ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חן לוי נגד כרטיסי אשראי לישראל בע"מ :

לפני כבוד ה שופטת אסתר נחליאלי חיאט

המבקש

חן לוי
ע"י ב"כ עו"ד אסף שילה

נגד

משיבה
כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ברק טל ותומר בר-נתן
יגאל ארנון ושות', עורכי דין

היועץ המשפטי לממשלה

פסק דין

בתובענה "נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח", שהוגשה במסגרת בקשת אישור תובענה כייצוגית, לפי עילת התביעה המפורטת בפריט 3 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") הוגשה בקשה לאשר הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים.
1. במרכז בקשת האישור עומדת טענת המבקש, מר חן לוי, כי המשיבה, כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "כאל"), שינתה באופן חד צדדי את מדיניות תכנית "חיוב חודשי קבוע" (להלן: "חח"ק") בלי ליידע את לקוחותיה המשויכים לתכנית זו כמתחייב מהשינוי. לטענת המבקש, בטרם שונתה התכנית, כאשר לקוח תכנית חח"ק ביצע עסקה בחו"ל היה סכום המשיכה מנוכה מחשבונו ב סמוך לאחר הרכישה או המשיכה הכספית, ולאחר השינוי החד צדדי במקום לחייב את העסקאות המבוצעות בחו"ל לאחר ביצוען – נדחה מועד החיוב למועד ה חיוב החודשי של הלקוח , ויצא, אפוא, כי סכום העסקאות הוסף לחיוב החודשי הרגיל ובכך גדל הסכום הנדחה הנושא ריבית בהתאם למוסכם לגבי סכומים נדחים ש צוברים ריבית גבוהה. לא רק זאת אלא שנטען כי כאל הודיעה ללקוחות על שינוי המדיניות רק בדיעבד לאחר שלקוחותיה כבר ספגו את שיעור הריבית הגבוהה שחשבונם חויב בגלל העברת סכום המשיכה לחיוב החודשי.
לטענת המבקש, שינוי המדיניות החד צדדי כלפי לקוחות כאל מקנה לחברי הקבוצה מספר עילות תביעה: הפרת חוזה; הטעיה צרכנית בהתאם לסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; עשיית עושר לא במשפט. בבקשת האישור מפרט המבקש את הסעדים הנתבעים: השבת הסכומים שגבתה המשיבה עקב שינוי המדיניות החד-צדדי, פיצוי ממוני ובלתי ממוני וביטול השינוי בדרך של ביטול התנייה החוזית הרלוונטית בחוזה האחיד שלטענת המבקש הוא תנאי מקפח.

2. בתשובתה לבקשת האישור דחתה כאל את הנטען. לטענתה כל הלקוחות בתכנית חח"ק יכולים היו לבטל את הסכם ההתקשרות בכל עת ללא עלות, וכבר משכך אין מדובר בתנאי מקפח. כאל הבהירה כי כל מטרת תכנית חח"ק היא שליטה וגמישות מלאה של הלקוח בחשבון וכי הוא יכול לשנות את סכום החח"ק שלו בכל עת וללא עלות וכך מוקנית שליטה בתכנון חיוביו, וממילא האחריות למועד החיוב היא על הלקוח וכאל לא כפתה מאומה על הלקוחות. כאל גם טענה כי היא רשאית לחייב את לקוחותיה בגין עסקאות כאמור בבקשת האישור גם במועד החיוב החודשי כל עוד דחיית מועד החיוב אינה נושאת ריבית. לטענת כאל היא החלה לדחות את מועדי חיובי עסקאות חו"ל שבוצעו על ידי לקוחות תכנית חח"ק רק ביום 22.3.2015 ורק לאחר שהודיעה מראש על שינוי המדיניות שתי פעמים, האחת חודשיים לפני החלת השינוי ופעם שנייה חודש לפני כניסת השינוי לתוקף. כאל טוענת כי הבהירה ללקוחותיה שדחיית מועדי החיוב בגין עסקאות חו"ל (לעומת חיוב חודשי), לא נושאת ריבית וכי זכותם לבטל את דחיית החיובים כאמור ללא עלות. ואשר למבקש הספציפי טענה כי אינו יכול להיות התובע המייצג הן מאחר שהעלים עובדות בחוסר תום לב והן מאחר שהוא ""פעיל מאוד" בחשבונו ומשנה את סכום החח"ק שלו חדשות לבקרים, לפיכך עניינו האישי מדגים היטב איך דווקא ישנן שליטה וגמישות מלאות בתכנית חח"ק ולא ניתן לדבר על נזק כלשהו..." (סעיף 11 לבקשת אישור ההסדר).

3. בדיון שהתקיים בפני השמיעו הצדדים את עמדתם, כל צד ועמדתו, ועל בסיס דבריהם המלצתי להם לנסות להגיע להסכמות שייתרו את הדיון מאחר שסברתי כי על פניו יכול ויש בסיס לטענת המבקש ונכון יהיה לסיים את ההליך בהסכמה . הצדדים קבלו ההמלצה ולאחר שהתדיינו ביניהם הגיעו להסכמות שהבשילו להסדר פשרה שאותו ביקשו לאשר, הגם שהדגישו כי הסדר הפשרה אינו משקף הסכמה של מי מהצדדים לטענות הצד האחר.

הסדר הפשרה
4. ואלה עיקרי הסדר הפשרה, תוך :
הקבוצה: "לקוחות כאל בתוכנית חח"ק אשר משכו מזומנים בחו"ל או ביצעו עסקה בחו"ל, וסכום המשיכה או העסקה התווסף לסכום הנדחה שלהם, החל מיום 29.9.2009 ועד יום מתן פסק-הדין המאשר את הסדר הפשרה" (סעיף 15 לבקש ת אישור הסדר פשרה).
הפיצוי: הוסכם כי חברי הקבוצה שביצעו עסקאות בחו"ל החל מה-29.9.2009 ולפני 22.3.2015, הוא המועד שבו החלה כלל לבצע מדיניות השינוי, כלומר לדחות את מועדי החיוב של עסקאות חו"ל למועד החיוב החודשי. הפיצוי יהיה "בסכום השווה לריבית היחסית שנגבתה מחברי הקבוצה האלה במשך חודש בגין עסקאות חו"ל שביצעו (ושמועד חיובן נדחה אל מועד החיוב החודשי)" (סעיף 17 לבקשת אישור ההסדר) וזאת בשני המקרים האלה שלגביהם הצהירה כאל: הראשון, "כאשר הדיווח על עיסקה שנעשתה בחו"ל נקלט במערכות כאל יום עסקים קודם למועד החיוב החודשי" והשני, "כאשר העסקה שנעשתה בחו"ל דווחה לכאל במטבע שקל חדש" (סעיף 9(ג) לבקשת אישור הסדר הפשרה). כן הוסכם כי סכום הפיצוי יוכפל ב"מקדם פשרה" בשיעור 75% שיעור שסוכם בין הצדדים לאחר משא ומתן שהביא בחשבון גם את העובדות: כי שיעור מסוים מהלקוחות דווקא היו מעוניינים בדחיית המועד; כי חשבון של חלק מהלקוחות היה ביתרת חובה שבו הריבית הממוצעת גבוהה יותר, ובכל מקרה אין אפשרות לוודא מי מבין חברי הקבוצה היה ביתרת חובה; כי עסקאות שנעשו במטבע של שקל חדש חויבו כאילו נעשתה העסקה בארץ . ולאחר התחשבות בכל אלה ובהתאם לאמור בסעיפים 20- 23 לבקשת אישור ההסדר, הרי שסך הפיצוי הכולל שישולם במסגרת הסדר הפשרה הוא 257,362.2 ₪.
מימוש הפיצוי: לעניין תשלום הפיצוי מבחין הסדר הפשרה בין לקוחות פעילים ובין לקוחות שאינם פעילים. קבוצת הלקוחות הפעילים יזוכו בסכום הפיצוי תוך 45 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה והזיכוי יהיה בדרך של זיכוי כרטיס האשראי. לקוחות שאינם פעילים יזכו להשבה בפועל אם סכום ההשבה שהם זכאים לו הוא 50 ₪ ומעלה. לכל לקוח לא פעיל, ישלח שיק בדואר רגיל לאחר בדיק ת כתובת שתערוך כאל במרשם האוכלוסין. את השיקים ניתן יהיה לפדות במהלך 90 ימים מעת פסק דין זה ואחריהם יועבר סכום הכסף הכולל שלא נפדה לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. עוד צוין כי "הסכומים הרלוונטיים ללקוחות בלתי פעילים, שסכום ההשבה הכולל לו הם זכאים נמוך מ-50 ₪, יצטרפו לסכום הכולל של ההחזר ללקוחות הפעילים, וישמשו להגדלת ההחזר שיבוצע לטובתם" (סעיף 24 לבקשה לאישור הסדר הפשרה).
ולעתיד: כאל תשלח הודעת תזכורת ללקוחות תכנית חח"ק שהצטרפו לתוכנית לפני ה-22.3.2015 בנוסח שהוסכם על הצדדים ומופיע במלואו בסעיף 25 לבקשת אישור הסדר הפשרה. ההודעה תצורף לחשבון החיוב החודשי של הלקוחות הרלוונטיים.
גמול ושכר טרחה: הצדדים המליצו לבית המשפט לקבוע כי המבקש יהיה זכאי לגמול בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ וב"כ המבקש יהיה זכאי לשכר טרחה בסך 60,000 ₪ בתוספת מע"מ.

5. לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה הוריתי לצדדים לפרסמו לציבור וכן לשלוח עותק ממנו לעיון היועץ המשפטי לממשלה (החלטה מיום ה-16.6.2019). מהציבור ו/או חברי הקבוצה לא התקבלה כל התנגדות אך היועץ המשפטי לממשלה הגיש את התנגדות.

6. עיון בהודעת ההתנגדות מעלה כי הגם שכותרת הודעת היועץ המשפטי היא 'התנגדות להסדר הפשרה' בכללותו, הרי שעיקר ההסתייגויות נוגע לתוכן חובת הגילוי המוטלת על כאל כתאגיד בנקאי. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי "נפל פגם בהיבט הצורני שבהודעות ששלחה המשיבה במסגרת דפי החיוב החודשיים של ינואר 2015 ופברואר 2015, בכך שההודעות על השינוי מופיעות בתוך פסקה ארוכה בתחתית דף החיוב החודשי ובאמצע מלל רב, דחוס וקטן" (סעיף 13 להתנגדות היועץ המשפטי).

7. לאור התנגדות היועץ המשפטי לממשלה סברתי "כי יהיה זה ראוי לזמן את הצדדים בטרם החלטה", וקבעתי דיון ליום ה-24.1.2021.

8. בדיון, מיקד נציג היועץ המשפטי את התנגדותו לעניין הצורני של ההודעה : "עצם העובדה שמדובר בטקסט רץ ללא רווחים מספיקים בין המקטעים עצמם וגם כשמדובר במלל רץ הוא מאוד מאוד קשה לקריאה" (פרוטוקול הדיון מיום ה-24.1.2021). לאור דברים אלה הסכימו באי כוח כאל כי: "לאחר ששמענו את נציג היועץ המשפטי ואת ביהמ"ש ואת חידוד הדברים אנו מסכימים כי הודעות התזכורת ללקוחות תכניות חח"ק תנוסח באופן בולט בצורה הבאה: ההודעה תהיה מופרדת ברווח של לפחות שורה אחת או בתוך מסגרת או יהיו שני קווים מעליה, כדי שיהיה ברור שיש הודעה נפרדת. הגודל של האותיות תהיינה גדולות ב-25% מהאותיות בתוכן המידע בחשבון עצמו" (עמ' 8 לפרוטוקול).

דיון
9. בהתאם להוראות סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות, "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". ובענייננו לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה המוצע ולאחר שהתקיים דיון בנוכחות נציג היועץ המשפטי ודרך ההודעה תוקנה ברוח הדברים שהוחלפו בדיון לפי הערות היועץ המשפטי, שוכנעתי כי בנסיבות העניין הסדר הפשרה המוצע הוא הדרך הראויה לסיום ההליך שלפני. בין היתר, שקלתי את הפיצוי לחברי הקבוצה, את השלב בו מצוי הליך זה ואת העלות הגבוה ה של המשך ניהול ההליך מול תקרת הפיצוי כפי ש משתמע ממצגי כאל המפורטים בהסדר הפשרה.

10. עוד מצאתי להתייחס לסוגיה שעלתה נוכח התנגדות היועץ המשפטי להסדר הפשרה, שעיקרה כאמור התוכן של חובת הגילוי המוטלת על כאל כתאגיד בנקאי: "הבנק חב בחובת גילוי של פרטים מהותיים ללקוחותיו מכוחן של אותן חובות אמון המוטלות עליו, אף מעבר לחובות המוטלות על צדדים לחוזה רגיל, ואולם כשם שהיקפן ורמתן של חובות האמון משתנים ממקרה למקרה ומשירות לשירות, כך גם תחולתה והיקפה של חובת הגילוי משתנים אף הם" (ע"א 5893/91 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' צבאח פ"ד מח(2) 573, 597 (1994))". התנגדות היועץ המשפטי מיקדה את הדיון בהליך הנוכחי לגבי התוכן שראוי לצקת בחובת הגילוי המוטלת על תאגיד בנקאי כאשר הוא מיידע את לקוחותיו בכתב באשר לשינוי עתידי בתוכנית אשראי. בענייננו, הסכימה כאל לשנות את אופן הצגת הודעת היידוע ללקוחותיה, בהתאם להערות היועץ המשפטי לממשלה, כדי שכאל תעמוד באופן סביר בחובת הגילוי. עם זאת, ובלי לקבוע מסמרות, מצאתי להרחיב מעט בשאלה שהתעוררה אגב הדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה.

11. בשנים האחרונות, במסגרת ענף הניתוח הכלכלי-התנהגותי של המשפט מרבים החוקרים לעסוק בדיני החוזים הצרכניים. אחת הטענות העולות מהמחקר המתפתח הוא שצרכנים נוטים שלא לקרוא טקסטים ארוכים דוגמת חוזים אחידים או הודעות יידוע בדפי חיוב חודשי. אדישות הצרכנים מוסברת על ידי החוקרים בכמה טעמים, ביניהם המאמץ הנדרש בקריאת ההודעות המצריך להתמודד עם טקסט משפטי מורכב ולא ברור; חווית הקריאה של הודעות לקוניות המנוסחות בשפה משפטית מורכבת היא מכבידה ונתפסת כמשעממת); ניתוח טקסט משפטי מחייב כישורים ומומחיות שלצרכנים מעטים יש מיומנות רלוונטית לכך. לצרכן מן השורה קשה לנתח תניות חוזיות ולהסיק מהן את התועלת ואת הסיכונים להם הוא נחשף. אלה הופכים את אדישות הצרכן לרציונלית במונחי הניתוח הכלכלי התנהגותי ומסבירות מדוע הצגה גרפית לא נוחה של טקסט משפטי מורכב אינה נגישה לחלק משמעותי מהצרכנים (Omri Ben-Shahar, The Myth of the 'Opportunity to Read' in Contract Law, Uni. of Chicago Law & Economics, Olin Working Paper No. 415). תובנה זו הביאה בין השאר להטלת חובת גילוי מוגברת על תאגידים בנקאיים לפרט בפני הלקוחות את מלוא המידע הרלוונטי.

12. בענייננו, עמדת היועץ המשפטי היתה כי יש להנגיש את המידע לציבור באופן ברור וכאל הסכימה לדרישה זו של היועץ המשפטי ואף הגישה את השינוי וההסכמה לבית המשפט . ומשכך- סברתי כי ראוי ונכון לאשר את הסדר הפשרה, הכולל חיוב להציג באופן ברור את המידע ללקוח. מעבר לצורך ראיתי ל ציין כי סברתי שבנוסף להוראות שבדין ולהוראות הרגולטוריות המתייחסות לחובת הגילוי של תאגיד בנקאי, יכול שיש מקום לחדד או להוסיף תיקונים ספציפיים שיבטאו את מסקנות המחקר הכלכלי-התנהגותי, כדי שעניין זה לא יוותר להסדרים נקודתיים במסגרת תובענות ייצוגיות שאינן המסגרת הנורמטיבית הראויה להסדרה עתידית.

13. לאור הסכמת כאל לאופן עריכת הודעת העדכון, ומאחר שלא נמסרה כל התנגדות אחרת לגבי הסדר הפשרה המוצע, נחה דעתי כי ההסדר הוא "ראוי, הוגן וסביר" ביחס לשלב בו נמצא הליך זה ובשים לב להיקף המצומצם יחסית של העסקאות הרלוונטיות לבקשת האישור. משכך, הסדר פשרה מהווה לטעמי דרך יעילה לסיום ההליך מבלי להידרש להוצאות משמעותיות.

14. בנסיבות העניין, ומכיוון שעל פניו כל המידע הרלוונטי לבחינת הסדר הפשרה מצורף לבקשת אישור הסדר הפשרה, לא מצאתי למנות בודק ולהעמיס עלויות נוספות על ניהול ההליך שהגיע לכדי מיצוי והסכמה.

15. לסיכום, אני מאשרת את הסדר הפשרה על תנאיו ועל הסכמות כאל להערות היועץ המשפטי כפי שהובאו בהחלטה דנא, ונותנת לכך תוקף של פסק דין. אני קובעת כי מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה – מהווה גם תוקף לסילוק ולויתור של התובע הייצוגי ושל חברי הקבוצה כלפי סלקום; פסק דין זה מהווה מעשה בית דין כלפי התובע הייצוגי וחברי הקבוצה כהגדרתם בפתח פסק הדין, בקשר לכל הטענות והעילות שאושרו בפסק הדין.

16. הצדדים יפרסמו הודעה בשני עיתונים נפוצים בדבר אישור הסדר הפשרה לפי סעיף 25 לחוק תובענות ייצוגיות . הפרסום יהיה בגודל ובגופן המאפשר קריאה, והוא על חשבון המשיבה. הצדדים יגישו לאישור בית משפט תוך 14 ימים את נוסח ההודעה.

17. הצדדים יעדכנו את בית המשפט על ביצוע ההסדר בהתאם למועדים הנקובים בהסדר הפשרה.

ניתן היום, ט' סיוון תשפ"א, 20 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חן לוי
נתבע: כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: