ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ נגד עיריית בת ים :

לפני כבוד השופטת אפרת בוסני

המבקשת:

בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ
ע"י בא כוחה עו"ד מושיקו מלכה

נגד

המשיבות:
1.עיריית בת ים
2.הועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים
ע"י באת כוחם עו"ד מירב קנזי נאמן

בית המשפט הקדיש זמן ניכר בניסיון לסייע לצדדים להסדיר את כלל המחלוקות ביניהם ולהגעה לפתרון פרקטי תכנוני אשר ייתר הליכים נוספים. הדבר לא צלח ובית המשפט נדרש למלאכת ההכרעה במחלוקת שנותרה . התקיימה ישיבת הוכחות בה נחקרו המצהירים מטעם הצדדים, וכן ישיבה נוספת לסיכומים בעל פה, בה פרסו הצדדים משנתם.

פסק דין

עיריית בת ים נטלה על עצמה את התחייבות המבקשת כלפי מנהל מקרקעי ישראל לפינוי שני בתי כנסת בתחום שיפוטה ובניית בתי כנסת חלופיים במקומם. התחייבות זו היא ביסוד המחלוקת הטעונה הכרעה בתובענה למתן סעד הצהרתי שהגישה המבקשת, שעיקרה בדרישת המבקשת לאכוף את פינוי בתי הכנסת.

רקע הדברים

המבקשת, חברה ציבורית העוסקת ביזמות ובניה, זכתה בשנת 2004 במכרז תא/71/2004 שפרסם מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המכרז" ו"רמ"י" בהתאמה) להקמת בניינים למגורים במקרקעין הידועים כגוש 7120 חלקה 155 מגרש מ/2א לפי תוכנית בי/142 ו-בי/142/1 בתחום העיר בת ים (להלן: "המקרקעין").

בהתאם לתנאי המכרז התחייבה המבקשת לפנות שני בתי כנסת - בית כנסת המצוי בתחום המקרקעין שיועדו ל הקמת בנייני המגורים ובית הכנסת המצוי מחוץ לתחום המקרקעין מצדם הדרומי - ו כן לבנות במקומם שני בתי כנסת חלופיים (סעיפים (1)(א), 1(ג) עמ' 2, ו-3 לתנאי המכרז ).

בסעיפים 1(ג) לתנאי המכרז (עמ' 3) צוין קיומו של הסכם בין רמ"י לבין עיריית בת ים "בדבר ביצוע פינויים ומימונם" של בתי הכנסת ושהעירייה, בהתאם למכתבה מיום 7.7.2003 הקצתה שטח לבניית בתי הכנסת החלופיים.

להבטחת פינוי בתי הכנסת ובניית בתי הכנסת החלופיים על פי המכרז, הפקידה המבקשת ב רמ"י ערבות בנקאית על סך 250,000 ₪. הערבות, לטענת המבקשת, הופקדה בשנת 2005.

בין המבקשת לבין עיריית בת ים (להלן: "העיריה") נחתם ביום 26.3.2006 הסכם, במסגרתו נטלה העירייה על עצמה לפנות את שני בתי הכנסת ואת הקמת בתי הכנסת החלופיים בהתאם לתנאי המכרז במקום המבקשת, והתחייבה לפטור את המבקשת מביצוע התחייבויות אלה מול רמ"י. בתמורה התחייבה המבקשת לשלם לעירייה סך של 500,000 ₪ בשני תשלומים - סך של 250,000 ₪ ש שולם במעמד חתימת ההסכם וסך 250,000 ₪ תוך 30 יום מביצוע הפינוי בפועל (סעיפים 8 ו-11 להסכם) ( להלן: "ההסכם משנת 2006").

בתי הכנסת שנועדו לפינוי על פי תנאי המכרז והתחייבות העירייה בהסכם משנת 2006, היו בית כנסת "מ"ג קדושים" המצוי בתחום המקרקעין בהם הוקמו בנייני המגורים ובית כנסת "רבי שמעון בר יוחאי" (להלן: "בית כנסת רשב"י") המצוי מחוץ למקרקעין.

בתי הכנסת לא פונו. המבקשת חזרה ופנתה לעירייה בשנים 2006 - 2008 בדרישה לקיום התחייבותה לפינוי בתי הכנסת ול אפשר לה לקבל חזרה את הערבות הבנקאית שהפקידה ברמ"י והתריעה על נזקים הנגרמים לה. העיריה חזרה ואישרה את התחייבותה בהסכם משנת 2006 לפנות את בתי הכנסת (ראו ; חליפת המכתבים שצורפו לתובענה).

המבקשת הקימה את בנייני המגורים במקרקעין והשלימה את בנייתם בשנת 2011.

בשל אי פינוי בית כנסת "מ"ג קדושים" המצוי בתחום המקרקעין בהם נבנו בנייני המגורים על ידי המבקשת, לא היה בידי המבקשת להשלים את הקמת חניון תת קרקעי בפרויקט. על רקע זה נחתם ביום 20.12.2011 הסכם בין התובעת לבין העירייה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בת ים (להלן: "ההסכם משנת 2011").

בסעיף 3 להסכם משנת 2011 חזרה העירייה על התחייבותה לפינוי בתי הכנסת בהתאם להסכם משנת 2006 והתחייבה כי פינוי בית הכנסת המצוי בשטח המקרקעין עליו הוקמו בנייני המגורים ואשר מונע את השלמת הקמת החניון התת קרקעי, יבוצע על ידה לא יאוחר מיום 1.7.2014.

בהסכם משנת 2011 הוסכם כי לאור דחיית השלמת החניון התת קרקעי בשל מבנה בית הכנסת שעל העירייה האחריות לפנותו בהתאם להסכם משנת 2006, יינתן למבקשת היתר בנייה להקמת חניות זמניות ו טופס 4 לאכלוס כל יתר הדירות בפרויקט וכי המבקשת תפקיד ע רבות בנקאית על סך 500,000 ₪ שתהיה בתוקף עד למועד הפינוי (ראו; הואיל רביעי וסעיף 2 ו-5 להסכם) . בסעיף 7 להסכם משנת 2011 נקבע כי במידה ועד למועד הפינוי המוסכם של בית הכנסת (1.7.2014) לא יפונה בית הכנסת בפועל , תשיב העירייה למבקשת את הערבות הבנקאית על סך 500,000 ₪. זאת מבלי לגרוע מהתחייבות העירייה לפינוי בית הכנסת ומהתחייבות המבקשת לתשלום תמורת פינוי ובינוי בתי הכנסת על פי ההסכם משנת 2006 .

המועד שנקבע בהסכם משנת 2011 לפינוי העירייה את בית הכנסת בתחום המקרקעין בהם הוקמו בנייני המגורים חלף, ובית הכנסת לא פונה. אותה עת המבקשת כבר הפקידה ברמ"י ערבות בנקאית על סך 250,000 ₪ להבטחת פינוי ובינוי בתי הכנסת, שילמה לעירייה סך של 250,000 ₪ עבור פינוי ובינוי בתי הכנסת (מתוך סך של 500,000 ₪ שהתחייבה לשלם בהסכם משנת 2006) והפקידה בעירייה ערבות בנקאית על סך 500,000 ₪.

המבקשת לאחר חתימת ההסכם משנת 2011 פנתה לעירייה בדרישה למילוי התחייבויותיה ו שבה והתריעה על הנזקים הנגרמים לה בשל אי פינוי בית הכנסת המצוי במקרקעין בהם הוקם פרויקט הבניה. המבקשת טענה בפניותיה כי בשל אי פינוי בית הכנסת שבתחום המקרקעין נגרמים לה נזקים, נמנע ממנה להשלים את בניית החניון התת קרקעי ולפעול לרישום הבית המשותף וזכויות הדיירים ודרשה להחזיר לה את הערבות הבנקאית שהפקידה בעירייה (ראו; תכתובות בשנים 2012-2014 שצורפו לתובענה).

הוועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים (להלן: "הועדה המקומית") החליטה שלא להשיב למבקשת את הערבות הבנקאית ודרשה להאריך את תוקפה (ראו; פרוטוקול ההחלטות מיום 16.12.14 ומיום 1.3.15).

על רקע זה הגישה המבקשת את התובענה למתן סעד הצהרתי, במסגרתה התבקש ל הצהיר כי ההסכם משנת 2006 בין העירייה לבין ה מבקשת קיים ויש לאוכפו בכל הקשור לחובת פינוי בית הכנסת על ידי העירייה משטח הפרויקט ; להצהיר כי ההסכם משנת 2011 בין הצדדים קיים, כי המשיבות מפרות אותו ויש לאוכפו כך שעל העירייה לפנות לאלתר את מבני בתי הכנסת המצויים על המקרקעין ולהשיב את הערבות הבנקאית בסך 500,000 ₪ ; להורות כי עקב הפרת התחייבויות המשיבות לפינוי בתי הכנסת על המשיבות להפקיד ברמ"י ערבות בנקאית בסכום של 250,000 ₪ במקום המבקשת; להורות על השבת הערבות שהופקדה על ידי ה מבקשת ברמ"י; להצהיר כי לאור מעשיהן ו/או מחדליהן של המשיבות נמנע מהמבקשת לבנות חניון תת קרקעי ולמסור לרוכשי הדירות את החניות להן התחייבה ועל כן כל נזק שנגרם או ייגרם לתובעת עקב כך יושת על המשיבות; וכן להצהיר כי על המשיבות להשיב למבקשת את עלות עמלות הערבויות הבנקאיות שהופקדו על ידי המבקשת בעירייה וברמ"י החל ממועד הפינוי הקבוע בהסכם משנת 2011 ועד לפינוי בפועל .

במהלך השנים מאז הוגשה התובענה בשנת 2015, ביקשו הצדדים , מפעם לפעם , להאריך את המועד לתשובת המשיבות ולדחות את הדיון בשל משא ומתן המתנהל ביניהם . מעת לעת הוגשו הודעות עדכון אודות פעולות של המשיבות לקידום פינוי בית הכנסת בתחום המקרקעין בהם הוקם פרויקט הבניה ובניית בית כנסת חלופי במקומו . בין היתר הוגשו עדכונים על הקצאת המשיבות קרקע לבנית בית כנסת חלופי, בניית בית כנסת חלופי על ידי המשיבות בעלות של מיליוני ₪ ומסירת החזקה בו לעמותה המנהלת את בית הכנסת "מ"ג קדושים" שבתחום המקרקעין . התקבל עדכון על חתימת המשיבות על הסכם לפינוי בית הכנסת עם העמותה, על נקיטה בהליכים לקבלת צו להפסקת הריסה ללא הרשעה ו פעולות נוספות. לבסוף נטען כי העמותה מסכלת את פינוי בית הכנסת.

ביום 23.6.2020, למעלה מ-5 שנים לאחר הגשת התובענה, הוגשה תשובת המשיבות לתובענה. במסגרתה ביקשו המשיבות לדחות את התובענה, לדחות את הסעד המתייחס לנזקים נטענים שנגרמו למבקשת ולעמלות בגין הערבויות הבנקאיות שהפקידה המבקשת משלא מדובר בתביעה כספית ולחלופין להצהיר כי העמותה המנהלת את בית הכנסת בתחום המקרקעין (להלן: "העמותה") היא שגרמה לעירייה להפר את התחייבויותיה וכי כל חבות או נזק יש להשית על העמותה.

המשיבות חזרו בתשובתן על ההתחייבות שנטלה העירייה על עצמה לפינוי בית הכנסת בהסכמים שנחתמו עם המבקשת, פרטו בתשובתן את המאמצים והפעולות שננקטו על ידן לאורך השנים לפינוי בית הכנסת שבתחום המקרקעין עליהם הוקמו בנייני המגורים וטענו כי העמותה סיכלה את הפינוי. המשיבות טענו כי הערבות הבנקאית על סך 500,000 ₪ שהופקדה על ידי המבקשת בעירייה הושבה למבקשת וכי נעשתה פנייה לרמ"י להשיב את הערבות הבנקאית שהפקידה המבקשת. לבסוף נטען שלמבקשת לא נגרם נזק בשל אי פינוי בית הכנסת . זאת, משניתנו למבקשת היתרי בנייה וטופס 4 לאכלוס הדירות בפרויקט, על אף שטרם נבנה החניון התת קרקעי וכן משניתנו למבקשת חניות זמניות, כך שהתאפשר למבקשת למסור חניות לרוכשי דירות בפרויקט והעיכוב בהקמת חניון תת קרקעי חסך למבקשת כסף רב.

בקשת המשיבות למשלוח הודעה לצד שלישי נגד העמותה נדחתה (ראו; החלטה בפרוטוקול הדיון מיום 3.11.2020).

המחלוקת

עם התקדמות ההליך, צומצמו הסעדים המבוקשים בתובענה והמחלוקות הטעונות הכרעה. בית הכנסת מ"ג קדושים ומבנים נוספים בתחום המקרקעין בהם הוקם פרויקט הבנייה פונו ונהרסו. הערבויות הבנקאיות שהמבקשת הפקידה ברמ"י ובעירייה הוחזרו למבקשת והמחלוקת הצטמצמה לשאלת פינוי בית כנסת רשב"י ה מצוי מחוץ לתחום המקרקעין בהם הוקם פרויקט הבניה ו כן בטענת המבקשת כי המשיבות לא מילאו את התחייבותן לפינוי בית הכנסת מ"ג קדושים משנותרו עצים בשטח.
תחילה, בהתאם להחלטה בפרוטוקול הדיון מיום 3.11.2020, צומצמו הסעדים בתובענה לסעד הצהרתי המורה למשיבות לפנות כל מבנה ממבני בתי הכנסת על המקרקעין שבמחלוקת, בהתאם להתחייבויות בהסכמים עם המבקשת ו כן להורות למשיבות להשיב את הערבויות שהופקדו על ידי המבקשת. המבקשת עצמה הסכימה בדיון, לצמצום התובענה לסעד אופרטיבי לפינוי מבני בתי הכנסת והשבת הערבויות, תוך שמירת כל הסעדים והזכויות בגין הפרת ההסכמים.

לאחר הגשת התובענה הוחזרה הערבות הבנקאית על סך 500,000 ₪ שהמבקשת הפקידה אצל המשיבות. לתשובת המשיבות צורף מכתב העיריה מיום 21.12.2015 לבנק מנפיק הערבות הבנקאית המודיע על ביטול הערבו ת והשבה. בא כוח המבקשת אישר בפרוטוקול הדיון מיום 20.12.2020 כי הערבות הושבה למבקשת.

בתום ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה המשיבות יפנו את בית הכנסת "מ"ג קדושים" ואת המבנים הנלווים המצויים בתחום שטח המקרקעין המוגדר בתובענה, לרבות הריסה ופינוי המבנים מהשטח עד ליום 20.2.2021. להסכמתם ניתן תוקף של פסק דין חלקי (ראו; עמ' 22 לפרוטוקול הדיון מיום 20.12.2020).

ביום 13.1.2021 הודיעו המשיבות כי הושלמה הריסת מבנה בית הכנסת "מ"ג קדושים" והמבנים הנלווים שהיו בשטח המקרקעין. המבקשת לא חלקה על כך, אולם טענה בהודעת עדכון שהגישה ביום 20.1.2021 כי פינוי בית הכנסת לא בוצע כדבעי בשל עצים הנטועים במקום.

בישיבת בית המשפט מיום 3.11.2021 טענה המבקשת כי התובענה מתייחסת לשני בתי כנסת ועמדה על פינוי בית הכנסת שמחוץ לשטח המקרקעין בהם הוקם פרויקט הבנייה (בית כנסת "רשב"י") בהתאם להתחייבות העירייה בהסכם משנת 2006. המשיבות התנגדו לכך וטענו כי מדובר בהרחבת חזית. ב "הודעת עדכון" שהגישו המשיבות סמוך לישיבת ההוכחות נטען שב ית כנסת רשב"י אינו בתחום המקרקעין מושא התובענה ואינו מונע את הקמת החניון התת קרקעי במקרקעין בהם הוקם פרויקט הבניה.

המשיבות הגישו ביום 21.1.2021 הודעת עדכון לה צורף מכתב רמ"י המודיע כי רמ"י אינו עומד על הריסת בית כנסת רשב"י.

בישיבת יום 18.3.2021 אישר ה המבקשת כי הערבות הבנקאית בסך 250,000 ₪ שהופקדה על ידה ברמ"י הוחזרה.

בית המשפט הקדיש זמן ניכר בניסיון לסייע לצדדים להסדיר את כלל המחלוקות ביניהם ולהגעה לפתרון פרקטי תכנוני אשר ייתר הליכים נוספים. הדבר לא צלח ובית המשפט נדרש למלאכת ההכרעה במחלוקת שנותרה . התקיימה ישיבת הוכחות בה נחקרו המצהירים מטעם הצדדים, וכן ישיבה נוספת לסיכומים בעל פה, בה פרסו הצדדים משנתם.

תמצית הטענות

טענות המבקשת

בהסכמים משנת 2006 ומשנת 2011 התחייבו המשיבות לפינוי שני בתי כנסת בהתאם לתנאי המכרז שפרסם רמ"י - בית הכנסת מ"ג קדושים המצוי בתחום המקרקעין ובית הכנסת רשב"י המצוי מחוץ למקרקעין. המשיבות הפרו את התחייבותן בכך שבמהלך ההליך, על דעתן וללא שיידעו את המבקשת ואת בית המשפט, הכריזו על בית הכנסת רשב"י כמבנה לשימור ובכך סיכלו את ההסכמים ואת ההליך ופגעו במבקשת.

לגבי בית הכנסת מ"ג קדושים טוענת המבקשת כי הודעת המשיבות ביום 10.1.2021 שבית הכנסת פונה, מלמדת כי שעד למועד זה הפרו המשיבות את התחייבותן. עוד טוענת המבקשת כי התחייבות המשיבות לפינוי בית כנסת זה, כוללת פינוי כל המחובר חיבור של קבע למקרקעין וכל הנטוע עליהם. בהותרת העצים הנטועים בשטח, לטענת המבקשת, לא הושלם הפינוי.

המבקשת טוענת שהיא נאלצה להגיש את התובענה לאחר שהמשיבות לא פינו את בתי הכנסת לאורך שנים, לא הגיבו לפניותיה ו הפרו את התחייבותן לפינוי בתי הכנסת ולהשבת הערבויות שהופקדו על ידי המבקשת ברמ"י ובעירייה. אלמלא הוגשה התובענה, לא היה מפונה מבנה של אחד מבתי הכנסת ולא היו מוחזרות הערבויות - אשר אחת מהן הוחזרה רק לאחר ישיבת ההוכחות.

המשיבות ניצלו לרעה את הכוח השלטוני שבידן על מנת לפגוע בזכויות המבקשת ובכיסה, נהגו בחוסר תום לב וגרמו למבקשת בהתנהלותן ובהפרתן את המוסכם נזקים כלכליים והוצאות משפטיות גבוהות . חוסר תום הלב בהתנהלות המשיבות נמשך גם בהליך, במסגרתו הסתירו המשיבות את החלטת וועדת השימור מיום 23.7.2017 אשר הכריזה על בית הכנסת רשב"י כמבנה לשימור.

המבקשת טוענת שמענה להשתלשלות האירועים לא ניתן על ידי המשיבות, שכן שלושת המצהירים מטעמן הם עובדים "חדשים" שלא עבדו במשיבות בתקופות הרלוונטיות, כך שטענות המבקשת בתובענה לא נסתרו והיא מבקשת להורות על הסעד ההצהרתי המבוקש, תוך חיוב המשיבות בתשלום הוצאות המבקשת, לרבות הוצאות לדוגמא בשל התנהלות המשיבות, גרירתן רגלים לאורך שנים והתנהלותן בהליך.

המבקשת טוענת שאין בסעד ההצהרתי המבוקש בתובענה לגרוע מזכותה להגיש תביעה כספית כנגד המשיבות וכי היא שומרת על טענותיה בעניין.

טענות המשיבות

המשיבות טוענות שלא נותרו עוד סעדים לברור בתובענה משבית כנסת מ"ג קדושים פונה והערבויות הוחזרו למבקשת, וכן בהינתן שטענות המבקשת בפן הכספי אינן חלק מההליך ואין בידי המבקשת לעתור לסעד הצהרתי שהמשיבות הפרו את ההסכמים, משסעד זה, בהתאם להחלטה מיום 3.11.2020, נמחק ואינו חלק מההליך.

בית הכנסת המצוי מחוץ למתחם מגרש המגורים (בית כנסת רשב"י), אינו נכלל בתביעה ומדובר בהרחבת חזית. המשיבות מפנות לסעיפים 3.1, 3.2 , 3.3 ו-48-58 לתובענה וטוענות שעניינה של התובענה הוא בפינוי בית הכנסת הנמצא בתחום המקרקעין בהם הוקמו בנייני המגורים (בית הכנסת מ"ג קדושים). כל הודעות העדכון מטעם הצדדים במהלך שנות ההליך התייחסו אך ורק לפינוי בית הכנסת שבתוך המקרקעין וכך גם נקבע בהחלטה מיום 3.11.2020 אשר צמצמה את סעדי התובענה.

בהסכם משנת 2006 נכלל פינוי בית הכנסת שמחוץ למקרקעין, אך לא נקבע לגביו תאריך פינוי. מועד פינוי נקבע בהסכם משנת 2011 רק לגבי פינוי בית הכנסת בתחום המקרקעין. שכן רק בית כנסת זה, כפי שהעידו עדי המשיבות, מנע את השלמת החניון התת קרקעי.

בית הכנסת רשב"י המצוי מחוץ למקרקעין אף הוכרז כמבנה לשימור. רמ"י אינו עומד על פינויו ועמידת המבקשת על פינויו ב שלהי ההליך, עולה כדי חוסר תום לב. בהקשר זה מוסיפות המשיבות כי משפינוי בית הכנסת לא היה חלק מההליך וכבר בשנת 2018 ממכתב רמ"י (מב/1) למדו המשיבות שרמ"י אינו עומד על פינויו, ההכרזה על היותו מבנה לשימור לא הייתה רלוונטית ואין לומר כי היא הוסתרה.

לעניין הנטוע בתחום שטח המקרקעין טוענות המשיבות כי טענת המבקשת אינה עולה בקנה אחד עם ההסכמים, עם כתב התביעה שאינו מזכיר ולו ברמז את עקירת עצים ואשר עניינו אך בפינוי מבני בית הכנסת ולא בנטוע. הטענה אף אינה בהלימה לרציונל שביסוד טענות המבקשת בתובענה לכך שהפינוי נדרש להשלמת החניון התת קרקעי.
המשיבות טוענות שאין לחייבן בהוצאות וכי יש להשית על המבקשת את הוצאות ההליך לאור התנהלות המבקשת והארכתה את ההליך שלא לצורך, בהעלאת טענות לעניין עצים ובית הכנסת מחוץ למקרקעין. טענות שהובילו להידרשות להוכחות ולסיכומים, האריכו את ההליך והניבו בכך רווחים למבקשת.

בהקשר זה מוסיפות המשיבות כי המבקשת ידעה שהליך הפינוי יהיה ממושך וכ י המבקשת לא עמדה קיום ההליך וקידומו גם לאחר שהוגשה התובענה וזאת משיקולים כלכליים של המבקשת , אשר ידעה שיהיה עליה להקים את החניון התת קרקעי לאחר פינוי בית הכנסת בתחום המקרקעין. במקום זאת, ביכרה המבקשת להמשיך ולעשות שימוש בחניות הזמניות שהוקצו לה על ידי המשיבות ללא תשלום היטל השבחה, ולהשתמש בכסף שנועד להקמת החניון להשקעות מניבות אחרות. כאשר המבקשת הבינה שפינוי בית הכנסת בתחום המקרקעין עומד לצאת אל הפועל והיא תידרש להקמת החניון התת קרקעי, אז לראשונה בחודש נובמבר 2020 היא "נזכרה" לטעון לפינוי בית הכנסת מחוץ לתחום המקרקעין, הגם שלא נקבע מועד לפינויו, הוא אינו מונע את השלמת החניון התת קרקעי , אינו נכלל בתביעה ורמ"י אינו עומד על פינויו.

תשובת המבקשת

המבקשת חוזרת בסיכומים על טענותיה ומחדדת בתשובה כי התובענה התייחסה לשני בתי כנסת וכך גם ההסכמים וכי לאורך ההליך נהגה המבקשת בסבלנות כלפי המשיבות על מנת לאפשר להן למלא את התחייבויותיהן, כאשר המשיבות נתנו למבקשת את התחושה שהן פועלות לפינוי שני בתי הכנסת והמבקשת, מצדה, כגוף מסחרי לא רצתה להיקלע לסיטואציה העלולה לפגוע ביחסיה עם המשיבות .

המבקשת טוענת שבעוד שהיא הסכימה לצמצום המחלוקת לאור המצב העובדתי, המשיבות הסתירו את ההחלטה על שימור אחד מבתי הכנסת ובכך הפרו את ההסכמים, נהגו בחוסר תום לב וסיכלו את ההליך ואילצו את המבקשת לנהל את ההליך עד תום.

דיון והכרעה

עניינה של המחלוקת הטעונה הכרעה הוא בטענת המבקשת כי המשיבות או מי מהן לא מילאו את התחייבותן לפינוי והריסת בתי הכנסת בהתאם להסכמים שנחתמו בין הצדדים, בכך שבית כנסת רשב"י לא פונה ולא נהרס ואף הוכרז, ללא ידיעת המבקשת , כמבנה לשימור ; מחלוקת נוספת עניינה בטענת המבקשת שפינוי והריסת בית הכנסת מ"ג קדושים המצוי בתחום המקרקעין, לא הושלם משלא נעקרו עצים הנטועים בשטח.
אקדים ואומר; לאחר שבחנתי את העדויות, הראיות ואת טענות הצדדים, לא ראיתי להורות על פינוי בית כנסת רשב"י ולא מצאתי לקבל את טענות המבקשת לעניין עקירת הנטוע. אבהיר;

בית כנסת רשב"י

בהתאם לתנאי מכרז רמ"י בו זכתה המבקשת, התחייבה המבקשת כלפי רמ"י לפינוי שני בתי כנסת ובניית שני בתי כנסת חלופיים במקומם . המשיבות בסעיף 15 לתשובה מאשרות זאת.

את התחייבות המבקשת כלפי רמ"י נטלה על עצמה העירייה בהסכם משנת 2006, במסגרתו התחייבה העירייה להסדיר את פינויים של שני בתי הכנסת במקום המבקשת ולפטור את המבקשת מביצוע מהתחייבות אלה מול רמ"י (ראו; הואיל שלישי וסעיף 8 להסכם משנת 2006). על התחייבות זו חזרו המשיבות בהסכם משנת 2011 ובמכתבי העירייה עובר לחתימת ההסכם משנת 2011.

שני בתי הכנסת, בהתאם למסד הראייתי שהוצג הם בית הכנסת "מ"ג קדושים" שהיה בנוי בתחום שטח המקרקעין עליהם בנתה המבקשת בנייני מגורים ובית הכנסת "רשב"י" המצוי מחוץ למקרקעין.

ההסכם משנת 2011 התמקד בפינוי העירייה את בית הכנסת המצוי בתוך שטח המקרקעין המיועדים לבנייה ומונע מהמבקשת הקמת חניון תת קרקעי (בית הכנסת "מ"ג קדושים"). לגבי בית כנסת זה נקבע בהסכם משנת 2011 כי הוא מועד הפינוי הוא 1.7.2014.

התכתובות בין הצדדים לאחר ההסכם משנת 2011 (צורפו לתובענה) עסקו אף הן, בבית הכנסת שבתחום המקרקעין המיועדים לבנייה .

הגם שהעירייה נטלה על עצמה בהסכם משנת 2006 את התחייבות המבקשת כלפי רמ"י לפינוי שני בתי הכנסת וכך גם אושר בהסכם משנת 2011 , יש טעם רב בטענת המשיבות כי התובענה לפינוי בית הכנסת בהליך זה צומצמה לפינוי בית הכנסת המצוי בתחום שטח המקרקעין עליו הוקמו בנייני המגורים - הוא בית הכנסת מ"ג קדושים ש פינויו והריסתו הושלמו בשלהי ההליך - וכי דרישת המבקשת במסגרת הליך זה לאכוף את פינוי בית הכנסת רשב"י שמחוץ למקרקעין עליהם הוקמו הבניינים, עולה כדי הרחבת חזית.

כלל נקוט הוא כי כתבי הטענות הם שגודרים את המחלוקת. טענה שמעלה בעל דין שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי טענותיו מהווה שינוי חזית ובהעדר הסכמה (מפורשת או מכללא) לא תותר הרחבת חזית היריעה. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמשנה החזית הוא התובע (ראו ; ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד נח(2) 145 (2003); ע"א 759/76 פז נ' נוימן, פ"ד לא(2) 169 (1977)).. במקרה זה הגם שהמבקשת ביקשה להצהיר במסגרת התובענה שיש לאכוף את ההסכמים שנחתמו עם המשיבות ולקבוע שהמשיבות הפרו את ההסכם משנת 2011 בכל הקשור לפינוי בתי הכנסת, התובענה כפי שנוסחה, צומצמה למבני בית הכנסת שבתחום המקרקעין בהם נבנו מבני המגורים, ולא לבית הכנסת שמחוץ למקרקעין.

בסעיף 3.1 לתובענה עותרת המבקשת להצהיר כי ההסכם משנת 2006 בין העירייה לבין המבקשת שריר וקיים ו"יש לאוכפו בכל הקשור לחובת פינוי בית הכנסת על ידי המשיבה 1 משטח הפרויקט". בסעיף 3.2.1 לכתב התביעה מבוקש להצהיר כי המשיבות הפרו את ההסכם משנת 2011 ויש לאוכפו "כך שעל העיריה לפנות לאלתר את מבני בתי הכנסת המצויים על המקרקעין" ובסעיף 3.3 לתובענה התבקש להורות למשיבות להפקיד במקום המבקשת ערבות ברמ"י בשל הפרת התחייבותן "לפינוי בית כנסת" (ההדגשות אינן במקור - א.ב).

הפרויקט" הוגדר בסעיף 7 לתובענה כפרויקט להקמת מבני מגורים במקרקעין ב גוש 7120 חלקה 155 מגרש מ/2א' לפי תכנית בי/142 ו-בי'142/1 בתחום העיר בת ים. המקרקעין, על פי התובענה, הם המקרקעין בהם הוקם פרויקט בניית בנייני המגורים.

בית כנסת רשב"י אינו בתחום פרויקט הבנייה ואינו בתחום המקרקעין כהגדרתם בתובענה. מיקום בית הכנסת סומן בתצ"א (מב/3) מחוץ לשטח המקרקעין בהם הוקם פרויקט הבנייה. הגב' אורטל מסיכה, סגנית מהנדסת העיר לרישום בעיריית בת ים, הבהירה בתצהירה כי בית כנסת רשב"י בנוי על חלקה 163 ומצוי מחוץ למקרקעין עליה הוקם פרויקט הבניה. עדותה לא נסתרה. המקרקעין כהגדרתם בתובענה מתייחסים לחלקה 155.

המבקשת עותרת בסעיף 3.1 לתובענה לאכיפת פינוי בית הכנסת (בלשון יחיד) משטח פרויקט הבנייה. בית כנסת רשב"י אינו בגדרו. דרישת המבקשת להצהיר, בסעיף 3.2.1 לתובענה, כי המשיבות הפרו את ההסכם משנת 2011 בכל הנוגע לחובת העיריה לפנות את מבני בתי כנסת צומצמה בהתאם לסעיפים 53-54 לתובענה, לבית הכנסת שבתחום המקרקעין הם הוקם פרויקט הבניה.

בבסיס התובענה עומדת טענת המבקשת כי בשל אי פינוי בתי הכנסת נמנע מהמבקשת להקים חניון קרקעי לשימוש רוכשי דירות בפרויקט ונגרמו למבקשת נזקים (ראו; סעיפים 26-28, 31.6, 33, 48 ו-42 לתובענה). אליבא עדות הגב' מסיכה, סגנית מהנדסת העיר, לבית הכנסת הרשב"י המצוי מחוץ למקרקעין בהם הוקם פרויקט הבניה, אין קשר לחניון התת קרקעי שעל המבקשת להקים בשטח המקרקעין ולאחר הריסת המבנים בתחום המקרקעין בהם הוקם פרויקט הבניה, לא תהיה מניעה להרחיב את החניון התת קרקעי הקיים כבר מתחת לבניינים גם אל מתחת לשטח בו נמצאים המבנים. עדות זו לא נסתרה. חקירתו של המצהיר היחיד מטעם המבקשת העלתה שהוא אינו מכיר את בית הכנסת רשב"י.

התנהלות הצדדים בהליך, מחזקת את המסקנה כי התובענה וטענות המבקשת בגדרה מתייחסות לבית הכנסת מ"ג קדושים שהיה בנוי בתחום שטח המקרקעין, ולא לבית הכנסת רשב"י שמחוץ למקרקעין. לאורך שנות ההליך מאז הוגשה התובענה בשנת 2015 ועד לתחילת בירורה בשנת 2020 הגישו הצדדים הודעות עדכון על פעולות הננקטות לפינוי בית הכנסת ובקשות משותפות לדחיית מועד ולארכה . הודעות ובקשות אלה התייחסו לפינוי בית הכנסת אחד הנמצא בתחום המקרקעין (ראו למשל הודעות ובקשות מיום 1.6.2016, 15.9.16, 15.12.16, 1.2.17, 3.10.17, 11.4.18, 16.10.18, 14.2.19, 2 7.6.19, 21.1.20). בהודעות שהוגשו לתיק ביום 3.10.17, 2.2.18 ו-11.4.18 אף צוין במפורש בית הכנסת מ"ג קדושים. כך גם עולה מהתכתובת בין הצדדים לאחר ההסכם משנת 2011 שצורפה לתובענה. טענת המבקשת בסכומים, אפוא, כי המשיבות נטעו בה תחושה שהן פועלות לפינוי שני בתי כנסת, ראוי הייתה שלא הייתה באה לעולם.

בהחלטה בפרוטוקול הדיון מיום 3.11.2020 צומצמו סעדי התובענה למתן סעד הצהרתי ונקבע כי הסעדים שיוותרו לברור במסגרת התובענה יהיו: "להורות למשיבות לפנות ולהרוס כל מבנה ממבני בתי הכנסת על המקרקעין שבמחלוקת, וזאת בהתאם להתחייבותן בהסכמים עם המבקשת" וכן ל הורות למשיבות להשיב את הערבויות הבנקאיות שהמבקשת הפקידה ברמ"י ובעירייה . מבני בתי הכנסת על פי ההחלטה התייחסו לבתי הכנסת "שעל המקרקעין שבמחלוקת". המקרקעין שבמחלוקת, על פי התובענה, הם מקרקעין בגוש 7120 חלקה 155 בהם הוקם פרויקט הבניה. בית הכנסת רשב"י אינו בנוי על מקרקעין אלה.

למעלה מזה, גם לגופו של עניין אין לאכוף את פינוי בית הכנסת הרשב"י. עמידת המבקשת על פינוי בית כנסת בנסיבות העניין, אף עולה כדי חוסר תום לב.

התובענה לפינוי בית הכנסת, כאמור, צומצמה לפינוי בית הכנסת המצוי בשטח המקרקעין עליהם הוקם בנייני המגורים (בית כנסת מ"ג קדושים). הודעות העדכון והבקשות המוסכמות לדחיית מועד דיון ולמתן ארכה להגשת תשובת המשיבות לתובענה אשר הוגשו לאורך שנות ההליך, נגעו לבית כנסת אחד המצוי בתחום המקרקעין. כך גם התכתובות בין הצדדים לאחר ההסכם משנת 2011 ועובר להגשת התובענה. טענת המבקשת כי במסגרת התובענה מבוקש לפנות שני בתי כנסת נטענה לראשונה בדיון מיום 3.11.2020, למעלה מ-5 שנים לאחר הגשת התובענה. בהחלטה בפרוטוקול הדיון שקדם לדיון זה (הדיון מיום 9.7.2020) נקבע "מוקד המחלוקת עניינו באי פינוי בית-כנסת, המוקם עפ"י ההסכמים בין הצדדים, במקום המיועד להקמת חניון תת קרקעי, לפרויקט של המבקשת" (עמ' 1 שו' 27-28).

יתרה מזו, ה תחייבות העירייה בהסכם משנת 2006 לפינוי שני בתי הכנסת, לא נעשתה בחלל ריק . העירייה, בהתאם לשונו הברורה והמפורשת של ההסכם משנת 2006, באה בנעלי המבקשת ולקחה על עצמה את התחייבות המבקשת כלפי רמ"י לפינוי בתי הכנסת . המשיבות הגישו תכתובת של רמ"י מיום 7.1.2021 המעלה כי תנאי המכרז והערבות שהמבקשת הפקידה ברמ"י נועדו לפינוי בית הכנסת הממוקם במגרש המגורים וכי לאחר הריסת מבנה בית כנסת זה, תוחזר הערבות שהמבקשת הפקידה ברמ"י. להודעה נוספת שהגישו המשיבות ביום 21.1.2021 צור ף מכתב רמ"י ולפיו בעקבות דיון שהתקיים ברמ"י ביום 19.1.2021 הוחלט ברמ"י לא לעמוד על הריסת בית הכנסת רשב"י הנמצא על השצ"פ שמחוץ למגרש, בגו"ח 7120/163 ואשר הוכרז כמבנה לשימור וכי הערבות תוחזר לאחר שרמ"י יוודא שבית הכנסת מ"ג קדושים נהרס. מכתבי רמ"י הוגשו ללא התנגדות המבקשת.

המבקשת הפקידה ברמ"י ערבות בנקאית על סך 250,000 ₪ להבטחת פינוי בתי הכנסת , בית הכנסת בתחום המקרקעין ובין הכנסת שמחוץ להם. כך עולה מתנאי המכרז וכך אישרה המבקשת בסעיף 10 לתובענה. על כל גם חזר ר זנדר, המצהיר מטעם המבקשת, בחקירתו. ערבות זו, כפי שאושר בפרוטוקול הדיון 18.3.2021, הוחזרה למבקשת ע"י רמ"י . בכך יש גילוי דעת מובהק מצד רמ"י כי המבקשת מילאה את התחייבויותיה בכל הנוגע לפינוי ובינוי בתי הכנסת.

בנסיבות אלה, כאשר רמ"י, כלפי ו התחייבה המבקשת לפנות את שני בתי הכנסת , הודיע שהוא אינו עומד עוד על פינוי בית הכנסת רשב"י ורמ"י אף השיב למבקשת את הערבות הבנקאית שהמבקשת הפקידה להבטחת פינוי שני בתי הכנסת, עמידת המבקשת על פינוי בית כנסת אין לה מקום. תוצאתה, הארכת ההליך שלא לצורך.

מכל האמור אין לקבל את התובענה לפינוי בית כנסת רשב"י.

לאור אי עמידת רמ"י על פינוי בית הכנסת, מתייתר הצורך להידרש לטענת המבקשת כי המשיבות הפרו וסיכלו את ההסכמים עמן בהכרזה על בית הכנסת כמבנה לשימור. טענה שהפכה לתיאורטית.

לצד זאת אציין כי המשיבות לא גילו לאורך שנות ההליך שמבנה בית הכנסת רשב"י הוכרז כמבנה לשימור בשנת 2017. התובענה הוגשה בשנת 2015. אישור רמ"י כי הוא אינו עומד על פינוי בית כנסת הרשב"י ניתן בשנת 2021. במסגרת התובענה התבקשה השבת הערבות שהמבקשת הפקידה ברמ"י להבטחת פינוי שני בתי הכנסת, שהעירייה נטלה על עצמה בהסכם משנת 2006. לראשונה הודיעו המשיבות על הכרזת בית הכנסת כמבנה לשימור רק בהודעת עדכון שהגישו ביום 17.12.2020, מספר ימים קודם לישיבת ההוכחות. החלטת הועדה המקומית לשימור אתרים מיום 23.7.17, הוגשה לתיק לאחר ישיבת ההוכחות. המבקשת אינה מופיעה ברשימת הנוכחים בדיון בוועדה המקומית לשימור אתרים. טענת המבקשת כי הכרזת בית הכנסת רשב"י כמבנה לשימור הוסתרה ממנה, לא נסתרה. המשיבות גם לא גילו אודותיה לבית המשפט. התנהלות זו אינה ראויה. טענת המשיבות כי כבר בשנת 2018 ממכתב רמ"י במ/1 הובן שרמ"י אינו עומד על פינוי בית כנסת זה, אין לה מקום ואין בכך להצדיק את התנהלות המשיבות .

בית הכנסת קדושים, הערבויות הבנקאיות והנטוע

הצדדים הסכימו בדיון מיום 20.12.2020 שהמשיבות יפנו את בית הכנסת מ"ג קדושים והמבנים המצויים בתחום המקרקעין, לרבות הריסת המבנים ופינוי ההריסות מהשטח עד ליום 20.2.21. להסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין חלקי ביום 20.12.2020. בהתאם להודעת המשיבות מיום 13.1.2021 בית הכנסת והמבנים הנלווים נהרסו ופונו. המבקשת לא חלקה על כך . בכך מוצתה התביעה לאכיפת פינוי בית כנסת זה.

בהסכם משנת 2011 התחייבה העירייה לפנות את בית הכנסת שבתחום המקרקעין עד ליום 1.7.2014. המועד בו הושלם פינוי המבנים של בית הכנסת מאוחר למועד הפינוי המוסכם. לצד זאת המבקשת, על פי ההסכם משנת 2011, קיבלה היתרי בנייה, טופס 4 לדירות וחניות זמניות לשימוש הדיירים בפרויקט. ואולם, לאור פסק הדין החלקי ועמידת המבקשת במועד הפינוי שנקבע בהסכמת הצדדים במסגרתו וכן בשים לב להחלטה מיום 3.11.2020 המצמצמת את סעדי התובענה, במסגרת הליך זה לא אדרש לברור טענת המבקשת להפרת המשיבות את המוסכם בשל אי פינוי בית הכנסת במועד.

בעניין הערבויות הבנקאיות שהופקדו על ידי המבקשת, התובענה, על פי ההחלטה מיום 3.11.2020 צומצמה להשבת הערבויות שהמבקשת הפקידה בעירייה וברמ"י. הערבות הבנקאית שהמבקשת הפקידה בעירייה הוחזרה בחודש דצמבר 2015, סמוך לאחר הגשת התובענה. הערבות שהופקדה ברמ"י הוחזרה בשלהי ההליך, בשנת 2021 . עם השבת הערבויות מוצתה התובענה להשבת הערבויות הבנקאיות.

טענת המבקשת לכך שפינוי בית הכנסת מ"ג קדושים לא מוצה, ללא עקירת עצים הנטועים בשטח, היא טענה מתפתחת שאין לקבל. הטענה נטענה לראשונה על ידי ה מבקשת לאחר ישיבת ההוכחות, למעלה מחמש (5) שנים לאחר שהוגשה התובענה, בעקבות הודעת המשיבות על פינוי בית הכנסת והמבנים. אין זכר לטענה בתובענה, בתכתובות שקדמו להגשתה ובדיונים בבית המשפט. בתובענה מבוקש לאכוף את פינוי מבני בית הכנסת, ולא את המקרקעין והנטוע עליהם.
דרישה לפינוי נטוע גם אינה כלולה בהסכמים עם המשיבות. מקרקעין כהגדרתם בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הם "קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה". התחייבות העירייה בהסכמים עם המבקשת היא לפינוי בתי כנסת, ולא לפינוי מקרקעין על הנטוע עליהם.

למעלה מזה, בתום שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין חלקי, לפינוי מבנה בית הכנסת מ"ג קדושים ו מבנים נוספים הבנויים במקרקעין. הסכמה זו כללה פינוי נטוע.

לכך יש להוסיף כי המבקשת אינה טוענת, וממילא אינה מציגה, תימוכין לכך שהעצים הנטועים במקרקעין מונעים השלמת החניון התת קרקעי. לא הוצגה תשתית ראייתית גם לתמיכת טענת המבקשת כי עקירת העצים תחייב היתר ופנייה לרשויות.

סוף דבר

מכל האמור, התביעה לאכוף את פינוי בית הכנסת רשב"י ולעקירת הנטוע נדחית. התביעה לפינוי בית הכנסת מ"ג קדושים ולהשבת הערבויות הבנקאיות מוצתה עם ביצוע הפינוי והשבת הערבויות.

בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

על אף שהנחת המוצא בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 היא פסיקת הוצאות בהתחשב בתוצאות ההליך, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין, ולמרות התוצאה אליה הגעתי בפסק הדין ותרומת המבקשת להתמשכות ההליך בהעלאת הטענות שנדחו, בנסיבות המקרה מצאתי לא לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות משפט ושכר וטרחת עורכי דין למשיבות. בעקבות ההליך ובמהלכו עלה בידי המבקשת לקבל את עיקר הסעדים שהתבקשו במסגרת התובענה - בית הכנסת מ"ג קדושים פונה, לאחר שהצדדים בתום ישיבת ההוכחות הגיעו להסכמה לה ניתן תוקף של פסק דין חלקי; הערבות הבנקאית על סך 500,000 ₪ שהמבקשת הפקידה הוחזרה לאחר הגשת התביעה והערבות הבנקאית שהמבקשת הפקידה ברמ"י הוחזרה בשלהי ההליך (ראו; בג"ץ 738/99 הסוכנות היהודית לא"י נ' רמ"י [פורסם בנבו] (09.7.2008)). לכך יש להוסיף את התנהלות המשיבות באי גילוי אודות הכרזת בית כנסת רשב"י כמבנה לשימור לאורך שנות ההליך.

ניתן היום, א' סיוון תשפ"א, 12 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ
נתבע: עיריית בת ים
שופט :
עורכי דין: