ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורית בלוך ספקטור נגד קבוצת כרמלטון בע"מ :

בפני כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקשת

אורית בלוך ספקטור

נגד

המשיבה
קבוצת כרמלטון בע"מ

בית משפט רשאי להאריך מועד, מטעמים מיוחדים וזאת בהתאם לתקנה 176(א) ו- (ב) לתקנות:

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת וועדת הערר בעניין מנהרות הכרמל, מיום 26.11.19.

בקציר האומר יסופר, כי המבקשת הגישה ערר מכוח הוראות חוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל) התשנ"ה- 1995 במסגרתו עתרה לביטול החיובים שהושתו עליה בגין 769 נסיעות שביצעה בכבישי מנהרות הכרמל החל מחודש ינואר 2013 ועד לחודש אוגוסט 2018 בשני כלי רכב שונים.

וועדת הערר קבעה, כי המבקשת ידעה אודות קיומו של החוב כלפי המשיבה באופן פוזיטיבי לכל הפחות החל מיום 14.7.14; כי המבקשת לא הצליחה לסתור את חזקת משלוח דבר הדואר על ידי המשיבה.

עוד קבעה וועדת הערר, כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב במשך כחמש שנים, עת אפשרה למבקשת להיכנס לנתיבי המנהרות באופן חופשי ובאין מפריע ולצבור חוב גבוה. לפיכך נקבע, כי למשיבה אשם תורם.

וועדת הערר קיבלה את הערר באופן חלקי וקבעה, כי המבקשת תשלם למשיבה את כלל תשלום הנסיעות בגין תקופות החוב – דהיינו את סכום הקרן. כמו כן נקבע, כי המבקשת תשלם 60% מסכום הפיצוי והחזר ה הוצאות בגין התקופה הרלוונטית לחוב נשוא הערר.

המבקשת ממאנת להשלים עם החלטת וועדת הערר והגישה את הבקשה דנן.

לטענת המבקשת, היא אם חד הורית המגדלת את בנה היחיד בגפה. המבקשת "עובדת יומם וליל" על מנת לפרנס את בנה ולקיים את מחייתם בדוחק.

בשנים האחרונות, ועובר לאירוע נשוא החלטת וועדת הערר, נקלעה המבקשת למצב בריאותי קשה, וזה הנימוק העיקרי בעטיו לא הוגשה בקשת רשות הערעור במועד.

לגופה של בקשת רשות הערעור טוענת המבקשת, כי היא לא הייתה מודעת להפרות מצידה ולהשלכות הצפויות מהן. לטענתה, המשיבה שלחה את החשבונות בדואר רגיל, לכתובת בה המבקשת לא התגוררה בפועל, וזאת על אף שהמשיבה ידעה אודות כתובתה המעודכנת.
עוד טוענת המבקשת, כי על אף בקשותיה המרובות, המשיבה לא העבירה לה ראיות לנסיעות הרבות שביצעה המבקשת, לכאורה.

לגופם של דברים טוענת המבקשת, כי בעניינה קיים טעם מיוחד המצדיק היעתרות לבקשה, שכן היא נקלעה למצב רפואי קשה, ולא היה באפשרותה להגיש את בקשת רשות הערעור במועד. לכך יש להוסיף את משבר החירום שפקד את המדינה, אשר היקשה אף הוא על המבקשת ומנע ממנה הגשת בקשת רשות הערעור במועד. לדידה, מדובר ב"נסיבות אשר בגדרן נבעו מ"כח עליון"".

בשל מצבה הרפואי של המבקשת שהינו קשה, אף לאחרונה, בו היא עוברת בדיקות רבות ומקיפות, טעמי האיחור אינם נעוצים בהתנהלותה.

עוד טוענת המבקשת, כי בהתאם לנימוקים כאמור לעיל , סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים , נוכח התנהלות וועדת הערר, בין היתר בשים לב לטענה כי החלטתה סתרה את עצמה.

המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת, כי טענות המבקשת, אינן מקימות "טעם מיוחד" המצדיק היעתרות לבקשה. לטענתה, הבקשה מוגשת באיחור ניכר של למעלה משנה ושלושה חודשים מהמועד הקבוע בחיקוק, זאת מבלי שהוצג "טעם מיוחד" המצדיק זאת.

לשיטת המשיבה, המסמכים הרפואיים שצורפו, כמו גם פעילות המבקשת בהליך מקביל המתנהל במסגרת ת"ת 40460-11-29 כחצי שנה עובר להגשת הבקשה דנן, מגלים תמונת מצב שונה מהמתואר בבקשה.
המסמכים הרפואיים אינם מוכיחים, כי המבקשת הייתה מנועה מלהגיש הבקשה במועד; כמו כן לפני כחמישה חודשים, לכל הפחות, הייתה המבקשת כשירה להתנהל בהליך משפטי ועשתה זאת בפועל.

עוד טוענת המשיבה בעניין זה, כי עיון במסמכים הרפואיים שצורפו מעלה, כי בין הימים 26.11.19 ועד 26.12.19, " התקופה הקבועה בחוק להגשת בר"ע" לא היה הליך רפואי ו/או מצב רפואי, שמנע מן המבקשת להגיש את בקשתה במועד, והכל לפי המסמכים הרפואיים אותם צרפה היא עצמה לבקשתה."

כמו כן טועמת המשיבה, כי מסמכים רפואיים שנוגעים למועד העובר למועד מתן ההחלטה ו/או מסמכים הנוגעים לאביה או בנה, אינם רלוונטיים.

עוד מוסיפה המשיבה לטעון, כי מהמסמכים הרפואיים עולה, כי נרשם "חשד למיקרואדנומה", בניגוד לטענתה לפיה, היא אובחנה כך.

נוסף על כך טוענת המשיבה, כי ביום 9.11.20 הגישה המבקשת התנגדות בהליך הוצל"פ. כלומר, לכל מאוחר, מתחילת נובמבר 2020, חמישה חודשים עובר למועד הגשת הבקשה , "פעלה המבקשת באפיקים משפטיים, וזאת חרף "מצבה הרפואי" הנטען".

המשיבה עוד מוסיפה לטעון, כי גם הטענה לפיה, משבר החירום או העובדה כי המבקשת היא אם חד הורית ונמצאת בקשיים כלכליים, מנעו ממנה הגשת הבקשה במועד, דינן להידחות, שכן משבר החירום פקד את המדינה זמן רב לאחר שחלף המועד והמבקשת לא תמכה טענותיה בראיה.

לטענת המשיבה, היא הסתמכה על החלטת וועדת הערר; שכרה שירותי משרד עורכי דין לטיפול בכל הקשור בהליכי ההוצאה לפועל; והשקיעה משאבים לגביית החוב. לפיכך, נוכח האיחור הניכר, נוצרה לה ציפייה ראויה וחזקה להגנה ולסופיות הדיון.

בכל הנוגע לסיכויי בקשת רשות הערעור טוענת המשיבה, כי אלה קלושים. לשיטתה, דין טענתה המבקשת לפיה, שמונה מכתבים בדואר רשום, מתוך כלל החשבונות, מעידה על מחדל מצד המשיבה, להידחות, נוכח האמור בחוק כבישי מנהרות הכרמל ופסיקתה קודמת של בית המשפט.

דיון והכרעה;

ככלל, תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: " התקנות") קובעת, כי מטרתן היא ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, על מנת להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

תקנה 5 לתקנות קובעת, כי בית המשפט נדרש לאזן, לפי העניין, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי. דהיינו, נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

נוסף על כך, תקנה 5א לתקנות קובעת, כי עקרונות היסוד של התקנות ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו מכוח התקנות או מכוח כל חיקוק אחר.

תקנה 50(4) לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי להחליט בבקשה, על יסודה ועל יסוד התשובה, וזו לשונה:

"50. על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה:
(4) בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם."

הבקשה להארכת מועד;

בית משפט רשאי להאריך מועד, מטעמים מיוחדים וזאת בהתאם לתקנה 176(א) ו- (ב) לתקנות:

"176. (א) בית המשפט רשאי לתת בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין וכן לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לרבות בעניין שהוכרע לפי תקנה 33(ד) אם ראה לנכון צורך בכך לשם הגשמת מטרת תקנות אלה.
(ב) בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים."

עיון בתקנות, מעלה, כי מגמתן היא ייעול ההליכים וקיצור הזמנים. כמו כן, דומה, שרוח הכללים שנקבעו עד עתה בהלכה הפסוקה לעניין שיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל כשמונחת לפניו בקשה להארכת מועד, טובים גם עתה. עם זאת, פרשנות ההלכה תהא, בהתאם לעקרונות היסוד של התקנות בכלל, וכן של התקנות הנוגעות לבקשה להארכת מועד, בפרט ובהתאמה.

נקודת המוצא בנושא זה, צוינה בבש"א 5636/06 נשר נ' גפן (להלן: " גפן") (במאגרים), שם נקבע, כי: "..על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור."

כמו כן נקבע בפסיקה, כי בקשה להארכת מועד נבחנת בשני שלבים: ראשית, נבחן קיומו של 'טעם מיוחד', המצדיק את קבלת הבקשה; שנית, נבחנים שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של טעם מיוחד. (ראו בש"א 1711/12 רוכמן נ' מענית ( במאגרים); בש"מ 6299/12 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה (במאגרים).

הפסיקה לא הגדירה מהו אותו "טעם מיוחד" שעל בעל הדין להראות כדי לקבל בקשתו.
עוד נקבע בפסיקה, כי "אין חולק כי במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס בית-המשפט משקל למידת האיחור בהגשת ההליך. ככל שמתארך משך האיחור, כך תהא נטייתו של בית-המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד; ומנגד, ככל שמשך האיחור קצר יותר, יתייחס בית-המשפט לבקשה ביתר חיוב. יחד עם זאת, אף כאשר מדובר באיחור קל בן ימים ספורים בלבד, לא תינתן הארכת המועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך. (ראו: דבריו של השופט ש' לוין בע"א 796/79 מועלם נ' מטא ואח', פ"ד לה(1) 376, 377).

טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין."

בבש"א (י-ם) 7123/07 רחל כהן נ' יהודית קריתי , נאמר;

"בעיקרון, בתי המשפט נטו להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין – המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר': ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה (2) 904). ומנגד – אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו."

בהתאם לאמור, על אף שפסקי הדין ניתנו עובר למועד כניסת התקנות לתוקף, ברי, כי עקרונותיהם עומדים בקנה אחד עם העקרונות חלים על התקנות, ועל בית המשפט לבחון שיקולים אלה בבואו להיעתר או לדחות בקשה להארכת מועד.

בענייננו, אין חולק כי חלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור והבקשה להארכת מועד הוגשה אף היא בחלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור, שכן החלטת וועדת הערר ניתנה ביום 31.12.19 והבקשה הוגשה ביום 4.4.21.

בכל הנגע לסיכויי הערעור, בזהירות הראויה ומבלי לקבוע מסמרות, לא הוכח, כי סיכויי הערעור גבוהים.

בכל הנוגע לטעם מיוחד המצדיק קבלת הבקשה, לטענת המבקשת מצבה הרפואי הקשה כמו כן, משבר החירום שפקד את המדינה מנעו ממנה הגשת הבקשה במועד.
מעיון במסמכים הרפואיים שצירפה המבקשת לא עולה תמונה, לפיה מצבה הרפואי מנע ממנה הגשת הבקשה במועד.
בעניין זה יש לקבל את עמדת המשיבה לפיה, מהמסמכים הרפואיים שצורפו עולה, כי המבקשת יכולה הייתה להגיש הבקשה במועד, ומכל מקום לא הוכח אחרת, שכן המסמכים הרפואיים נושאים תאריכים: 19.9.19; 13.10.19; 11.11.19; 17.11.19; 26.12.19; וכן צורפו מסמכים רפואיים מחודש מרץ 2021.
כמו כן המבקשת צירפה מסמכים רפואיים שאינם שייכים לה.

לא זו אף זו, קיימת משמעות שאינה מבוטלת לטענת המשיבה לפיה, המבקשת הגישה את התנגדותה במסגרת הליך משפטי אחר כבר ביום 9.11.20. המשמעות היא, כי מצבה הרפואי הנטען ומשבר החירום שפקד את המדינה במועד זה, לא מנעו ממנה הגשת התנגדות מטעמה. כך גם , אין זה ברור מדוע המבקשת המתינה תקופה של כחצי שנה, מהמועד האמור לעיל ועד מועד הגשת הבקשה דנן.

כלומר, דומה, כי הסיבות להעדר הגשת בקשת רשות הערעור במועד, נעוצות במבקשת ולא בגורמים חיצוניים.

נוסף על האמור יש לציין, כי היות ומדובר באיחור ניכר, כשהמבקשת לא הוכיחה שהודיעה למשיבה כי היא מתעתדת להגיש בקשת רשות ערעור, ספק אם המשיבה ידעה על כוונתה ובעניין זה, ניתן להניח כי אינטרס ההסתמכות נבנה.

בנסיבות אלה, מוחלט לדחות את הבקשה.

נוכח דחיית הבקשה, תשלם המבקשת למשיבה הוצאות בגין הגשת הבקשה בסך של 2,000 ₪ (כולל מע"מ), וזאת עד יום 9.6.21.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"א, 20 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורית בלוך ספקטור
נתבע: קבוצת כרמלטון בע"מ
שופט :
עורכי דין: