
העתירה לא הוגשה בשיהוי אלא לאחר שבוצעה מדידה על ידי המשרד להגנת הסביבה ולאחר התכתבות מול המשרד להגנת הסביבה בספטמבר 2020.

ב) כמו כן לא מצאתי כי העותרת פעלה בחוסר תום לב או בחוסר ניקיון כפיים.
חששה של העותרת בתקופת הקורונה להכניס אנשים זרים לביתה לצורך ביצוע מדידות אינו בגדר חוסר תום לב.
עובדתית - לאחר שהעירייה ביצעה מדידה מטעמה, נמצא כי קיימת חריגת רעש מעל המותר במצב הנוכחי שבו פועל רכב הטיאוט.
כלומר – הטענה המרכזית של העותרת בעתירתה התגלתה כנכונה עובדתית ומוצדקת.

ג) במקרה דנן, אין עסקינן בעתירה במסגרתה נדרש בית משפט מנהלי לבחון סבירותה של החלטת רשות.
על בית משפט במקרה דנן לבצע איזון בין אינטרסים שונים.
מחד – חובתה של רשות מקומית לדאוג לניקיון המרחב העירוני הפתוח ומאידך – זכותה של העותרת שלא להיות חשופה לרעש בלתי חוקי.
כאשר מפגע רעש עולה על המותר לפי חוק מניעת מפגעים תשכ"א – 1961 ו/או תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) תש"ן – 1990 ו/או תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) תשנ"ג – 1992, אזי גם ה רשות המקומית כפופה להוראות הדין.
בדיקת המשרד להגנת הסביבה ובדיקת העירייה מובילים למסקנה חד משמעית ולפיה אופן פעילותם הנוכחי של רכבי הטיאוט ברחוב ישעיהו הוא כזה הגורם למפגע רעש בלתי חוקי.

ד) רצונה של העותרת ולפיה ייפסק לחלוטין השימוש ברכבי טיאוט מובן אך לא ניתן להיעתר לו.
כך גם לא ניתן לקבל את בקשתה להפסיק את השימוש ברכבים אלו ברחובות סמוכים.
עצם השימוש ברכבי הטיאוט אינו מנוגד להוראות הדין והצורך בניקוי רחובות העיר הוא אמיתי וחשוב.
לא ניתן לקבוע שרעש רכבי הטיאוט ברחובות הסמוכים או בכל רחובות העיר חורג מהרעש המותר על פי דין.
כאשר בודקים חריגה ממפלס רעש מותר, יש חשיבות לפרק הזמן שבו נמשך הרעש.
במצב הקיים שבו רכב הטיאוט עובר 4 פעמים ליד דירת העותרת, אזי משך הזמן שבו נמשך הרעש גדל וגורם לחריגה.
גם הבודקים מטעם העירייה המליצו על עבודה בסל"ד שלא יעלה על 1400 ועל שהייה באזור הניקוי פחות משתי דקות במצטבר בכל נקודה.
בפרק זמן זה לא מספיקים לעבור 4 פעמים בכל נקודה ולכן נקבע בפרק ההמלצות כי יש להשתדל לנקות כל רחוב בשתי חזרות.

כיוון שלפי בדיקת העירייה (ואין לפני דו"ח נגדי מטעם העותרת ולפיו המלצות גורמי המקצוע של העירייה אינן ישימות או נכונות) ניתן לאפשר ניקוי ברכבי הטיאוט ברחובה של העותרת ללא חריגה ממפלס הרעש המותר על פי דין ו אין מקום לקבוע קטגורית כי השימוש ברכבי הטיאוט הינו אסור.
השימוש בו מותר אך כל עוד אינו חורג ממפלס הרעש המותר בדין.

ה) לפיכך, כל עוד העירייה עושה שימוש ברכבי טיאוט מסוג הנוכחי (שנבדק על ידי גורמי המשרד לאיכות הסביבה וגורמי המקצוע בעיריית תל אביב), לא ניתן לנקות את הרחוב שנבדק – רחוב ישעיהו באופן שבו רכב הטיאוט יעבור יותר מפעמיים בכל נקודה (הלוך – פעם אחת וחזור – פעם שניה).
רכב הטיאוט לא ישהה בנקודה מסוימת יותר משתי דקות, וככל שמסיבות שונות, יאלץ רכב הטיאוט לשהות במקום יותר מתי דקות (למשל ו מבלי למצות – כאשר הכביש חסום על ידי רכב שאינו מאפשר מעבר) עליו להנמיך סל"ד ולהרים את המטאטים למניעת רעש, כפי שנקבע בפרק ההמלצות על ידי גורמי המקצוע מטעם העירייה.

ו) פסק דיני זה אמנם מסיים את הטיפול בעתירה זו, אך אני מודעת לכך ,שיש צורך לבחון את יישומן של ההוראות שניתנו בפסק הדין לעירייה ולוודא שהמלצות גורמי המקצוע מטעם העירייה מובילות לכך שהרעש הנגרם ממכונות הטיאוט לפי המתכונת שנקבעה בפסק הדין אכן מונעות מפגע רעש החורג מהמותר לפי הוראות הדין ,ואין לדרוש מהעותרת "לרדוף" אחרי הגורמים המקצועיים בעירייה, ככל שיתברר לה כי ההוראות שניתנו בפסק הדין לא מיושמות ו/או לא מונעות רעש אסור לפי הוראות הדין.
על כן, אני קובעת כבר עתה, כי ככל שהעותרת תיווכח לראות כי הוראות פסק הדין לא יושמו, ויהיה צורך לבחון טענתה זו, העירייה תצטרך לשאת בהוצאות בדיקת גורם המקצוע הפרטי אליו תצטרך העותרת לפנות על מנת לתמוך טענותיה כנדרש.

12. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, העתירה מתקבלת כאמור בסעיף 11 ה' לפסק הדין.

ב) העתירה התבררה כמוצדקת בעיקרה ולכן תישא העירייה בהוצאות העותרת ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"א, 20 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרקדה קובוס
נתבע: עיריית תל אביב
שופט :
עורכי דין: