ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב אלבליה נגד המוסד לביטוח לאומי :

14 מרץ 2021
לפני: כבוד השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה
התובע:
יעקב אלבליה
ע"י ב"כ עו"ד גיל גולדרייך ואח'

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שרון חג'ג' ואח'

החלטה

1. התביעה הוגשה כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 13.2.18 הדוחה את התביעה להכיר בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה בהסתמך על סעיף 84א(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), דהיינו שהתביעה הוגשה בחלוף 12 חודשים מהיום בו תועד ליקוי השמיעה לראשונה ברשומות רפואיות.

2. הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה מטעם בית הדין על מנת להשיב האם חלה החמרה בין בדיקות השמיעה הקיימות בתיעוד הרפואי לבין בדיקת השמיעה שצורפה לטופס התביעה שהוגש ביום 8.5.17.

3. המחלוקת בין הצדדים הינה האם יש להעביר למומחה את התיק הרפואי במלואו או שיש להוציא ממנו בדיקות סקר אשר ככל הנראה בוצעו מטעם מקום העבודה ו/או ניידת המכון לבריאות העובד.
הטעם לכך הינו כי בדיקות סקר אינן מתבצעות בחדרים אקוסטיים של מכוני שמיעה ואינן מתבצעות על ידי קלינאי תקשורת. כמו כן מדובר בבדיקות ספי הולכת אוויר ולא הולכת עצם.
בנוסף לכך בביקור רפואי מיום 6.11.14 צוין כי בבדיקת השמיעה נמצא ליקוי רק בתדרים הגבוהים ולא בתדירויות הדיבור.
על פי הפסיקה בנושא של פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש, רק בדיקות ספי עצם יכולים להצביע על פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש.
ככל שנמציא למומחה שב יבי אינפורמציה לא מדויקת ולא ממצה, אנחנו מעמיסים עליו עול ושמים בפניו מכשול.
גם על פי חוזר ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק שהמוסד לביטוח לאומי נותן לרופאיו יש הוראה להתייחס רק לבדיקות אודיוגרם מל אות שבוצעו במכון שמיעה מוכר, ואין לקחת בחשבון בדיקות סקר שמיעה של ניידות המכון לבריאות העובד.
התובע מוסיף כי הוא סובל מסרום באוזניים ולפיכך חייב לעשות כל שנה ניקוי אוזניים, דבר שגורם לפגיעה הולכתית ולא לפגעה תחושתית עצבית, כך שבהחלט יתכן שהאינפורמציה מקורה באותו סרום.

4. לטענת הנתבע יש בתיק מסמכים רבים ובחלק מהבדיקות מצוין במפורש (20.7.15) כי נעשה במרפאה תעסוקתית בנתב"ג ולפיכך אין מדובר בהכרח בבדיקה במעבדה ניי דת.
טענות התובע הן רפואיות ועל המומחה להכריע בהן.
החוזר אליו מפנה התובע מתייחס לבדיקת הליקוי בתדירויות הדיבור לגופו ואנו נמצאים בשלב של טענת סף.
מהתיק הרפואי עולה כי ביום 30.8.15 יש סיכום יעוץ על ידי רופא א.א.ג ובו נרשם כי "שב עם בדיקת שמיעה" וגם מפרטים את הבדיקה.
התובע טען כי לא איתר את הבדיקה וכי לא איתר בדיקה משנת 2014 ולפיכך מוגש כל התיק במלואו.

ההכרעה -

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מסקנתי הינה כי יש להעביר למומחה את התיק הרפואי מקופת חולים במלואו.

6. אין מחלוקת כי מבחינה רפואית, חשיפה לרעש מזיק, תוצאתה תהא פגיעה עצבית באו זן הפנימית ולא פגיעה הולכתית שהיא תוצאה של גורמים אחרים.
לפיכך נקבע כי המבחן הקובע הן לקביעת שיעור אחוזי הנכות בליקוי שמיעה והן לגבי קביעת תנאי הסף של סעיף 84א(א)(2) לחוק הוא מבחן הולכת עצם [עב"ל 105/10 ארקדי שייביס – המוסד לביטוח לאומי (17.3.11)].

7. הצדדים חלוקים האם חלה החמרה בין בדיקות השמיעה הקיימות בתיעוד הרפואי לבין בדיקת השמיעה שצורפה לתביעה שהוגשה בשנת 2017, וזאת לצורך התקיימות סעיף 84א(א)(3).
מהתיק הרפואי עולה כי בוצעו בדיקות שונות, אשר חלקן לא מצוי בתיק ולגבי חלקן טוען התובע לאיכותן וטיבן.
בהיעדר הבדיקות, הדרך הנכונה היא להציג למומחה את התיק הרפואי במלואו, וחזקה על המומחה כי ידע להעריך את איכות הבדיקות והנתונים אשר ניתן ללמוד מהם, וזאת כדי להשיב האם חלה החמרה בין בדיקות השמיעה.
למען הסר ספק ישאל המומחה שאלות נוספות:
א. ככל שלא קיימת החמרה בבדיקות, ישיב המומחה האם ניתן ללמוד מהבדיקות הקודמות כי הנזק לשמיעה הוא תוצאה של חשיפה לרעש או מכל סיבה אחרת.
ב. ככל שלא ניתן ללמוד על מקור הנזק לשמיעה בבדיקות הקודמות, ישיב המומחה האם ניתן ללמוד על החמרה הנובעת מחשיפה לרעש.
החלטה תישלח למומחה בנפרד.

5. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"א, (14 מרץ 2021), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעקב אלבליה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: