ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דן קנולר נגד יעקב יעקבי :

לפני כבוד השופט אריאל צימרמן

התובעים:

1.דן קנולר
2.ענת קנולר

נגד

הנתבעים:

1.יעקב יעקבי
2.שרה יעקבי
3.אורלי רוקלין (ניתן פסק דין בהעדר התייצבות)
4.מרק רוקלין (ניתן פסק דין בהעדר התייצבות)
5.אלברט בן אדרת

פסק דין

(בעניינם של הנתבעים 1, 2 ו-5)

תביעה קטנה, 12,700 ₪ סכומה, הנסבה על נזקי הצפה מן הדירה ממעל.

1. התובעים הם בעלי דירה ברח' פיינשטיין 4, שבצפון תל אביב. מעליהם – דירת פנטהאוז. הנתבע 5, מסתבר, הוא בעליה, המתגורר בארה"ב ומצבו הבריאותי אינו שפיר. הנתבעת 2, אחותו, מטפלת בדירה יחד עם בעלה הנתבע 1 (שאף מצבו שלו אינו שפיר, ואיחולי בריאות לכל). בפועל מתגוררים בה לפחות מעת לעת הנתבעת 3, בתו של הנתבע 5, יחד עם בעלה הנתבע 4. הנתבעים 4-3 – אף שאינם מיוצגים בידי הנתבעים האחרים (ודומה שכל אחד מזוגות הנתבעים רואה באחר כאחראי לטפל בדירה) – בחרו שלא להגיש כתב הגנה ולא להתייצב, וניתן נגדם פסק דין בהיעדר הגנה והתייצבות במעמד הדיון. נותרו הנתבעים 2-1 ו-5, כאשר הנתבעת 2 ביארה כי היא ובעלה יהיו אמונים על נושא התשלומים, וכי היא מייצגת בכך את אחיה.

2. ליל גשם ב-26.12.2019. בבוקר המחרת התעוררו התובעים ודירתם מוצפת מים, שחדרו מן הדירה ומרפסת הדירה ממעל. תקרה וקירות ספוגי מים, דוד חשמל המצוי בהתאם לתקן בתוך הדירה, וכל אלו דרשו תיקונים. ניסיונותיהם של התובעים להניע מי מן הנתבעים לעמול על הפעלת חברת הביטוח של הנתבעים, היא חברת מנורה, ולקדם את התיקונים, לא זכו למענה כלל או שזכו למענה אטי. חברת מנורה השיבה – בשני מכתבים שונים – בשניים: כוח עליון, ונזק בהיקף מצומצם. לשלם לא שילמה (אף ששלחה שמאי מטעמה, שמצא כי די בתיקונים בסך 1,300 ₪), שאז הנתבעים לא שילמו, שאז התובעים נדרשו לתבוע: עלות התיקון בפועל, שעליה הציגו קבלה, בסך 6,700 ₪, הוצאות בסך 1,000 ₪, ועוד – עוגמת נפש. טענו הנתבעים 2-1: כוח עליון, נזק "מנופח", ובכל מקרה עוגמת נפש שלא לצורך.

3. דיון התקיים היום. הנתבעים 4-3 לא התייצבו וניתן נגדם פסק דין בהיעדר התייצבות; אך מסתבר שהתייצבותם לא שינתה שכן פסק דין דומה יש ליתן בעניינם של הנתבעים האחרים.

4. לעניין האחריות: טענת הנתבעים (וליתר דיוק: טענת חברת הביטוח מנורה, שעליה נסמכו הנתבעים) היא ל"כוח עליון". זאת על שום שבאותו לילה ירדו באיזור לא פחות מ-77 מ"מ גשם. טענה זו יש לדחות מכל וכל . ראשית, טענה שגיבוי אין לה זולת דבר מה שנכתב באתר חדשות שאוזכר בכתב ההגנה . אולם גם אם נניח שהיא נכונה, קשה להגדיר זאת כ"כוח עליון". גשמים יורדים ממעל, איש לא יחלוק. עליהם נברך את משיב הרוח ומוריד הגשם, ולא נלין, ודאי אם ירדו בזמנם. וכנגד פגעיהם, אם יש, נועד הביטוח. ביטוח מפני נזקי הגשם בימי שמש אינו נחוץ הרי . קשה גם לזהות מה בגשם של 77 מ"מ הוא "כוח עליון", עד כדי כך שהקורא בכתב ההגנה והמאזין לטיעוני הנתבעים היה יכול לסבור כי נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ, כך שהצפת דירת התובעים הייתה בלתי נמנעת ממש . שמא לילה גשום, אך אנחנו מצויים עוד כברת דרך מן השיא העולמי ל-12 שעות גשם (1,144 מ"מ, באי ראוניון שבאוקיינוס ההודי, למתעניינים). גם אם הגשם היה עז במונחים ישראליים, אין חברת הביטוח יכולה לפטור עצמה מחבותה כלפי לקוחותיה מעצם נפילתו, כשם שאלה אינם יכולים לפטור עצמם מחבותם כלפי שכניהם.

בפרט יתקשו הנתבעים להתגונן כאשר אנו יודעים מה הסיבה לנזק, ציינו התובעים בהסתמך על דו"ח השמאי מטעם הנתבעים עצמו, ולא היה על כך חולק: מרזב סתום במרפסת הפנטהאוז . אם הוא סתום, יעלו המים על גדותיהם, יתורו אחר מוצא, וימצאו דרכם לדירה שלמטה. אם אינו סתום, לכאורה אמור המרזב להתמודד גם עם גשם עז. טענה או ראיה אחרת, זולת הערה נטולת פירוט של השמאי, לא באו, ודומה שלא בכדי. רשלנות היא אפוא הגרסה המסתברת (אף בלא צורך בעיסוק בהיפוך הנטל מכוח סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין) , לא כוח עליון והצפה במימדים אפוקליפטיים שאיש לא יכול לה. אף לא שמענו כי כלל בעלי הדירות שמתחת לכלל דירות הפנטהאוז ברחבי צפון תל אביב נדרשו להגשת תביעות נגד שכניהם ממעל בעטיו של אותו ליל-סערה , אף שאם היינו מאמצים את עמדת הנתבעים וחברת הביטוח שלהם, כך היה אמור לקרות, שהרי הגשם הוא אותו גשם וההצפה בלתי נמנעת .

ולסיכום עניין זה: אם חברת ביטוח אינה חפצה לפצות בגין נזקי סערה, בידה לוותר על עריכת פוליסות המבטחות את המבוטח רק לכאורה בלבד מפני נזקי סערה. גביית תשלומים מכוח הפוליסה אינה נועדת להעשיר את קופת המבטחת, אלא להעניק ללקוח שלה כיסוי ביום סגריר, עבורו ועבור צד של ישי, בדמות תשלום תגמולי הביטוח. היאחזות בטיעון כה קלוש כ"כוח עליון" רק כיוון שירד גשם עז היא בעייתית מאין כמותה. יודגש: איני חורץ דעה בעניינה של חברת מנורה ויחסיה עם הנתבעים, שהם לקוחותיה, שהרי מנורה אינה בעלת דין פורמלית. עם זאת, מעורבותה ברורה: בהתאמה מלאה להחלטתה אם לשלם (והחליטה: לא לשלם) באה החלטת הנתבעים אם לשפות את התובעים (והחליטו: לא לשלם); היא ששלחה את השמא י; נציג מטעמה התייצב לדיון היום על מנת לסייע בידי הנתבעים ; ומנורה היא שבפועל תעמוד אחר התשלומים לתובעים במידת הצורך, הכל בהתאם לתנאי הפוליסה, אישר הנציג. עמדתה, דווקא כאשר ברור שנזק ארע וסכום התביעה אינו גדול, ולצד זאת הסתמכות הנתבעים 2-1 על מוצא פיה של מנורה, הובילו לדיון סרק.

5. אשר לגובה הנזק: הסביר השמאי כי שוחח עם התובע והבין כי מהזדמנויות קודמות שבהן הציפה דירת הנתבעים את דירת התובעים, עלות התיקון הייתה צנועה. אך מה נעשה וזו הפעם עלות התיקון הייתה כפי שהוציאו התובעים מכיסם, בגין תיקונים כמפורט בהצעת המחיר ואז בקבלה של איש השיפוצים: קילוף טיח מן התקרה והקירות, מריחת טיח חדש וצביעת התקרה והקירות, וכן פירוק והרכבה של דוד חשמלי – 6,700 ₪ (כולל מע"מ) . אפשר שהסכום הוא על הצד הגבוה, אך בידי הנתבעים (בסיוע חברת הביטוח) היה לפעול ולדאוג לתיקון מהיר בעצמם, שאז הייתה נחסכת התהייה בשאלת סכום התיקון הראוי. משהותירו הנתבעים את התובעים להתבוסס בעצמם במי הגשמים ובענייני התיקונים (שלדברי התובע נמשכו לא פחות משלושה ימים), יישאו הנתבעים במלוא הנזק הישיר של התובעים.

6. נוכח האמור: הנתבעים 2-1 ו-5 יישאו, בדומה לנתבעים 4-3, במלוא נזקם הישיר של התובעים כתוצאה מן ההצפה, 6,700 ₪, ובעוגמת נפש והוצאות התובעים בסכום של 3,300 ₪. סך הכל: 10,000 ₪. כלל הנתבעים יישאו בתשלום האמור ביחד ולחוד. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

7. ובשולי הדברים: מדירת הנתבעים, על החזקה הסבוכה בה, נגרמים לדירת התובעים נזקי הצפה שוב ושוב, הסתבר. הגיעה העת כי הנתבעים יטכסו עצה, יחליטו מי מטפל ומי מתחזק, יעשו את כל הנדרש כדי למנוע נזקים בעתיד, וככל שייגרם בכל זאת נזק – ימהרו בלא קשר לעמדת חברת הביטוח שלהם לדאוג לרווחת שכניהם הניזוקים, במקום להותיר את אלה לרדוף אחר הרוח.

זכות לעתור לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דן קנולר
נתבע: יעקב יעקבי
שופט :
עורכי דין: