ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טלאל אלעוברה נגד אסמעיל אלרומילי :

בפני כבוד ה שופטת אורית ליפשיץ

תובעים

טלאל אלעוברה

נגד

נתבעים
אסמעיל אלרומילי

החלטה

מבוא

לפני בקשה מטעם התובע מיום ה- 22/2/21, לתיקון כתב תביעה ש הוגש על ידו ביום ה- 19/1/21.

עניינה של התביעה, שבכותרת הינה תביעה כספית בין שני עורכי דין אשר היו שותפים ביניהם, בענייני שכר טרחה. התביעה המקורית עומדת על הסך של 628,011 ₪.

התובע עותר לתיקון כתב התביעה באופן כזה שיתווספו לכתב התביעה עילות תביעה נוספות, בגין עניינים נוספים, אשר הנתבע לכאורה טיפל בהם ללא ידיעת ושיתוף התובע, ועל העמדת הסך הנתבע ב- 1,500,000 ₪.

טיעוני הצדדים

בבקשתו דנא עותר התובע להוסיף עילות תביעה נוספות. לטענתו, לאחר הגשת התביעה, נודע לו כי כאשר הנתבע עבד במשרדו ובתקופה של השותפות ביניהם, הוא טיפל בעוד עניינים בנוסף על אלו שנכללו בתביעה המקורית. לטענתו הנתבע הסתיר זאת ממנו, וגזל ממנו את חלקו בשכר הטרחה.

לטענת הנתבע, מאידך, הרי שדין הבקשה להידחות. לטענתו, בתובענה דנא כבר הוגשה בקשה לדחיית התובענה על בסף.
לגופו של עניין טוען הוא כי טענות התובע לפיהם בחודש שחלף ממועד הגשת התביעה, התגלה לו עולם ומלואו, והעלאת הסך הנתבע באופן כה משמעותי, אינם מתקבלים על הדעת. לטענתו בבקשה זו יש ניסיון לעקוף את פסק הדין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי, בו עתר התובע לקבלת מידע על תיקים אלו, ובקשתו נדחתה.

לטענתו, התובע מפנה בבקשתו למספרי הליכים בלבד, ללא שמות צדדים, ובכך למעשה מנסה לעקוף את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין התיקים, וכן לא סיפק תשתית עובדתית להסביר מדוע הנתונים לא היו בפניו בעת הגשת התביעה המקורית וכיצד הגיעו לידיו במהלך החודש שלאחר מכן, ולא הסביר כהלכה כיצד זינק התחום הנתבע.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה הגעתי להכרעה כי דינה להתקבל, וכי כתב התביעה יתוקן כמבוקש, ולהלן נימוקי.

תקנה 46 לתקנות סד"א, 2018 , קובעת כלהלן:

"...בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג....כתב טענות מתוקן יוגש בתוך עשרים ימים".

כעולה מהתקנה החדשה, כתב טענות יתוקן בכל עניין שהוא, ובכל שלב שהוא של ההליך, כל עוד הדבר משרת את קיומו של ההליך המשפטי באופן צודק והוגן. גם בעבר, כאשר התקנה הקודמת היתה בתוקף, הגישה של בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היתה ליברלית:

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קבעה כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין…".

סוגיית תיקון כתבי הטענות זכתה לפסיקה המלמדת כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי הטענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכך לייעל את ההליך המשפטי (ועל כך ראו בין היתר כבוד המלומד השופט בדימוס אורי גורן, בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי").

כן נאמר כי "לא ייתכן כלל, האוסר תיקון של כתב תביעה על שום שיש עמו שינוי העילה. השאלה היא, מהו השינוי שנעשה בעילה המקורית, והעניין הוא ענין שבדרגה" (ועל כך ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי).

בפסיקה עניפה נקבע כי לא יכולה לקום מחלוקת לגבי יכולתו של בית המשפט להתיר תיקון כתבי-טענות בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על טרחתו הנוספת על-ידי פסיקת הוצאות.

יחד עם זאת, כאשר מדובר בתוספת עילה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלה שלעניין העילה שהובאה בכתב התביעה במקור וכאשר בקשת התיקון מוגשת בשלב שמסכת הראיות בעניין התביעה המקורית כמעט שנסתיימה, ובהרשאת התיקון יהא משום הכבדה רבה והארכת הדיון וסרבולו, אין להרשות את התיקון (ועל כך ראו ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל, וע"א 199/82 סניטובסקי נ' חברת חשמל לישראל בע"מ).

בנוסף נפסק כי למושג "עילת תביעה" משמעויות שונות בהקשרים שונים, ובאשר לתיקון, מוגדרת העילה באופן רחב.

המסקנה היא כי בית משפט יבחן כל מקרה לגופו, ובכל מקרה, המבקש לתקן כתב תביעה, מוטב שיעשה כן בהקדם האפשרי, במטרה להבהיר את הפלוגתאות הקיימות.

בענייננו, הבקשה הוגשה בטרם הוגש כתב הגנה אולם לאחר שהנתבע פעל להגשת בקשה לסילוק התביעה על הסף.

כמו כן, לאור אופי התיקון המבוקש, אשר הינו צירוף צירוף עילות נוספות אשר יש ל הן קשר מובהק לטענת התובע לתביעה, לאור ההלכה הפסוקה, לאור השלב המקדמי בו הוגשה הבקשה, וכן לאור תקנות סד"א החדשות, המתירות תיקון זה במפורש, סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל.

ויודגש- הבקשה מוגשת בשלב מוקדם עד מאוד של ההליך, בטרם נערך דיון ובטרם הושלמו ההליכים המקדמיים, ואף למעשה, בטרם הוגש כתב הגנה.

לפיכך, ולאור השלב המקדמי בו הוגשה הבקשה, ולאור ההלכה הפסוקה והתקנות, הנני מתירה את התיקון המבוקש, בכדי לסייע לצדדים להגיע לחקר האמת, ובכדי להביא את התובענה לניהולה היעיל, הצודק והמיטבי.

ויודגש- בשלב זה אין באפשרות בית המשפט להכריע בטענות הנתבע בדבר העדר הלגיטימיות לכלול בכתב תביעה מתוקן את מה שמבקש לכלול התובע. למעשה, אין בפני בית המשפט די והותר נתונים בכדי להכריע האם החומר המצוי כעת בפני התובע, ואשר על פניו לא היה ידוע לו לפני כחודש, בעת הגשת התביעה המקורית, הושג באופן לגיטימי או לא. למעשה, לא ברור כלל וכלל שזהו שיקול אשר על בית המשפט לשקול בעת הכרעה בבקשה לתיקון כתב תביעה.

בנסיבות העניין ובשים לב לשלב במקדמי בו מצוי ההליך, ובנסיבות העניין, ולאור תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 הקובעות שככלל יש לחייב בהוצאות על מנת שלא יגרם חיסרון כיס לאחד מהצדדים ובשים לב כי הנתבע יידרש לבחון בשנית את בקשתו לסילוק התביעה על הסף, אני מחייבת את התובע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לטובת הנתבע, בגין בקשה זו, בסך של 5,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך, אשר ישולמו בתוך 30 יום, ואם לא, הם י ישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טלאל אלעוברה
נתבע: אסמעיל אלרומילי
שופט :
עורכי דין: