ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלנה טנכלסון נגד איקאה איקאה :

בפני כבוד ה רשמת בכירה טלי להב

התובעת

אלנה טנכלסון

נגד

הנתבעת
איקאה איקאה- ח.פ.512536210

פסק דין

התביעה הוגשה כתביעה בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעת בסך של 40,000 ₪, בדין רכישת מטבח ע"י התובעת ובלשונו של כתב התביעה "עקב הפרת חוזה ורשלנות", לאחר שהתובעת התקשרה עם הנתבעת לשם רכישת מטבח חדש, אך מסכת אירועים בלתי נגמרת שגרמה הנתבעת, הובילה לכך שלתובעת לא נותר מנוס אלא להגיש התביעה דנא". בגוף כתב התביעה נטען כי עילת התביעה הינה פגיעה באורח חייהם של התובעת ובעלה "כשעמדו בפני שוקת שבורה עת נכפה עליהם להתמודד בביתם הם ללא מטבח!!! במשך חודשיים בפרט בחודשי תשרי...", נטען כי ביום 3.7.2019 התובעת ובעלה חתמו על הסכם רכישת מטבח חדש הכולל 205 חלקים בסך של 32,234.5 ₪ כולל הובלה. ביום 8.7.2019 הגיע המשלוח אך התובעת להפתעתה גילתה כי 10 חלקים מתוך 205 חלקים "הגיעו פגומים לחלוטין וללא אריזה ראויה ו/או אריזה קרועה". ביום למחרת ולאחר שהתובעת העירה למוביל ודיווחה על החלקים הפגומים, נציג השירות מטעם הנתבעת קבע משלוח שני ליום 15.7.2019. במהלך אותו שבוע נטען כי "ישבו התובעת ובעלה ופתחו ובדקו אריזה אריזה מהמשלוח הראשון הנמצא אצלם בבית, שמא יימצא שישנם חלקים נוספים פגומים". ביום 15.7.2019 הגיע המשלוח השני עם 10 חלקים, כאשר המוביל מסרב לפנות את החלקים הפגומים מהמשלוח הקודם. התובעת יצרה קשר עם שירות הלקוחות ונקבע כי החלקים ייאספו מביתה ביום 17.7.2019. לטענתם ביום האמור "נשארו התובעת ובן זוגה בבית במיוחד, אך לשווא, שכן אף שליח לא הגיע". לטענתה אגב פתיחת האריזות הנוספות מצא 22 חלקים פגומים, קמטים בקרטונים וסימני טביעות נעליים הן מהמשלוח הראשון והן מהמשלוח השני. לפיכך פנתה פעם שלישית לנתבעת ביום 28.7.2019. ביום 5.8.2019 הגיע המשלוח השלישי עם 22 החלקים החדשים, אך גם במשלוח זה נמצאו 10 חלקים פגומים. התובעת פנתה פעם נוספת לנתבעת וביום 12.8.2019 הגיע המשלוח הרביעי ובו 5 חלקים פגומים. התובעת ציינה כי החלקים הפגומים נותרו כל העת בסלון דירתה. ביום 13.8.2019 פנתה התובעת לנתבעת בפעם החמישית להחלפת החלקים הפגומים וביום 26.8.2019 הגיע משלוח חמישי ובו 5 חלקים חדשים, אז גם נאספו כל החלקים הפגומים. בשלב זה נמצא חלק פגום נוסף שהוחלף לאחר פניית התובעת ביום 2.9.2019. התובעת טענה כי הוצע לה סכום זעום של 1,400 ₪ כפיצוי על עוגמת הנפש, ואולם בשל טרגדיה משפחתית שאירעה לתובעת "כאשר הייתה התובעת עודנה שרויה במצב הבלתי נסבל בבית עקב התנהלות הנתבעת, אך לצורך ההלוויה והשבעה נצרכה התובעת לטוס למוסקבה, להותיר את בעלה שאינו דובר עברית, לבדו בבית, אך נוכח הסיטואציה הנוראה בה היה שרוי, עת חלקי המטבח פזורים בכל עבר בבית, והבית ללא מטבח, נגרם לבעל התובעת לחץ נפשי רב עד שהגיע לסף התמוטטות". נטען כי על פי סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח – 1968, הנתבעת לא קיימה את חיוביה ולפי סעיף 13 לחוק החוזים [תרופות בשל הפרת חוזה] תשל"ה – 1970, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בעד נזק שאינו ממוני אם הוא נגרם בשל הפרת חוזה. לטענת בא כוח התובעת עוגמת הנפש במקרה הזה נגרמה עקב הפרת החוזה והתנהגותה של הנתבעת מקימה כלפי התובעת זכות לפיצויים בגין עוולת הרשלנות, שכן לטענתו הנתבעת צפתה את התרחשות הנזק שנגרם לתובעת ולא נקטה אמצעים סבירים כדי למנוע את עוגמת הנפש. לטענתו אילו הנתבעת הייתה זו שמרכיבה את המטבח לא היו החלקים מגיעים פגומים פעם אחר פעם. אשר למוביל שלא הגיע ביום 17.7.2019 כפי שנקבע וסוכם, נטען כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 600 ₪ על פי סעיף 18א(ד) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981, מכל האמור מתבקש לחייב את הנתבעת בסך של 40,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת נטען, כי התביעה איננה פרופורציונאלית בנסיבות העניין וכי "התובעת מנסה להתעשר על חשבונה של הנתבעת תוך ניפוח הנזקים הנטענים. כפי שיפורט להלן הנתבעת השיבה לכל פניותיה של התובעת וסיפקה לה את כל חלקי המטבח הנדרשים. בנסיבות העניין, בו התובעת הרכיבה בעצמה את הנתבעת, ייתכן ובמהלך ההרכבה נפגמו חלק מהרכיבים" לטענת הנתבעת כל עניינה של תביעה זו היא עוגמת הנפש שנגרמה לטענת התובעת בשל התארכות הליכי ההרכבה וההובלה, הליכים אשר אינם באשמת הנתבעת. אשר לסכום התביעה הנטען כי אינו פרופורציונאלי לנזק הנטען, ובפרט לאור שווי המטבח שנרכש העומד כיום בדירתה של התובעת כמטבח חדש. הנתבעת ציינה כי התובעת רכשה ממנה במועד המוזכר מטבח בסך של 30,794 ₪. במעמד הרכישה שולם על ידי התובעת גם שירותי הובלה בסך של 1,440 ש"ח. הנתבעת ציינה כי רכישת המטבח בחנות איקאה מאפשרת ללקוח לבחור האם להוביל ולהרכיב את המוצר הנרכש באופן עצמאי או להזמין שירותי הרכבה והובלה בתשלום. התובעת בחרה להרכיב את המטבח בעצמה ולפיכך נטען כי הנתבעת אינה אחראית להימשכות הליכי ההרכבה ולפגמים שנוצרו ברכיבי המטבח במהלך ההרכבה. נטען כי ההובלה תואמה ליום 8.7.2019 וביום 9.7.2019 פנתה התובעת וטענה כי חלק מהמוצרים שסופקו פגומים. ביום 15.7.2019 נמסרו לה מוצרים תקינים. ביום 24.7.2019 פנתה וטענה כי מצאה חלקים פגומים נוספים וביום 5.8.2019 נמסרו לה חלקים תקינים. ביום 5.8.2019 פנתה וטענה כי ביום 17.7.2019 לא נלקחו מביתה חלקים הפגומים וכן טענה כי מבין הפריטים החדשים חלקם פגומים. הנתבעת תיאמה עמה מועד כבר למחרת, כאשר נטען כי חלקי המטבח הפגומים נותרו בידי התובעת עד שתשלים את הרכבת המטבח. ביום 12.8.2019 פנתה התובעת אל הנתבעת וטענה כי בהובלה מיום 5.8.2019 נמסרו לה חלקים חלופיים אך לא נלקחו הפגומים. נציגי הנתבעת התנצלו בפניה והעבירו את פנייתה להמשך טיפול אצל נציגי השירות. ביום 14.8.2019 בטרם הספיקו לתאם את ההובלה פנתה התובעת לנתבעת וטענה בשנית כי נמסרו חלקים פגומים. הובלה נוספת תואמה ליום 26.8.2019, גם במועד זה פנתה התובעת וטענה כי אותר מוצר אחד פגום והמוצר הוחלף ביום 2.9.2019, במועד זה נטען כי הושלמה מסירת המטבח על כל חלקיו. הנתבעת ציינה כי המטבח שנרכש על ידי התובעת מורכב מ-236 חלקים שונים אשר עשויים להיפגע במהלך ההובלה או ההרכבה הנעשית על ידי הלקוח. לטענתה, כתב התביעה אינו מקים כל עילה כנגד איקאה וכי על התובעת להוכיח את תביעתה ולא ניתן לבסס עילת תביעה על טענות בעלמא להפרת חוזה או הפרת התחייבות. הנתבעת מכחישה את הטענה להפרת החוזה, שכן בהסכם הרכישה לא נקבע מועד להשלמת העסקה ולפי סעיף 9(א) לחוק המכר, תשכ"ח – 1968, שעה שלא נקבע מועד למסירת המוצר, המסירה תהא בתוך זמן סביר, במקרה זה אספקת המטבח המורכב מ-236 חלקים, שהושלמה בפרק זמן סביר, קרי ביום 2.9.2019. גם לו הופר ההסכם, היה על התובעת להוכיח את הנזק שנגרם לה ואין די לטעון בעלמא כי נגרמה לה עוגמת נפש בסך של 40,000 ₪. במקרה זה נטען כי התובעת דורשת פיצוי העולה על היקף ההתקשרות וזאת על אף שבביתה מותקן כיום מטבח תקין. נטען כי התובעת לא הצביעה על מעשה שהיה על הנתבעת לעשות כדי למנוע את הנזק ולכן יש לדחות את הטענה לרשלנות המקימה חובה נזיקית. לסיכום נטען כי המטבח הכולל כאמור 236 חלקים סופק על ידי הנתבעת, שלא יכלה לוודא מראש כי כל רכיבי המטבח יגיעו אל דירתה התובעת בשלמותם. משהתברר לנתבעת כי חלק מן הרכיבים פגומים, עשתה כמיטב יכולתה על מנת לספק חלקים חלופיים בתוך ימים ספורים ולפיכך יש לדחות את התביעה.

לגופו של עניין, אין חולק כי התובעת רכשה מהנתבעת חלקי מטבח וליתר דיוק 236 חלקי מטבח, המגיעים ארוזים בקרטונים, כמתועד צילומית בנספחי כתב התביעה. התובעת שילמה בגין המטבח שנרכש על ידה סך של 32,234.50 ₪ ולעת הזאת אין חולק הושלמה התקנת המטבח בדירת התובעת על ידי בעלה.

כתב התביעה כאמור מבקש לחייב את הנתבעת בסכום העולה על עלות המטבח, קרי בסך של 40,000 ₪ כמפורט לעיל, כאשר בתמיכה לתביעתה התובעת הגישה אך תצהיר עדות מטעמה. כבר בשלב זה, יוער כי לפנים משורת הדין הנתבעת נכונה היתה לשלם לתובעת סכום משמעותי, טרם שמיעת חקירת התובעת. ואולם, בהעדר הסכמה מטעם התובעת, נשמעו העדויות ונותר להכריע לגופו של עניין בדבר זכאותה של התובעת לסכום הנתבע על ידה ככתבו וכלשונו.

מעיון בכתב התביעה על נספחיו נראה, כי התביעה בנוסחה זה לתשלום סך כולל של 40,000 ₪, הוגשה כאמור מבלי פירוט המרכיבים הכספיים של התביעה. בכך הקושי הראשון בפרשת התביעה.

הקושי השני נעוץ בעובדה שהמטבח בשלמותו מצוי בדירת התובעת, לאחר שהחלקים כולם סופקו ובעל התובעת השלים הרכבתו. אמנם, ברקע העובדתי תוארה מסכת אספקת חלקי המטבח לידי התובעת ולמעשה לידי בעלה אשר ביקש לחבר אותם בעצמו. וכך, תועדו פניות התובעת להחלפת החלקים הפגומים, לאחר אספקת חלקי המטבח בהובלה שבוצעה בסמוך לרכישה בנספח 5 לכתב התביעה. תועדה פנייה בה ציינה התובעת כי נפגמו דלת זכוכית הגיעה בקרטון פגום, מדף פגום – אין חלקים, חזית מגירה - קרטון פגום, מדף קרטון פגום - אין חלקים, מדף - קרטון פגום, חיפוי צד - קרטון פגום, שתי דלתות – קרטון פגום, מדף בלי אריזה פגום – אין חלקים. ואולם, מעיון בנספח 5 ולאחר ששמעתי את עדותה של התובעת, נראה כי על אף הפגם בקרטונים שתועדו בצילומים שצורפו לכתב התביעה, לא אותרו ו/או צוינו על ידי התובעת חלקים פגומים שאינם מאפשרים את התקנת המטבח (אף בהעדר מדף, חזית מגירה או דלת). בכך קושי נוסף בהוכחת התביעה בנוסחה זה.

לנספח 6 לכתב התביעה צירפה התובעת העתק פניותיה לנתבעת להחלפת החלקים הפגומים מיום 28.7.2019. בפנייתה פירטה את הפריטים החסרים. סך הכול 18 פריטים בציון ברקוד. בנספח 7 צירפה את העתק הפנייה לנתבעת להחלפת החלקים הפגומים מיום 7.8.2019. לפנייתה צירפה רשימה של שישה ברקודים. בנספח 8 העתק פניית הנתבעת להחלפת החלקים הפגומים מיום 13.8.2019 גם בפנייה זו צוינו חמישה ברקודים, מבלי כל פירוט נדרש אודות משמעותם להשלמת הרכבת המטבח שנרכש. בנספח 9 צורפה רשימת החלקים הפגומים מיום 26.8.2019, בגוף הפנייה צוין פריט אחד פגום ומספר הברקוד 602.210.32. אך גם ברשימת הברקודים אין הפנייה לחלקים שבילתם לא ניתן היה להעמיד המטבח על כנו, כבר במועד איתור החלקים הפגומים הראשונים.

אין חולק גם, כי בסופו של יום ומקץ כחודשיים נשלמה כאמור אספקת כל חלקי המטבח עד האחרון שבהם.

ב'פן המשפטי' ציין ב"כ התובעת כי התביעה נסמכת על סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1968, תוך שהוא מפנה להוראות סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"ה-1970. מנגד טענה הנתבעת כי לא הופר כלל ההסכם, שכן בהסכם הרכישה שצורף, לא נקבע מועד להשלמת העסקה, וסעיף 9(א) לחוק המכר, התשכ"ח-1968 קובע ברורות כי כאשר לא נקבע מועד למסירת המוצר המסירה צריכה להיעשות בפרק זמן סביר, ובמקרה דנן שעה שמדובר במטבח המכיל 236 חלקים, השלמת מסירת אחרון החלקים בתוך חודשיים, מהווה פרק זמן סביר. כמו כן, נטען כי גם לו הופר החוזה, הרי שעל התובעת היה להוכיח את הנזק הנטען, תחת טענה בעלמא המכומתת בסך של 40,000 ₪. טענות אלה של הנתבעת לא נסתרו לחלוטין בסופו של יום.

התובעים סומכים את הטענה לפיצוי כאמור בהוראת סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח- 1968 הדן באי-התאמה של ממכר.

הוראות סעיפים 11 ו-12 לחוק המכר, קובעות לאמור:

אי התאמה
11. המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר –
(1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם;
(2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;
(3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;
(4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;
(5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים.

ואולם היזקקות להוראת סעיף 11 מעלה כי , במקרה דנן, שעה שסופקו כל 236 החלקים לא הוכח כי הממכר אינו תואם את חיובי הנתבעת. מפרט הממכר כפי שהוצג תומך בהיותו של המטבח הנמכר ממכר בחלקים, שאף דורש ממילא מיומנות הרכבה. לא הובאו ראיות כאמור לכך שהחלקים המעטים שלא סופקו היו חלקים קרדינאליים שמנעו הרכבת המטבח, להבדילם מדלת, דופן כמתואר. בעדותה של התובעת לא הוכח כלל, כי לכל אורך התקופה לא הומצא חלק שמנע העמדת המטבח על כנו. בוודאי לא הוכח שהממכר שונה מסוג או תיאור מן המוסכם. זאת כאמור שעה שהתובעת רכשה מטבח עם למעלה מ-200 חלקים, הכוללים מסד, טפחות, ידיות, דלתות וכד', מטבח זה שנרכש מהנתבעת אף לפי פירוט העיסקה כולל חלקים רבים ונדרש ממילא לחברם במיומנות הנדרשת. התובעת לא הוכיחה כי אין בממכר האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם, אדרבא בסופו של יום מותקן בדירתה המטבח במלואו. לא הוכח אף כי הממכר "מבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה" או שהמדובר בממכר שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים. מכל מקום, הוכח הלכה למעשה כי מדובר בליקויים או חוסרים שניתן היה לתקנם עם אספקת חלקים חלופיים.

לא זו אף זו, התובעת לא הפנתה לסעיף 12 לחוק המכר, בסעיף זה נקבע, לאמור:
ידיעה על אי-התאמה
12. אין הקונה זכאי להסתמך על אי-התאמת הממכר כאמור בסעיף 11 ( להלן – אי-התאמה) אם ידע עליה בעת גמירת החוזה.
הוראת הסעיף מעלה כי הקונה לא זכאי להסתמך על אי-התאמת הממכר כאמור בסעיף 11, אם ידע עליה בעת גמירת החוזה, ובמקרה דנן העובדה שהמטבח שנרכש מכיל למעלה מ-200 חלקים בוודאי היתה ידועה לתובעת, לרבות הידיעה כי החלקים מגיעים כפי הנראה במספר אריזות שונות. בהקשר זה תיאור המוצר כפי שהוצג תומך בטענת הנתבעת דווקא.

במסגרת כתב התביעה נטען גם כי התנהגותה של הנתבעת כמתואר "מקימה כלפי התובעת זכות לפיצויים גם בגין עוולת הרשלנות". גם במקרה זה, לא הציגה התובעת כל תשתית ראייתית ו/או תימוכין משפטיים לנטען ואף לא ייחסה כל מרכיב כספי ספציפי, מתוך 40,000 ₪ שנתבעו בנוסח זה. התובעת, פרט לטענה למפח נפש, לא הוכיחה כל נזק ממשי שנגרם לה, בוודאי שעה שהושלם ע"י הנתבעת המטבח למלוא 236 חלקיו, וזאת עת בחרה כאמור ל הרכיב את כל חלקי המטבח בידי בעלה. התובעת טענה מחד גיסא כי בדקה את הימצאותם של כל החלקים מיד בסמוך לאספקתם, אולם בהמשך עדותה ציינה, כי לא עלה בידה ובידי בעלה לבדוק כל החלקים ואלה אותרו בזה אחר זה.

יוער, גם כי נוסחו של כתב התביעה והראייה היחידה שהוצגה בדמות תצהירה של התובעת בוודאי לא הוכיחה התקיימות עמידה בתנאי ניכוי המחיר כאמור בסעיף 28 לחוק המכר.

זאת ועוד, בכתב התביעה אוזכרה הוראת סעיף 18א(ד) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, ברם הוראת הסעיף עוסקת בהפרת נותן השירות את הוראות סעיף קטן (ג), בהקשר זה לא הוכח כי אלה נסיבות המקרה שבפני. מה גם שהסכום שנפסק לטובת התובעת לוקח בחשבון כאמור עוגמת הנפש בשל התמשכות האספקה, מעניין זה התרשמתי כאמור.

סופו של דבר, התביעה שבפני הינה כאמור תביעה כספית, בא כוח התובעת ציין בכתב התביעה את הסכום הכולל הנתבע כאמור בסך של 40,00 ₪, סכום זה כשלעצמו עולה על סכום הרכישה ומתעלם מכך שבסופו של יום הושלמה העיסקה ביום 2.9.2019, בו סופק החלק החסר האחרון ויכול היה המטבח לעמוד על תילו. יוער, שהתובעת ציינה שעל אף שסופק החלק האחרון בשלמותו, לא היה בידם פנאי להרכבת המטבח והעניין התארך שבועיים נוספים ממועד האספקה, בשל העדר פנאי מצד בעלה (ראה עמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 2.3.2021).

מכל האמור לא ניתן להיעתר לחיוב הנתבעת בסכום הנתבע. עם זאת, מהתרשמותי מן העדויות שהיו בפני, לפיהן הנתבעת נדרשה פעם אחר פעם להחליף חלק כזה או אחר, החלפות שנמשכו מספר שבועות - אף שלתובעת כאמור האחריות לבחירתה בהרכבה עצמית של עשרות החלקים במו ידיה, איתורם תוך כ די עבודה ודיווח לסירוגין לנתבעת- התרשמתי כי ככלות הכל, התובעת אכן סבלה מעוגמת נפש, אובייקטיבית וסובייקטיבית. אני סבורה בנסיבותיו של המקרה כי התובעת זכאית לפיצוי בגין עוגמת הנפש לאור כל האמור, ואולם, הסכום הראוי להשתלם נמוך מן הסכום הראוי להשתלם עפ"י סעיף 28 לחוק המכר כאמור, בהעדר הוכחה. לפיכך, אני סבורה כי הסך הראוי להשתלם לתובעת מידי הנתבעת הוא סך של 3500 ₪ בשל עגמת נפש הזמן והצורך בפניות חוזרות ונשנות אל הנתבעת, עד שהושלמה האספקה. לאחר ששקלתי בכבוד ראש נסיבותיו של המקרה, אני סבורה כי לסכום זה יווסף סך של 2000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.
סך כל הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים ממתן פסק הדין.

ניתן היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלנה טנכלסון
נתבע: איקאה איקאה
שופט :
עורכי דין: