ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גרשון שניצר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת קארין ליבר-לוין

המערער:
גרשון שניצר
ע"י ב"כ: עו"ד איריס בן גד
-
המשיב:
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.2.2020 (להלן – הועדה) על פיה נקבעה נכותו הצמיתה של המערער בגין הפגיעה המוכרת ולאחר הפעלת תקנה 15 בשליש היא בשיעור 64% בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956 (להלן- התקנות).

רקע עובדתי
המערער יליד 1960, עבד כמנהל תפעול ונפגע ביום 5.3.14 בתאונת דרכים. הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה. מהות הפגיעה שהוכרה היא כאבי גב וצוואר, טנטון ותגובה הסתגלותית.

וועדה מדרג ראשון קבעה ביום 18.12.2018 כי למערער נכות צמיתה בשיעור 24% מ יום 1.8.2015.

המערער ערר על החלטת הועדה מדרג ראשון וביום 26.2.2019 הופיעה בפני הוועדה. בפרוטוקול פורט כדלקמן:
" בן 55, עובד חצי משרה. מנהל פרוייקטים...שולל טיפול פסיכיאטרי. לפני התאונה שירות צבאי מלא. היום נמצא בטפול פסיכיאטרי. יש לי סיוטים שחוזרים של התאונה. לפעמים מתעורר עם זיעה קרה סיוטים לא כל לילה. במשך היום חייב להיות מפוקס. לא לוקח שום משככי כאבים קנאביס כדי להיות מפוקס ואז לקראת הצהריים המצב קטסטרופלי הולך הביתה. במשך היום מתעצבן מתח כועס. מאבד את השלווה. נוהג אבל מאוד מפחד בנהיגה שעומד ב...משחזר את התאונה. קושי בהנעת הצוואר אז נמנע מרוורסים. היחסים עם האישה לא משהו השתנו אחרי התאונה. מבחינת המערכת יחסים המינית הרבה פחות. התרופות הפסיכיאטריות עשו לי לא טוב בבטן. מעדיף את השימוש בקנאביס. יוצאים ונוסעים לחו"ל.
כאבים קבועים בשכמות ובעורף. מוגבל בתנועות שמאלה ימינה למעלה ולמטה. מתקשה בהליכה אחרי חצי קילומטר מתחילה הקרנה לרגליים (לירכיים). ירידה בתחושה בבוהן כף רגל ימין כל הזמן כואב לי הגב. כל פעולה קלה או כיפוף גורמת לכאבים. אם קם מהר מידי יש לי סחרחורת. מעבר מישיבה לעמידה גורמת לכאבים. אין לי רגע מנוחה מבחינת נושא של כאבים. לא יכול לעשות ספורט. הפסקתי כל פעילות ספורטיבית לאחר התאונה כולל שחיה. טרם התאונה הגב היה נתפס אחרי פעילות ספורטיבית או פעילות גופנית מאומצת.
בתחום א.א.ג. – ביה"ד לעבודה הכיר בין הפגיעה הנפשית לתאונה ב-א.א.ג לא. פרופ' אופיר מטעם ביה"ד הכיר קשר סיבתי בין התאונה לבין הטינטון 23.4.2018. נבדק ע"י ד"ר פלאסמן שמתייחס להחלטת בית הדין וקבע 10% נכות ב-11.11.2018 נבדק ע"י וועדה אורתופד ניורולוג. הוצגו חוות דעת של ד"ר קורצקי, ד"ר בן צבי במקביל תביעה מול ביטוח לאומי מנהלים תביעה נגד חברת הביטוח AIG. מקבלת את העובדה כי יש לו נכות בשיעור כ-10% בגין טנטון. נקבעו 20% בגין הפגיעה בגב...AIG נגמר ב-50% נכות מבחינה פסיכיאטרית. לא היה מקום להוריד מצב קודם. מבחינה אורתופדית בגין הצוואר הוועדה קבעה 30% נכות והורידה 20% בגין מצב קודם. מבקשת שהוועדה תצביע על מסמך המעיד על בעיה צווארית טרם התאונה. לא היו הגבלות לא תלונות טרם התאונה עבר ניתוח קיבוע סובל מכאבים איומים.
לגבי ע"ש מותני – נכון שבעבר היו לו מידי פעם כאבים ספורדים אך לא הגבילו אותו בתפקוד. המצב שלו לאחר התאונה לא דומה למצבו טרם התאונה. מקבל עד היום זריקות וטיפולים. לא מדובר בפגיעות זמניות וחולפות מקבל את זה שיש עבר אך לא מדובר בפגיעה זמנית וחולפת. לא יכול לעמוד. לגבי הפגיעה הנוירולוגית מומחים קבעו 30% לא בעיות נוירוגיות קודם ולא ברור מדוע ניכו מצב קודם. סחרחורות ורטיגו הפרעה ביציבה נפילות כאבי ראש. מפנה לבדיקת EMG וכן לבדיקת MRI יש פגיעה עיצבית ברורה ומוכחת. מפנה לאישור מעסיק לעניין תקנה 15.

התייחסות לממצאי בדיקות וצילומים
בבדיקה בהכרה מתמצא בכל מובנים ללא סימני דריכות או עוררות יתר, אפקט עם גוון דיספורי קל. ללא הפרעות בקצב או במהלך החשיבה בתוכן מתאר סיוטים התעוררות עם זיעה קרה. מתח בנהיגה שחזורים של התאונה ללא הימנעויות. מצב הרוח נוטה להיות ירוד אך לא תסמנים דיכאוניים מז'ורים. שולל מחשבות או כוונת אובדניות. הפך להיות יותר עצבני. מועסק בעיקר בכאבים . שיפוט ות ובנה תקינים.
בבדיקה נוירולוגית דיבור שוטף. אין דיסארתריה עצבי גולגולת ב.מ.פ. אין ניסטגמוס. בגפיים אין אטרופיה. אין פסיקולציה אין תנוחה פרטית.
כוח גס 5/5 פרוקסימל ודיסטל בארבעת הגפיים. החזרים גידיים הופקו ערים בכל התחנות, שווים יש טרמנר דו צדדי ללא עירנות יתרה של החזרים פקטורליים. אין בבינסקי אין צדוק אין גורדון. מוסר על היפואסתזיה לתחושה...בצורת גרביים (ידוע על סכרת). אין רומברג. תבנית הטיה תקינה תפקודי מתן תקינים.
ע"ש צווארי ללא ספזם שרירי. הגבלת התנועה בכל הכיוונים בין קלה לבינונית. ע"ש מותני ללא ספזם שרירי לורדוזה שמורה. אין ליסט הגבלה תנועה קלה עד בינונית בכל הכיוונים.
אבחנות
כאבי צוואר וגב. תגובה הסתגלותית טנטון.
סיכום ומסקנות
הוועדה מבקשת מבחינה פסיכיאטרית צילום תיק פסיכיאטרי מקופת חולים מכבי ומד"ר ברבר ירחמיאל.
בשל מורכבות התיק ריבוי המסמכים והצורך להתייחס למס' חוות דעת ובשל קוצר הזמן הוועדה מבקשת תיק זה כתיק יחיד לשתי ועדות לסיכום ללא נוכחות.
לעניין א.א.ג. הוועדה מצאה טנטון הוכר ע"י פקיד תביעות ונרשם באישור הכרה ולכן לוקחת בחשבון את הנכות שנקבעה ע"י ד"ר פלאקסמן בחוות דעת בשיעור 10% לפי סעיף 72(4)דII.
בעת הסיכום הוועדה תתייחס הן לערר המוסד והן לערר הנפגע ותדון במצב קודם בכל התחומים בגינם נקבעה נכות."

הוועדה התכנסה בשנית ביום 25.6.2019. בפרוטוקול פורט כדלקמן:
"התייחסות לממצאי בדיקות וצילומים: עבר ניתוח קומפקטומי וקיבוע ע"ש צווארי בחוליות 6 – C5 עקב מיאלופתיה.
MRI ע"ש מותני 22.9.2014, 4 -3 L בלט דיסק איינטרא ואקסטרא פורמנלי משמאל. 5 L- 4L כנ"ל, 5 L-1S בלט דיסק דיפוזי עם לחץ שק היצרות הפורמינות הנוירולוגיה דו"צ.
בבדיקת תיק רפואי בשנת 2012 חזרה של כאבי גב תחתון. בוצע CT לע"ש מותני שהראה שינויים ניוונים ופריצת דיסק 5 L-4L בדיקת SLR בשנה זו חיובית ובהמשך ביקורים מרובים בשנת 2013 עקב כאבי הגב וכן בשנת 2014 עם הגבלת תנועה.
מבחינה נוירולוגית - הממצאים בבדיקת הוועדה כפי שגם ד"ר בולמן מצא מקנים נכות לפי ס' 29(3) א' מצבו 15% אך אין לוועדה מסמכים המעידים על מצב קודם של פתולוגיה צווארית לכן אין להוריד את מצב קודם.
מבחינה אורתופדית - בהתחשב בנתוני הבדיקה הגופנית ניתוח קיבוע הצוואר נכותו 15% לפי סעיף 37(5)א-ב מותאם.
באשר לגב תחתון –בהתחשב בנתוני הבדיקה הגופנית המגובים גם בבדיקת MRI נכותו 15% לפי סעיף 37א-ב מותאם מכך יש להוריד נכות בשיעור 10% עבור מצב קודם לפי סעיף 37(7)א.
מבחינה פסיכיאטרית – לנבדק אין כל רקע נפשי מלפני התאונה. בעיותיו הנפשיות הופיעו בסמוך לתאונה וקיים תיעוד אורכי על ביקורים טיפולים פסיכיאטרים. טופל ע"י מס' רופאים שכולם התרשמו מקיומה של הפרעה בתר.
הוועדה מקבלת את המלצתו של ד"ר ברבר וקובעת כי אין להפחית מצב קודם וכי נכותו הנפשית היא 15% לפי סעיף 37(7) א3ב-2-3 מותאם לצמיתות.
סיכום ומסקנות –
בגין הטנטון נכות 10% לפי ס' 72 (4) דII
נכות הנויירולוגי- 15% לפי ס' 29 (3) א במחצית.
בגין הצוואר נכות 15% לפי ס' 37 (5) א-ב מותאם.
בגין גב תחתון נכות 15% לפי ס' 37 (7) א-ב מותאם בניכוי מצב קודם 10% לפי ס' 37 (7) א' = 5%
נכות נפשית 15% לפי ס' 34(ב) 2-3 מותאם לצמיתות.
תחילת נכות – 1.8.2015.
סך הנכות המשוקללת – 47.49%.
הוועדה תסכם ללא נוכחות עם קבלת דו"ח ועדת הרשות."

ביום 30.10.2019 התכנסה וועדת הרשות וקבעה כי המערער חזר לעבודתו ועיסוקו בהיקף משרה חלקי וקיימת ירידה של ממש בהכנסותיו והמליצה להפעיל את תקנה 15 במלואה ובשיעור של 50%.

המערער השיב להודעה האמורה וביקש להופיע בפני הוועדה המסכם ולטעון גם בעניין הפעלת תקנה 15.

בעקבות האמור התכנסה ועדת הרשות בשנית אליה זומן המערער ביום 11.12.2019. החלטתה היתה כי מדובר בירידה של 26% בהכנסות ועל כן יש להפעיקנה 15 בשיעור של שליש בלבד.

ביום 11.2.2020 התכנסה הוועדה לערערים בהתכנסות שלישית. המערער הופיע בפניה ובפרוטוקול פורט כדלקמן:
"תלונות התובע: הביאו עוזר במקומו ולכן לא יקבל תוספות מעכשיו והלאה. מסיים היום הרבה יותר מוקדם. לא עושה נסיעות רחוקות.
דברי ב"כ: מפנה למכתבי מיום 31.12.2019 כולל הנספחים.
נכון לרגע יש לו 48% נכות. בשנה האחרונה ירד לחצי משרה. לפני התאונה הרוויח כ-16,500 ₪. כחודשיים לאחר התאונה המעסיק כותב שכל 3 שנים אמורים לקבל העלאת שכר. חודשיים לאחר התאונה השכר עמד על כ-20,000 ₪. כיום עומד על 9,000 ₪. כלומר, יש ירידה חדשה בשכר. ועדת הרשות התכנסה והחליטה הפעלה ב-50% ולאחר מכן זומנו שוב ונטען שהירידה היא רק 26% בהכנסות ולכן הוועדה החליטה להפעיל תקנה ב- 1/3. אין ספק שמדובר בפגיעה חמורה. אין ספק ששכרו היום נמוך במחצית. הוא לא בחור צעיר שיכול למצוא עבודה אחרת.
הוועדה שמעה את טיעוני המייצגת, עיינה במכתבה מיום 31.12.2015. אין ספק כי התאונה הנדונה גרמה לנכות שהתבטאה באחוזים שנקבעו אך מדו"ח ועדת הרשות שבדקה את ההכנסות והמליצה לפיהן להפעיל תקנה 15 ב-1/3. הוועדה סבורה כי עליה לאמץ החלטה זו. הנכויות יפורטו בסעיף 14 לפרוט'. "

הוועדה הותירה את סעיפי הליקוי על כנם והפעילה את תקנה 15 בגובה של שליש וקבעה את דרגת נכותו היציבה של המערער על 64%. החלטה זו היא מושא הערעור שלפני.

טענות הצדדים
המערער טוען כי נפלו בהחלטת הוועדה טעויות משפטיות המצדיקות בחינת עניינו מחדש. יובהר כי המערער טען ביחס לוועדו ת קודמות לוועדה לעררים אולם בהליך זה נבחנת החלטת הוועדה לעררים בלבד על כלל ישיבותיה. על כן טענותיו שייבחנו הן ביחס להחלטת הוועדה לעררים בלבד.
ראשית, שגתה הוועדה בקובעה נכות בגין הפגיעה הצווארית בגובה 15% בלבד כאשר ממצאי בדיקה אובייקטיבית מצדיקים קביעת נכות בשיעור 30%. הוועדה התעלמה מחוות דעת שהוצגו לה לרבות של דר' בן צבי ודר' משיח .
שנית, טעתה הוועדה עת קבעה כי נכות המערער בגב תחתון היא בשיעור 15% ממנה יש להפחית 10% על ניכוי מצב קודם כך שנכותו בפועל היא בשיעור 5% בלבד. המערער הודה כי היו לו כאבי גב נקודתיים אולם חייו השתנו לבלי היכר לאחר התאונה.
שלישית, באשר לנכות הנוירולוגית הוועדה טעתה עת קיבלה את עמדתו של דר' בלומן אשר קבע כי למערער 30% נכות נוירולוגית וניכה ממנה מצב קודם שעה שהוועדה עצמה קבעה כי לא ניתן לנכות מצב קודם בפן הנוירולוגי מאחר ואינו קיים. הוועדה אף לא התייחסה לחוות דעת דר' קוריצקי בעניין זה.
רביעית, שגתה הוועדה משעה שלא דנה בכלל בערעור המערער על שיעורי נכותו הזמנית שנקבעו בוועדה מיום 5.9.2018 .
חמישית, בשים לב לחומרת הפגיעה, שיעור הנכות הרפואית והשלכות הפגיעה על חיי המערער יש להפעיל את תקנה 15 במלואה. מעסיקו של המערער אישר כי המערער אמור היה לקבל תוספת שכר כך שהפסד שכרו גבוה יותר מהפרשי השכר בפועל. עוד אישר המעסיק כי בסוף 2018 הוריד את היקף משרתו ושכרו של המערער ב-50%. כמו כן, קביעת הוועדה כי לא ניתן להתייחס לתוספת שכר שניתנה לאחר התאונה וכי הירידה בשיעור ההכנסה היא 26% בלבד הן שגויות ונתקבלו בחוסר סמכות.

המשיב סבור כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטות הוועדה ומשכך אין להתערב בהן.
ראשית, למקרא פרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה לעררים ערכה בדיקה קלינית שלאורה התאימה את הליקויים. קביעת שיעור הנכות והתאמת סעיפי הליקוי הן קביעות רפואיות מובהקות.
שנית, הוועדה ביססה את קביעתה בדבר נכות קודמת בגב התחתון על ממצאים מוכחים המצוינים ברישומים רפואיים קודמים.
שלישית, לצורך הפעלת תקנה 15 נדרשים שני תנאים מצטברים היעדר מסוגלות וירידה בהכנסות לא לזמן מוגבל. בהתאם לפסיקה שכרו של הנתבע עובר לתאונה הוא השכר הרלוונטי לפיו מחושבת ירידה בהכנסות .
רביעית, וועדת הרשות קבעה כי נוכח קושי למלא חלק מעבודתו ונוכח ירידה בשכר בשיעור של 26% יש להפעיל את התקנה בשיעור של שליש.
חמישית, הנמקת הוועדה בהיבט הנוירולוגי עומדת בסטנדרטים שנוסחו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה ועל בסיס ממצאי בדיקה קלינית מיום 26.2.2019 מצאה כי יש לקבוע נכות בגובה 15%. בנסיבות אלה לא נפלה טעות משפטית בפעולת הוועדה לעררים.

דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו בלבד, כמפורט להלן.

כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).

אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

בעניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130) נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי ביצעה בדיקה קלינית רלוונטית והתייחסה למסמכים מהותיים. ידוע כי סוג הבדיקה הקלינית אופן ביצועה והיקפה הם עניינים רפואיים מובהקים המסורים לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה ובית הדין אינו מתערב בהם (ראה: בר"ע 15304-12-17 שמיר-המוסד לביטוח לאומי, סעיף 3 לפסק הדין (20.12.2017)).

ביחס לטענת המערער כי נכותו הצווארית שנקבעה על ידי הוועדה נמוכה במחצית ממ מצאי בדיקות אובייקטיבית שעבר, הרי ידוע כי ממצאי הבדיקה הקלינית של הוועדה עדיפים על ממצאי בדיקה של גורמים אחרים ו ככלל עדיפים הם גם על ממצאי בדיקות הדמיה לצורך הערכת יכולת תפקודית (ראה: ע"א 8233/11 כהן נ' מדינת ישראל, (27.9.2012); בר"ע (ארצי) 384/09 ולרי סדיקוב נ' המוסד לביטוח לאומי, (10.8.2009)). על כן לא מצאתי טעות משפטית בקביעת הוועדה לעניין זה המבוססת על ממצאי בדיקתה.

ביחס לטענת המערער בדבר קביעת דרגת הנכות בגב התחתון, הרי שהוועדה קבעה בהתאם לממצאיה את דרגת נכותו התפקודית של המערער בגב התחתון ממנה ניכתה מצב קודם בשיעור 10% תוך הפניה לתיק הרפואי שם בשנת 2012 קודם לפגיעה המוכרת יש תיעוד חוזר לכאבי גב תחתון וכן ממצאי בדיקת CT הראו שינויים ניווניים ופריצת דיסק וכן תלונות מרובות בשנת 2013 על כאבי גב. בנסיבות הללו הפנתה הוועדה בהתאם לפסיקה לתיעוד מוכח ביחס לעבר קודם ועל כן בהתאם לשיקול דעתה המקצועי ניכתה מצב קודם בהתאם. לא מצאתי כי נפלה בכך טעות משפטית.

ביחס לטענת המערער בדבר הנכות הנוירולוגית, אכן החלטת הוועדה מוקשית. צודק המשיב כי בסמכות הוועדה להתאים את הנכות אולם על בית הדין להצליח להתחקות אחר קביעתה. שעה שהוועדה מקבלת את ממצאי בדיקת דר' בולמן אשר קבע 30% נכות אולם ניכה מצב קודם ומנגד הוועדה קבעה מפורשות כי לא ניתן לנכות מצב קודם נוירולוגי בהיעדר מסמכים המצביעים על כך, לא ניתן להבין מדוע נקבע פריט ליקוי 29(3) א' במחצית בלבד. משלא ניתן להתחקות אחר קביעתה הרי שהדבר עולה כדי טעות משפטית.

אין בידי לקבל את טענת המערער ביחס לנכויות הזמניות. הערר שעמד בפני הוועדה לעררים היה על החלטת הועדה מדרג ראשון ביחס לנכות הצמיתה בשיעור 24% ולא על קביעות אחרות.

בכל הנוגע לטענות הצדדים ביחס לתקנה 15. לא ניתן לומר כי ועדת רשות המתכנסת פעמיים עושה כן בחוסר סמכות. ראשית, הוועדה יכולה לשנות את דעתה שעה שממצאי הירידה בהכנסות מגובים במסמכים המצדיקים זאת. הרי מדובר בזכויות מכוח חוק ויש לבחון את המצב לאשורו שכן טעות בבחינת המידע אינה מקנה זכות שלא קיימת. שנית, ניתן לקבל את טענת המשיב והדבר אף מסתדר כרונולוגית, כי לאור בקשת המערער לטעון ביחס לתקנה 15 כונסה וועדת הרשות בשנית ועובדה היא כי המערער זומן ואף הופיע בפניה. על כן לא מדובר בהמלצה שניתנה בחוסר סמכות. אילו סבר כך המערער היה עליו לומר זאת קודם לקבלת ההחלטה ולא לאחר שקיבל את ההחלטה של וועדת הרשות והיא אינה לטובתו. כמו כן, הוועדה בחרה לאמץ את המלצת וועדת הרשות האחרונה בזמן לאור קביעתה ביחס לירידה בהכנסות ובכך למעשה אימצה את הנמקתה. בנסיבות הללו לא נפלה טעות משפטית בקביעת הוועדה כי יש להפעיל לטעמה את תקנה 15 בשליש.

סוף דבר – עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכבה הנוכחי על מנת שתשקול עמדתה מחדש ביחס לנכות הנוירולוגית שעה שקבעה כי אין לנכות מצב קודם שכן אינו קיים ומנגד התאימה נכות במחצית ללא הנמקה שניתן להתחקות אחריה.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
המערער יוזמן לוועדה ויוכל לטעון בפניה באשר לעילת התכנסותה.

משמרבית הערעור נדחה ורק חלקו התקבל, יישא המשיב בהוצאות המערער בסך 2,000 ₪.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, א' ניסן תשפ"א, (14 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: גרשון שניצר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: