ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הראל חברה לביטוח בע"מ נגד יעקב מוסא זאדה :

בפני כבוד הרשם הבכיר ריאד קודסי

התובעות

1.הראל חברה לביטוח בע"מ
2.גלי יטח

נגד

הנתבע

יעקב מוסא זאדה

פסק דין

לפניי תביעה כספית בסך 22,680 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעות בתאונת דרכים.

רקע וטענות הצדדים

התובעת 1 הייתה בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, המבטחת של התובעת 2 (להלן: המבוטחת) ו/או של מכונית מ.ר. 19-090-76 על פי פוליסת ביטוח מקיף.

הנתבע היה בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה הבעלים או המחזיק ברכב מ.ר. 68-409-68.

לטענת התובעות, ביום 10.5.19 בשעה 15:15 או בסמוך לכך, בעת שהמבוטחת נהגה במכונית ברחוב בן צבי בבית שאן, הנתבע אשר נהג ברכב בכיוון הנסיעה הנגדי, סטה ימינה, התנגש ברכב צד ג' אשר חנה בצד הדרך ולאחר מכן סטה שמאלה והתנגש במכונית. כתוצאה מכך, נגרמו לרכב התובעות נזקים והוא הוכרז "אובדן להלכה".

התובעת טוענת כי פיצתה את המבוטחת בסך של 32,220 ₪, ומכרה את שרידי הרכב בסך של 13,287 ₪, וכן נשאה בשכ"ט שמאי בסך 530 ₪.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי ביום 10.5.19 בסמוך לשעה 15:00, נסע הנתבע בנתיב הימני של רחוב בן צבי, בבית שאן. התובעת 2 נהגה ברכבה בכיוון הנסיעה הנגדי. בעוד הנתבע נוסע בנתיב הימני, סטתה התובעת 2 לנתיב נסיעתו של הנתבע, ככל הנראה בעקבות רכב שחנה בנתיב נסיעת התובעת 2. כאשר הבחינה התובעת 2 כי היא עומדת לפגוע ברכב הנתבע, שבעצמו ניסה לרדת לשול הכביש תוך התחמקות מהפגיעה ולצערו פגע ברכב שעמד בשול הכביש מצדו הימני.

נטען, כי בעקבות נהיגתה הרשלנית של התובעת 2 פגע הנתבע ברכב שעמד בשול הדרך. התאונה התרחשה בנתיב הנסיעה של הנתבע שנהג בנתיב הימני, והתובעת הייתה צריכה לבדוק שאין רכב בנתיב הימני לפני שיצאה לעקיפה.

עם הגשת כתב ההגנה, הגיש הנתבע כתב תביעה שכנגד ועתר לקבלת פיצוי בסך 18,004 ₪ בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכבו.

ביום 8.2.2021 התקיימה ישיבת הוכחות בפניי ובה נחקרו המצהירים. ב"כ הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות והתרשמתי מהעדים באופן ישיר, באתי לכלל מסקנה יש להטיל אחריות על התובעת בתאונה בשיעור של 30% ואילו על הנתבע יש להטיל אחריות בשיעור של 70% לקרות התאונה.

בהתאם למצוות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 פסק הדין ינומק בתמצית.

התובעת תיארה את התרחשות התאונה באופן הבא (עמ' 1, שורות 10-18):
"אני נסעתי בכביש, ההורים שלי גרים שם, זה כביש צר שהוא ישר והוא יוצא לכיוון צומת, שני נתיבים מנוגדים אבל כביש צר שיש בו רכבים גם מצד ימני וגם שמאלי... זה כביש ישר שמתעקל בסוף לפנייה, לסיבוב חד, יש שם גבשושיות מאוד גבוהות איפה שאני נמצאת. נסעתי ישר, הייתה שם המשפחה של הבחור שיושב בחוץ, הוא לא היה שם אבל היו ילדים קטנים מהמשפחה שבאו לעלות לרכב, לכן אני האטתי, נעתי ממש לאט כי רציתי לראות שהם מתפזרים, הרכב היה כמעט עומד, הוא בא מסיבוב, אני ישר והוא מסיבוב, הוא בא מהכיוון הנגדי במהירות. הוא נכנס ברכב שחנה על השול, הצלחתי לברוח ממנו והוא פגע בי מאחורה של הרכב."

גרסת התובעת לפניי תאמה לתיאור התאונה בטופס ההודעה לחברת הביטוח, ולפיה רכב הנתבע פגע ברכב צד ג', איבד שליטה ופגע בה.

התובעת העידה לפניי כי לאחר קרות התאונה ניגש אליה הנתבע וטען בפניה כי אין לו ביטוח, אך הוא ישלם מה שצריך בגין הנזק, ולמעשה הנתבע נטל על עצמו את האחריות לקרות התאונה (עמ' 1, שורות 22-23).

כן העידה התובעת כי זכות הקדימה הייתה נתונה לנתבע, אך לדבריה היא נתנה זכות קדימה עת האטה את רכבה לאפס קמ"ש (עמ' 4, שורות 4-5).

התובעת הודתה בחקירתה שנסעה חלקית על הנתיב השמאלי, כיוון שמדובר היה ברחוב צר (עמ' 5, שורות 18-19).

הנתבע תיאר את התרחשות התאונה לפניי באופן הבא (עמ' 5, שורות 29-32, עמ' 6, שורות 1-2)):
"אני מגיע מצומת, מהרגע שקרתה התאונה איפה שקרתה לצומת שאני לוקח ימינה ומגיע לסיבוב. אני מסיים את הסיבוב, לציין שהכביש מוגדר כדו סטרי. אני נוסע בימין, איך שאני מסיים את הסיבוב אני רואה אותה מולי בנתיב שלי. כשאני מגיע מהסיבוב לא היה לי שדה ראייה לראות בגלל הרכבים שחנו שם.... אני נוסע ורואה אותה מולי, הרכב שלה פה והרכב שחונה בשול הדרך בימין פה. אני יורד לשול הימני, נכנס ברכב החונה, ברחתי ממנה, נכנסתי לצד ימין, פגעתי ברכב חונה."

גרסתו של הנתבע בכתב ההגנה סתרה את עדותו של הנתבע לפניי. בסעיף 6 לכתב ההגנה תיאר הנתבע את התאונה אחרת, כאשר בדיון לפניי טען כי הוא ברח מרכב התובעת ופגע ברכב חונה, בכתב ההגנה נטען כי התובעת סטתה לנתיב נסיעתו, פגעה בו וכתוצאה מכך הוא ירד לשול הכביש והתנגש ברכב צד ג' שעמד בשול הדרך.

הנתבע נשאל אודות סתירה זו בחקירתו, ועמד על כך כי קודם פגע ברכב החונה עת ברח מרכב התובעת שסטה לנתיבו (עמ' 6, שורות 27). ניסיונו להסביר את הסתירה לא שכנע אותי.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד בסך 18,000 ₪ בגין נזקיו. הנתבע נשאל מדוע לא הגיש תביעה זו עד אשר הגישה התובעת תביעתה כנגדו, והשיב שלא היה מגיש תביעה (עמ' 7, שורה 15). יחד עם זאת, הסביר כי לא ביצע שמאות לנזק בשל העלות הכספית בסך כ-2,500 ₪, לדבריו הוא כלל לא חשב שעניין זה יגיע לסדר גודל כזה, וכי הוא לא חשב להגיש תביעה כלל )עמ' 7, שורה 22-23).

בכל הכבוד, לא שוכנעתי מטיעוניו אלו של הנתבע. סבורני כי אדם אשר ניזוק בסכום כזה, והוא אינו האחראי לקרות הנזק היה מגיש תביעה לחברת הביטוח ואין בידי לקבל את טענות הנתבע כי "ויתר" על הכספים המגיעים לו או כספים אותם נדרש לשלם לצד ג'.

הנתבע צירף תצהיר מטעם נהג רכב צד ג', מר חילאוי ניר, ולפיו רכב התובעת ורכב הנתבע השתפשפו ואז רכב הנתבע פגע ברכבו, זאת בניגוד לגרסת התובעת ובניגוד לגרסת הנתבע בכתב ההגנה.

הנתבע טען כי ניר, בעל הרכב החונה לא הגיש נגדו תביעה מאחר והוא יודע שאינו אשם (עמ' 8, שורה 17).

ניר העיד בחקירתו אודות מוקדי הפגיעה ברכב התובעת והנתבע, כאשר טען כי רכבו של הנתבע נפגע בכנף וגלגל שמאלי קדמי ואילו רכב התובעת נפגע בכנף ודלת קדמית (עמ' 11, שורה 18). עיון בתמונות הנזק מעלה כי רכב התובעת נפגע בחלקו השמאלי האחורי ואילו רכב הנתבע נפגע בחלקו הימני קדמי ואחורי.

ניר נשאל לגבי פנייתו לנתבע בקשר לתשלום בגין הנזק וטען כי הנתבע אמר לו שהוא לוקח עורך דין בכדי לתבוע את התובעת (עמ' 12, שורה 3), זאת בניגוד לטענת הנתבע שכלל לא התכוון לתבוע את התובעת.

לאחר ששמעתי את העדויות, התרשמתי כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע בשיעור של 70%, עת נסע עם רכבו במהירות, פגע ברכב שעמד חונה ואז פגע ברכב התובעת. כן מצאתי כי אף על התובעת רובצת אחריות לתאונה בשיעור של 30, זאת לאחר ששוכנעתי כי התובעת נסעה חלקית בנתיב השמאלי וכי היה עליה לשים ליבה ביתר זהירות לתנאי הדרך.

באשר לגובה הנזק, התובעת הגישה חוות דעת שמאי ערוכה כדין. הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדית ועל כן רכיב הנזק הוכח במלואו.

באשר לתביעה שכנגד, דינה להידחות. התובע הגיש תביעתו בגין התביעה לתשלום של רכב צד ג' ובגין רכיב ההפסד של התובע שכנגד כשהחליף את רכבו.

ראשית, אין התובע שכנגד יכול לתבוע בגין נזק שנגרם לאחר ועל כן אין בידי לקבל דרישה זו, מחמת היעדר יריבות.

התובע שכנגד לא צירף חוות דעת בגין הנזק שנגרם לרכבו, ואין די בתמונות הנזק בכדי להוכיח את גובה הנזק. כך גם התובע שכנגד לא הוכיח כי ביצע עסקה של החלפת רכב.

יתר על כן, דין התביעה שכנגד להידחות ממילא, זאת לאחר ששוכנעתי כי גרסת התובע שכנגד אינה מהימנה.

סיכום

לאור כל האמור ובהתאם לחלוקת האחריות שקבעתי ולסכום הנזק שנתבע ובהעדר חוות דעת נגדית, הנתבע ישלם לתובעות 70% מסכום הנזק של התביעה, סך של 15,876 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד 3,500 ₪.

33. התביעה שכנגד נדחית.

הסכומים ישולמו לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' סיוון תשפ"א, 20 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הראל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: יעקב מוסא זאדה
שופט :
עורכי דין: