ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארקדי סימנובסקי נגד מדינת ישראל :


בפני כבוד ה שופטת אפרת הלר

מבקשים

  1. ארקדי סימנובסקי
  2. סימנטוב חומרי בנין בע"מ
  3. פלומורן -פיתוח ובניה (94) בע"מ

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

בפניי עתירת המבקשים, הם הנתבעים 1-3 בתביעה, לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן כנגדם ביום 15.4.21 וזאת בהתאם לתקנה 145(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות").

עסקינן בתביעה שהגישה המשיבה/התובעת כנגד המבקשים, בגדרה עתרה המשיבה לסילוק ידם של המבקשים ממקרקעין הידועים כגוש 13605 חלקות 58 ו - 59 המצויים ביישוב צפת (להלן: "המקרקעין") ולמתן צו מניעה קבוע אשר יורה למבקשים ו/או מי מטעמם להימנע מלהיכנס למקרקעין או לעשות בהם שימוש וכן להורות למבקשים לשלם למשיבה דמי שימוש ראויים.

ביום ,15.4.21 ניתן פסק הדין בתובענה ונק בע שהמבקשים הינם בבחינת מסיגי גבול אשר פלשו למקרקעין שבבעלות המשיבה ועושים בהם שימוש שלא כדין וללא רשות ויש להורות על פינויים. בנוסף, נקבע שעל המבקשים לשלם למשיבה דמי שימוש ראויים בסך של 134,004 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן חויבו המבקשים בתשלום הוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד.

בבקשתם עותרים המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין וזאת עד להכרעה בערעור שיוגש לבית המשפט המחוזי.

המבקשים טוענים כי יש להם סיכויים טובים בערעור שכן הקביעות בפסק הדין לפיהם עם הינם בבחינת פולשים במקרקעין ועליהם לפנותם וחיובם בתשלום דמי שימוש ראויים, הינם קביעות מוטעות. ב נימוקי הבקשה בדבר סיכויי הערעור חזרו המבקשים על טיעוני ההגנה אותם העלו במסגרת ההליך שהתנהל בפניי.

בנוסף, המבקשים טוענים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. לטענתם, פינויים מהמקרקעין יביא לסגירת עסקם ובעלי עסקים אחרים באזור "יתפסו" את המקרקעין במקומם, דבר שימנע חזרתם למקרקעין, באם יתקבל הערעור.

כמו כן, המבקשים טוענים כי פינויים מהמקרעין יסב להם נזק כספי רב שכן הם השקיעו מעל סך של 900,000 ₪ בהכשרת המקרקעין. כמו כן, הם טוענים כי במקרקעין נמצא מלאי המוערך בסך של מעל 800,000 ₪.

זאת ועוד, המבקשים טוענים כי פינויים המהקרקעין יביא לחיסול העסק ופיטורי 9 עובדים שמפרנסים 9 משפחות, דבר שעשוי להימנע באם יתקבל הערעור.

מנגד, לטענת המבקשים, לא ייגרם כל נזק למשיבה באם יעוכב פסק הדין מאחר ואין למשיבה תכנית לביצוע בפועל במקרקעין וכן לנוכח כך שהמבקשים נכונים לשלם למשיבה דמי שכירות של המקרקעין, עד להכרעה בערעור.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקשים לא הצביעו על סיכויי ערעור וטענותיהם המועלות במסגרת הבקשה נדונו ונדחו על ידי בית המשפט בפסק דין מנומק.

לעניין מאזן הנוחות המשיבה טוענת שלא ייגרם למבקשים נזק שאינו בר תיקון ולא תהא מניעה לפצותם על ידה באם יתקבל הערעור.

לטענת המשיבה, עסקם של המבקשים נמצא בסמכיות למקרקעין ולא ייגרם כל נזק להם או לעובדיהם, אם המבקשים ימשיכו לפעול ולעבוד במסגרת העסק בלבד, ללא פלישה למקרקעין לצורכי אחסון בשטחי ציבור.

כמו כן, המשיבה טוענת כי בהיותה רשות ציבורית, אין חשש שלא ניתן יהיה להיפרע ממנה את הסכום שנקבע בפסק הדין שעל המבקשים לשלם לה, באם יתקבל הערעור.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים ובתגובת המשיבה, על נימוקיהן, אני מורה על דחיית הבקשה ואפרט.

כלל הוא, כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו ועל המבקש לעכב ביצוע פסק דין, מוטל הנטל לשכנע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשתו (בש"א 3158/91 שמואל פלטו שרון נ' קומפנטי פריזיין דה וכן בש"א 2966/96 עטיה נ' עירית ת"א (פורסמו במאגרים המשפטיים).

תקנה 145(א) לתקנות קובעת ש "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" ועל המבקש עיכוב ביצוע של פסק דין להוכיח שני תנאים מצטברים, כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

בפסיקה נקבע כי "הכרעה בשאלת עיכובו של פסק דין מורכבת מאיזון ושקלול בין שני גורמים – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות ( ע"א 7688/06 גולדנברג נ. מכבי שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו) וכן כי סיכויי הערעור והנזק הצפוי הינה שיקולים התלויים זה בזה ומושפעים זה מזה. (עע"מ 9177/01 אחים שרבט יוזמים ובונים נ' עיריית תל אביב).

מכאן, על המבקש עיכוב ביצוע פסק דין מוטל הנטל להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

בענייננו, מלבד טענת המבקשים שבכוונתם להגיש ערעור על פסק הדין, אשר כאמור אינה מזכה כשלעצמה במתן צו לעיכוב ביצוע של פסק דין, המבקשים לא הצביעו על סיכויי ערעור המצדיקים היעתרות לבקשה לעיכוב פסק הדין.

בעניין סיכויי הערעור המבקשים חזרו בבקשתם על טיעונים עובדתיים אותם העלו בהליך נשוא פסק הדין, הן בשאלת זכאותם לשימוש במקרקעין והן לעניין הסכומים שלטענתם הוציאו לצורך הכשרת המקרקעין, טיעונים אשר נדונו בהרחבה ונדחו בפסק הדין המנומק ובעניין זה אני מפנה לנימוקי פסק הדין.

באשר למאזן הנוחות ושאלת קיום הנזק, לא שוכנעתי מנימוקי הבקשה כי ייגרם למבקשים נזק באם פסק הדין לא יעוכב, שעה שאין בפינוי כדי להפסיק את פעילות העסק, אשר אין חולק כי הוא לא נמצא במקרקעין, אלא בסמוך להם והמקרק עין נועדו לצורך הנחת ציוד ואחסנת חומרי בניה לעסק ולפיכך, לא הוכח שפינוי המקרקעין יגרום לפיטורי עובדים בעסק.

באשר לעיכוב ביצוע תשלום דמי השימוש, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד שנקבעו בפסק הדין, הרי על המבקשים להראות שאם יזכו בערעור, לא יוכלו לגבות מן המשיבה את כספם בחזרה ובנטל זה המבקשים לא עמדו.

כידוע, ככלל הנטייה בפסיקה היא שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו חיוב כספי, באשר בדרך כלל אין מדובר בנזק בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לתקנו, אלא במקרים חריגים ומיוחדים (ע"א 10583/05 סגל נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , ע"א 8602/12 מנחם נ' גולן (פורסמו בנבו).

החשש כי המבקשים לא יוכלו לגבות את כספם בחזרה אם יזכו בערעור אינו קיים במקרה שלפנינו, שכן, מול המבקשים עומדת רשות ציבורית שחזקה עליה כי היה ותפסיד בערעור, תוכל להשיב למבקשים את כספם.

סוף דבר

לאור האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

אני מחייבת את המבקשים בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ח' סיוון תשפ"א, 19 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ארקדי סימנובסקי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: