ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איתי צורף נגד מנכ"ל עיריית קריית מוצקין :

10

בפני

כבבוד ה שופטת תמר שרון נתנאל

העותר
איתי צורף

נגד

המשיבים

  1. מנכ"ל עיריית קריית מוצקין
  2. ראש עיריית קריית מוצקין

ע"י ב"כ מהלשכה המשפטית
עו"ד גילי סגל ביו

3. מדינת ישראל - הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי
עו"ד אביטל טוביאנה-אורן

החלטה

1. זו החלטה בעניין בקשת העותר לחיוב המשיבים בהוצאות, לאחר שהעתירה שהוגשה בתיק זה התייתרה ונמחקה, עקב כך שהמשיבים המציאו לעותר את המסמכים שנדרשו על ידו ואשר ב של אי המצאתם הוגשה העתירה.

2. עובר להגשת העתירה פנה העותר, שהוא חבר מועצת העיר חיפה, אל המשיב 1 (אשר הוסמך על ידי משיב 2, בעניין הנדון) בבקשה לקבל מסמכים, אשר נוגעים להתקשרות העירייה עם ירחון מקומי ואשר אין חולק שהוא זכאי לקבלם על פי סעיף 140 א(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: " הפקודה"). לאחר שהמסמכים לא הומצאו, פנה העותר, בעניין זה, פעמיים, אל המשיב 3 (להלן: " הממונה") בבקשה שיפעיל סמכותו על פי סעיף 140א(א1) לפקודה ולאחר שלא נענה במשך שלושה חודשים, הגיש עתירה זו. רק לאחר הגשת העתירה הומצאו המסמכים, ללא שהעתירה נדונה.

3. משהתייתרה העתירה לאחר שנענו דרישותיו של העותר, הוא ביקש למחקה אך עמד על פסיקת הוצאות לזכותו בטענה כי העתירה הוגשה בשל התעלמות המשיבים מפניותיו, על אף שדרישתו הייתה מוצדקת ותואמת את הדין ולכן הוא זכאי להחזר ההוצאות שהוציא לשם הגשתה.

העותר מצביע על פרקי הזמן הקצרים, בהם היה על המשיבים להשיב לפניותיו ומדגיש את פרק הזמן הארון בו הם התעלמו מפניותיו.

כן מזכיר העותר, כי גם לאחר הגשת העתירה ולאחר שהיה ברור למשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים") שעליהם להעביר את המסמכים, הם העבירו אליו (פעמיים) מסמכים חלקיים בלבד והיה עליו לפנות אליהם שוב ושוב, על מנת לקבל את שאר המסמכים.

4. המשיבים מנסים "להעביר את הכדור אל מגרשו של העותר". לדבריהם, העותר הוא אשר ישב בחיבוק ידיים ולא עשה דבר, במשך 4 חודשים, מעת פנייתו הראשונה (12.10.20) ועד להגשת העתירה. לטענתם, היה על העותר "להתרות בהם" בטרם הגשת העתירה.

כן טוענים המשיבים, כי לא מוצו ההליכים בטרם הגשת העתירה, שכן הממונה לא הוציא נגדם צו, כפי סמכותו בסעיף 140א(א1) לפקודה, הדורש מהם להמציא את המסמכים ובנוסף, העותר לא העלה את הנושא לדיון בישיבת מועצת העיר, כפי שיכול היה לעשות כחבר מועצת העיר. לטענתם, אילו היה עושה כן, הייתה "נסללת הדרך" לקבלת המסמכים, ללא צורך בהגשת העתירה. לדבריהם, בסופו של דבר קיבל העותר את המסמכים ועמידתו על הוצאות העתירה מהווה "התעמרות ברשות ובכספי ציבור".

5. הממונה טוען ש"בנסיבות שאינן ידועות" פניותיו של העותר אליו, עובר להגשת העתירה, לא הגיעו אליו, זאת - על אף שהפנייה הראשונה נשלחה אל הממונה במייל והפנייה השנייה הומצאה לו באמצעות פרקליטות מחוז חיפה, אזרחי. עם זאת, מאשר הממונה כי הפנייה הגיעה אליו, בפועל, ביום 1.12.20 (כמעט חודשיים לפני הגשת העתירה, שהוגשה ביום 28.1.21). לדברי הממונה הוא פנה, טלפונית, אל העירייה ובשיחה בין "משרד הממונה" לבין מנכ"ל העירייה ויועמ"ש העירייה "ניתן היה להבין" שהמסמכים הומצאו לעותר, במלואם.

בטיעוני הממונה לא נכתב מי "ממשרד הממונה" קיים את השיחה האמורה, אין בהם פירוט של השיחה ולא הוברר כיצד ניתן היה "להבין ממנה" שהמסמכים הומצאו ו התצהיר שצורף לטיעוניו אינו מוסיף דבר בעניין זה. כן לא מצאתי בטיעוני הממונה תשובה לשאלה מדוע הוא לא השיב לעותר במייל, או בדרך מהירה אחרת, מיד לאחר ש"הבין" מתשובת העירייה שהמסמכים הומצאו לו.

מוסיף הממונה וטוען, כי מיד עם קבלת העתירה הוא פנה אל המשיבים, הבהיר להם שעליהם להמציא את המסמכים וביקש "למצוא פתרון שייתר את העתירה". בעקבות כך הומצאו המסמכים "ונחסך זמן שיפוטי יקר" ולכן הוא מבקש שלא לחייבו בהוצאות.

6. לאחר שקלתי את טענות הצדדים, מוצאת אני לנכון לפסוק לעותר הוצאות ריאליות בגין הגשת העתירה.

במקרה דנן התקיימו, במלואם, כל התנאים שהוצבו בפסק הדין שניתן בבג"ץ 842/93 שייך סלימאן אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון ו- 22 אח' (25.5.1994) ואשר מצדיקים פסיקת הוצאות; היה צידוק בהגשת העתירה, העותר לא הזדרז בפנייתו ואף לא השתהה. הוא מיצה את ההליכים ונתן למשיבים שהות ראויה למלא אחר דרישתו. אין כל ספק שהגשת העתירה, המוצדקת, היא שהניעה את המשיבים להעניק לעותר את הסעד המבוקש בעתירה, עוד טרם זו התבררה בבית המשפט. ראו, בעניין זה, גם את אשר נפסק בג"ץ 4421/16 מליסרון בע"מ נ' הרשות הממשלתית למים וביוב (11.12.2019).

7. יש להצטער על כך שבטיעוניהם מנסים המשיבים להתנער ממחדליהם לפעול, מידית (כפי דרישת הפקודה) לשם המצאת המסמכים ושהממונה מנסה להצדיק את מחדלו לפעול כראוי מול העירייה ולהשיב לעו תר בתוך זמן סביר בנסיבות העניין ועל כך שכולם מנסים להטיל את האחריות למחדליהם על העותר. העותר אינו צריך "לתזכר" את המשיבים להשיב לפנייתו. הוא לא מיהר להגיש את העתירה, אלא פנה אל הממונה על מנת שיפעיל סמכותו ורק לאחר שהממונה לא השיב לפנייתו הגיש את העתירה. העותר לא היה חייב להעלות את הנושא בישיבת המועצה והעובדה שלא עשה כן איננה מהווה אי מיצוי הליכים. ההליכים בהם על העותר לנקוט - פנייה אל הממונה, קבועים בפקודה וכך נהג העותר.

8. יש לתת משקל גם לכך, שלאחר הגשת העתירה לא מיהרו המשיבים להמציא לעותר את כל המסמכים והיה צורך בשתי פניות נוספות אליהם, על מנת שיעשו כן. לא מצאתי לכך כל תשובה בטיעוני המשיבים, כנראה לא בכדי.

9. "כספי ציבור" אינו ביטוי קסם אשר מצדיק הותרת עותר שהייתה הצדקה מלאה להגשת עתירתו, בחסרון כיס, לאחר שהגופים הציבוריים לא פעלו כנדרש. אילו דאגו המשיבים והממונה לאותם כספי ציבור, היו פועלים להמצאת המסמכים מיד עם קבלת פניותיו של העותר אליהם. עיקר האחריות לכך רובץ על כתפי המשיבים, אך גם הממונה אינו נקי מאחריות.

10. לפיכך ולאור כל האמור לעיל, אני פוסקת לזכות העותר הוצאות כדלקמן:

המשיבים 1 ו- 2 ישלמו לעותר 2/3 מאגרת ההליך ובנוסף לכך - שכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

הממונה ישלם לעותר 1/3 מאגרת ההליך ובנוסף לכך - שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"א, 20 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איתי צורף
נתבע: מנכ"ל עיריית קריית מוצקין
שופט :
עורכי דין: