ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבי שהינו נגד מלודי גנור :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המערערים

  1. אבי שהינו
  2. אפי שהינו
  3. כור פלסט-א.א.פרויקטים

ע"י ב"כ עו"ד ערן לביא

נגד

המשיבים

  1. מלודי גנור
  2. אבירם גנור

ע"י ב"כ עו"ד ערן לביא

בית משפט מינה מומחה מטעמו בתחום ההנדסה.

פסק דין

1. לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת חנה קלוגמן) מיום 29/12/2020 בת.א. 54700-04-18 שניתן בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 (להלן: " החוק").

2. בתיק קמא נדונה תביעת המשיבים (להלן גם: "גנור") נגד אבי שהינו – המערער 1 בסך 84,224 ₪ וזאת בעניין ליקויי בנייה בעבודות שיפוץ שביצע בדירתם בשנת 2017.
לאחר מכן תוקנה התביעה כך שהוגשה נגדה המערערים הנוספים.

בית משפט מינה מומחה מטעמו בתחום ההנדסה.

המומחה בחוות דעת מאי 2019 בחן את הנטען בחוות דעת המומחים מטעם הצדדים והעריך את עלויות העבודה כולל פיקוח הנדרשות בסך של 30,566 ₪ (כולל מע"מ) וכן עלויות נוספות "לא לסיכום" בסך 5,792 ₪ כולל מע"מ. חלק מהליקויים הותיר המומחה להחלטה שיפוטית.
בדצמבר 2019 הגיש חוות דעת בנוגע לרטיבות בחדר שירות. מצא ליקויי איטום. העריך את עלות התיקונים (ככל שיש מספיק אריחים "ספר" לחיפוי קירות) בסכום של 19,305 ₪ (כולל מע"מ).

3. בדיון שהתקיים ביום 13/9/2020 הציע בית משפט לצדדים להסכים למתן פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק לאחר שמיעת טיעונים קצרים בעל פה.
הצדדים הסכימו להצעת בית משפט וביום 16/11/2020 טענו ב "כ הצדדים את טענותיהם הן ביחס לתביעה הראשית והן ביחס לתביעה שכנגד.
ב"כ גנור – התובעים והנתבעים שכנגד בסוף סיכומיו ביקש:
"לסיכומם של דברים, התובעים זכאים להחזר תשלומים ששילמו למומחה בית המשפט, בנוסף לסכום של 64,753 ₪ עבור הליקויים המפורטים בחוות דעתו הראשונה ובצירוף פיצוי כספי בגין אותם ליקויים שהוא הותיר להחלטה שיפוטית, בצירוף פיצוי בגין אי הנוחות שתגרם לתובעים בזמן ביצוע התיקונים כפי שקבע המומחה. פיצוי בגין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם עקב התנהלות הנתבעים ובפרט של מר אבי שהינו, אשר לא קיימו את התחייבויותיהם בדרך מקובלת ובתום לב. בנוסף פסיקת הוצאות לטובת התובעים עקב ההתנהלות של הנתבעים הן עובר להליך השיפוטי והן במהלכו".

ב"כ המערערים – הנתבעים והתובעים שכנגד התייחס בסיכומיו בהרחבה לתביעה שכנגד . ביקש לקבל רק באופן חלקי את שקבע מומחה בית משפט, כך שבחשבון הסופי גנור הם אלו שצריכים לשלם למערערים סך 20,000 ₪.

ב"כ גנור הכחיש את כל הנטען ביחס לתביעה שכנגד.
טען להיעדר כל חבות כלפי המערערים והדגיש כי המומחה בית משפט קיבל את רוב טענות גנור בנוגע לליקויים.

4. בפסק דין מיום 29/12/2020 נקבע:
"בהתאם להסכמת הצדדים פסק הדין ניתן בתוקף סמכותי לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט, על דרך הפשרה. לאחר עיון בכל החומר המצוי בתיק אני קובעת כי לסיום סופי ומוחלט של המחלוקות שבין הצדדים בתיק זה ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעים סך של 65,000 ₪. בנוסף ישלמו הם סך של 7,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. התשלומים יבוצעו תוך 30 יום. המזכירות תשיב לתובעים את האגרה, בקיזוז האגרה המינימאלית, באמצעות בא כוחם, וזאת עקב סיום ההליכים ללא דיון הוכחות".

5. המערערים טוענים בערעורם, כי זהו המקרה החריג שבו תתערב ערכאת ערעור בפסק דין שניתן לפי סעיף 79 א' לחוק, שכן ברור כי פסק הדין לא ניתן בדרך הפשרה. פסק לטובת גנור מעבר למלוא תביעתם ויותר משנקבע על ידי מומחה בית משפט. אין בפסק הדין כל התייחסות לתביעה שכנגד בשום צורה. בית משפט קמא שגה כאשר איפשר למשיבים להרחיב חזית בנוגע לטענות הרטיבות וזאת למרות מחאות המערערים ובית משפט קמא חרג קיצונית מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת הסכומים שנפסקו.

6. לאחר שעיינתי בטענות המערערים הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה במסגרת סמכותי לפי תקנה 138 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 כיוון שאין לערעור סיכוי להתקבל.
א) בע"א 6780/19 מדינת ישראל נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (16/8/2020) נדונה שאלת היקף התערבות ערכאת ערעור בפסק דין מנומק שניתן לפי סעיף 79 א' לחוק.
נקבע שם בסעיף 16 לפסק הדין:
"סעיף 79א אינו מפרש לנו מה משמעותה של אותה "[פסיקה] בדרך של פשרה". בפסיקת בית משפט זה התגבשה העמדה כי משמעותה של אפשרות זו היא שחרור בית המשפט מכבלי הדין הפרוצדורלי והמהותי, והנחייתו לפסוק באופן הנראה לו הוגן וצודק בנסיבות העניין, בהתאם למכלול החומר שהונח לפתחו (ראו: בע"מ 419/17 פלוני נ' פלוני, פסקה ו'

(28.2.2017) (להלן: "עניין פלוני"); רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול, פסקה 12 (8.4.2014); ע"א 10838/05 זקס נ' קלינגר, פסקה 8 (23.3.2008) (להלן: "עניין זקס"); ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג (1) 337, 349 (1999) (להלן: "עניין אגיאפוליס"). ראו גם: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 508 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: " בן-נון וחבקין")). ובלשונו של פרופ' יששכר רוזן-צבי: "צדדים הנותנים הסכמתם לדיון במסלול זה מוותרים מראש על ניהול הליך על פי הכללים הרגילים ומוסרים לבית המשפט שיקול דעת רחב מאד להחליט אילו עדים לשמוע ואילו ראיות לקבל ולפסוק בתובענה על יסוד התרשמותו ועל פי שיקולי צדק והוגנות" (יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 79 (2015) (להלן: " רוזן-צבי")). ויובהר, בית המשפט איננו חייב במסגרת סעיף 79א לפסוק לפי הדין, ואולם הוא רשאי לעשות כן אם ימצא זאת לנכון, שהרי "בשום אופן אין לפסול פתרון צודק רק משום שהוא חופף את הדין המהותי" (עניין אגיאפוליס, עמ' 347)".

הודגש שם כי ראוי שבית משפט לא ינמק את פסק דינו.
נימוק עלול לסכל את המטרות שעומדות מאחורי האפשרות למתן פסק דין לפי סעיף 79 א', שכן נימוק עשוי ליצור בסיס להגשת ערעור על ההכרעה מקום שבו רצון הצדדים היה לפשט ההליך ולזרזו באמצעות צמצום אפשרות הערעור למקרים נדירים ויוצא דופן (ראה שם בסעיף 18).
באותו פסק דין הודגש, כי אמות מידה להתערבות ערעורית בפסקי דין לא מנומקים לפי סעיף 79 א' הן צרות מאוד (ראה סעיף 21) "...ודוק, אין בידינו רשימה סגורה של מקרים יוצאי דופן אלה, ואולם המרכזיים שבהם עוסקים במצבים של חריגה מסמכות או תוצאה בלתי הוגנת ובלתי צודקת בעליל...".

נקבע שם (סעיף 23) כי גם התערבות ערכאת ערעור בפסק דין מנומק לפי סעיף 79 א' לחוק מצומצמת משמעותית מעילות התערבות בפסק דין שניתן לפי הדין.
ברור כי התערבות בפסק דין לא מנומק לפי סעיף 79 א' לחוק תעשה במקרים נדירים כפי שכבר ציינתי.

ב) ומן הכלל אל הפרט –
בפני בית משפט קמא היו שתי תביעות. האחת - על סך כ- 84,000 ₪. השניה - על סך כ- 60,000 ₪. בפסק הדין נקבע כי לסילוק כל המחלוקות שבין הצדדים ישלמו המערערים סך 65,000 ₪ וכן 7,000 ₪ שכ"ט עו"ד.
"הפתקית" של פסק הדין נכתבה על גבי הפרוטוקול, שברור בו לחלוטין כי מדובר בתביעה ותביעה שכנגד.
בית משפט לא נימק פסק דינו כמוסכם וכמתבקש. ברור כי לא חרג מסמכותו ולא פסק למשיבים סכום העולה על סכום התביעה. וודאי שלא היה כבול לפסיקת סכום הצמוד לסכום שנקבע בחוות דעת המומחה. מה גם שהמומחה הותיר מספר ליקויים להכרעה שיפוטית.
בית משפט גם רשאי לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש (סעיף 35 ד' לכתב התביעה).
בית משפט קמא בהחלטה מפורטת מיום 27/10/2020 נדרש לעניין חוות הדעת בנוגע לרטיבות והדגיש, כי ניתן שלא להסכים לפסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק ובכל זאת המערערים לא נסוגו מהסכמתם והתייצבו לדיון ביום 16/11/2020 לצורך השמעת טיעונים בעל פה.
בית משפט לא היה צריך להידרש לתביעה שכנגד לפרטיה. הוא קבע סכום לסילוק מלוא המחלוקת.
קיום דיון בערעור לא יקדם איש.
פסק הדין מדבר בעד עצמו וברור שבית משפט זה לא יוכל לקבל "הבהרות" מבית משפט קמא בנוגע למניעים שהובילו אותו לפסיקת סכום זה ולא אחר.
בהעדר חריגה מסמכות ומשלא מצאתי כי עסקינן בסכום בלתי סביר אין מנוס מדחיית הערעור.

7. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה ולפנים משורת הדין לא אפסוק הוצאות.

ג) הערבון יוחזר למערערים באמצעות בא כוחם.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אבי שהינו
נתבע: מלודי גנור
שופט :
עורכי דין: