ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרח בנאת נגד ממונה על חדלות פירעון :

בפני כבוד ה שופטת תמי לוי יטח

המבקש/היחיד

פרח בנאת, ת"ז XXXXXX461

נגד

המשיבים

  1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון
  2. עו"ד חגי פריד (נאמן)

פסק דין

בפני בקשת הנאמן אליה הצטרפה הממונה לביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניין היחיד, בהתאם לסעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018.

נתונים אישיים והשתלשלות ההליכים בתיק:
היחיד הגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים ביום 7.4.20 וביום 20.7.20 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינו.

כנגד היחיד הוגשו תביעות חוב בסך של 640,986 ₪ מתוכם 411,515 ₪ בדין קדימה בגין חוב מזונות.

היחיד בן 42, גרוש ואב ל- 3 ילדים קטינים (בני 11, 15 ו-17) .

אשר להכנסותיו של היחיד הוצגו על ידי היחיד גרסאות שונות. בתצהיר שצורף לבקשת היחיד למתן צו פתיחת הליכים מחודש 4/20 הצהיר היחיד כי הוא עובד בעבודות מזדמנות, משתכר סך של 3,500 ₪ ומחפש עבודה קבועה . בבקשה עצמה למתן צו לפתיחת הליכים הצהיר היחיד כי הוא משתכר סך של 2,500 ₪ , מקבל קצבת הבטחת הכנסה בסך של 1,650 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: " מל"ל") וכן סיוע כספי מאמו ואחיו בסך של 800 ₪ לחודש . בהמשך טען היחיד כי הוא אינו עובד מאז חודש 2/2019 ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בסך של 1,650 ₪ ומסיוע כספי של בני משפחתו (בסך של כ- 1,000 ₪ עד 1,600 ₪ לחודש) . בסמוך לדיון שהתקיים בעניינו של היחיד, דיווח היחיד כי אושרה לו קצבת נכות כללית זמנית מיום 30.1.21 ועד ליום 31.7.21, בגינה הוא מקבל קצבת נכות זמנית בסך של 3,321 ₪.

ביום 25.11.20 הוגשה בקשת הנאמן לביטול ההליך בשל מחדלים רבים של היחיד בניהול ההליך, לרבות אי הגשת דוחות חודשיים אודות הכנסותיו והוצאותיו החודשיות, אי המצאת מסמכים רבים שנדרשו על ידי הנאמן וחמור מכך, אי תשלום דמי מזונות עבור 3 ילדיו הקטינים.

בהחלטה מיום 25.11.20 נדרש היחיד להגיש תגובה לבקשת הנאמן ולהסיר מחדליו בהליך תוך 14 ימים ממועד מתן ההחלטה.

בתגובת היחיד מיום 9.12.20 נטען כי הומצאו באופן חלקי דוחות על הכנסות והוצאות. עם זאת הודה היחיד כי טרם הומצאו מלוא המסמכים שנדרשו על ידי הנאמן ונתבקשה לשם כך ארכה בת 14 ימים. בנוסף, היחיד טען כי הוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה ומסיוע כספי של בני משפחה. גרושת היחיד מקבלת את דמי המזונות מהמל"ל ו אין ליחיד אפשרות לעמוד ולו בתשלום מזערי של דמי המזונות ובית המשפט התבקש להותיר מצב זה על כנו.

לאחר שניתנה ליחיד ארכה לבקשתו להסרת מחדליו בהליך, הוגשה ביום 29.12.20 תגובה מטעם הנאמן. הנאמן הדגיש בתגובתו כי חרף הארכה, לא הוסרו מחדלי היחיד, לרב ות אי המצאת מלוא המסמכים שנדרשו והגשת דוחות חודשיים ללא אסמכתאות. עוד הובהר כי נוכח הצהרת ב"כ היחיד בתגובה מיום 9.12.20 ולפיה הוא אינו משלם דמי מזונות ועומד על כך שהמל"ל ימשיך לשלם מזונות לגרושתו, היחיד יוצר למעשה חובות חדשים בהליך ודי בכך כדי להביא לביטול ההליך.

ביום 30.12.20 טען היחיד בתגובה נוספת כי אכן הדוחות החודשיים הוגשו ללא האסמכתאות וזאת נוכח הכנסתו הזעומה וסיוע בני משפחתו. עוד נטען כי חלק מהמסמכים הומצאו וחלקם לא הומצא בשל אי קבלת ק הל במשרדים שונים עקב מגפת הקורונה. היחיד שב והבהיר כי אין ביכולתו לשלם את דמי המזונות וכי הוא אינו משלמם.

בהתייחס לטענות היחיד באשר לחיוב בדמי מזונות, נקבע בהחלטה מיום 30.12.20 כי ביכולתו של היחיד להגיש בקשה לקציבת מזונות וכי אין ליחיד כל היתר לצבירת חובות למל"ל בתקופת ניהול הליך חדלות הפירעון.

ביום 7.1.21 הגיש הנאמן תגובה נוספת, במסגרתה דיווח כי לא הוסרו מחדלי היחיד בהליך ואף לא הוגשה על ידי היחיד בקשה לקציבת מזונות. למרות שהיחיד דיווח בדוחות הבודדים שהוגשו על ידו על הכנסות בסכום לא מבוטל מבני משפחתו, ולמרות שהיחיד דיווח על הוצאות, לא צורפו אסמכתאות רלבנטיות. לא הומצאו אישורי מסירה קריאים המלמדים על המצאת צו פתיחת ההליכים לנושים ולא ברור למי הם שייכים ומה מועד המסירה. בסעיף 9 לתגובה פירט הנאמן את רשימת המסמכים שהיחיד נדרש להמציא. הנאמן אף הדגיש חובתו של היחיד להודיע למל"ל על הפסקת התשלומים לגרושתו וכן להמציא פירוט של דמי המזונות שהמל"ל שילם לגרושתו, מתחילת ההליך.

ביום 7.1.21 ניתנה ליחיד ארכה נוספת בת 30 ימים לביצוע כלל האמור בתגובת הנאמן , וזאת בין היתר, בהתחשב במצבו הרפואי של היחיד אשר אושפז בבית החולים עקב אירוע לבבי , בהתאם לדיווח בא כוחו.

חרף האמור, היחיד לא הסיר מחדליו ולא ביצע את שנדרש ממנו בהחלטה מיום 7.1.21 . בתגובה נוספת שהוגשה על ידי היחיד, הוא דיווח על מצבו הרפואי ושב ופירט את הפעולות שבוצעו כבר בעבר על ידו, כשאין בפירוט זה כדי לעמוד בדרישות הנאמן ו/או בהחלטה מיום 7.1.21.

בהחלטה מיום 21.2.21 נקבע כי על היחיד להגיש תגובה משלימה תוך 10 ימים מהיום, ובפרט באשר לצבירת חוב מזונות במהלך ההליך. ככל שהיחיד צובר חובות בזמן ניהול ההליך, אין הצדקה להותרת צו פתיחת ההליכים על כנו, וזאת ללא קשר ליתר מחדלי היחיד. ככל שהיחיד מכחיש האמור, יש להגיש אסמכתאות על כך שאין חוב למל"ל בגין התקופה שמאז צו פתיחת ההליכים ועד היום.

היחיד לא מילא גם אחר ההחלטה הנ"ל, ולכן הנאמן עתר שוב לביטול ההליך.

בתגובה מטעם היחיד מיום 7.3.21 היחיד הודיע כי במהלך כל ניהול ההליך הוא לא עבד כלל וכי הוא הוכר כבעל נכות זמנית בשיעור 100% מיום 30.1.21 ועד 31.7.21.

בהחלטה מיום 7.3.21 נקבע כי ביהמ"ש יידרש לטענות הצדדים במהלך הדיון הקרוב. עוד נקבע כי בשים לב לטענות ב"כ היחיד לפיהן במהלך ניהול ההליך לא עבד היחיד והתקיים מקצבאות מל"ל בלבד, על ב"כ היחיד להמציא אסמכתא על ניכוי דמי המזונות שחב היחיד מקצבאות המל"ל להן הוא זכאי. ככל שלא בוצע ניכוי כאמור, תוגש התייחסותו לכך שהיחיד צבר חוב מזונות למל"ל במהלך ניהול ההליך.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 14.3.21 טען ב"כ היחיד כי למל"ל יש מניעה לקזז את דמי המזונות מקצבת ה נכות הזמנית של היחיד, מאחר והוא מצוי בהליך חדלות פירעון. על אף האמור, לא הוצגה כל אסמכתא על פנייה כלשהי למל"ל ו/או לתשובתו של המל"ל לפנייה שכזו ו/או לפנייה לבית המשפט בבקשה להתיר ניכוי שכזה. היחיד הגדיל וטען כי אין מקום להגשת בקשה לקציבת מזונות וזאת מאחר וגם אם בית המשפט יקצוב 100 ₪ כדמי מזונות, הגרושה לא תהנה מכך והיחיד יישאר עם נזק לאחר הליך חדלות הפירעון, מאחר והיחיד לא יופטר מהחוב. ב"כ היחיד הדגיש כי גם אם בית המשפט יקצוב מחצית מדמי המזונות , היחיד לא ישלמם. ב"כ היחיד חזר על בקשתו כי היחיד לא ישלם דמי מזונות לגרושתו אלא המל"ל וכי היחיד יקבל את מלוא הקצבה לה הוא זכאי מה מל"ל ללא כל ניכוי שהוא. היחיד הפנה לפסק דין בתיק פשר 362/03 (מחוזי חיפה) לזר נ' הכנ"ר ( 21.10.03), ממנו הוא מסיק כי תשלומי המזונות במהלך ניהול ההליך, אינם יכולים להיחשב כחוב מזונות ו/או כיצירת חוב חדש בניהול ההליך .

הנאמן הבהיר בדיון שהתקיים כי לא ניתן להתיר מצב בו היחיד יוצר חובות חדשים תוך כדי ניהול ההליך, קל וחומר חוב מזונות. לא ניתן להעמיס על הקופה הציבורית את דמי המזונות ומצד שני , לבקש צו שיקום או הפטר. גם בעבר היחיד לא מיצה את כושר השתכרותו וצבר חוב מוזנות בסך של כ-415,00 ₪. אין כל תועלת בהמשך ניהול ההליך כי גם אם היחיד יופטר מחובותיו הרגילים, הוא יישאר עם חוב המזונות גם לאחר סיום ההליך. עוד הודגש כי היחיד לא הסיר גם את יתר מחדליו בהליך כפי שפורט לעיל.

היחיד טען בפני בית המשפט כי הוא אינו עובד מאז שנת 2019 בשל בעיות רפואיות ונתמך על ידי אחיו, ואולם הדבר סותר את התצהיר שהוגש על ידי היחיד מחודש 4/20 אז טען כי הוא עובד ומשתכר כ – 3,500 ₪.

ב"כ הממונה הביעה מורת רוחה בדין מאמירת ב"כ היחיד ולפיה הוא אינו מגיש בקשה לקציבת מזונות מאחר וגרושת היחיד תקבל מזונות בסכום נמוך יותר. לא ניתן לראות את שיקומו הכלכלי של היחיד בלבד, ומהצד לצפות שהמדינה והציבור ישלמו במקומו את דמי המזונות. לא ניתן להתיר ליחיד ליצור חובות חדשים תוך כדי ניהול ההליך, ובפרט חוב מזונות, והדבר מהווה עילה לביטול ההליך. חרף מצבו הרפואי של היחיד, אין ניסיון אמיתי מצד היחיד לרפא את מחדליו.

בהחלטה מיום 14.3.21 נדרשו הצדדים להגיש טיעונים בכתב, טרם מתן פסק הדין.

טיעוני הצדדים:
בטיעוני היחיד, הוא שב וחזר על כך שתשלומי מזונות שמועד פירעונם לאחר צו הכינוס או צו פתיחת ההליכים אינם יכולים להיחשב כיצירת חוב במהלך ניהול ההליך ואינם מהווים יצירת חובות חדשים. הקצבת המזונות בהליך חדלות הפירעון אינה יצירת חיוב עצמאי נפרד מחיוב המזונות המקורי, ולכן אי עמידה בתשלומי המזונות אינה זהה במהותה או בהשלכותיה לאי תשלום צו התשלומים בהליך. קביעת צו התשלומים נעשית לאחר בדיקה של מצבו הכלכלי של היחיד. לעומת זאת החיוב במזונות יונק סמכותו מפסק הדין המקורי של המזונות, אשר התחשב בעיקר בצרכ י הקטין.

ב"כ היחיהפנה לפס"ד בפש"ר 362/03 שצוין לעיל. בנוסף הפנה לפשר 409/99 (מחוזי חיפה) גירוני נ' הכנ"ר (7.6.01), שם נקבע כי חוב ארנונה שנוצר במהלך ניהול ההליך אינו מה ווה התנהלות בחוסר תום לב, מאחר ולא נוצר בשל בחירה מכוונת של היחיד ליצור חובות . ב"כ היחיד אף הפנה לסעיף 179 (א) לחוק חדלות פירעון, המתייחס לקציבת מזונות וטען כי מטרתו לשמר מצב קיים בדבר תשלום דמי המזונות מהכנסות היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה. ב"כ היחיד סבור כי פרשנות הסעיף מאפשרת לקבוע כי "מכל מקור אחר", משמעו כי תשלומי מזונות ששולמו על ידי המל"ל לגרושתו יכולים להימשך גם תוך כדי ניהול ההליך. בקשה לקציבת מזונות, לו הייתה מוגשת ע"י היחיד, לא הייתה מועילה לאיש כשממילא היחיד אינו יכול לשלם גם סכום מזערי, והתועלת המרבית תושג כאשר יתירו למל"ל להמשיך ולשלם את דמי המזונות לגרושה, במקום היחיד.

לא זו אף זו, לטענת ב"כ היחיד, סכום דמי המזונות שיוקצב יהיה בגובה ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים , ולא בסכום שנפסק בפסק הדין למזונות. לשיטתו של ב"כ היחיד, ככל שהיחיד לא שילם קודם לכן דמי מזונות לגרושתו אלא המל"ל, הרי שקציבת המזונות אינה אכיפה בהינתן שליחיד אין סכום ריאלי שהוא יכול לעמוד בו. נוכח האמור, אין גם מקום לפנות למל"ל לשם הפסקת תשלומי המזונות תוך כדי ניהול ההליך. יש להותיר מצב זה על כנו, קרי המשך תשלומי המל"ל תוך יצירת חיוב עתידי של היחיד שלא יימחק בהפטר. חוב המזונות בדין קדימה אינו יכול להוות לכשעצמו עילה לדחיית בקשת היחיד להליך חדלות הפירעון.

בטיעוני הנאמן, הודגש כי אין מחלוקת כי היחיד אינו משלם דמי מזונות בהתאם לקבוע בצו פתיחת ההליכים (מזונות בסכום שנקבע בפסק הדין למזונות). יתרה מכך היחיד הודיע לבית המשפט כי אין בכוונתו / ביכולתו לשלם את המזונות וכי לשיטתו יש להותיר על כנו את המצב בו הוא אינו משלם מזונות קטינים, אך מזונות אלו משתלמים על ידי המל"ל.

בנוסף, אין חולק כי היחיד לא הגיש דוחות חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו (דוח אחרון הוגש לחודשים 10-11/20). בדוחות שהוגשו על ידי היחיד לא פורטה הכנסתו הנכונה, שכן בתצהיר ההסתבכות שצירף היחיד לבקשתו, הצהיר כי הוא משתכר בעבודות מזדמנות סך של 3,500 ₪.

ב"כ היחיד טוען כי אי תשלום דמי המזונות השוטפים אינו בגדר יצירת חובות חדשים בהליך , תוך הסתמכות על החלטה ופסק דין מלפני כ- 15-20 שנים וכן על פרשנות מוטעית של סעיף 179 לחוק חדלות פירעון. יש לדחות פרשנות מוטעית זו ובפרט שבמשך השנים נקבעו הלכות ברורות וחד משמעיות בכל הנוגע לחוב מזונות שנצבר בעת הליך חדלות הפירעון.

אשר לסעיף 179 לחוק חדלות פירעון הרי שהמילים "מכל מקור אחר" מתייחסות למילים שקדמו להן "מהכנסתו של היחיד מעבודה או.." כלו מר המזונות יוקצבו מתוך הכנסתו של היחיד, בין אם מעבודה או ממקור אחר.

כן יש לדחות את פרשנות היחיד למילים "הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות", כביכול נאמר בהן שיש להתחשב בתשלום ששולם בפועל ולא בסכום שנקבע בפסק הדין למזונות, שאם לא כן "החוטא יצא נשכר". יש לדחות גם את טענת היחיד ולפיה מטרת הקצבת מזונות הינה לשמור על המצב הקיים, שכן דברים אלו נכוני ם למועד מתן הצו לפתיחת הליכים אך משתנים מיד לאחר מכן בסעיף 179(א)(2) לחוק. בהתאם לסעיף הנ"ל, מטרת קציבת המזונות היא לא זן בין נושי היחיד לצרכי ילדיו, תוך מתן אפשרות של הקטנת סכום דמי המזונות הפסוקים על ידי בית המשפט. בהתאם לסעיף 179(ב) לחוק ומפאת החשיבות בתשלום דמי המזונות, ניתן להורות על הקטנת דמי המחייה שיישארו למחיית היחיד מהסכום הפטור מעיקול.

היחיד הפנה לפסיקה ישנה ולא רלבנטית. הליכי חדלות הפירעון עברו בעשור האחרון שינוי דרסטי וכיום עיקר כובד המשקל הינו בהתנהלות היחיד בעת שהייתו בהליך ולא טרם כניסתו להליך. הנאמן הפנה לפסקי דין רבים ועדכניים, לרבות אלו שניתנו בעניין חוק חדלות פירעון, במסגרתם נקבע באופן מפורש כי יצירת חוב מזונות שוטף, לרבות כלפי המל"ל, מהווה התנהלות בחוסר תום לב וניסיון לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון המצדיקה את ביטול ההליך.

הליך חדלות הפירעון לא נועד לגביית מזונות בלבד, וודאי לא כשהנושים אינם מקבלים דבר. בכך יהפוך ההליך לגבייה חלקית של חוב המזונות למל"ל ולא מעבר לכך. ההליך לא נועד לשם כך, ובפרט שהיחיד עתיד להישאר עם חוב מזונות גדול לביטוח לאומי גם לאחר סיום ההליך דנן.
הממונה הגישה הודעה בה ציינה כי היא מצטרפת לטיעוני הנאמן.

דיון והכרעה:
לאחר עיון בכלל המסמכים המצויים בתיק, לרבות בטיעוני הצדדים ולאחר שהתקיים דיון בפניי בעניינו של היחיד, אני רואה לנכון לבטל את הליך חדלות הפירעון של היחיד, וזאת מ כלל הנימוקים שלהלן:

סעיף 183 (א) בחוק קובע כי:
"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

סעיף 163 (ג) (1) לחוק קובע כי :
"בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:
(א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
(ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
(ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כבוד השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד במהלך ניהול הליך חדלות הפירעון, ויצירת מחדלים בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". ברם התנהלות היחיד בניגוד להוראות צו פתיחת ההליכים, מהווה התנהגות בחוסר תום לב ושימוש לרעה של הליך חדלות הפירעון.

במקרה דנן מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 183 לחוק המצדיקים את ביטול ההליך, וזאת ממספר טעמים:

האחד, היחיד לא שיתף פעולה בהליך עם הנאמן ויצר מחדלים בניהול ההליך ו בכך נהג בחוסר תום לב במטרה לנצל לרעה את ההלי ך. ודוק, ליחיד מחדלים רבים בהליך, לרבות אי הגשת דוחות חודשיים מלאים ורציפים בצירוף אסמכתאות, אי המצאת מסמכים ספציפיים שנדרשו על ידי הנאמן ואי הגשת דוחות חודשיים נוספים, מאז הוגשו הדוחות לחודשים 10-11/20. כפי שפורט בהרחבה לעיל , ליחיד ניתנו התראות וכן אורכות רבות על ידי בית המשפט להסרת מחדליו, ולמרות זאת הוא לא הסיר מחדליו האמורים בהליך עד היום. היחיד נמנע מהמצאת מסמכים רלבנטיים שבנקל ניתן להשיגם, כגון אישור על תשלום חובות ארנונה וחשמל לכל תקופת ניהול ההליך, אסמכתאות לתשלומים שלטענתו הוא מקבל מידי חודש מבני משפחתו ועוד . הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח האמור בתצהיר היחיד שצורף לתגובתו מיום 30.12.20, ולפיו חובותיו נוצרו בגין התנהלות גרעונית הנובעת מהוצאות חודשיות הגבוהות יותר מהכנסותיו. כמו כן, במסגרת בקשת היחיד למתן צו פתיחת הליכים, הודה היחיד כי הוא אינו משלם מיסי עירייה וחשמל.

עיון בדוחות החודשיים הבודדים שהוגשו על ידי היחיד מלמד כי בעת שהיחיד התקיים לטענתו מקצבת הבטחת הכנסה בלבד, בסך של 1,650 ₪, הוצאותיו החודשיות היו כפולות מהכנסותיו. אומנם היחיד טען כי ההפרש משולם כאמור על ידי בני משפחתו אך לא הציג כל אסמכתא לכך. אי הגשת דוחות חודשיים אודות הכנסותיו והוצאותיו של היחיד ואי המצאת המסמכים שנדרשו על ידי הנאמן, מונעות את האפשרות לבחון את התנהלותו הכלכלית של היחיד וקל וחומר שאינן מאפשר ות גיבוש תכנית שיקום ליחיד. ככל שהתנהלותו הכלכלית של היחיד אינה מורכבת כנטען, בפרט מאחר ולטענתו הוא מתגורר בגפו, ברי כי היה ביכולתו של היחיד להגיש דוחות דו חודשיים, ואולם הוא עשה דין לעצמו ונמנע מלעשות כן.

השני, היחיד נהג בחוסר תום לב, ועשה שימוש לרעה בהליך זה ביצירת חוב מזונות שוטף תוך כדי ניהול ההליך. היחיד מודה כי יצר לאורך כל ניהול ההליך חוב מזונות בגין אי תשלום דמי המזונות השוטפים לילדיו הקטינים. היחיד אף הבהיר כי אין בכוונתו /ביכולתו לשלם את דמי המזונות ויש לאפשר את תשלום דמי המזונות על ידי המל"ל בלבד. מפסק הדין שהוגש על ידי היחיד לתיק עולה כי על היחיד לשלם מזונות ב סך של 1,000 ₪ עבור כל אחד מילדיו. בהיעדר אסמכתאות, לא ברור מהו הסכום המדויק המשולם לגרושת היחיד ע"י המל"ל , ובאם מלוא דמי המזונות נשוא פסק הדין למזונות משולמים על ידי המל"ל או שמא ישנה יתרה אשר אינה משולמת. ככל שהתשובה לכך ח יובית, הרי שהיחיד יוצר חובות חדשים תוך כדי ניהול ההליך הן כלפי המל"ל והן כלפי גרושתו הזכאית לגביית יתרת דמי המזונות מהיחיד . ככל שהתשובה לכך שלילית, הרי שהיחיד יוצר חובות חדשים כאמור רק כלפי ה מל"ל על מלוא סכום דמי המזונות .

טענת היחיד בדבר אי יכולתו באופן גורף לשלם את דמי המזונות לילדיו אינה יכולה להתקבל. זאת, הן מאחר והיחיד נמנע מהגשת בקשה לקציבת מזונות ומשקיפות מלאה באשר למצבו הכלכלי (באי הגשת הדוחות החודשיים והמסמכים הנדרשים) והן מאחר ועל פי סעיף 179 (ב) לחוק בית המשפט מוסמך לקצוב דמי מזונות לילדים הקטינים, אשר יותירו בידי היחיד דמי מחיה שיהיו פחותים מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

היחיד העלה טענות בעלמא באשר ליכולתה הכלכלית של גרושתו ובאשר למצבם של ילדיו. טענות אלו נטענו ללא כל ביסוס שכן לא הוגשה בקשה לקציבת מזונות באופן שהיה מאפשר את קבלת עמדת גרושתו של היחיד, לרבות קבלת פרטים אודות מצבה הכלכלי. מכל מקום עצם זכאותה של גרושת היחיד לקבלת מזונות מה מל"ל, מלמדת לכשעצמה כי היקף הכנסותיה אינו גבוה במיוחד, שכן אחרת לא הייתה זכאית לתשלום האמור.

במקרה דנן, "רב הנסתר על הגלוי" באשר להכנסותיו של היחיד. כפי שפורט לעיל, היחיד הציג גרסאות שונות באשר להיקף הכנסותיו ומקורות הכנסותיו במהלך ניהול ההליך. בתצהיר שצורף לבקשת היחיד למתן צו פתיחת הליכים מחודש 4/20 הצהיר היחיד כי הוא עובד בעבודות מזדמנות, משתכר סך של 3,500 ₪ ומחפש עבודה קבועה. בבקשה עצמה למתן צו לפתיחת הליכים הצהיר היחיד כי הוא משתכר סך של 2,500 ₪ , מקבל קצבת הבטחת הכנסה בסך של 1,650 ₪ וסיוע כספי מאמו ואחיו בסך של 800 ₪ לחודש. בהמשך טען היחיד כי הוא אינו עובד מאז חודש 2/2019 ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה בסך של 1,650 ₪ ומסיוע כספי של בני משפחתו (בסך של כ- 1,000 ₪ עד 1,600 ₪ לחודש). בסמוך לדיון שהתקיים בעניינו של היחיד, דיווח היחיד כי אושרה לו קצבת נכות כללית זמנית מיום 30.1.21 ועד ליום 31.7.21, בגינה הוא מקבל קצבת נכות זמנית בסך של 3,321 ₪. בדיון שהתקיים בפני בית המשפט חזר בו היחיד מהצהרתו בתצהיר וטען כי לא עבד מאז שנת 2019, על אף שהתצהיר הוגש בחודש 4/20.

מכל מקום, גם לאחר שהיחיד הגדיל את הכנסתו החודשית וקיבל סך של כ- 3,300 ₪ לחודש מהמל"ל אשר הכיר בנכותו הזמנית עד לחודש 7/21, הוא לא ראה לנכון לשלם ולו פרוטה עבור מזונות ילדיו או לכל הפחות לעשות שימוש בסיוע הכלכלי ששילמו לו בני משפחתו, לכאורה באופן שוטף, לשם תשלום מזונות לילדיו.

אף אם לשיטתו של היחיד, יש להמשיך ולהתיר למל"ל לשלם את דמי המזונות לגרושתו תוך כדי ניהול הליך חדלות הפירעון , היה ראוי כי לכל הפחות, תוגש על ידו בקשה למתן אישור בית המשפט לכך שהמל"ל ינכה, ולו באופן חלקי, מקצבתו החודשית עבור מזונות ילדיו. בפועל היחיד אינו מציע כל דרך לסילוק חוב דמי המזונות השוטף, ופוטר עצמו באופן גורף מחובתו לזון את ילדיו.

יש לדחות את הפרשנות היצירתית של היחיד באשר להוראת סעיף 179 לחוק חדלות פירעון והטענה כי אי תשלום דמי מזונות שוטפים במהלך ניהול ההליך, אינו בגדר יצירת חובות חדשים בהליך.

הפסיקה אליה הפנה ב"כ היחיד אינה רלבנטית כיום, הן מאחר ומאז ניתנה לפני 15-20 שנה, התעדכנה פסיקת בתי המשפט ושינתה פניה באופן מהותי לאחר הרפורמה של הכונס הרשמי בהליכים שנוהלו לפי פקודת פשיטת הרגל, והן לאור חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המחליף את פקודת פשיטת הרגל.

פקודת פשיטת הרגל התמקדה עובר לרפורמה האמורה, בהתנהלות היחיד עובר לכניסתו להליך, ובנסיבות שהובילו ליצירת חובותיו. רק במידה והוכח כי היחיד יצר חובותיו בתום לב, הוא הוכרז כפושט רגל. עצם הכרזתו כפושט רגל אינה מובילה אותו בהכרח להפטר, אלא מאפשרת לו להתנהל בהליך עד להגשה יזומה מטעמו של הצעת הפטר או בקשת הפטר. באופן זה היחיד אשר הוכרז כפושט רגל היה יכול להתנהל בהליך משך שנים רבות ואף למעלה מעשור שנים, ולמעשה לא הייתה כל משמעות למשך התקופה בה הוא שהה בהליך. סיומו של ההליך בדרך של הפטר הותנה אך ורק בהגשת הצעת הפטר או בקשת הפטר.

להבדיל, בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הושם הדגש על קיצור תקופת ניהול ההליך, כך שהיחיד יוכל להיכנס להליך ולצאת ממנו תוך תקופה קצובה וקצרה בהרבה ממה שהיה מקובל קודם לכן. לשם כך, הושם דגש רב על התנהלות היחיד במסגרת ההליך, קרי קיום חובותיו של היחיד בהליך, לרבות הגשת דוחות חודשיים והמצאת כלל המסמכים הנדרשים על ידי הנאמן וחקירת היחיד על ידי הנאמן, על מנת שניתן יהיה לברר את מצבו הכלכלי של היחיד ולגבש לו תוכנית שיקום , עד למועד הדיון שנקבע תוך כשנה ממועד מתן צו פתיחת ההליכים. ב התאם לחוק חדלות פירעון ניתן צו פתיחת ההליכים בעניינו של היחיד הדומה במהותו לצו הכינוס לפי הפקודה, אך לא קיים עוד הליך הכרזתו של היחיד כפושט רגל. תכנית השיקום של היחיד הינה למעשה תוכנית ההפטר שלו, וזו יכולה להתגבש אך ורק במידה והליך הבירור כאמור בוצע באופן מלא ובשיתוף פעולה עם היחיד.

ככל ש היחיד נמנע מלבצע חובותיו בהליך, בית המשפט יבטל את ההליך, בהתאם לקבוע בסעיף 183 לחוק. התנהלות היחיד במהלך ניהול ההליך באופן היוצר מחדלים כפי שפורט לעיל ו/או באופן היוצר חובות חדשים, ובפרט חוב בגין אי תשלום מזונות (חרף הוראה מפורשת בעניין בצו פתיחת ההליכים), מהווה הפרה של חובותיו של היחיד בהליך ונחשבת כהתנהלות בחוסר תום לב, שאינה מצדיקה את הישארותו של היחיד בהליך.

יפים לעניינו דברי כבוד השופט א. רונן בחדל"פ (שלום ת"א) 24029-02-20 עו"ד אייל עברון (נאמן ) נ' יאיר ציון רביע (7.1.21) , אשר סקר את הפסיקה הרלבנטית וקבע כי:
"יצירתם של חובות חדשים תוך כדי הליכי חדלות הפירעון בכלל, וכאלו חובות חדשים הנובעים מאי תשלום דמי המזונות בפרט, מבטאת דוגמא מובהקת לחוסר תום לב מצדו של יחיד ואף ניסיון לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון.
כך נפסק:
"לדאבון הלב, מוצאים אנו במקרים לא מעטים, כי החייבים לא משלמים כסדרם את סכומי המזונות שנקצבו והם נהנים מהגנת הפקודה ללא הצדקה. אכן, אי תשלום מזונות, יכול להוות עילה לביטול ההליך. יחד עם זאת, לעיתים, כמו במקרה דנן, הליך הביטול עשוי לקחת זמן ולא ניתן לאפשר מצב בו ידי הזכאי למזונות כבולות והוא אינו רשאי לפעול לגבייתם. (פש"ר 2280/08 מ.א. נ' כנ"ר [פורסם בנבו] 13.9.17) .
...
ולפיכך, מצב בו יחיד יוצר חובות חדשים תוך ניצול הצו ואי היכולת להפעיל כלפיו הליכי גבייה, קל וחומר מצב בו אותן חובות חדשים אינם אלא דמי המזונות בהם חב יחיד כלפי קטינים – מבטא חוסר תום לב מובהק, ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון, ובסיס אפשרי לביטולם".

ראה גם חדל"פ (נצ') 68137-09-19 טולדו נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון ואח' (23.12.20), שם נקבע כי יש לבטל את צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד מאחר ויצר חוב מזונות תוך כדי ניהול הליך חדלות הפירעון.
"מחדלי היחיד שעה שהוא חוסה תחת הצו לפתיחת הליכים שניתן בעניינו מהווים התנהגות בחוסר תום לב, שכן מחד גיסא הוא נהנה מן ההטבות שהוענקו לו מכוח צו פתיחת הליכים, ומאידך גיסא, הוא אינו מקיים את הנדרש ממנו בגדרי ההליך, על אף הזדמנויות רבות שניתנו לו לעשות כן, במיוחד שהיחיד אישר שאינו משלם את מזונות ילידו, המהווים 96% מגובה חובותיו".

חובתו של היחיד להתנהל בתום לב במהלך ניהול הליך חדלות הפירעון לא נעלמה מן העולם עם חקיקת חוק חדלות פירעון, והיא שרירה וקיימת גם היום.
"עם זאת אציין, כפי שהובהר לאחרונה בעניין גל, גם על הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון חולש העיקרון הקובע כי על חייב לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את ההליכים על מנת ליהנות מחסדיהם. כך, קובע סעיף 183 לחוק חדלות פירעון כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1) לחוק, ובכלל זה: התנהלות בחוסר תום לב במטרה לנצל את ההליכים; אי-שיתוף פעולה עם בעל התפקיד או עם "הממונה"; הפרת ההגבלות שהוטלו עליו. אם כן, הנתונים אשר נבחנו בעבר בקשר לעמידה בחובת תום הלב על ידי חייב, נותרו על כנם גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ואף קיבלו במסגרתו ביטוי מפורש וברור (זאת מבלי להתעלם מכך שסעיף 183 אינו מפנה לנסיבות המפורטות בסעיפים 163(ג)(2)(א) או (ב), העוסקים בנסיבות הקונקרטיות של היווצרות חוב מסוים ולא בהתנהלותו הכוללת של יחיד טרם כניסתו להליך)". (ע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד ואח', (18.12.19)).

ראה גם פש"ר (חיפה) 20060-01-16 עמאש חסן נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (11.12.17) , שם נקבע כי:
"די בהודעת החייב כי אינו משלם מזונות שוטפים כדי להבליט את חוסר תום הלב שבו נוקט החייב עת יוצר הוא חובות חדשים והוא נהנה מעיכוב הליכים בחסות ההליך. חייב שיצר בעבר חובות עתק בגין מזונות, לא התייצב לדיון בבקשה להקצבת מזונות ואינו משלם מזונות לילדיו גם לאחר שפנה להליך פש"ר הוא חייב שנוהג בחוסר תום לב בהליך, כאשר הוא מנצל את ההליך. מעבר לכך ראוי לבטל את ההליך, לאור מצבת הנשייה של החייב ולאור עמדת המל"ל אשר מתנגד לכל הסדר החרגה לאור העובדה כי החייב ממשיך ליצור חובות בחסות ההליך".

מכאן כי בניגוד מוחלט לנטען על ידי ב"כ היחיד, יצירת חובות חדשים תוך כדי ניהול ההליך, ובפרט חוב שנוצר עקב אי תשלום דמי מזונות שוטפים , מהווה התנהלות בחוסר תום לב של היחיד וניצול לרעה של ההליך, וכל אלו מצדיקים את ביטולו של ההליך .

תשלום דמי מזונות לילדיו הקטינים של היחיד, מהווה חלק חשוב מחובותיו של היחיד בהליך. סעיף 179 לחוק חדלות פירעון המסדיר את סוגיית הקצבת דמי המזונות לזכאי למזונות, קובע כי:
"(א) היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:
עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;
עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.
(ב) הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
(ג) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין".

צא ולמד, הליך קציבת המזונות מתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון, המפורט בסעיף 179 (א) לחוק, הממונה קוצב לזכאי למזונות את דמי המזונות שישולמו לו על ידי היחיד, עד להכרעת בית המשפט בבקשה לקציבת מזונות. הסכום שיוקצב יהיה בסכום ששולם לזכאי למזונות , אלא אם מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו. בשלב השני, המפורט בסעיף 179(ב) לחוק, בית המשפט יקצוב את דמי המזונות עד לסיום ההליך.

בהתאם לאמור בסעיף 179(א) לחוק , הממונה נדרש לקצוב את דמי המזונות בסכום שישולם לזכאי למזונות "מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה" . ודוק, ניתן לקבוע כי דמי המזונות ישולמו מהכנסת היחיד מעבודה או מהכנסת היחיד מכל מקור אחר או מנכסי היחיד שהועברו לקופת הנשייה המתנהלת על שמו. כמו כן, נקבע כי: "הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים". כלומר הכלל יהיה שהזכאי למזונות ימשיך לקבל את הסכום ששולם לו קודם לכן על פי פסק הדין למזונות, אלא אם ראה לנכון הממונה להפחיתו.

פרשנות ב"כ היחיד ולפיה יש לפרש המילים "מכל מקור אחר" , כאילו מדובר בקציבת דמי המזונות והטלת החיוב לתשלומם על המל"ל, עומדת בניגוד מוחלט ללשון הסעיף ולמבנה התחבירי שלו כמפורט לעיל. פרשנות זו אף עומדת בניגוד מוחלט לפרשנות התכליתית הנדרשת בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה והתכליות העומדות בבסיסו.

מטרותיו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט- 2019, נקבעו בסעיף 1 לחוק כמפורט להלן:
"מטרת החוק
1. חוק זה נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון, במטרה –
(1) להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
(2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
(3) לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".

התכלית הראשונה, "להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב", מתייחסת להיותו של הליך חדלות הפירעון הליך שיקומי במהלכו יבוצע ניסיון לשיקום היחיד על ידי קיום בקרה שוטפת וחודשית על הוצאותיו והכנסותיו של היחיד, אי יצירת חובות חדשים, עידוד היחיד להגדלת הכנסותיו, הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה במקרים מתאימים ועוד.

במילים אחרות, הרעיון שבבסיס עקרון השיקום הוא ללמד את היחיד להימנע מלהיקלע שוב לחובות בעתיד ולגבש מנגנון / תכנית שיקום למתן הפטר על חובות העבר שנצברו על ידו.

להבהרת הרעיון יובאו להלן דברי ההסבר לחוק חדלות פירעון, עמ' 594:
"החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית. לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים- לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה".

התכלית השנייה, "להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים", משרתת את האינטרס של הנושים, אשר מעוניינים לקבל דיבידנד גבוה ככל שניתן לכיסוי חובם. תכלית זו נובעת מההגנה על זכות הקניין של הנושים המוגדרת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בהקשר זה יש לזכור כי הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליך חדלות הפירעון, שכן על פי רוב במסגרתו הם נאלצים לוותר על האפשרות לגבות את מלוא חובם מהיחיד.

התכלית השלישית, "לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים". ודוק, "המטרה היא כי עם קבלת ההפטר, היחיד "יעמוד על רגליו" ויוכל להתנהל כלכלית באופן עצמאי אשר ימנע ממנו להיקלע לחובות פעם נוספת" (ר' ספרם של כבוד השופט עודד מאור ועו"ד אסף דגני, "הפטר", כרך א, עמ' 71).

"לצד שלוש התכליות המפורטות בחוק, קיימות גם תכליות העומדות ביסוד כל דבר חקיקה, מכוח העקרונות הבסיסיים של השיטה המשפטית. תכליות אלו הן תקנת הציבור ושמירה על שלטון החוק...לטעמנו אין להעדיף תכלית אחת על פני רעותה ויש לשלב אותן יחדיו, תוך בחינת הנסיבות הקונקרטיות המובאות בפני בית המשפט בכל מקרה ומקרה". (ר' שם, עמ' 72).

צא ולמד, כי לתכלית השיקומית של היחיד בהליך חדלות הפירעון שני פנים. האחד- מתן הזדמנות לפתיחת דף חדש ופטור מחובות העבר. השני- חינוך לעמידה בהתחייבויות ובפרט אי יצירת חובות חדשים.

נוכח תכליות החוק, יש לדחות הפרשנות המוצעת על ידי ב"כ היחיד למילים "הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים", ולפיה אם היחיד לא שילם מזונות קודם לכן אלא המל"ל, על הממונה להמשיך ולהתיר התנהלות זו. ראשית, הסעיף מתייחס לגובה הסכום של דמי המזונות ולא לזהות גורם המשלם, וכאמור נדחתה פרשנות היחיד להטלת החיוב על גורם אחר שאינו היחיד ו/או נכסיו מכל מקור שהוא או אלו המצויים בקופת הנשייה. שנית, המילים הנ"ל בסעיף 179(א) לחוק מתייחסות ל גובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן צו פתיחת ההליכים. אף אם הייתי מקבלת הפרשנות המוצעת על ידי היחיד, הרי שסכום זה אינו אפס שקלים, כפי הודאת היחיד באי תשלום דמי מזונות לגרושתו עובר למתן הצו, שכן שולמו לגרושתו דמי מזונות על ידי המל"ל בסכום שאינו ידוע, בהיעדר אסמכתאות רלבנטיות על ידי היחיד. שלישית, הפרשנות המוצעת אינה יכולה להתקבל שכן זו תהיה בבחינת מתן פרס לחוטאים ( "וחוטא יצא נשכר"). לא יעלה על הדעת כי נאפשר מצב בו יחידים לא ישלמו דמי מזונות לילדיהם באופן רציף ושיטתי, לפני ובמהלך ההליך , וכי יחידים אלו יטענו כי יש להתיר המשך תשלומי המזונות על ידי המל"ל במקומם, תוך כדי ניהול ההליך (אף ללא בקשה לקציבת מזונות), וכל זאת שעה שהם מבקשים את חסדיו של בית המשפט בכניסה להליך חדלות פירעון, שאחת מתכליותיו הינה חינוך לעמידה בהתחייבויות ובפרט אי יצירת חובות חדשים.

בהתאם לסעיף 179 לחוק, נלקחת בחשבון יכולתם הכלכלית של היחידים בתשלום דמי המזונות בעת קציבת דמי המזונות, הן על ידי הממונה בשלב של מתן צו פתיחת ההליכים והן בשלב המאוחר יותר במסגרת בקשה לקציבת מזונות , על ידי בית המשפט.

במקרה דנן, הממונה קבע בצו פתיחת ההליכים של היחיד כי עליו לשלם את דמי המזונות כפי שנפסק בפסק הדין למזונות, ולא הורה על הפחתת הסכום.

בהקשר זה כדאי לציין החשיבות הרבה שמייחס המחוקק לחובת תשלום דמי המזונות על ידי היחיד, כחלק משיקומו הכלכלי, גם במחיר חיובו בתשלום דמי המזונות תוך הפחתת דמי מחייתו לסכום הנמוך מהסכום הפטור מעיקול. בהתאם לסעיף 179(ב) לחוק נקבע כי הממונה או בית המשפט רשאים לקצוב את דמי המזונות, אף אם לאחר ההקצבה , דמי המחייה של היחיד יפחתו מהסכום הפטור מעיקול.

ודוק, אף אם היחיד יטען כי קציבת דמי המזונות על ידי הממונה בסכום שנפסק בפסק הדין, אינה מותירה בידיו דמי מחייה, אין בטענה זו כדי לפטור אותו מתשלום דמי המזונות. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעסקינן ביחיד שעשה דין לעצמו, לא שילם את דמי המזונות כנדרש בצו פתיחת ההליכים ואף לא הגיש בקשה לקציבת מזונות בצירוף אסמכתאות רלבנטיות, על מנת שניתן היה לבחון האפשרות להפחתה מסוימת בדמי המזונות. לכך יש להוסיף הצהרתו של היחיד ולפיה גם אם יוקצבו מחצית מדמי המזונות, הוא אינו מתכוון או אינו יכול לשלמם.

אין כל הלימה בין הפרשנות הנטענת על ידי ב"כ היחיד בדבר הטלת החיוב בתשלום דמי המזונות על המל"ל, לבין לשון סעיף 179(ב) לחוק, ואילו זו הייתה כוונת המחוקק, הרי שהוא לא היה נדרש לחוקק את סעיף 179(ב) לחוק. כלומר, בכל מקרה בו ידו של היחיד לא הייתה משגת לשלם את דמי המזונות, לא הייתה רלבנטיות או צורך בסעיף 179(ב) לחוק, שכן בית המשפט היה מטיל על המל"ל את חובת תשלום המזונות במקום היחיד (במידה והגרושה זכאית לכך) . ודוק, במקרה כזה, לא היה צורך להקצות לזכאית למזונות דמי מזונות ולא היה צורך להקצות ליחיד דמי מחייה בסכום הפחות מהסכום הפטור מעיקול (במידה והנסיבות מחייבות זאת). אי ההלימה כאמור, וקיומו של סעיף 179(ב) לחוק, מלמדת על כוונת המחוקק לחינוך היחיד לעמוד בחיוביו תוך כדי ניהול ההליך, ובפרט בתשלום דמי מזונות, גם במחיר של הקצאת דמי מחייה הפחות מהסכום הפטור מעיקול.

השלישי, העדר תועלת בהמשך ניהול ההליך נוכח העובדה כי החלק הארי של חובותיו של היחיד, מקורו בחוב מזונות שהינו כידוע חוב בדין קדימה.

סעיף 175 (א) לחוק קובע כי את הכלל ולפיו ההפטר לא יחול על חוב מזונות עבר שהחבות בו היא לפי פסק דין. סעיף 175 (ב) לחוק קובע כי בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חוב מזונות עבר, כולו או חלק ו .

סעיף 286 (א) לחוק חדלות פירעון קובע כי:
"בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו". (ה.ש. הח"מ)

במקרה דנן, היחיד בעצמו מודע לכך כי הוא לא צפוי להיות מופטר מחוב דמי המזונות גם בסיום ההליך, ובא כוחו אף ציין זאת באופן מפורש. ואכן ספק באם היחיד יופטר בסופו של ההליך מחוב המזונות. זאת, נוכח מהות החוב והתנהלות היחיד והיעדר נסיבות חריגות המצדיקות מתן הפטר כאמור . המדובר ביחיד שהינו אב ל- 3 ילדים קטינים, המדובר בחוב מזונות שוטף אותו היחיד נמנע מלשלם באופן שיטתי, לא חלף זמן רב מאז התגבש חוב מזונות העבר אלא שהוא מתגבש בהווה, חודש בחודשו, תוך כדי ניהול ההליך. לא נעשה ניסיון ממשי של היחיד לפרוע את חוב המזונות ולו באופן חלקי, לא תוך כדי ניהול ההליך ולא קודם לכן. היחיד אף נמנע מלהגיש בקשה לקציבת מזונות וסבור כי יש לפטור אותו באופן גורף מתשלום המזונות ולהשית על המל"ל, קרי על הציבור את תשלום מזונות ילדיו, כפי שעשה משך שנים קודם לכניסתו להליך. בהיעדר בקשה לקציבת מזונות, לא ניתן אף לבחון את כושר פירעונו של היחיד מתחילת ההליך, אז הצהיר כי הוא עובד ומשתכר מעבודות מזדמנות, וכן בתקופה בה הוכר כבעל נכות זמנית בלבד עקב אירוע לבבי. כמו כן, אילו היתה מוגשת הבקשה, ניתן היה לקבל את תגובת גרושת היחיד לבקשה ולבחון את מצבה הכלכלי וצרכי הקטינים. חמור מכך, היחיד הבהיר כי לא ראה טעם בהגשת הבקשה הואיל וגם אם יוקצב לו מחצית מסכום המזונות הוא אינו מתכוון או יכול לשלמו. מאידך היחיד אינו מציע כל סכום לתשלום מזונותיו ולו באופן חלקי. התנהלות זו הינה התנהלות מובהקת בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליך חדלות הפירעון וברי כי אין כל תועלת בהמשך ניהול ההליך. ראה בעניין זה ע"א 7092/13 ד.מ נגד י.מ ( 12.10.15).

זאת ועוד, נושיו של היחיד בדין רגיל אינם צפויים לקבל אף לא פרוטה נוכח דין הקדימה של חוב המזונות העומד כאמור על סך של כ- 415,000 ₪ ונוכח העובדה כי היחיד לא הצהיר על נכסים כלשהם מהם ניתן יהיה לפרוע את חובותיו .

הליך חדלות פירעון אשר יותיר את היחיד עם חוב מזונות עצום, שעה שנושיו בדין רגיל לא צפויים לקבל מאומה, אינו הליך המקנה תועלת כלשהי לנושיו של היחיד וגם לא ליחיד עצמו. ודוק, בנסיבות האמורות, ברי כי היחיד צפוי להיות בחדלות פירעון גם לאחר סיום ההליך.
המדובר בהליך סרק במסגרתו היחיד נהנה בפועל מכלל ההגנות המוקנות לו בהליך, ובפרט עיכוב ההליכים כנגדו, ומאידך ההליך אינו מוביל לשיקומו וליציאתו ממצב של חדלות פירעון, וגם נושיו אינם נפרעים מחובות היחיד. אין מקום להתיר ניהול הליך זה, אשר מלבד עיכוב הליכים זמני תוך כדי ניהול ההליך, אינו מניב כל תועלת ממשית.

מתאימה לענייננו הפסיקה בפש"ר 19280-08-17 (מחוזי חיפה) נימר עמל נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה ( 26.12.19). גם במקרה נשוא פס"ד הנ"ל היחיד צבר חוב מזונות שוטף תוך כדי ניהול ההליך ואף לא פעל להחרגת חוב מזונות העבר, ולכן נקבע כי : "הליך פשיטת הרגל לא נועד לגביית מזונות, וודאי שלא כשהנושים הרגילים לא מקבלים דבר. במקרנו ללא החרגת חוב המל"ל ובהיעדר נכסים, הנושים הרגילים לא יקבלו דבר".

הרביעי, התנהלות היחיד בהליך נוגדת את המדיניות השיפוטית הראויה בהליכי חדלות פירעון . היחיד מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי וכפועל יוצא אינו משלם שכר טרחת בא כוחו, ואף פטור מתשלום האגרה בגין פתיחת ההליך. היחיד מודה כי צבר חוב בסכום של כ- 415,000 ₪, משמע כי הוא מודה בכך שנמנע מתשלום דמי מזונות לגרושתו משך שנים. היחיד מודה כי דמי המזונות משולמים באופן שוטף לגרושתו על ידי ה מל"ל, והוא אף עומד על כך כי הדבר יימשך גם במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

במילים אחרות, היחיד מטיל על הציבור את האחריות והעלויות הכספיות לתשלום דמי המזונות ו העלויות הכרוכות בניהול הליך חדלות פירעון חסר כל תועלת ממשית שאף אינו מוביל לשיקומו. היחיד עושה כן, תוך שהוא מביע אדישות מוחלטת להתנערותו מכלל חובותיו וחיוביו ולכך שהוא מטיל על הציבור את מלוא הנטל הכלכלי במקומו , וכשהוא אינו טורח ל עשות אפילו מאמץ זעום ולנסות לשלם ולו באופן חלקי את דמי המזונות של ילדיו, תוך כדי ניהול ההליך.

היחיד עשה דין לעצמו ובמשך שנים לא שילם את דמי המזונות, גם בתקופה שקדמה לנכות הזמנית המוכרת בעניינו כיום (שכן אם היה משלם לא היה נצבר חוב בסכום גבוה כל כך) . היחיד דאג לקבל לכאורה סיוע כלכלי מאחיו לשם מימון מחייתו, אך נמנע מלקבל עזרתם לשם תשלום דמי מחייתם של ילדיו הקטינים (אף לאחר הגדלת הקצבה החודשית לה הוא זכאי מהמל"ל). היחיד עשה דין לעצמו ולא טרח להגיש בקשה לקציבת מזונות, נמנע משקיפות מלאה על מצבו הכלכלי ובפרט באשר לסך הכנסותיו (לרבות מבני משפחתו) והוצאותיו , לא דאג להמציא את עמדת הזכאית למזונות, הצהיר בריש גלי כי לא ישלם כל סכום שיוקצב על ידי בית המשפט ועוד .

תכליתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אינה רק ליתן ליחיד הפטר מחובותיו, אלא גם להביא לשיקומו הכלכלי ולחינוכו לעמוד בהתחייבויותיו . יחיד המגלה אדישות מוחלטת לחובתו לזון את ילדיו, זמן רב קודם לניהול ההליך ואף במהלכו, מלמדת על כך שהיחיד אינו מפנים את אחריותו לחובותיו, קל וחומר לחוב המזונות השוטף כלפי ילדיו, שהינם קטינים גם היום, ונזקקים למזונות לשם מחייתם. שיקומו הכלכלי של היחיד לא יושג אם תותר ההתנהלות המבוקשת על ידי היחיד, וחמור מכך היתר להתנהלות זו תיתן לגיטימציה למשתמטי חובות שונים ובפרט לחוב מזונות, שלא לשלם את דמי המזונות, ואף לצבור חובות חדשים בגין דמי מזונות תוך כדי ניהול ההליך. הליך חדלות פירעון אינו אכסניה למשתמטים מתשלו ם חובות, אשר אינם מגלים אחריות לחובותיהם, קל וחומר יוצרים חובות חדשים תוך כדי ניהול ההליך, ומאידך מבקשים ליהנות מעיכוב הליכים מתמשך כנגדם ומהגנות נוספות המוקנות להם בהליך חדלות הפירעון.

סיכום:

מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ו/או בהתאם לסמכותי על פי סע יף 286 לחוק, אני מורה על ביטול הליך חדלות הפירעון של היחיד לרבות ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות. מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או נהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה לאחר תשלום הוצאות ההליך, היא תחולק בין תיקי ההוצל"פ המנוהלים כנגד היחיד.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ט' סיוון תשפ"א, 20 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרח בנאת
נתבע: ממונה על חדלות פירעון
שופט :
עורכי דין: