ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חלמי מהנדסים ובניה בע"מ נגד מועצה מ קומית בסמ"ה :

בפני כבוד ה שופט אחסאן כנעאן

מבקשת

חלמי מהנדסים ובניה בע"מ

ע"י עוה"ד סלאם עלי

נגד

נתבעים
1. מועצה מ קומית בסמ"ה

ע"י עוה"ד מוחמד חוסין מחאמיד

2. בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני המונע מהמשיבה מס' 1 לממש ערבות בנקאית שהפקידה בידיה המבקשת אגב התקשרות חוזית להקמת מגרש כדורגל . הערבות הבנקאית הוצאה על ידי המשיבה מס' 2. במוקד החלטה זו השאלה האם התקיימו התנאים המשפטיים לאסור מימוש הערבות.

רקע וטענות הצדדים

1. בין הצדדים נכרת הסכם חוזי לאחר שהמבקשת (להלן: חברת חלמי ) זכתה במכרז שפרסמה מועצה מקומית בסמ"ה (להלן: המועצה ) להקמת מגרש כדורגל. נטען בבקשה כי בשל אי התאמת עבודת התכנון לבין דרישות ביצוע בשטח נחתמו עוד שני נספחים שמטרתם להסדיר את העבודות הנוספות. למרות שההודעה על זכיה הייתה ביום 9/6/2019 צו התחלת עבודה ניתן רק ביום 14/10/2019 ואילו הכניסה לשטח הייתה ביום 23/10/2019. חברת חלמי ביצעה עבודות ברצף עד חודש אפריל 2020 בהיקף של כשני מיליון ₪ במהלכן הגישה שני חשבונות כאשר המועצה שילמה סכומים בסך של 1,946,326.08 ₪. לטענת חברת חלמי המועצה נותרה מתוך שני החשבונות שאושרו על ידה סך של 67,424 ₪. נטען כי אחרי הפסקה בעבודות חזרה חברת חלמי לאתר וביצעה עבודות מאסיביות בגינן הגישה חשבון ביום 1/11/2020 על סך של כ- 1.3 מיליון ₪ . על אף הוראות ההסכם, לפיהן על המועצה לאשר את החשבון תוך 14 ימים, המועצה נמנעה מלעשות כן על אף שהמפקח מטעמה אישר את המחירים הכלולים בו. מה שהוליד סידרה של התכתבויות בין הצדדים שבסופה הוגיעה המועצה לחברת חלמי על ביטול ההסכם ביום 24/12/20. חברת חלמי הגישה תביעה לבית משפט המחוזי עם סעד זמני לעיכוב ביצוע הערבות. המועצה הגישה שם תגובה אותה תמכה בחוות דעת מומחה מטעמה המפרטת ליקוי ביצועה אותה חברת חלמי דוחה מכל וכול. במסגרת הדיון בבית משפט המחוזי הוסכם על מחיקת התביעה, העברת הסכסוך הכספי להכרעת בורר (כבוד השופט בדימוס בנימין ארבל). לאחר מחיקת התביעה הוגשה הבקשה המונחת לפני בשים לב לכך שאין בסמכותו של הבורר לתת סעד זמני. חברת חלמי טוענת כי דבק בהתנהלות המועצה נסיבות מיוחדות המאפשרות עיכוב ביצועה של הערבות נשוא הבקשה. לטענת חברת חלמי מדובר בעוול כאשר מחד המועצה אינה משלמת חשבון שהוגש לה ומאידך מבקשת לממש ערבות בנקאית שתגרום להתמוטטותה הכלכלית באופן ודאי. מסיבה זו מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

2. המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה. לטענתה חברת חלמי הותירה אחריה נזקים בהיקף מוכח של 860,000 ₪ בהתאם לחוות דעת שהובאה על ידה. לטענת המועצה חברת חלמי ביצעה עבודות לקויות, סירבה למלא אחר הוראות מפקח לתקן ליקויים ולקדם את השלמת הפרויקט בזמן, ותחת זאת בחרה בשיטת ה"ברוגז" ונטישת אתר העבודה ביותר מהזדמנות אחת בכל פעם שהופנו הערות אודות אותם ליקויים. לטענת המועצה, לאחר שפירטה חלק מהליקויים המרכזיים, יידרש פרק מן של חודשיים לתיקון הליקויים. במסגרת הודעת הביטול ניתנה לחברת חלמי הזדמנות לתקן את הליקויים וגם לפני כן אך הלה מיאנה לתקנם. לטענת המועצה לא מתקיימים התנאים המשפטיים למנוע מימוש הערבות. לבסוף נטען כי הטענה להתמוטטות כלכלית הוא ערטילאי ואילו הנזק שנגרם למועצה הוא ממשי.

הכרעה ודיון

3. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. שוכנעתי כי הוכח לכאורה וברף הנדרש לצורך מתן סעד ארעי כי המועצה נהגה בחוסר תום לב קיצוני.

הלכה פסוקה היא כי ערבות בנקאית היא ערבות עצמאית ובלתי תלויה במערכת היחסים ובעסקת היסוד שבין נותן הערבות למקבלה. הערבות הבנקאית נועדה להבטיח פרעונם של חובות ללא תלות במערכת החוזית שבין הצדדים ובעסקת היסוד זאת על מנת להגביר את הוודאות בחי המסחר (ראה: רע"א 73/00 AMS Technical Systems Inc.נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394, 400; רע"א 6435/04 רשות שדות התעופה בישראל נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד נט (4) 130). לצד הכלל הזה הוכרו בפסיקה שני חריגים: האחד חריג המרמה והשני חריג הנסיבות המיוחדות (ראה: רע"א 713/05 קרית שדה התעופה בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל ואח' [פורסם בנבו] ; רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פ"ד מח(1) 450, 455; רע"א 1765/00 י. מושקוביץ חברה קבלנית לבניין (1988) בע"מ נ' תשורה ייזום ובניין בע"מ, פ"ד נה(2) 447, 452).

ברע"א 713/05 קרית שדה התעופה בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל ואח' [פורסם בנבו] נפסק:

"זאת ועוד, אף לו קבענו כי נפל פסול כלשהו בהתנהלותה של המשיבה - ולכאורה, כאמור, אין אלו פני הדברים - לא היה בכך כדי לשנות ממסקנתי. בכדי שתתקיים הצדקה למניעת מימושה של ערבות אוטונומית אין די בחוסר תום ליבו של הנערב, אלא נדרשת התנהגות חמורה במיוחד מצידו ( רע"א 270/87 רובין נ' פמר חברה לבניה ועבודות ציבוריות בע"מ, פ"ד מא(3) 753; רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובנין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ (טרם פורסם), פסקה 4). תנאי זה אינו מתקיים במקרה דנא." (ההדגשה שלי – א.כ.)

באשר למתן צו מניעה זמני אזכיר מושכלות יסוד. על מנת שיתגבשו התנאים למתן הצו על המבקש להצביע כי יש בידו זכות תביעה טובה בעלת סיכויים טובים. תנאי נוסף ומצטבר הוא שמאזן הנוחות נוטה לטובתו (ראו: רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ [פורסם בנבו]). בין שתי תנאים אלו מתקיימת מקבילית כוחות וקשר גומלין: ככל שבית משפט יתרשם שסיכויי התביעה גבוהים יותר הוא יקל עם התובע בדרישה למאזן הנוחות וההיפך (ראו: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו(1) 529). עם זאת, על המבקש לעמוד ברף המינימאלי להוכחת כל אחד מהתנאים בנפרד שאם לא כן לא יהיה מקום לתת את הסעד (ראו: רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' עיון [פורסם בנבו]).

4. הנימוקים שהובילו אותי לקבל את הבקשה הם כדלקמן. לעניות דעתי יש לחברת חלמי לכאורה עילת תביעה טובה לעכב את מימוש הערבות הבנקאית. לאחר זכיית חברת חלמי במכרז עלה הצורך להרחיב את העבודות הכלולות במכרז לעבודות נוספות. העבודות הנוספות הולידו מחלוקות בין הצדדים באשר לתימחורן והיקפם. לכן למרות שחברת חלמי זכתה במכרז בחודש מאי 2019 צו התחלת עבודה ניתן רק בחודש אוקטובר 2019, זאת בשל שינויי התכנון. לאחר שחברת חלמי החלה לבצע את העבודות הורה לה ראש המועצה בחודש אפריל 2020 להפסיק את העבודה "לפרק זמן של של ימים ספורים במטרה לבדוק אומדן הפרויקט" כפי שכתבה בזמן אמת חברת חלמי למועצה במייל מיום 7/5/2020 (ראו ת/3). והנה למרות שההפסקה הייתה לכמה ימים בפועל היא נמשכה לתקופה של חמישה חודשים. מהנדס המועצה שהעיד לפני לא זכר כלום מאותה תקופה ופטר את עצמו בהצהרה לאקונית שבא כוח המועצה ביקש מחברת חלמי לחזור לעבודה (עמ' 11). לבסוף פט ר המהנדס את עצמו שאיננו זוכר את אותה תקופה מרוב התכתבויות (שם) אך עדות זו אינה סבירה בעיני, שכן מדובר בהפסקת עבודה לתקופה משמעותית. מההתכתבויות הרלבנטיות באותה תקופה (ת/4) עולה כי חברת חלמי ביקשה לחזור לעבודה ואילו בתשובת ב"כ המועצה מיום 2/7/2020 טען כי נוצר צורך בהגדלת היקף העבודה בפרויקט והגדלה זו כפופה לתקרה של 6.8 מיליון ₪ כולל מע"מ בכפוף לאישור הגורמים המממנים, ולכן לכאורה עולה שהעיכוב בחזרה לעבודה מקורו במועצה ובצורך לפתוח את ההסכם שנכרת בין הצדדים. בפועל, ובחודש ספטמבר 2020, נחתם נספח נוסף להסכם שבעקבותיו חזרה חברת חלמי לעבודה. למרות שבאותו מכתב לא טען בא כוח המועצה כל טענה לפיה הפסקת העבודה מהווה הפרת חוזה על ידי חברת חלמי במכתב מיום 16/11/20 שכתב לחברת חלמי, לאחר חידוש העבודה בחודש ספטמבר 2020 עלתה לראשונה הטענה כי אותה הפסקה היא הפרת הסכם מצד חברת חלמי, למרות שלכאורה המצב אינו כך.

עוד עולה מחומר הראיות שהוצג לפניי, כי שני החשבונות מספר 1 ומספר 2, שאושרו על ידי המועצה, שולמו בחסר ולמרות שחברת חלמי דרשה להשלים את החסר המועצה לא נענתה לבקשה זו. לא זו אף זו, בחודש אוקטובר 2020 הגישה חברת חלמי חשבון נוסף על סכום של כ-1.3 מיליון ₪ לפני מע"מ, אך המועצה לא התייחסה בצורה עניינית לאותו חשבון ונמנעה עד לביטול החוזה מלהתייחס לסוגיה האם היא מאשרת את החשבון, בין אם במלואו ובין אם בחלקו. בעניין זה לא נעלמה מעיניי התנהלות חברת חלמי ולפיה לאחר הגשת חשבון 3 לא שיתפה באופן מלא פעולה עם המועצה וראה בעניין זה מיילים והתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים (נספחים 3 ו-4 לתגובה), אך לכאורה ניתן להבין התנהלות זו על רקע אי תשלום החשבון והתנערות מהסכמות אליהן הגיעו הצדדים בחודש ספטמבר 2020. לטענת חברת חלמי המועצה ניסתה להפחית במחירי העבודות הנוספות פעם נוספת וביקשה מחברת חלמי לחתום על נספח חדש להתקשרות, כאשר במקום מחיר של דקל מינוס 15% (נספח ג' לבקשה) בנספח החדש צוין מחיר של דקל מינוס 20%. לכאורה התנהלות זו אף היא יכולה להוות חוסר תום לב ואולי אף חוסר תום לב קיצוני, כאשר צד מסוים מנסה להכתיב תנאי חוזה חודשים וכלחץ הוא מונע תשלומים משמעותיים אל הקבלן המבצע. אדגיש כי קביעות אלה הן קביעות לכאורה בשים לב לכך שלא שמעתי ראיות באופן מלא, אך יחד עם זאת קביעות לכאוריות אלה מצדיקות את הקביעה ולפיה ישנה שאלה נכבדה המבססת את הקביעה שעילת הבקשה היא עילה רצינית.

5. באשר לטענה לביצוע לקוי של העבודות, הטענה להיקף נרחב של נזקים עלתה רק לאחר ביטול ההסכם. לפני מועד זה הייתה טענה לעבודה ליקויה א ךהיא לא היית דרמטית. חוות הדעת שהובאה ניתנה רק לאחר ביטול ההסכם על ידי המועצה. מההתכתבויות בין הצדדים עולה כי חברת חלמי ביקשה לפרוע את החשבון ולחילופין לפנות לבוררות במקביל לביצוע העובדה. המועצה מאידך הייתה מוכנה לפנות לבירור המחלוקת הכספית הנוגעת לחשבון מס' 3 בהליך בוררות אולם רק לאחר סיום הפרויקט, כאשר לא הבנתי מדוע לא לעשות כן בזמן אמת. לא עלה מאותה התכתבות כמה כן מוכנה לשלם בגין חשבון זה. במכתב מיום 16/11/20 של בא כוח המועצה לחברת חלמי הדגש היה על העיכוב בביצוע העבודות ולא אוזכר כלל הנושא של עבודות לקויות. רק במכתב מיום 24/12/20, במסגרתו הודיעה המועצה על ביטול ההתקשרות, אוזכר הנושא של עבודות לקויות מבלי לפרט את היקפן. אך ברי כי הדגש במכתב זה הוא הקיפאון אליו הגיעו הצדדים בשל המחלוקת הכספית. נכון שהוצגה לפני תכתובות מייל בין חברת חלמי למפקחים מטעם המועצה הנוגעת לעמודי תמיכה מעוותים אך אני סבור כי טענות אלו לא היו במוקד העילה לביטול ההסכם. חברת חלמי באחד מהמיילים טענה אף כי, אלמנטים אלו בוצעו בחודש מרץ 2020 והמועצה לא טענה בסמוך לאחר הביצוע שהעבודה לקויה על אף שחברת חלמי התקדמה בעבודה מאז ויצקה תקרה מעל עמודים אלו. לטענה זו לא ראיתי תשובה הולמת מצד המועצה. לכן אני סבור שהסכסוך האמיתי ובזמן אמת, שהתגלע בין הצדדים , נגע להיקף העבודה ומחירה. נושא העבודות הלקויות , כפי שבא לידי במלוא עוצמתו , בא לאחר סיום ההתקשרות החוזית ולא היה בלב המחלוקת בזמן אמת. לכן אם תתקבל הטענה שהמועצה הפרה את ההסכם (ובשלב זה יש סיכוי שהטענה תתקבל) על ידי עיכוב תשלומים לכאורה, המסקנה מכך שהפסקת העבודה על ידי חלמי הייתה מוצדקת לכאורה לרבות אי היענות לדרישה לתקן את הליקויים שהיו ידועים אז.

6. באשר למאזן הנוחות, ובשים לב לכך שקבעתי שעילת התביעה היא עילה טובה, הרי במסגרת מקבילית הכוחות בין תנאי הסעד הזמני (עילת תביעה טובה ומנגד מאזן נוחות), אני סבור שהוא נוטה לכיוון חברת חלמי. סכום הערבו הוא כחצי מיליון ₪, זאת בנוסף על סכום תביעה בגין אי תשלום החשבון השלישי בכ-1.7 מיליון ₪ כולל מע"מ ולכן מדובר בסכומים נכבדים שיכולים להשפיע בצורה ניכרת על חברה קבלנית. המצהיר מטעם המבקשת לא נחקר על הצהרתו ולפיה פרעון הערבות ימוטט את חברת חלמי ולכן אי חקירה על נושא מהותי הוא בעוכרי המועצה. לכן גם יסוד זה מתקיים.

התוצאה

7. בשים לב לאמור לעיל, אני סבור שיש להותיר את הצו הארעי שניתן על כנו בכפוף לתנאים כדלקמן:

א. יש להגדיל את סכום ההפקדה עליה הוריתי במקום 20,000 ₪ סכום ההפקדה יהיה 50,000 ₪ ולכן על המבקשת להשלים את סכום ההפקדה בתוך 7 ימים מהיום, אחרת הצו יפקע.

ב. הערבות הבנקאית שניתנה תוקפה עד ליום 28.2.2022 (ראו נספח 3 לתגובה). על ערבות זו להיות בתוקף עד גמר הליכי הבוררות בפני הבורר ולכן על חברת חלמי להאריכה ככל שיידרש לצורך כך ולכן היא תפעל להארכתה 30 יום לפני מועד פקיעתה וככל שהליכי הבוררות לא יסתיימו עד אז.

7. מאחר והבקשה התקבלה, אני מחייב את המועצה בהוצאות חברת חלמי בסך של 4,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' סיוון תשפ"א, 12 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חלמי מהנדסים ובניה בע"מ
נתבע: מועצה מ קומית בסמ"ה
שופט :
עורכי דין: