ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מתן יעקב רייזמן נגד חלי מון סונגו :

14
לפני כבוד הרשמת בכירה ורדה שוורץ

המבקש:
מתן יעקב רייזמן

נגד

המשיבה:
חלי מון סונגו

החלטה

1. בפני בקשה ליידוע היועץ המשפטי לממשלה על פי הוראות סעיף 20 בחוק החוזים האחידים תשמ"ג-1982 (להלן: "החוק").
לטענת המבקש ההסכם שנכרת בין הצדדים הינו חוזה אחיד הכולל בחובו תנאי מקפח.
לטענת המשיבה אין החוזה שנכרת בין הצדדים – חוזה אחיד.
טענתה זו אינה עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 6 בכתב ההגנה ואף אינה מנומקת דיה.
סעיף 2, הגדרות, בחוק קובע:
"חוזה אחיד" – נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם;
בסעיף 6 לכתב ההגנה נרשם כי כל משתתף קיבל הסכם, עיין בו ואישר אותו. כאמור בסעיף 3 לכתב ההגנה , המשתתפים הגיעו למשיבה לאחר שיווק הקורס בפייסבוק ובאינסטגרם כך שמדובר באנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם.
דהיינו, התמלאו התנאים הנדרשים לקביעה כי מדובר בחוזה אחיד.

2. בע"א 102/83 ל.ג.ל. כרמיאל בע"מ נ' בנק לאומי בע""מ פ"ד מ"א(1) עמ' 253 נקבע:
"הטוען, שתנאי בחוזה אחיד הוא תנאי מקפח, לא ייצא ידי חובתו, אם יסתפק בהעלאת טענות כלליות, שהמדובר בחוזים אחידים שבהם הוראות מקפחות. עליו להצביע על הוראות מקפחות ספציפיות, שבהן מצטרפים שני גורמים: האחד, שתוכן התנאי הוא בלתי רצוי מבחינה מוסרית או חברתית, והאחר, שהוא הותנה במסגרת חוזה, שהצד בו, הנמצא מקופח, לא היה חופשי להתנגד לו."
מדובר במסלול לימודים בקורס בן 30 מפגשים ובשישה תנאים בלבד.
אומנם ב"כ המבקש מצביעה על שני תנאים בהסכם שהם מקפחים ומדוע הינם מקפחים לדעתה אך אינה מפרטת כלל מדוע אינם רצויים מבחינה מוסרית או חברתית ומדוע המבקש לא היה חופשי להתנגד להם ולא ברור מכוח מה ניתן להגביל את חופש כריתת ההסכמים ותנאיהם בין הצדדים.

3. מעיון בדברי ההסבר בהצעת חוק החוזים האחידים (הצעות חוק 1556 מיום 25.11.81) מפנה המחוקק, כחלק מדברי ההסבר לנוסח סעיף 20 (אז הוצע כסעיף 18), לסעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) (נוסח חדש) המקנה ליועץ המשפטי סמכות להתייצב ולהשמיע את דברו בכל הליך אם ראה "כי זכות של מדינת ישראל, זכות ציבורית או ענין ציבורי מושפעים או עלולים להיות מושפעים או כרוכים בו".
ערה אני לכך שאין תוכן סעיף 20 בחוק מקנה לכאורה שיקול דעת לבית המשפט אך עדיין מצוי בידי בית המשפט הכוח לפרש הוראת חוק על פי מטרתו ורוחו, ובכך לאפשר לו לשקול האם קיים איזה שהוא שמץ של זכות או עניין ציבורי בטענה זו של הנתבע על מנת שלא ימצא היוהמ"ש מוצף בפניות בגין הליכים זניחים וחסרי כל עניין ציבורי ובגין טענות שסיכוייהן קלוש ביותר וניכר כי נטענו לשם הטיעון ולכל היותר לצורך מתן רשות להתגונן בלבד.
וכך הדבר בענייננו. מדובר בחוזה אחיד בקורס לימודים בן מספר משתתפים מוגבל ביותר של 26 משתתפים לתקופה קצרה יחסית.
הקורס אינו מנוהל על ידי מוסד לימודי מוכר, אינו מנהל מספר קורסים בעת ובעונה אחת ואין בו אלא שני עובדים בלבד. בתום הקורס אינו מנפיק כל תעודה רשמית מוכרת למקצוע כלשהוא.
לא ראיתי כל זכות או עניין ציבורי ולו לכאורה בהליך זה.
בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון להטריד את היועץ המשפטי לממשלה בעניין הליך זה והבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"א, 20 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מתן יעקב רייזמן
נתבע: חלי מון סונגו
שופט :
עורכי דין: