ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ירון בגדדי נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת רונה פרסון

מבקש

ירון בגדדי

נגד

משיבה
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח מהירות, מצלמה, מסוג ברירת משפט מיום 15.9.20.

המבקש טען כי הוא בעל חברת משלוחי מזון מזה כ-12 שנים וכי ברשותו כ-15 קטנועים הרשומים על שם החברה. טען כי במשך השנים , כמקובל בחברה, כאשר קיבלו דו"ח פנו לנהג אשר ביצע את העבירה והסבו את הדו"ח על שם הנהג. טען כי לאחרונה קיבל מכתב מהמרכז לגביית קנסות וכי מייד עם קבלת המכתב שלח בקשת "אי קבלת דו"ח" על מנת שיוכל לצפות בדו"ח המקורי ולאתר את הנהג האחראי לביצוע העבירה. טען כי מעולם לא קיבל את הדו"ח המקורי לידיו שאחרת היה מטפל בדו"ח בזמן. טען כי איתר את האדם שנהג בקטנוע ביום ביצוע העבירה וצירף מכתב מטעמו בו הוא מאשר הסבת הדו"ח על שמו. טען כי אין באפשרותו לשלם את הסכום הגבוה של הפיגורים וביקש להחזיר את הדו"ח לסכום המקורי.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי דבר הדואר נשלח לכתובת הרשומה של המבקש וחזר מהסיבה "לא נדרש". טענה כי בהתאם לתקנה 44א חזקת המסירה עומדת בעינה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובמסמכים הנלווים לה ולאחר שנתתי דעתי לתגובת ב"כ המשיבה אשר התנגדה לבקשה ועיינתי באישור המסירה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה ולהאריך המועד להישפט כמבוקש.

סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982 נדרש לבקשת שפיטה המוגשת באיחור ומפנה לתנאי סעיף 229(ה) בשינויים המחוייבים, קרי, שכנוע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מייד לאחר שהוסרה המניעה, או מ"נימוקים מיוחדים אחרים" שיפרט בהחלטתו.

משלוח הדו"ח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה שצירפה המשיבה עולה כי הודעת תשלום קנס נשלחה לכתובת החברה וחזרה בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה. המבקש, שהוא הבעלים של החברה לדבריו , לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ובנסיבות אלה לא עמד בנטל להפריך את חזקת המסירה.

עוד יצויין שהמבקש לא העלה נימוק מיוחד אחר המצדיק הארכת המועד כמבוקש ולעניין זה אין די בטענה כי ייגרם לו עיוות דין בשל מצבו הכלכלי . מעבר לכך, בקשה להסב את הדו"ח על שם אדם אחר אינה מהווה עילה מוצדקת להיעתר לבקשה משלא הגיש המבקש הבקשה במועד.

אמנם דחיית הבקשה משמעותה נעילת שערי בית המשפט בפני המבקש, אך בנסיבות העניין לא מצאתי טעם לזנוח את דיני הפרוצדורה.

לעניין זה יפים דברי כבוד השופט א' רובינשטיין ברע"פ 9580/11 יוסף נ' מדינת ישראל (27.12.11):
"בקשת המבקש לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות, שובת לב ככל שתהא, אין בה כל ממש, שכן אם תתקבל טענתו, משמעות הדבר שלא יהיה לכך סוף, ובקשות הסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה. אין להלום דבר זה, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת האפשרות של עבירות ברירת משפט, שכל מהותן לייעל ולקצר הליכים."

לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"א, 20 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ירון בגדדי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: