ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת אליעזר לנדאו ושות ליצור ועיבוד מזון בע"מ נגד חגי אדרי :

בפני כבוד הרשמת הבכירה טלי מירום

התובעת-הזוכה

חברת אליעזר לנדאו ושות ליצור ועיבוד מזון בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד משה זלצר

נגד

הנתבע-החייב

חגי אדרי
ע"י ב"כ עוה"ד קובי שוקר

החלטה

התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצל"פ בתל אביב בקשה לביצוע שטר חוב על סך של 122,124.75 ₪, חתום לכאורה על ידי הנתבע. שטר החוב הינו חלק מטופס פרטי לקוח, הכולל בנוסף גם כתב ערבות, חתום אף הוא על ידי הנתבע.
הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, בה אישר כי נהג לרכוש סחורה (מוצרי מזון) מהתובעת, אולם במהלך חודש נובמבר 2018 שם לבו לכך שהתובעת מחייבת אותו בגין סחורה שלא סופקה לו. לבקשתו קיבל מהתובעת את כרטסת הנהלת החשבונות ופירוט גיול חובות, אולם מצא בהם אי התאמות. הוא מסר לנהג התובעת שני שיקים - שיק סך של 42,133 ₪ עבור חודש ספטמבר 2018, ושיק נוסף על סך של 40,000 ₪ עבור החדשים אוקטובר-נובמבר 2018, עד לבדיקה סופית. איש לא חזר אליו מהתובעת, טען, ולפתע קיבל הודעה על עיקול בחשבון הבנק שלו. לאחר בדיקה מצא כי חובו עבור החדשים אוקטובר-נובמבר עומד על סך של 47,541 ₪, מתוכו שילם (בשיק שמסר לנהג) סך של 40,000 ₪ ובנוסף הפקיד בידי ב"כ התובעת סכום נוסף של 25,000 ₪ לשם ביטול העיקול בבנק; מכאן, טען, ששילם לתובעת מעבר לסכום חובו. אשר לשטר החוב נשוא ההליך, לטענת הנתבע אין הוא חתום עליו, לא בפרק שטר החוב ולא בפרק כתב הערבות, וכתב היד בו כתובים פרטי השטר אינו כתב ידו. עקב כך הגיש במשטרה תלונה על זיוף.
ביום 20.12.2020 התקיים דיון בהתנגדות. הנתבע נחקר על תצהירו והעיד, כי לאחר פתיחת ההליך בדק ומצא כי השיק בסך של 40,000 ₪ שמסר לנהג לא נפרע, אם כי הוא לא בוטל על ידיו. הוא אישר את חתימתו על חמש חשבוניות לאספקת סחורה על ידי התובעת ( מש/1). הוא הבהיר כי אינו מתנער מחובו לתובעת, ואולם הוא מבקש להגיע להסכמה עם התובעת על גובהו ומרכיביו.
בסיום הדיון ניתנה החלטה לפיה על התובעת להציג את שטר החוב המקורי, שכן זה לא הוצג בדיון, חרף דרישתו של הנתבע, שהועלתה במסגרת ההתנגדות, להציגו בדיון. בהמשך הודיעה התובעת כי השטר המקורי אבד. לאור זאת עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת כתב ערבות נפר ד עליו חתם הנתבע, כבטוחה נוספת לקיום התחייבויותיו כלפי התובעת, קרי, עסקת היסוד, וזאת בשים לב לכך שמדובר בצדדים קרובים לעסקת היסוד. עוד עתרה התובעת להתיר לה לתבוע מכח שטר שאבד, בהתאם ל סעיף 70 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות), תוך מתן התחייבות לשיפוי הנתבע על כל תביעה של צד שלישי על פי השטר. לטענתו, מתן היתר לתיקון התביעה נדרש לאור התכחשותו של הנתבע לחתימתו על שטר החוב, ועל כן יש להתיר לה לתבעו על פי עסקת היסוד - משאין הנתבע מכחיש אותה - וכן מכח כתב הערבות, זאת על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ולשם קיומו של הליך ראוי והוגן.
במקביל הגיש הנתבע בקשה לדחיית בקשת הביצוע ולסגירת תיק ההוצל"פ, תוך חיוב התובעת בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. במסגרת בקשה זו, וכן במסגרת תשובתו לבקשת התובעת לתיקון כתב התביעה טען הנתבע, כי משעה שהודתה התובעת כי שטר החוב המקורי איננו בידיה, הרי שאין באפשרותה לתבוע מכוחו. עוד מלמד הדבר על כי תיק ההוצל"פ נפתח שלא כדין, שכן על פי תקנה 104(א)(1) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: תקנות ההוצל"פ), לבקשה לביצוע שטר יש לצרף את השטר המקורי. לא זו אף זו, בסעיף 12(4) לבקשת הביצוע הצהירה התובעת כי השטר המקורי בידיה, ולא היא; לא בכדי, טען הנתבע, התעלמה התובעת מדרישותיו להציג את השטר המקורי. בנסיבות אלו, טוען הנתבע, אין להתיר את תיקון כתב התביעה , שכן אין מדובר אלא בנסיון מאוחר להכשיר תביעה פגומה ולמנוע את מחיקת התביעה ואת סגירת תיק ההוצל"פ, כמתחייב לאור פתיחתו שלא כדין. נטען, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן כבר במועד פתיחת תיק ההוצל"פ ידעה התובעת שהשטר המקורי איננו ברשותה. נטען, כי על ידי הגשת השטר לביצוע נהנתה התובעת מהיתרונות הנובעים מנקיטת הליך בהוצל"פ, כגון האפשרות להטלת עיקולים, דבר שהסב לנתבע נזקים חמורים ואילצו להגיש תצהיר ולהחקר עליו בבית המשפט, רק על מנת שיוכל לקבל את יומו בבית המשפט. בכך ביקש הנתבע להסתמך על פסק הדין בת"א (תל אביב-יפו) 42540-01-20 גריגורי גלעדוב נ' יפה אברג'יל [25.8.2020] (להלן: עניין גלעדוב), שנסיבותיו דומות, לשיטתו, למקרה דנא. בעניין גלעדוב קבע בית המשפט כי כיוון שבקשת ביצוע השטר הוגשה ללא השטר המקורי, כאשר התברר כי זה מעולם לא היה בידי התובע , הרי שיש לקבוע כי ההליך נפתח שלא כדין ויש להורות על מחיקתו; כן אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת עילה חוזית-כספית כנגד הצד הקרוב לעסקה (בנה של הנתבעת, החייבת על פי השטר), לאחר שהתובע מיצה את היתרונות הטמונים בהגשת שטר לביצוע בהוצאה לפועל. בהתאם לקביעה בעניין גלעדוב, טען הנתבע, יש להורות על מחיקת תיק ההוצל"פ גם כאן ולדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה. בנוסף, נטען, לא צורפה לבקשה טויטת כתב התביעה המתוקן, וגם מטעם זה אין להיעתר לבקשה.
בתשובתה לבקשת הנתבע לסגירת התיק טענה התובעת, ראשית, כי הבקשה לא הוגשה בשיהוי אלא מיד לאחר הדיון בהתנגדות, ולאחר שבמסגרתה הודה הנתבע בקיומו של חוב לתובעת. שנית, נטען, אין עניין גלעדוב דומה לענייננו, שכן שם הבקשה הוגשה בשיהוי ובנוסף המדובר שם בצדדים רחוקים לעסקת היסוד, ולא כבמקרה דנא, בו הצדדים הם צדדים קרובים לעסקת היסוד והיא זו שמהווה את עילת התביעה. לאור הגישה הליברלית של בתי המשפט בכל הקשור לתיקון כתבי הטענות, שבה התובעת וביקשה לאפשר לה לתקן את כתב התביעה.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מסקנתי היא כי אין מקום להורות על סגירת תיק ההוצל"פ, כי יש לקבל את ההתנגדות וכי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.
משמעות אי הצגת השטר המקורי
השאלה הראשונה שיש לבחון היא האם אי יכולתה של התובעת להציג כיום את שטר החוב המקורי יש בו כדי להביא לסגירת תיק ההוצל"פ. דומני כי התשובה לכך שלילית. הודעת התובעת, לאחר הדיון בהתנגדות, כי לא אותר השטר המקורי, עשויה להצביע על אחד משניים: האחד, אכן, כי תיק ההוצל"פ נפתח שלא כדין; אולם אין זוהי המסקנה היחידה המתחייבת מכך: אדרבא, העובדה שתיק ההוצל"פ נפתח, הרי חזקה שהוצג השטר המקורי (ראה בעניין זה ת"א (שלום הרצ') 4295/02 מוטיב הנדסה ניהול וביצוע עבודות בניה תשתיות והשקעות בע"מ נ' קבוצת טל חברה לבניין בע"מ [11.8.2004]; ת"א (שלום י-ם) 5252/03 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' רחמים יעקב [14.11.2010]; ת"ט (שלום חי') 31350-09-10 הילדה מכמל נ' מחמוד נעמה פייסל [6.8.2013]; תא"מ (שלום עפ') 6038-11-11 ברוריה להב נ' א. צבר הנדסה (1990) בע"מ [17.8.2014]; ת"ט (שלום חי') 59170-01-15 אסטרל בע"מ נ' ורוניקה יצחק [19.8.2015]). שלא כבעניין גלעדוב, שם התברר כי התובע מעולם לא אחז בשטר החוב, מה שמצביע, בהכרח, על כך שתיק ההוצל"פ נפתח תוך אי הקפדה על הוראות תקנה 104(א)(1) לתקנות ההוצל"פ, ולכן דינו להיסגר, הרי שבענייננו לא הניח הנתבע תשתית ראייתית מינימלית לטענתו, לפיה התובעת מעולם לא החזיקה בשטר החוב, לא כל שכן - שהגישה אותו לביצוע ביודעה כי המקור אינו בידיה. בנסיבות אלו אין לומר כי עלה בידי הנתבע לסתור את החזקה לפיה אם נפתח תיק ההוצל"פ, הרי שנפתח תוך הצגת שטר החוב המקורי. מכאן, אין מקום לקבוע כי התיק נפתח שלא כדין ואין להורות על סגירתו מן הטעם הזה.
ההתנגדות
לטענת הנתבע, אין הוא חתום על שטר החוב; הנתבע לא נחקר לעניין זה כלל בחקירתו הנגדית. מאידך, הודה בקיומו של חוב לתובעת, אם כי הוא חלוק על גובהו. יש קושי בטענתו זו, שכן לא הציג כרטסת נגדית - ובחקירתו הודה כי אין לו כרטסת כזו - לא הראה כי ערך בדיקה של החשבוניות, תעודות המשלוח ופרוט השיקים שהוחלפו בין הצדדים ולא היה ערוך להשיב על שאלות ביחס למסמכים אלו. על רקע זה, טענתו בתצהירו ובעדותו בבית המשפט אודות "בלגאן" אצל התובעת תמוהה ביותר.
בשים לב לגישה הליברלית של בתי המשפט בשלב מתן הרשות להתגונן (ע"א 544/81 קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון, פ"ד לו(3) 518 [1982]; ע"א 64/88 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [25.11.1993]), די בטענתו לפיה אין זו חתימתו על גבי שטר החוב, וחרף הקושי שבטענותיו לעניין החוב עצמו, על מנת ליתן לנתבע רשות להתגונן.
לאור הקושי האמור, היה מקום להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדת ערבון, אולם כיוון שהנתבע הפקיד בידיו של ב"כ המשיבה סך של 25,000 ₪, כתנאי להסרת העיקולים, לא אחייבו בהפקדת ערובה נוספת.
תיקון כתב התביעה
מצאתי לנכון להיעתר לבקשת התובעת ולהתיר את הגשת כתב התביעה המתוקן, שכן יש בכך, לטעמי, כדי לקיים הליך שיפוטי ראוי והוגן, בהתאם להוראות תקנה 46 ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקסד"א-2018), ליי על את הדיון ו לחסוך בזמן שיפוטי יקר .
אין בכך שלבקשה לתיקון כתב התביעה לא צורפה טיוטת כתב התביעה המתוקן כדי להצדיק את דחייתה עקב פגם מהותי שנפל בה . בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי-1984 (להלן: תקסד"א-1984) נקבע כי לבקשה לתיקון כתב טענות יש לצרף תצהיר המפרט את הנסיבות שהצריכו את התיקון לדעת המבקש, ואת העובדות שאותן מבקשים לצרף או להוסיף בכתב הטענות; לא נקבע כי יש לצרף לה נוסח מתוקן של כתב התביעה. בתקנה 46 לתקסד"א-2018 לא נזכרה חובת הגשת תצהיר, ועל כן יש לנהוג על פי ההוראה הכללית ל פיה יש לתמוך בקשה בתצהיר (תקנה 50(1) לתקסד"א-2018). תצהיר כאמור צורף. אוסיף, כי אין ממש בטענה לפיה בהעדרה של טיוטת כתב התביעה המתוקן אין לדעת מהן הטענות שבעובדה שיש בכוונת התובעת לטעון בו, שכן אלו פורטו בתצהיר שצורף לבקשה, והן עולות גם מנספחיה, ובעיקר מכרטסת הנהלת החשבונות. ניתן איפוא לדעת ולהבין מהן הטענות שבעובדה שבכוונתה להעלות בכתב התביעה המתוקן (ראה בעניין זה ת"א (שלום ק"ג) 6397-06-16 נחלה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רוסנה טפליצקי [9.7.2017]).
הגישה באשר לתיקון כתבי טענות היא גישה ליברלית, ותכליתה הכרעה בכל השאלות שהן שנויות באמת במחלוקת בין הצדדים (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' 13 [2020], עמ' 315; רע"א 1819/11 עירית חולון נ' אלינובק [11.5.2011]; רע"א 1118/06 סימי הראש נ' מדינת ישראל [2.7.2006]).
כך גם במקרה דנא. לב המחלוקת בין הצדדים הוא שיעור חובו של הנתבע לתובעת, עילה הנעוצה בעסקת היסוד בין הצדדים. ההליך נפתח מכוחו של שטר החוב, שהוא אחד הבטוחות שניתנו, לפי הנטען, לקיום התחייבויות הנתבע כלפי התובעת; תיקון התביעה על ידי הוספת עילה המבוססת על עסקת היסוד עצמה ועל בטוחה נוספת שניתנה על ידי הנתבע להבטחת תשלום החוב , קרי, כתב הערבות, יאפשר דיון במחלוקת זו שבין הצדדים, על כל מרכיביה, במאוחד ובמסגרת הליך משפטי אחד שיתנהל בין שני הצדדים. אגב, גם בעניין זה שונה המקרה דנא מעניין גלעדוב, ששם היו הצדדים להליך צדדים רחוקים לעסקת היסוד, ובמסגרת התיקון התבקש, בין השאר, צירופו של הצד הקרוב בעילה החוזית שמקורה בעסקת היסוד, ואשר לא נכללה בהליך המקורי.
אוסיף, כי הבקשה עצמה הוגשה מיד לאחר הדיון בהתנגדות ואף בטרם ניתנה החלטה בה, ועל כן אין לומר כי הוגשה בשיהוי.
אשר על כן, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.
לאור התחייבותה של התובעת למתן שיפוי בהתאם לסעיף 70 לפקודת השטרות, אני קובעת כי התובעת תוכל לתבוע מכח שטר החוב חרף אובדנו.
אכן, בהגשת שטר לביצוע נהנה תובע מהיתרונות הדיוניים והמהותיים היחודיים לתובענה שטרית, קרי, החזקות העומדות לזכותו, כשבראשן חזקת התמורה, המטילה את נטל ההוכחה על כתפי הנתבע והזכות לחקור את הנתבע על תצהירו ; מובהר, על כן, כי עם תיקון התביעה באופן שעילתה כעת היא גם חוזית-כספית, אין התובעת נהנ ית עוד מהיתרון האמור, והתביעה תתנהל על פי סדר הבאת הראיות ונטל השכנוע הרגילים.
סוף דבר
התנגדות הנתבע לבקשה לביצוע השטר מתקבלת.
הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת אף היא.
כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 15 יום מהיום ויומצא ישירות ובמקביל לנתבע, אשר יגיש כתב הגנה בתוך 60 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.
לאור התוצאה, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.
לאור סכום התביעה ולאחר הגשת כתב ההגנה תנתב המזכירות את ההליך בפני שופט/ת, לפי נהלי בית המשפט.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ואלו יעבירו העתק לתיק ההוצל"פ שבכורת.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשפ"א, 12 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חברת אליעזר לנדאו ושות ליצור ועיבוד מזון בע"מ
נתבע: חגי אדרי
שופט :
עורכי דין: