ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ציון רבי נגד עזבון המנוח אילן ששון ז"ל :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המערער

ציון רבי
ע"י ב"כ עו"ד צדוק חוגי ועו"ד מיכל דנאי

נגד

המשיבים

  1. עזבון המנוח אילן ששון ז"ל
  2. שלומית אנגלשטיין – מנהלת עזבון
  3. עו"ד שלמה ששון רייך – מנהל עזבון

ע"י ב"כ עו"ד אבי פרימס

בית המשפט:

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט אילן רונן) מיום 17/11/2020 בת.א. 4966-12-19 (המהווה פסק דין) ולפיה נדחתה תביעת המערער נגד המשיבים על הסף.

2. המערער הגיש בחודש דצמבר 2019 תביעה נגד עזבון המנוח אילן ששון ז"ל בסך 149,000 ₪ להחזר הלוואה שנתן למנוח בשנת 2000.
נטען כי נתן למנוח הלוואות במזומן בסכום מצטבר של 240,000 ₪. כנגד כל סכום שקיבל המנוח ממנו במזומן, מסר לו המנוח צ'ק. הצ'קים הראשונים נפרעו ומשהחלו האחרים לחזור, הפסיק המערער להלוות כספים למנוח.

3. המנוח נפטר ביום 13/8/2019 ממחלת הסרט ן לאחר מאבק של כשנתיים במחלה.
התביעה הוגשה רק לאחר פטירת המנוח.

4. התובע – המערער טען כי המנוח החזיר על חשבון ההלוואה סך 93,000 ₪ קרן. החזיר מידי פעם כספים על חשבון, לרבות בשנים 2018 – 2019. לכתב התביעה צירף המערער צ'קים משנת 2000.

5. בכתב ההגנה טענו מנהלי העזבון טענות סף רבות וביניהן התיישנות, שיהוי, מניעות וכן טענו כי דין התביעה להידחות בשל הפטר שניתן למנוח בהליך פש"ר.
בפסק הדין התקבלה הטענה ולפיה דין התביעה להידחות בשל ההפטר.

מכאן הערעור שלפניי.

6. אתמקד בטענת ההפטר, שכן טענה זו הובילה לדחייה על הסף.

בכתב ההגנה נטען, כי ביום 7/3/2004 ניתן למנוח צו כינוס לפי סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] תש"ם – 1980 (להלן: " הפקודה").
ביום 20/6/2012 ניתן למנוח צו הפטר. הצו פורסם ברש ומות ביום 27/9/2012.
על כן לפי סעיף 71 (א) לפקודה וסעיף 69 (א) לפקודה ,העזבון מופטר מהחוב.

בכתב התשובה שהוגש בתיק קמא נכתב ביחס לטענת ההפטר:
"14. המנוח לא סיפר לתובע על קיומו של הליך פש"ר המתנהל כנגדו והתובע לא ידע על כך.
15. העובדה כי התובע לא קיבל לידיו בשום שלב " הודעה לנושה עם מתן צו כינוס", מהווה ראיה לכך שהמנוח לא הכליל את התובע כנושה בדו"ח המצורף לבקשה לצו כינוס, וראיה לכך שההפטר שקיבל המנוח לא חל על חוב התובע נשוא התביעה דנן.
16. ראיה נוספת לכך שהמנוח ידע כי ההפטר אינו חל על חובו כלפי התובע, הינה העובדה כי המנוח המשיך לשלם לידי התובע סכומי כסף ע"ח החוב, גם לאחר ההפטר שניתן למנוח בשנת 2012, עד שנת 2018 כעולה מנספח 2 לכתב התביעה, ואף נשא ונתן עם התובע לגבי פירעון החוב עד בס מוך לפני פטירתו בחודש 8/2019, כפי שהודו הנתבעים".

7. אין הכחשה לעצם מתן צו כינוס וצו הפטר.

בית המשפט:
יש טענה שהמנוח נקלע להליכי פשיטת רגל, וקיבל הפטר, מה הבסיס לטענה שהחוב נשוא התביעה לא נכלל בהפטר, האם אי ידיעה מוציאה חוב מתחולתו של הפטר.

ב"כ התובעים:
לא רק אי הידיעה מוציאה אותו מההפטר, אלא עוד מספר אלמנטים נוספים. אח ד- העובדה שהנתבע המשיך לשלם את התשלומים אחרי ההפטר , והעובדה שהנתבע הודה בחוב ואף כאשר לפני שהוא נפטר, הגיע אליו חבר משותף ושאל אותו מה עם הכסף, הוא אמר אני מוכן לתת לו עשרת אלפים שקל ולגמור עם הסיפור.
מעבר לכך, הנתבע לא בנק, לא עיסוקו בכך, לא יכל לסבול שזה מפורסם בילקוט הפרסומים, מעבר לזה הנתבע אמר לתובע, אל תדאג עשיתי מהלך כדי להתפטר מהבנקים, אני את שלך אשלם, לא מתכחש וגם שילם, כל אלה יחד מביאים אותנו למסקנה שזה הפסיקה שמדברת עליו שהמקרה שלנו לא נכנס לגדר הזה. מה עוד שהפרוט המורחב של כל הטענות שאמרתי עכשיו לאדוני בתמצית מופיעים בכתב התביעה. יש גם פסק דין של הנתבע עצמו שבית המשפט המחוזי דן בזה ותומך בטענה שלנו".

ב"כ התובע הסתפק בכתב התשובה שהגיש כמענה לבקשה לסילוק על הסף (עמ' 3 שורות 13-22) וכן בהבהרה שהוגשה ביום 30/7/2020 לפי החלטת בית משפט ולפיה לפי המערער, "ידיעה קונסטרוקטיבית" בדבר הליך הפש"ר ניתן לייחס לגופים מוסדיים, כמו בנקים שעוקבים אחרי הליכים אלו ומבינים את משמעותם המשפטית ולא לאנשים פרטיים.

נטען כי התובע לא ידע על הליך הפש"ר אלא המנוח אמר לו כי הוא זה שיזם הליך נגד הבנקים: "...כדי להיפטר מהחוב של המנוח כלפיהם ומההליכים שנקטו כלפיו" ולכן הסביר המנוח לתובע כי הוא ימשיך לשלם לו עד לסיום ההליך נגד הבנקים את החוב בתשלומים במזומן או בצ'קים שיקבל מלקוחותיו כיועץ מס.
המנוח לא כלל את חובו לתובע - המערער בדו"ח שנלווה לבקשה לצו כינוס, המשיך לפרוע חובו גם לאחר ההפטר ולכן אין ההפטר חל בענייננו.

8. ההחלטה מיום 17/11/2020:
בהחלטה נקבע כי אין מחלוקת מטענות הצדדים בכתב ובעל פה כי צו כינוס ניתן ביום 7/3/2004. הפטר ניתן בחלוף כ- 8 שנים ביום 20/6/2012.
בהבהרה ציטטו ב"כ התובע מהחלטה שנתנה כבוד השופטת אלשייך ביום 28/5/2007 בתיק הפש"ר של המנוח, פש"ר 1089/04 אילן ששון נ' כונס הנכסים הרשמי. כלומר – ברור כי קיומם של אותם הליכי פש"ר אינו שנוי במחלוקת.
בית משפט קמא נדרש לתכליות של מוסד ההפטר – סעיף 9 להחלטה.

נקבע כי לא ניתן לקבל את טענת התובע להעדר "ידיעה קונסטרוקטיבית" על הליכי הפש"ר ממספר סיבות:
זו טענה עובדתית שלא נתמכת בתצהיר כדין. תצהיר המפנה לטענות בהודעת ההבהרה אינו תצהיר שיכול להתקבל.

ב) טענות התובע בדבר ידיעותיו בנוגע להליכי הפש"ר סותרות.
מחד – טוען בכתב התשובה כי לא ידע כלל על הליך הפש"ר אך בהודעת ההבהרה מזכיר את ידיעתו בדבר הליך שהמנוח יזם נגד הבנקים.

ג) סעיף 69 (ב) לפקודה מחיל את ההפטר גם על החוב כלפי התובע. המנוח כלל לא היה צריך לספר לתובע על הליך הפש"ר. אין חובה כזו בדין.
בהחלטה של כבוד השופטת אלשייך שהתובע ביקש לבסס עליה את היעדר הידיעה הקונסטרוקטיבית על נושה "פרטי" שאינו "מוסדי" נקבע מפורשות ביחס לנושה - בנק מסד כי לחייב אין חובה בדין להודיע לנושה על הליכי כינוס וכן "ספק אף אם קמה חובה שכזו מהבחינה הנורמטיבית".

התביעה נדחתה על הסף והתובע חויב בהוצאות בסך 6,000 ₪.

9. בערעור נטען כי לא היה מקום לסלק התביעה על הסף ללא בירור עובדתי.
בית משפט טעה כאשר לא נתן משקל לכך שהמערער הוא אדם פשוט, אינו מתמצא בהליכים משפטיים ואינו בעל גישה לרשומות.
בית משפט נתן משקל רק לתכלית אחת של ההפטר – אפשרות שיקום לחייב, אך לא לתכלית ולפיה נכסי חייב ממומשים ומחו לקים באופן יעיל ושוויוני בין כלל הנושים. גרסאות המערער לא היו סותרות.
כמו כן מובאת פסיקה ממנה מבקש המערער ללמד, כי רק על נושה מוסדי חל הכלל של הידיעה הקונסטרוקטיבית בדבר הליכי הפש"ר. (פש"ר 2440/99 (מחוזי ת"א) קינג השכרת רכב בע"מ נ' בתפקידו כנאמן על נכסי החייב בן עמי בבר – 25/6/2003).
(יצוין, כי החלטה בעניין זה נסובה על בקשה להארכת מועד להגשת הוכחת חוב – א.כ.).

10. המשיבים ביקשו לדחות הערעור ומדגישים, כי בהעדר תצהיר כדין ודאי בית משפט לא היה צריך לעמת או לאמת עם התובע את טענותיו (כפי שטענו ב"כ המערער בערעור).
לפי הוראות הדין והפסיקה – פרסום פומבי בנוגע להליכי פש"ר נעשה בילקוט הפרסומים ובעיתון יומי ולא בהודעה פרטנית לכל אדם ואדם (בש"א 7503/01 (מחוזי חיפה) עיריית חיפה נ' עזבון המנוח מאיר זלוטי).

ההחלטה שאוזכר ה על ידי ב"כ המערער של כבוד השופטת אלשייך בעניינו של המנוח עסק ה בבקשה להארכת מועד להגשת הוכחת חוב והעובדה שמדובר בבנק – נושה מוסדי היתה אחד הנימוקים שיש לשקול ב בקשה להארכת מועד אך בנוגע לתחולת צו הפטר אין בסעיף 69 לפקודה כל החרגה הקשורה לידיעה או אי ידיעה בדבר ההליך.
במועדים הרלבנטיים גם לא היתה כלל חובה בדין מפושט רגל למסור לנושיו הודעה על צו כינוס.
כבוד השופטת אלשייך בהחלטה מיום 28/5/2007 בתיק הפש"ר של המנוח כתבה בהחלטתה כי החייב (המנוח) לא היה חייב להודיע לנושים על הליך הכינוס.
צו ההפטר הוא כפסק דין חלוט ואין אפשרות לתבוע את המנוח בגין חוב שנוצר עובר לצו הכינוס.

11. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי מכוח סמכותי לפי תקנה 138 (א) (5) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 להכריע בערעור על סמך החומר שלפניי.

דין הערעור להידחות.

א) בית משפט מסלק תביעה על הסף רק אם ברור כי אין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יצליח בתביעתו ויזכה בסעד המבוקש.
ראה למשל: רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ (23/11/2020) בסעיף 9.

המקרה שלפנינו מצדיק סילוק על הסף.

ב) במקרה דנן, אין כלל צורך בבירור עובדתי לצורך דחיית התביעה.
לפי פקודת פשיטת הרגל בנוסחה בתקופת הזמן הרלוונטית, אין ולא היה צורך בכך שהחייב יודיע לנושה על הליכי כינוס נגדו ו/או על מתן הפטר בעניינו, על מנת שהליכים אלו יחייבו את הנושה.

ג) סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל קבע כי צו הפטר יפטור פושט רגל מכל חוב בר תביעה.
החוב שלפנינו הוא בר תביעה.

בספרם "הפטר – חדלות פירעון, הסדר חוב ושיק ום כלכלי של יחידים" כרך א' (הוצאת השדה המשפטי), מפרטים מאור ודגני (עמודים 61-64) את ההבדלים המהותיים בין ההפטר המוסדר בפרק ט' לחוק חדלות פרעון לבין צו הפטר שניתן בעבר על פי סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל.

צו לפי סעיף 69 הוא צו שניתן על ידי בית משפט ומשנה את הזכויות הקנייניות של הצדדים.
כן הובאה שם דעת היחיד של כבוד השופט עמית בע"א 4260/15 אלעזר נ' עיריית הוד השרון (11/4/2018) שם נדונה השאלה – אם הפטר הוא מהותי או שמא מדובר בהפטר דיוני שאינו מביא למחיקה מהותית של החוב אך מ ונע את האפשרות לגבות החוב מהחייב שקיבל את ההפטר (בדומה לטענת התיישנות).
בין כך ובין כך, במקרה שלפנינו מנהלי העזבון נכנסו לנעלי המנוח. הם העלו טענת הגנה בנוגע לקיומו של הפטר. זו טענה שיש לקבלה ללא רלוונטיות לשאלה העובדתית – אם המנוח ידע או לא ידע על ההפטר.
המנוח כמובן יכל לשלם לנושיו כספים מתוך רצון חופשי גם לאחר שקיבל צו הפטר, אך לא ניתן היה לתבוע אותו בעניין. ככל שהיו מגישים נגדו תביעה, היא היתה נדחית.

פרסומים בהליכים אלו נעשים בעיתונות ובילקוט הפרסומים. לא היתה חובה שבדין להודיע על צו כינוס או צו הפטר.
לפיכך, בין אם התובע ידע על הליכי פש"ר ובין אם ידע "רק" על כך שהמנוח יזם הליך "נגד הבנקים" כדי שלא יצטרך לשלם להם את חובותיו (כנטען על ידי המערער) ובין אם היה טוען כי לא ידע דבר, אין זה משנה.
קיים הפטר ביחס לכל חוב בר תביעה שנוצר לפני מתן צו הכינוס.

פסקי הדין / החלטות עליהם ביקשו ב"כ המערער להסתמך על מנת להראות כי בית משפט מתייחס באופן שונה לנושה מוסדי מאשר לנושה פרטי עוסקים בהארכת מועד ל הגשת תביעת חוב.
אנו עוסקים בסוגייה שונה.
בפקודה יש אפשרות וסמכות להאריך מועד להגשת תביעת חוב וכאשר מדובר בנושה מוסדי שיש לו גישה לפרסומים ברשומות ויש לו כח אדם שיעקוב אחר הפרסומים בעיתונות, ניתן להחמיר איתו כאשר דווקא הוא מבקש הארכת מועד להגשת תביעת חוב.
עניין זה אינו מתייחס לעצם החלת דיני פשיטת הרגל על כל הנושים בעניינים שהדין לא מפריד בין סוגי הנושים.
לפיכך, ברור כי התובע לא יכל לאחר פטירת המנוח, להגיש תביעה בשנת 2019 בגין חוב שנוצר בשנת 2000, כאשר צו כינוס ניתן בשנת 2004 וצו הפטר בשנת 2012.

12. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

ב) המערער יישא בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.
סכום זה יחולט ויועבר למשיבים באמצעות בא כוחם.
יתרת הערבון תוחזר למערער באמצעות בא כוחו.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ציון רבי
נתבע: עזבון המנוח אילן ששון ז"ל
שופט :
עורכי דין: