ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמשון אשר נגד יהודה טוגנטמן :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקשים - המערערים

  1. שמשון אשר
  2. אסנת אשר

ע"י ב"כ עו"ד בוריס שמקר

נגד

המשיבים

1. יהודה טוגנטמן - החייב
ע"י ב"כ עו"ד אסנת אהרוני שלחון

2. רון טורקלטאוב, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים למכירת זכויות החייב במשך 109 במושב סתריה –כונס הנכסים

3. א.ר.א.ב. בונוס בע"מ -הזוכה
ע"י ב"כ עו"ד עו"ד טורקלטאוב

4. גלעד קובו
5. תמי לפידות קובו
ע"י ב"כ עו"ד אהוד לחובר

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט עמית יריב) מיום 17/3/2021 ברער"צ 36274-03-21 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים להארכת מועד להגשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצל"פ מתאריכים 7/1/2021 ו- 10/1/2021 בתיק הוצל"פ 505799-09-16 (להלן: " תיק ההוצל"פ").

2. המשיב 1 הוא החייב בתיק ההוצל"פ. המשיבה 3 היא הזוכה. המשיב 2 מונה לכונס נכסים למכירת זכויות החייב במשק 109 במושב סתריה (להלן גם: " הנכס").

3. המבקשים – משפחת אשר ביקשו מרשם ההוצל"פ לבטל את מכירת הנכס למשפחת קובו – המשיבים 4-5.

4. כרקע עובדתי תמציתי יצוין, כי המבקשים - משפחת אשר, הגיש ו נגד החייב והזוכה המרצת פתיחה בשנת 2017 וביקשו לאכוף הסכם מכר בינ ם ובין החייב משנת 2015 ולפיו החייב התחייב למכור לה ם את הנכס תמורת סך 4 מיליון ₪.
בה"פ 46142-03-17 הושגה הסכמה ונקבע בפסק דין על ידי כבוד השופט שפסר ביום 30/12/2018 שיעור הריבית ושכ"ט שעל משפחת אשר לשלם.

בהחלטה מיום 13/1/2020 אישר כבוד רשם ההוצל"פ את הסכם המכר המתוקן למשפחת אשר תוך קביעה כי עליהם לשלם סך 5,016,600 ₪.

5. אין מחלוקת על כך שלא שולמה מלוא תמורת המכר לכונס הנכסים.
התקיים דיון בלשכת ההוצל"פ ביום 3/12/2020 והתאפשר למשפחת אשר לשלם התמורה עד ליום 22/12/2020.
נקבע בסעיף 16 להחלטה מיום 9/12/2020 , כי ככל שלא יעשו כן, יבוטל ההסכם עם משפחת אשר ויאושר הסכם מכר עם משפחת קובו.

ביום 10/1/2021 הורה כבוד הרשם על ביטול המכר למשפחת אשר ואישר המכר למשפחת קובו.

6. לאחר שלא שולמה מלוא התמורה, ביקשה משפחת אשר לבטל את ביטול הסכם המכר מולה ולבטל את אישור המכר למשפחת קובו.
בהחלטה מיום 18/1/2021 התבקשה תגובת משפחת קובו, בהחלטה מיום 27/1/2021 נדחתה בקשת משפחת אשר לעיון מחדש בהחלטה.

כונס הנכסים הסכים לקבלת בקשת משפחת אשר אך כיון שמשפחת קובו התנגדה לבקשה והמכר למשפחת קובו אושר כבר, נדחתה הבקשה.

7. ביום 4/2/2021 הגישה משפחת אשר בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשם ההוצל"פ מיום 27/1/2021 ברער"צ 14249-02-21.
בהחלטת כבוד השופט עמית יריב מיום 8/2/2021 נדחתה בקשת רשות הערעור.
נקבע כי באופן מהותי ההשגה הערעורית היא על החלטה מיום 10/1/2021 ולא על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר מיום 27/1/2021 ולכן חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה.

8. בקשת רשות הערעור בתיק קמא:
בקשת רשות הערעור בתיק קמא הוגשה ביום 16/3/2021 על החלטות מיום 7/1/2021 ו- 10/1/2021.
כיוון שחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטות אלו, הוגשה בקשה להארכת מועד ובמסגרתה הועלו טענות ולפיהן לפי תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 (להלן: " התקנות החדשות") הקובעת עקרון יסוד של ניהול "הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך" וכן לפי תקנה 176 , אזי רוככו הדרישות שנ דרשו לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות הישנות").

נטען, כי במקרה דנן, קיימות סיבות מוצדקות לביטול החלטת כבוד רשם ההוצל"פ.
משפחת אשר גרה כבר בנכס כ- 6 שנים והשקיעה בו השקעות שונות. הם החליפו ייצוג והחלפה זו הצריכה זמן לאסוף את החומר ולנתחו וכן ביכולתם לשלם את יתרת התמורה בתוך 96 שעות.

9. בהחלטה מיום 17/3/2021 נדחתה הבקשה להארכת מועד.
נקבע כי עוד ביום 4/2/2021 ידעו המבקשים על סמך ההחלטה שניתנה בבר"ע הקודמת כי הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה לא נכונה.
אין הצדקה רק כחודש וחצי לאחר מכן להגיש בר"ע חדשה עם בקשה להארכת מועד.
עוד נקבע כי סיכויי ההליך נראים נמוכים במיוחד.
משפחת אשר לא עמדה בלוח הזמנים שנקבעו לתשלום ולכן עם כל ההבנה להשקעות שביצעו – התבקש ביטול הסכם המכר.

העובדה שכעת, כחודשיים וחצי לאחר המועד הנדחה לביצוע התחייבויותיהם הם טוענים, כי ביכולתם לעמוד בתשלום אין בה כדי להצדיק ביטול החלטת הרשם.
על כן נדחתה בקשת רשות הערעור.

10. המשיבים 4-5: קובו בתשובתם לבקשת רשות הערעור מבקשים לדחותה.
מדגישים, כי למרות שמשפחת אשר רכשה הנכס לפני כ- 6 שנים, עד כה טרם שולמה מלוא התמורה על ידה.
משפחת אשר טענו, כי שיפצו את הנכס אך במקום להשקיע כספים בשיפוץ נכס תוך ביצוע עבירות בנייה, היה עליהם פשוט לשלם את מלוא התמורה.
קובו מדגישים, כי עסקת רכישת הנכס על ידם אושרה, נחתמה והיכתה שורשים. הם הסתמכו על אישור המכר ושילמו כבר שניים מתוך שלושת התשלומים על חשבון הרכישה תוך מימוש מהיר של נכסים משפחתיים לצורך מימון רכישת הנכס.
המשיבים 4-5 מכחישים קשר אישי או אחר לחייב וטוענים כי פגשו אותו לראשונה בחייהם במהלך ההתמחרות אצל כונס הנכסים.

11. כונס הנכסים והזוכה בתשובתם לבקשת רשות הערעור מבקשים לדחותה.
הם מסכימים לכך שבית משפט יאפשר למשפחת אשר להשלים את תשלום התמורה במלואה בתוך 96 שעות כפוף לעמידתם בתנאי הסכם המכר אך ליתן גם לקובו אפשרות להקדים את התשלום השלישי ל- 96 שעות.
טוענים כי מחדלם של משפחת אשר באי תשלום התמורה לפי ההסכם הוביל לכך שהחוב של החייב צובר ריבית גבוהה.
בגין מחדלי משפחת אשר נוסף לחוב סכום של 3 ,127,141 ₪.
החלטת בית משפט השלום ניתנה כדין ואין בבקשת רשות הערעור טעם או יסוד משפטי שמראה על טעות בהחלטה.

12. החייב בתשובתו ל בקשת רשות הערעור טוען כי הוא " מתנגד בתוקף למתן רשות ערעור" וכי אין כל טעות בהחלטת בית משפט קמא.

משפחת אשר פועלת בחוסר תום לב ובעבריינות מאז ההתקשרות עימם בשנת 2015 ועד היום. מתגוררים בנכס בלי לשלם דמי שימוש ראויים ומבלי ששילמו את התמורה וגרמו לחייב לנזקי עתק בכך שלחוב נוספו מיליוני ₪.
גם החייב מסכים למתווה שהציע כונס הנכסים (לאפשר למשפחת אשר לשלם התמורה תוך 96 שעות תוך מתן הזדמנות שכזו גם למשפחת קובו).

13. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:
א) כיון שאין מועד עתידי להגשת ערעור בזכות על ההחלטה ויש בהחלטה כדי להשפיע מהותית על זכויות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור.

דין הערעור להידחות לגופו.

ב) תקנה 176 (ב) לתקנות החדשות קובעת:
"בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים".
(הדגש אינו במקור – א.כ.).

ג) כפי שהיה בזמנן של התקנות הישנות כך עדיין כיום יש צורך ב"טעמים מיוחדים" להארכת מועד שנקבע בחיקוק.
כך למשל ראה פסק דינה של כבוד השופטת ברק – ארז ברע"א 1054/21 מוטי בן מרדכי נ' שלום אלוני (25/3/2021) [להלן: "עניין בן מרדכי] שם נקבע בסעיף 14:
"אכן, הקפדה על מועדים היא חשובה, ואף התקנות החדשות נותנות לעקרון זה ביטוי (ראו נוסח תקנה 176(ב) לתקנות החדשות העומדת על קיומם של "טעמים מיוחדים" להארכת מועד שנקבע בחיקוק). לצד זאת, כידוע, בחינת בקשה להארכת מועד מחייבת התחשבות במכלול נסיבות המקרה, ובכלל זאת במשך האיחור ובמהות הטעם שהוצג להגשתו של ההליך באיחור, כמו גם במידת הסתמכותו של הצד שכנגד ובסיכויו הלכאוריים של ההליך (להרחבה ראו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 182-163 (מהדורה שלישית, 2012 ) (להלן: בן-נון וחבקין)).

וכן נקבע בעניין בן מרדכי בסעיף 16:
"אכן, אין להקל ראש בקשיים דיוניים מסוימים העולים לכאורה מאופן הגשת הבקשה על-ידי המערער ומהתנהלותו, ובכלל זאת היעדרו של תצהיר מתאים. כך גם נתתי דעתי לעובדה שככלל אין בטענות שעניינן עומס עבודה, החלפת ייצוג או היקף פסק הדין מושא הערעור כדי להוות כשלעצמן טעם מיוחד להארכת מועד (ראו למשל: בע"ם 4658/16 פלונית נ' פלוני, פסקה ז' (13.10.2016)...".

ד) יישום ההלכה שנקבעה בעניין בן מרדכי מוביל למסקנה כי בעניינ ינו אין הצדקה להתערב בהחלטה שלא להאריך מועד.
שם הנימוקים לקבלת הערעור היו העובדה שבקשה להארכת מועד הוגשה טרם חלף המועד הקבוע בדין להגשת ערעור וכן באותו מועד עדיין לא קמה למשיב הסתמכות חזקה על פסק הדין ואף דובר על ערעור שניתן להגישו בזכות.
נקבע שם כי ככלל אין בטענות שעניינן עומס עבודה והחלפת ייצוג משום טעם מיוחד להארכת מועד (סעיף 16).

ציטטתי מפסק דינה של כבוד השופטת ברק – ארז בעניין בן מרדכי על מנת להמחיש כי התקנות החדשות לא ריככו את הצורך ב"טעמים מיוחדים" שנדרשו לפי תקנה 528 לתקנות הישנות וההלכה הפסוקה בעניין תקנה 528 רלוונטי ת עדיין.

בפסיקה נקבע, כי טעמים מיוחדים להארכת מועד הנם טעמים חיצוניים אובייקטיביים שאינם בשליטת בעלי הדין, ויש לתת את הדעת למכלול שיקולים כגון: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשת ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד [ראו ע"א 6413/15 פלונית נ' תנועת הצופים; בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן ( 23.08.06)]. כן יש לבחון את משך האיחור, כאשר "ככל שמשך האיחור משמעותי יותר, כך נדרש טעם כבד יותר להצדקתו שכן חלוף הזמן מעצים את האינטרס של בעל הדין שכנגד בוודאות ובסופיות ההליכים (בש"א 3294/09 בריסק נ' בן איון).

אזכיר לעניינינו גם את החלטת כבוד רשם בית המשפט העליון, השופט רון גולדשטיין מיום 11/5/2021 ברע"א 1435/21 נורית אגמי נ' משאבי אנוש זה אנחנו, ולפיה נדחתה בקשת המבקשת להאריך לה מועד ביום אחד בלבד. זאת כמובן לאחר כניסת התקנות החדשות לתוקפן.

למשקל הסתמכות הצד השני קיימת חשיבות מרובה.
"ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרוש שלטעם המיוחד יהא אופי של העדר שליטה או תקלה שאינה רגילה או צפוייה.
....
על מנת ליצוק תוכן לדיבור "טעמים מיוחדים" יש לבחון כל מקרה לגופו ובגדרו לבחון את משך האיחור, הסיבה לאיחור ו"את השאלה אם יש הליך תלוי ועומד".
ראה רע"א 3776/16 גנים נ' רחל .

ה) במקרה דנן, היו המבקשים מיוצגים לאורך כל הדרך. גם אם על ידי עורך דין אחר.
אינטרס ההסתמכות של קונה שהסכם המכר שלו אושר על ידי רשם הוצל"פ הוא אינטרס הראוי להגנה. ראה גם החלטתי מיום 24/11/2020 ברצ"פ 1712-11-20 אליה נ' פפר (עו"ד) ואח' וכן סעיף 2 לפסק דינה של כבוד השופטת וילנר מיום 9/11/2020 בע"א 7706/18 אייל זליבנסקי נ' עדי גולן.

הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור של ממש. זמן רב לאחר שכבר נדחתה בקשת רשות הערעור הראשונה.
נימוקי "קורונה" במקרה דנן אינם נימוקים בעלי משקל, שכן כבוד רשם ההוצל"פ נתן למשפחת אשר ארכות לביצוע התשלום טרם בוטל הסכם המכר מולם ואושר הסכם המכר עם משפחת קובו.

משפחת קובו דאגה למימוש נכסים שונים על מנת לממן את רכישת הנכס.

כבר שילמה שניים מתוך שלושת התשלומים. הסתמכה על אישור המכר ונימוק זה הוא משמעותי ביותר לצורך דחיית בקשת המבקשים להארכת המועד, גם אם מבחינת החייב, הזוכה וכונס הנכסים אין מניעה לאפשר להם גם עתה לשלם מיידית את תמורת המכר, שהיו צריכים לשלמה לפני זמן רב.

טענת משפחת אשר ולפיה טענת קובו כי מימשו נכסים על מנת לרכוש את הנכס סותרת את הצהרת משפחת קובו בלשכת ההוצל"פ כי הם יכולים להפקיד את כל הכסף מיידית, במזומן, אין בה כדי לשנות את התוצאה.
קובו לא היו צריכים לפרט בלשכת ההוצל"פ מה מקור הכספים שלהם אלא הודיעו כי יוכלו לשלם את התמורה מיידית.
לו לא היתה משפחת אשר מבקשת לבטל את אישור המכר לקובו, וודאי הם לא היו מלינים על כך שנאלצו לממש נכסים משפחתיים. זהו עניינם בלבד מניין ישיגו את הכספים לתשלום התמורה.
טענתם נטענה רק על מנת לחזק את טענת ההסתמכות על אישור המכר.

עוד אציין, כי לא מצאתי ביסוס לכך שעסקת המכירה מול קובו לא נעשה באופן תקין.
דומה, כי העובדה שמשפחת אשר יושבת 6 שנים או סמוך לכך בנכס כאשר לא שילמה מלוא תמורתו, היא היא המעוררת דווקא שאלות ותמיהות, שאין צורך למצוא את התשובות להן בהליך שלפני.

14. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה לגופו.

ב) המבקשים יישאו בהוצאות המשיב 1 ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
בהוצאות המשיבים 2-3 ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
בהוצאות המשיבים 4-5 ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

ג) הערבון יחולט. יועבר לכל קבוצת משיבים, כמפורט בסעיף ב', סך של 2,500 ₪ מתוך הערבון.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, א' סיוון תשפ"א, 12 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמשון אשר
נתבע: יהודה טוגנטמן
שופט :
עורכי דין: