ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ח'ליל שורוש נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד הנשיא מירון שוורץ

התובע:
ח'ליל שורוש
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מלול

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם התובע לפסילת המומחה הרפואי ד"ר ארז אבישר אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין בתחום האורתופדיה ו/או מינוי מומחה נוסף.

רקע כללי -

2. במסגרת ההתדיינות בהליך זה, הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי במרפקי הידיים ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודת ו, וזאת בכפוף לעובדות כדלקמן -

א. התובע יליד שנת 1952.
ב. התובע עבד במפעל תעשיות רכב משנת 1981 ועד לשנת 2018.
ג. התובע עבד 5 ימים בשבוע, 9 שעות ביום בממוצע.
ד. תפקידו של התובע במפעל היה צבעי. במסגרת תפקידו כאמור נדרש התובע לצבוע רכבים שלמים וחלקי רכבים. לצורך כך, פעל התובע בעבודת שיוף אשר מהווה הכנה לצביעה ולאחר מכן ביצע עבודת צביעה.
ה. עבודת השיוף בוצעה באמצעות מלטשת המופעלת בלחץ אוויר, שהינה מכשיר רוטט. לצורך השימוש במכשיר נדרש התובע להרים את ידו תוך כדי תנועה סיבובית של האמה וכף היד בתנועת שמיניות. יצוין כי ברוב המקרים החלקים היו תלויים על מתקן כך שהעבודה חייבה את התובע להרים את היד.
ו. עבודת הצביעה בוצעה באמצעות אקדח המופעל בלחץ אוויר תוך הפעלת היד באופן דומה. מיכל הצבע היה נפרד מהאקדח ומונח על הרצפה כך שמשקל האקדח היה בין 1.5 ל-2 קילו וכך גם מכשיר המשייפת.
ז. ידו הדומיננטית של התובע הינה יד ימין אולם התובע ביצע את עבודתו מפעם לפעם גם ביד שמאל כאשר חש עייפות ביד.

3. השאלות שהופנו למומחה הרפואי היו כדלקמן:

א. מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע במרפקי הידיים?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין עבודת התובע המתוארת בסעיף 4 לעיל לליקוי?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו ( כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4. בתשובה לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו שנתקבלה בבית הדין ביום 31.5.20, כדלקמן:

"מעיון ברשומה הרפואית שהוצגה בפני עולה כי התובע מר חליל שורש התלונן על כאב מרקם שמאל ונימול אצבעות V IV יד שמאל. אין בדיקה גופנית המעידה על קיומה של תסמונת לחץ עצבי פריפרי.
על פי הרשומה מבחני ההולכה אשר ביצע ככל הנראה במהלך 2016 העידו על קיומה של תסמונת תעלה קוביטלית משמאל.
משנת 2017 אין תלונות מכוונות לקיומה של תסמונת תעלה קוביטלית משמאל למעט חוות דעת מטעם התובע ב – 12/2018.
ממצאי הבדיקה הגופנית החלקית של הרופא חביב אללה גאזי אינה בהלימה לרשומה הרפואית של התובע.
בשנת 2018 הפסיק התובע את עבודתו.
בדיקת הולכה מתאריך - 19.3.2019 – שללה קיומה של תסמונת תעלה קוביטלית משמאל.

לסיכום –
יתכן כי התובע מר חליל שורוש אכן סבל מתסמונת תעלה קוביטלית קלה ביד שמאל ועם הפסקת עבודתו חלפה התסמונת.
ככל שיטען כי עדיין התובע סובל מתסמונת תעלה קוביטלית ביד שמאל, עולה השאלה בעניין הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לתסמונת תעלה קוביטלית.
בסקירה של ספרי בסיס TEXTBOOX בכירורגיה של היד, נושא הקשר בין תסמונת תעלה קוביטלית לעבודה/מקצוע, עמום (3).
הקשר סיבתי בין התפתחות תסמונת תעלה קוביטלית לאחיזת מכשירים רוטטים נשללה במאמרו של ד"ר רוגר ואן ריט. עבודה זו המהווה מאמר סקירה חשוב בנושא הקשר בין פגימות סביב המרפק ותנאי עבודה (1). בעבודה זו הדגימו כי קיים קשר מסוים בין עבודות התובע חוזרניות בטווח קשת תנועות רחב עם המרפק לקיומה של תסמונת תעלה קוביטלית.

על פי העובדות המוסכמות התובע ביצע תנועות של שמיניות עם היד והאמה, אין הפעלה חוזרנית של המרפק לכפיפה ויישור בקשת תנועות רחבה העלולה לגרום לעליה של הלחץ בתעלה הקוביטלית.

לסיכום – לאור הרשומה הרפואית שהועברה לידי – תיאו ר עבודתו של התובע לאורך השנים, הידע הרפואי בתחום, העובדה כי ידו הימנית היד השלטת אינה מעורבת בתסמונת, אני סבור כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע להתפתחות תסמונת תעלה קוביטלית בידו השמאלית".

5. לאחר קבלת תשובות המומחה הנ"ל, הגיש התובע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה. בהחלטה מיום 19.8.20, התבקש המומחה להשיב על שאלות ההבהרה הבאות –
בחוות דעתך ציינת כי "אין בדיקה גופנית המעידה על קיומה של תסמונת לחץ עצבי פריפרי. על פי הרשומה מבחני ההולכה אשר ביצע ככל הנראה במהלך 2016 העידו על קיומה של תסמונת תעלה קוביטלית משמאל".
כבוד המומחה מופנה לתיעוד הרפואי מבי"ח נצרת, ובעיקר לבדיקת EMG מתאריך 12.3.16 ממנה עולה תמונה של " עדות לתסמונת לכידה של עצב אולנרי משמאל באזור המרפק בצורה בינונית", וכן לסיכום ביקור בי"ח נצרת מיום 14.6.16 במסגרת נערכה לתובע בדיקה גופנית ושם נרשם כך: " בבדיקתו, טנל חיובי מעל מרפק שמאל, ירידה בתחושה אצבע 5 וצד אולנארי אצבע 4 כף יד שמאל".

א. האם ניתן לקבוע, לאור הממצאים הנ"ל, כי התובע סובל מתסמונת לכידה של עצב אולינרי באזור מרפק שמאל? אנא נמק.
ב. האם יש באמור בסיכום הביקור הנ"ל כדי להעיד על קיומה של בדיקה גופנית המעידה על קיומה של תסמונת לכידה של עצב אולנרי באזור מרפק שמאל?
ג. האם לנוכח האמור לעיל יש מקום לשינוי מסקנתך בשאלת הקשר הסיבתי?

6. ביום 11.10.20 התקבלו תשובותיו של המומחה לשאלות הבהרה, כך:
"א. לאור הרשומה מתאריך 14.6.2016 ניתן להסיק בדחק כי התובע סבל מתסמונת תעלה קוביטלית משמאל בתקופה זו.
ב. הבדיקה הגופנית דלה ביותר ואינה ממצה. כפי שציינתי בסעיף א' לעיל ניתן להסיק בשקלול הרשומה ומבחני ההולכה כי התובע סבל מתסמונת תעלה קוביטלית משמאל בתקופה זו.
תסמונת תעלה קוביטלית אינה מחלה חשוכת מרפא ובמקרים לא מבוטלים חולפת ספונטנית.
לאור הרשומה הרפואית הדלה וממצאי בדיקות ההולכה משנת 2019 אני סבור כי התובע אינו סובל מתסמונת תעלה קוביטלית משמאל.

ג. איני שסבור שיש לשנות את קביעותי בחוות הדעת מיום 14.5.2020 בעניין:

  1. העדר עדות קלינית ולאקטרופיזיולוגית לקיומה של תסמונת תעלה קוביטלית משנת 2019.
  2. העדר קשר סיבתי בין עבודתו של התובע ליקוי ביד שמאל".

7. לאחר קבלת תשובות המומחה הנ"ל, הגיש התובע בקשה להפניית למומחה שאלות הבהרה נוספות. בהחלטה מיום 30.11.20, התבקש המומחה להשיב על שאלות ההבהרה הבאות –
א. האם לאור תיקו הרפואי של התובע לרבות סיכום ביקור ובדיקת ה EMG מיום 3.11.2020, המצורפים בזאת, ניתן לקבוע כי התובע סובל מתסמונת תעלה קוביטלית ביד ימין? אנא נמק.
ב. ככל שהתשובה לשאלה האמורה חיובית ובשים לב כי התובע סיים לעבוד בתפקידו האמור עוד בשנת 2018 - האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין עבודת התובע כפי שמתוארת בסעיף 4 להחלטה מיום 20.3.2020 לליקוי ביד ימין?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי ביד ימין, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי ביד ימין, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע ביד ימין, עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו ביד ימין, (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביד ימין, ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו ביד ימין, של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

8. ביום 19.1.21 התקבלו תשובותיו של המומחה לשאלות הבהרה, כך:
"בדיקת ההולכה מתאריך 3.11.2020 מעידה על תמונה אלקטרופיזיולוגית היכולה להתאים לתסמונת תעלה קוביטלית בגובה מפרק ימים ומפרק שמאל. לצורך קביעת אבחנה של תסמונת תעלה קוביטלית יש לשקלל את תלונות התובע, בדיקה גופנית מתאימה ומבחני הולכה. מבחני הולכה אינם יכולים לעמוד ככלי אבחנתי בפני עצמם.

לבדיקת ההולכה צורף מכתב פגישה רפואית שנערכה על ידי רופא נוירולוג ד"ר סאהר עאבד (רופא הדובר את שפת האם של התובע). במכתבו של הרופא מצוינות תלונות לא ספציפיות לליקוי נשוא התביעה, אין בדיקה גופנית המעידה על קיומה של תסמונת תעלה קוביטלית, פענוח בדיקות ההולכה תועד על ידי הרופא אך הרופא נמנע מלאבחן את התובע כסובל מתמונת תעלה קוביטלית אלא אבחן אותו כסובל "מכאבים וסימפטומים בגפיים".

איחוד תלונות משנת 2016 עם בדיקת הולכה משנת 2020 לצורך קביעת אבחנה, אינה סבירה בעיני כדי לאבחן פתולוגיה מעין זו.

סביר היה כי במידה והתובע אכן סבל מתסמונת תעלה קוביטלית שנים רבות היו עולות ברשומה הרפואית בשנת 2020, תלונות משמעותיות של פגיעה תפקודית בידיו והייתה מתועדת בדיקה גופנית חיובית לפגיעה עצבית כרונית.

הרשומה הרפואית אינה מתאימה לחולה הסובל מתסמונת תעלה קוביטלית משנת 2018 ואילך".

טענות הצדדים

9. לטענת התובע, ממצאי בדיקת ההולכה העדכנית מנוגדת לקביעת המומחה, ולפיה קבע כי מדובר במחלה חשוכת מרפא אשר חולפת ספונטנית.
נטען, כי המומחה במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה המאוחרות, לא נתן הסבר מדוע בבדיקה העדכנית ניתן לראות שהתובע עודנו סובל מתסמונת התעלה הקביטלית דו צדדי , ואיך תוצאות הבדיקה מחודש 11/2020 מתיישבות עם קביעתו כי מדובר במחלה חשוכת מרפא אשר חולפת ספונטנית. בדיקת ההולכה משנת 2020 מוכיחה כי מחלתו של התובע לא חלפה.

עוד נטען, כי המומחה לא התייחס כראוי למסמך הרפואי מד"ר סאהר עאבד מיום 3.11.20.

עוד טוען, כי קביעותיו של המומחה אינן עולות בקנה אחד עם חוות דעת אחרות שניתנו בעניין הקשר בין התפתחות תסמונת תעלה קוביטלית לבין תנאי עבודתו לרבות לעניין אחיזה ושימוש בכלים רוטטים, ועל כן, ניתן לקבוע כי המומחה במקרה שלפנינו דוגל באסכולה מחמירה ביותר, ביחס לאסכולה אחרת.

לפיכך, מבקש התובע לפסול את חוות דעתו של המומחה ולמנות מומחה נוסף.

10. הנתבע התנגד לבקשה. לטענתו, המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה התייחס למצבו הרפואי של התובע והבהיר את עמדתו באופן ברור ומקצועי. המומחה בחן את החומר הרפואי והגיע למסקנה מקצועית ורפואית, ולפיה אין בבדיקת ההולכה מיום 3.11.20 כדי לקבוע שהתובע סובל מתסמונת התעלה הקוביטלית.

עוד נטען, כי המומחה אינו מחויב להסביר את מקור הליקוי, כאשר קבע כי אין הלימה בין התמונה האלקטרופיזיולוגית לבין הבדיקה הגופנית ותלונות התובע.
עוד נטען, כי גם אם התובע יקבע קיומה של התסמונת ביד ימין, היה צורך כי המומחה יקבע קיום קשר סיבתי בין התסמונת לבין העבודה, שכן הבדיקה בוצעה בחלוף שנתיים לאחר תום עבודתן וייתכן כי הופיעה אצל התובע רק בשנת 2020 בשל סיבות רפואיות או עובדתיות כאלו טאחרות שאינן קשורות כל עיקר לעבודתו.

כן נטען, כי טענת התובע ולפיה המומחה דוגל באסכולה מחמירה, נטענה בעלמא לא תימוכין.

פסילת חוות דעת או מינוי מומחה נוסף

11. במסגרת הנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כבוד השופטת ורדה וירט-ליבנה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (מיום 10/9/19), הותוו כללים הנוגעים להליכים בהם מתמנים מומחים רפואיים. במסגרת ההנחיות נקבעו הכללים הבאים בנוגע למינוי מומחה נוסף או אחר:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך.

18. בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון".

בפסק דינו של בית המשפט העליון רע"א 337/02 מזרחי – כלל חברה לביטוח בע"מ (מיום 13/3/2002) נקבע לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף כי:
"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו".
עוד נקבע בפסק הדין כי:
"פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב (ראו גם א' ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים [3], בעמ' 583-577). לעומת זאת מינוי מומחה נוסף יכול שייעשה, כאמור, גם בכל אותם מקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו. כשתתקבל חוות-דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות-הדעת – הישנה והחדשה – זו בצד זו, ועל השופט יהא להכריע בעת כתיבת פסק-הדין בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן ".

12. לאחר עיון בחוות הדעת, בבקשה ובתגובה לה, לא שוכנעתי כי מתקיימות בענייננו הנסיבות המצדיקות פסילת חוות דעתו של המומחה וגם לא מינוי מומחה אחר או נוסף.

13. אשר לטענת התובע בכל הנוגע לקביעת המומחה כי תסמונת התעלה הקוביטלית הינה מחלה חשוכת מרפא, הרי שמעיון בקביעותיו של המומחה כעולה מחוות דעתו אין עולה קביעה חד משמעית כאמור. כל שציין המומחה בחוות דעתו המשלימה מיום 10.9.20 כי המחלה חולפת "במקרים לא מבוטלים": "תסמונת תעלה קוביטלית אינה מחלה חשוכת מרפא ובמקרים לא מבוטלים חולפת ספונטנית".
מכל מקום, קביעותיו של המומחה הרפואי באשר לקיומה או העדרה של תסמונת התעלה הקוביטלית בשתי ידיו של התובע , לרבות לעניין נושא הקשר הסיבתי, לא התבססו על אותו עניין.

14. אשר לעניין קיומה של תסמונת תעלה קוביטלית בשתי הידיים, כעולה מבדיקת ההולכה המאוחרת, הרי שעולה כי המומחה התייחס באופן ברור לאותו עניין וקביעותיו של המומחה בהקשר זה הינן קביעות רפואיות-מקצועיות המצויות בשיקול דעתו הבלעדי של המומחה . הלכה היא ש"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. ... אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" ( עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל – המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 6.6.2005).
לא מצאתי בסיס לטענת התובע לפיה המומחה לא נתן הסבר לכך שהתובע עדיין סובל מתסמונת התעלה הקוביטלית דו צדדית לנוכח בדיקת ההולכה המאוחרת מיום 3.11.20. המומחה אומנם בחוות דעתו המשלימה מיום 4.1.21, ציין כי הבדיקה המאוחרת מיום 3.11.20 "יכולה להתאים לתסמונת תעלה קוביטלית בגובה מרפק ימין ומר פק שמאל", א ולם הסביר כי מבחני ההולכה כשלעצמם אינם יכולים לבסס קביעה ביחס לקיומה של התסמונת וכי נדרשת בנוסף לכך בדיקה רפואית המעידה על קיומה של התסמונת, מה שלא מתקיים בעניינו של התובע. עוד מבהיר המומחה, מדוע לדעתו אין בבדיקת ההולכה מיום 3.11.20 לעומת התלונות מתקופה עובר לכך, כדי להראות שהתובע סובל מתסמונת התעלה הקוביטלית:
"איחוד תלונות משנת 2016 עם בדיקת הולכה משנת 2020 לצורך קביעת אבחנה, אינה סבירה בעיני כדי לאבחן פתולוגיה מעין זו.

סביר היה כי במידה והתובע אכן סבל מתסמונת תעלה קוביטלית שנים רבות היו עולות ברשומה הרפואית בשנת 2020, תלונות משמעותיות של פגיעה תפקודית בידיו והייתה מתועדת בדיקה גופנית חיובית לפגיעה עצבית כרונית.

הרשומה הרפואית אינה מתאימה לחולה הסובל מתסמונת תעלה קוביטלית משנת 2018 ואילך".

זאת ועוד, בניגוד לטענת התובע, המומחה הסביר באופן ברור הכיצד הבדיקה הרפואית שבוצעה על ידי ד"ר סאהר עאבד, נוירולוג, אינה מעידה על קיומה של תסמונת תעלה קביטלית, שכן ד"ר עאבד לא ציין במפורש כי התובע סובל מאותה תסמונת אלא ציין כי התובע סובל " מכאבים וסימפטומים בגפיים".

מכל מקום, הגם ותיאורטית ניתן היה לומר כי התובע סובל מתעלה קוביטלית דו צדדית, הרי שהמומחה קבע עוד בחוות דעתו הראשונה כי אופי עבודתו של התובע אינ ו מבסס קיומו של קשר סיבת י, שכן "על פי העובדות המוסכמות התובע ביצע תנועות של שמיניות עם היד והאמה, אין הפעלה חוזרנית של המרפק לכפיפה ויישור בקשת תנועות רחבה העלולה לגרום לעליה של הלחץ בתעלה הקוביטלית".

15. אשר לטענת התובע כי המומחה הרפואי דוגל באסכולה מחמירה בכל הנוגע להכרה לאפשרות ההכרה בקשר סיבתי בין התפתחות תעלה קוביטלית לבין תנאי עבודת התובע; כידוע, בהתאם לפסיקה , "על המבוטח הטוען לקיומה של אסכולה הגורסת אחרת מדעת המומחה שמונה - חובת הוכחתה" (בר"ע (ארצי) 105/09 איילון - המוסד לביטוח לאומי, ניתן 3.5.09). טענת התובע בעניין זה , המתבססת רק על העובדה כי "קביעותיו של המומחה אינן עולות בקנה אחד עם חוות דעת אחרות", לא רק שאין בה די בכך כ די לבסס טענת אסכולה אחרת מיטיבה, אלא שהיא נטענה בעלמא ומבלי שהתובע הפנה לקביעות המומחים האחרות. לעניין זה נקבע בעב"ל (ארצי) 208/09 לב – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.2.11), כי "אסכולה רפואית" היא ה"דעה המקובלת שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, והינה על דעת מומחים מוכרים בעולם, והיא מוצגת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד, ומבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על הופעת קשר סיבתי כאמור, להבדיל מהשערות ואפילו השערות שלא הופרכו על ידי מחקרים", או "דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי המידע הרפואים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי ".

בנסיבות אלה, משלא נמצא כל טעם מוצדק לבקשת התובע לפסילת חוות הדעת או למינוי מומחה רפואי נוסף, ובהינתן אמות המידה שנקבעו בהנחיות הנשיאה ובפסיקה למקרים שבהם קיימת הצדקה לקבלת בקשה שכזו, ובהתאם לחוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה של המומחה – בהן לא מצאתי כל פגם, כאמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

16. סוף דבר – הבקשה נדחית.
54678313
ככל שהתובע מעוניין בהכרעה שיפוטית בהליך, על כל הכרוך בכך, יגיש סיכומים בכתב בתוך 21 יום מהיום. ככל שלא יפעל בתוך פרק הזמן האמור, ייחשב התובע כמי שמבקש כי תביעתו תידחה ללא צו להוצאות.

17. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, א' בניסן תשפ"א (14 במרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מירון שוורץ, נשיא


מעורבים
תובע: ח'ליל שורוש
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: