ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפיק ושות' נגד בניני בר-אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ :

24
לפני כבוד השופטת נאוה ברוורמן

התובעת (המבקשת):
אפיק ושות', עורכי דין ונוטריון
ע"י ב"כ עוה"ד יאיר אלוני

נגד

הנתבעים (המשיבים):
1. בניני בר-אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אורית יפת
2. אורות יש"ע (מ.ע.) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יוסף וקנין

החלטה

מהות הבקשה

עסקינן בבקשת התובעת (להלן: "המבקשת"), להתיר לה להוסיף ראיות נוספות לתצהירו של עו"ד דורון אפיק. הראיות אותן עותרת המבקשת להגיש קשורות לשאלת זכותה לתבוע את שכר הטרחה, אשר לשיטתה מגיע למי שסיפק לשותפות שהקימו הנתבעות שירותים משפטיים.

שותפות עורכי דין בשם "אפיק תורג'מן ושות'" (להלן: "השותפות"), היא שסיפקה את השירותים המשפטיים. המבקשת סבורה כי בהיותה שותפה בשותפות זו, ולאור ההסכמות בין השותפות בעת פירוקה, היא זכאית לתבוע את אשר לשיטתה, מגיע לשותפות.

יש לציין כי הבקשה הוגשה על רקע הדיון האחרון, במסגרתו הלין ב"כ הנתבעת 2 על זכות העמידה של התובעת.

יש לציין כי שלב הגשת הראיות הסתיים, תצהירי הצדדים הוגשו והתיק קבוע להוכחות ליום 07.12.21.

המסמכים אשר המבקשת עותרת להוספתם הם כדלקמן –

תעודת עוסק מורשה של השותפות אפיק תורג'מן;
אישור על ניהול פנקסי חשבונות ורשומות לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות ותשלום חובות מס), תשל"ו 1976- מיום 16.01.2008 ;
תעודת האגד ושינוי שם אפיק ושות', עורכי דין ונוטריון;
צילום מסך של פרטי עוסק במע"מ;
הסכמי פירוק השותפות (בהשחרת מידע סודי ופרטי של צד ג') כאשר עותק מלא יוגש כנספח חסוי לעיני בית המשפט בלבד.

הרקע ועיקרי טענות הצדדים

בבקשתה, טוענת המבקשת, כי מדובר היה בפלוגתא שאינה רל בנטית להליך והמבקשת ניסתה לייתר את הכבדת ההליך על ידי הסכמה עליה.

התיק נקבע להוכחות ליום 07.12.21 ובדיון שהתקיים ביום 09.12.20, הועלו מטעם נתבעת 2 טענות מקדמיות ביחס לזכות העמידה של המבקשת. המבקשת התנגדה ומתנגדת לכל טענה מקדמית הנוגעת לזכות עמידתה, בין היתר מאחר ואין מחלוקת כי המדובר בשותפות . לכל אחד מיחידיה יש את הזכות להגיש תביעות בשם השותפות, בייחוד כאשר כל שאלה באשר לאופן ההתחשבנות בין השותפים הוא עניין ליחידי השותפות ואינו נוגע למי מהנתבעות .

יש מקום לקבוע כי אין מדובר כלל בפלוגתא. יובהר, כי המבקשת מסכימה גם עתה לקיים פגישה בין הצדדים בה תחשוף לעורכי הדין בלבד את כל המסמכים ללא השחרת פרטים, כדי להפיס דעתם שאין צורך בבזבוז זמן שיפוטי יקר על מנת להיווכח כי פקודת השותפויות חלה והמבקשת רשאית להגיש את התביעה.

גם אם לכאורה נפל פגם דיוני ב העדר גילוי , או צירוף מסמכים אלה, הרי שאין המדובר בפגם שאינו ניתן לתיקון, בייחוד כאשר טרם נערך דיון הוכחות ועו"ד אפיק טרם נחקר – בוודאי שגם לא נגרם כל נזק למי מהנתבעים מצירוף הראיות. להפך – עו"ד אפיק יכול היה גם להגיע עם הראיות לחקירתו כעד ולהציגם שם, או לטעון בעל פה ללא הצגת המסמכים. במקום זאת, ועל מנת לנסות ולהימנע מבזבוז זמן שיפוטי יקר בנושא, המבקשת טוענת כי היא ניסתה להגיע להסכמות עם הנתבעים על כך שלא מדובר בפלוגתא, או לחלופין בלבד, לצרף את המסמכים כדי שיוכלו לעיין בהם טרם הדיון ולחסוך כך זמן שיפוטי יקר .

לטענתה, לא מדובר בשלב מתקדם בהליך ; לא יגרם כל עיכוב ניכר לבירור התובענה , או נזק דיוני למי מבעלי הדין בצירוף ראיות אלה כעת , בייחוד כאשר הנתבעת 2 היא זו אשר עמדה על קבלת ראיות המעידות על זכות עמידתה של המבקשת.

ראיות אלה אף יסייעו לבית המשפט הנכבד לרדת לחקר האמת ובהתחשב בכך שבסופו של דבר זוהי מטרת ההליך השיפוטי.

הנתבעת 1 טוענת כי לפנים משורת הדין, ועל מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת, היא אינה מתנגדת להגשת הראיות הנוספות והכל בכפוף לשמירת זכויותיה ומבלי לגרוע מכל טענה העומדת לה;

הראיות אותן עותרת המבקשת להגיש, קשורות לשאלת זכותה לתבוע את שכר הטרחה, אשר לשיטתה מגיע למי שסיפק לשותפות שהקימו הנתבעות שירותים משפטיים.

אין מחלוקת שמי שסיפק את השירותים היא שותפות עורכי דין בשם "אפיק תורג'מן ושות'". המבקשת סבורה כי בהיותה שותפה בשותפות זו, ולאור ההסכמות בין השותפות בעת פירוקה, היא זכאי ת לתבוע את אשר לשיטתה, מגיע לשותפות.

מכתב התביעה ניתן היה להבין שהמבקשת היא אותה אישיות משפטית עימה נחתם הסכם שכר הטרחה, מכוחו הוגשה התביע ה. המבקשת אף טענה באופן מפורש כי היא זו שסיפקה את השירותים המשפטיים נשוא ההסכם.

רק בעקבות חקירה והתעמקות של ב"כ נתבעת 1, התברר כי המבקשת אינה האישיות המשפטיות שסיפקה את השירותים המשפטיים , או שהנה צד להסכ ם. המבקשת היא אחת מתוך שתי שותפות , ש הקימו את השותפות שהיתה צד להסכם.

די בעובדה שהמבקשת הציגה בכתב התביעה מצג עובדתי מטעה ושמצב הדברים לאשורו הובהר רק בעקבות חקירה, כדי להפריך את הניסיון של המבקשת להציג את הנתבעות כמי שמכבידות על ההליך.

גם לעצם העניין, ברי כי זכותה של המבקשת לתבוע סכום שאף אם מגיע, גם לשיטת המבקשת, לשותפות הנה פלוגתא רלבנטית, שלא לומר בסיסית, לצורך הכרעה בתביעה.

שאלת זכותה של המבקשת לתבוע כספים, אשר לפי שיטתה מגיעים לשותפות שכבר פורקה היא פלוגתא רלבנטית, אשר המבקשת היתה צריכה להידרש אליה במסגרת הגשת הראיות מטעמה . ודאי כאשר פלוגתא זו עלתה בדיון ועו"ד אפיק טען כי במסגרת פירוק השותפות הוקנתה למבקשת זכות התביעה נשוא הליך זה.

הנתבעת 2 מתנגדת לבקשה; לטענתה, המבקשת הייתה אמורה להציג את כל הראיות מטעמה במסגרת ההליכים המקדמיים ולצרף את כל המסמכים שעליהם היא מבקשת לבסס את תביעתה במסגרת תצהירי העדות הראשית שהגישה .

גם אם המבקשת לא הייתה מעלה בדעתה שיש צורך בצרוף הראיות, הרי שהנתבעות העלו את השאלה בדבר זכות העמידה של המבקשת כבר לפני זמן רב (ראו סעיף 7 לתשובה) ו היה עליה להתמודד ולהוכיח טענה זו.

בשלב זה בו אנו עומדים, לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית אין כל מקום לאפשר לערוך מקצה שיפורים ולצרף מסמכים נוספים , תוספת שמטבע הדברים , תסרבל את ההליך ותגרור תיקון והוספת כתבי טענות, תגובות והשלמות מטעם כל הצדדים.
המבקשת מגיבה ועותרת לקבלת הבקשה, בהינתן שהנתבעת 1 אינה מתנגדת ולשיטתה, יש לקבל את הבקשה חרף התנגדות נתבעת 2. לטענתה, לא יהיה ראוי לחסום דרכה אל חקר הא מת בשל נימוקים דיוניים גרידא ו הדבר לא יסב נזק למי מהנתבעות.

באשר לזכות העמידה, המבקשת מפנה לדין (ראו סעיף 1 לתגובה).

לטעמה, התנגדות הנתבעת 2 היא שרירותית וחסרת תום לב. המבקשת מפנה לסעיף 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 וטוענת שדחיית הבקשה מנוגדת לתכליתן בדבר מניעת שריר ותיות, הגעה להליך שיפוטי הוגן והצורך להגיע לחקר האמת. לטענת ה, אף אם נפל מחדל דיוני כזה או אחר, המבקשת עתרה מיוזמתה לתקן זאת כבר בדצמבר 2020.

דיון ההוכחות נקבע ליום 07.12.2021 ולכן לא מדובר בבקשה המוגשת "ערב דיון ההוכחות", כנטען על ידי נתבעת 2. בנוסף מדגישה המבקשת ש אין מדובר בניסיון לתיקון כתבי הטענות כנטען.

המבקשת מפנה לפסיקה כדי להוכיח טענתה שבסמכותו של בית המשפט להיעתר לבקשות להוספת ראיות בשלב זה של הדיון ואף בשלבים מאוחרים יותר.

דיון והכרעה

לאחר שטענות הצדדים נבחנו , בית המשפט מורה על צירוף המסמכים, ועל תיקון תצהירי המבקשת , כאשר במידת הצורך הנתבעות יתק נו את תצהיר יהן בהתאם, ולהלן הנימוקים;

הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הינו, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". כאשר בעל דין מצביע על טעמים סבירים והוגנים שמצדיקים סטייה מן הכלל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות [ראו: רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט וגם ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון פ"ד מו(3) 738,742, וגם ע"א ג'יני בטאן נ' יעקב זאבי ואח' פ"ד יט(4) 337,339).

בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט בין היתר, באופי הראיה הנוספת, במורכבותה, בשלב אליו הגיע המשפט, האם הצד המבקש את הבאת הראיה, ידע או יכול היה לדעת על קיומה בשלב מוקדם יותר. על בית המשפט לשקול האם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים, וייתכנו מקרים בהם חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר, עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו.

הדברים נכונים במיוחד במידה ובית המשפט מתרשם שהראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשויי לסייע בעשיית הצדק (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזיאידה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה פ"ד מ"ז (1) 661, 665]. יודגש גם, כי אין במחדל דיוני כדי לגרוע ולהוות מניעה להגשת מסמך מהותי שיש בו כדי לסייע להכרעה צודקת ויעילה (ר' בשינויים המחויבים את ת.א (ת"א) 1121/96 לשד מלכה נ' ואקאנס מלונות בע"מ (נבו, 23.6.03).

במקרה דנן, דיון ההוכחות קבוע ליום 07.12.21, קרי קיימת שהות מספקת לנתבעות לבחון את המסמכים שצירופם מתבקש, כדבעי.

על מנת לא לחסום את דרכה של המבקשת ולאור העובדה כי סוגית זכות העמידה עלתה בדיון, ולאור מהות הראי ות, אותן עותרת המבקשת לצרף, היות ועסקינן במסמכים "טכ ניים" או "פורמליים", אך חיוני ים ורלבנטי ים לעניינינו , הכף נוטה לקבל את הבקשה.
בנוסף, ראו והשוו לברע (חי') 3390/08 עכאוי ג'זאלה נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ (נבו, 11.09.08), ולתרחיש לפיו הצירוף מבוקש לאור טענות שהעלה הצד שכנגד.

הגם והיה מדובר במחדל, כפי שנטען על ידי נתבעת 2 (סעיפים 1-8 לתשובה), יש לזכור כי מטרתו של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובא בפניו ולהגיע לחקר האמת. נעילת דלתות בית המשפט בפני צד בשל טעות, רשלנות או מחדל אינה רצויה.

הפרתם של כללים דיוניים אינם אמורים להכריע את הליך במידה ובנסיבות העניין, ניתן לתקן את הפגם בלי שייגרם עוול לצד השני.

כאמור, עולה כי יש במסמכים שצירופ ם מבוקש, כדי לסייע בדיון וזאת לאור הטענות שעלו במסגרת הדיון שנערך במעמד הצדדים, ביחס לזכות העמידה. יחד עם זאת, על מנת שלא לפגוע בזכויות מהותיות וכן בטענות הנתבעות, שמורה להן הזכות לתקן את תצהיריהן וזאת במידת הצורך.

כמו כן, טענות הנתבעות – נשמרות להן .

סוף דבר

דין הבקשה – להתקבל.

באשר להוצאות, בנסיבות העניין, אינני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשפ"א, 11 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אפיק ושות'
נתבע: בניני בר-אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: