ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פלאח פלאח נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת לובנא תלחמי סוידאן

המערער:
פלאח פלאח
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר שבלי

-

המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מחמד גאנם

פסק דין

1. המערער, יליד 1981 , נפגע בתאונה ביום 7/5/2000 עת נפלה על גבו דלת ברזל. התאונה הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: "התאונה"). הפגיעה אשר הוכרה: "שברים בחוליות הגב".

2. בגין התאונה נקבעה למערער נכות יציבה בשיעור 19%, לפי הפירוט הבא: 10% בגין עמ"ש מותני, לפי פריט 37(7)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות), תשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות") ו- 10% בגין מצב נפשי, לפי פריט 34(ב) 2 לתוספת לתקנות.

3. ביום 16/4/2019, הגיש המערער למשיב תביעה לדיון מחדש לפי תקנה 36 לתקנות . ביום 30/6/2019, וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער. על החלטה זו הגיש המערער ערר.

4. וועדה רפואית לעררים, אשר התכנסה ביום 13/5/2020, קבעה אף היא כי לא חלה החמרה במצבו של המערער, ובכך דחתה את הערר ( להלן: "הוועדה").
כנגד החלטת הוועדה הנ"ל הוגש הערעור אשר לפניי.

5. ביום 11/11/2020, התקיים דיון לפני כבוד הרשמת מירב ניר שלו. ביום 2/12/2020, התקיים לפני כבוד הרשמת דיון נוסף, וזאת לצורך הצגת פרוטוקול הוועדה הרפואית – נכות כללית מיום 6/6/2019, אשר לטענת המערער קבעה לו 40% נכות בתחום הנפשי. בדיון מיום 2/12/2020, צמצם המערער את טענותיו לתחום הנפשי והאורולוגי בלבד ( ש' 28 בעמ' 5 לפרוטוקול).

6. בתחום הנפשי – בדיון מיום 2/12/2020, ניתנה הסכמת המשיב לפיה: "עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתתייעץ שוב עם היועץ הפסיכיאטרי אשר יידרש לבחון את קביעתו מחדש בצורה מנומקת, לאחר שיעיין בסיכומי האשפוז של בי"ח רמב"ם, מחלקה ואשפוז יום, אשר מסכם מקרים מתאריך 13/02/2018 עד 11/07/2018 וכן יעיין בחוו"ד היועץ הפסיכיאטרי של נכות כללית, ולאחר מכן יתן את החלטתו המנומקת".

7. המחלוקת שנותרה בין הצדדים בתחום הנפשי – כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 2/12/2020, ב"כ המשיב ביקש להפנות את תשומת ליבו של היועץ הפסיכיאטר במסגרת פסק הדין המחזיר, לכך כי היועץ הפסיכיאטר בנכות כללית, לא ביצע בדיקה קלינית אלא סמך את החלטתו על סמך מסמכים רפואיים. ב"כ המערער לא הסכים עם מסקנת ב"כ המשיב לפיה מחוות דעתו של היועץ הפסיכיאטר בנכות כללית עולה כי לא נערכה למערער בדיקה קלינית, וטען יש בבקשת המשיב כדי להחליף את שיקול דעת הוועדה.

8. בתחום האורולוגי - המערער מלין על קביעת הוועדה אשר שללה קשר סיבתי בין תלונותיו בתחום זה ובין התאונה, על בסיס חוות דעת היועץ האורולוגי ד"ר בולקיאר מיום 21/11/2019. בדיון מיום 2/12/2020, מסר המערער כי תלונות יו ב תחום האורולוגי על בריחת שתן ועל פגיעה שורשית הופיעו בשנת 2000 וכי בשנת 2002 עבר בירור רפואי בקשר לכך, לרבות בדיקה בהרדמה בבית החולים.
מאחר והמערער לא מסר את הדברים לבא כוחו לפני הדיון, התאפשר לאחרון לבחון את המסמכים ולהודיע כיצד הוא מבקש להמשיך את ההליך. לאחר הדיון, הודיע המערע ר כי הוא עומד על הערעור בתחום האורולוגי ואף צירף מסמכים. המשיב הגיש את תגובתו להודעת המערער וטען כי יש לדחות את הערעור ב תחום זה.

9. להלן עיקר טענות המערער בתחום האורולוגי –
א. טעתה הוועדה המסכמת כאשר קבעה כי אין קשר סיבתי בין דחיפות במתן שתן לשברים בגב המערער, כאשר יש קשר ישיר ביניהם. הוועדה לא נימקה את החלטתה ודחתה את הקשר הסיבתי דחייה לאקונית.
ב. היועץ האורולוג קבע בחוות דעתו שתי אבחנות רפואיות סותרות, כאשר הוא הופנה לאחוזי נכות שנקבעו למערער בנכות כללית בתחום האורולוגי. בנוסף קבע היועץ שלא ניתן לקבוע קשר סיבתי מבלי שנקבעה נכות נוירולוגית.
ג. היועץ האורולוג דחה את הקשר הסיבתי לתאונה בהתבסס על כך שלא קיים נזק נוירולוגי. אלא שחוות דעת היועץ האורולוג ניתנה עוד לפני שהמערער נבדק על ידי הוועדה בתחום הנוירולוגי. על הוועדה היה להפנות את עניינו של המערער שוב ליועץ האורולוג לאחר הבדיקה הנוירולוגית. כמו כן, היועץ האורולוג לא נתן את דעתו לתוצאות בדיקת ה – EMG ו לשבר.
ד. בתחום הנוירולוגיה קבעה הוועדה מיום 13/5/2020 כי אין עדות קלינית לנזק עצבי ברגל שמאל. הוועדה לא ערכה בדיקה נוירולוגית לבחינת תלונות התובע בקשר לתלונה של תכיפות במתן שתן.
ה. מסמכים רפואיים מלמדים על כך שהמערער החל לסבול מבעיות בתחום האורולוגי, לרבות מתכיפות במתן שתן, ו כן כי עבר בדיקות באשפוז בבית החולים, כבר בסמוך לתאונה.
ו. היועץ האורולוג ד"ר משה בוליאקר בדק את המערער ביום 6/6/2019, ב מסגרת נכות כללית, וביום 21/11/2021 בנפגעי עבודה וקבע קביעות סותרות. על כן יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתפנה אותו ליועץ אחר בתחום האורולוגי .

10. להלן עיקר טענות המשיב בתחום האורולוגי –
א. על אף שהוועדה לא היתה צריכה לדון בעניין האורולוגי לפי הלכת ירמי זוגייר, היועץ ביצע בדיקה ובחינה בעניין זה, עיין במסמכים, התייחס אליהם ונתן את החלטתו המנומקת לפיה אין קשר סיבתי בין המצב האורולוגי ובין התאונה.
ב. לא קיימת סתירה בין שתי קביעותיו של ד"ר בולקיאר בנכות כללית ובמסגרת הייעוץ בנפגעי עבודה: בנכות כללית נבח נו מצבו הרפואי והנכות הרפואית ללא קשר לסיבת היווצרותם. בענף נפגעי עבודה קיימת חובה לבחון את הקשר הסיבתי בין הנכות לאירוע שהוכר. בשתי חוות הדעת קבע ד"ר בולקיאר שיש הפרעה במתן שתן. במסגרת חוות הדעת בנכות כללית לא קיימת כל קביעה או אמירה של המומחה כי המצב האורולוגי הוא כתוצאה מהתאונה. במסגרת חוות הדעת בנפגעי עבודה המומחה לא העריך את גובה הנכות כיוון שלא מצא קשר סיבתי בין המצב האורולוגי לתאונה.
ג. היועץ נימק את קביעתו בעניין הקשר הסיבתי בכך שלא ניתן לקשור את המצב האורולוגי בהעדר קיומה של נכות נוירולוגית הקשורה לתאונה. מדובר בקביעה רפואית ברורה ומנומקת אשר גם מתקבלת על הדעת.
ד. אמנם קביעתו של ד"ר בולקיאר התקבלה לפני שהוועדה קבעה שלא קיים נזק נוירולוגי ואולם הוועדה דנה במצב הנוירולוגי וקבעה שלא קיים נזק נוירולוגי. מכאן שבסיס הנתונים שעל יסודו קבע היועץ האורולוג את מסקנתו – לא השתנה. אילו היתה הוועדה קובעת כי קיים נזק נוירולוגי כתוצאה מהפגיעה בגב היה מקום לבקש מהיועץ שיבחן את קביעתו מחדש ואולם לא כך הוא הדבר.
ה. המסמכים הרפואיים אשר המציא המערער לגבי תלונותיו בנושא האולורוגי בסמוך לתאונה אינם רלוונטיים כיוון שהבסיס לדיון בקשר הסיבתי לא השתנה והוא כי למערער אין נכות נוירולוגית כתוצאה מהפגיעה בגב ולכן מצבו האורולוגי לא יכול להיות קשור לתאונה.
ו. מדובר בקביעות רפואיות של הוועדה, אשר בתחום שיקול דעתה הרפואי והמקצועי ובית הדין אינו נוהג להתערב בהן.

11. החלטת הוועדה – מפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה עיינה בחוות דעתו של היועץ בתחום האורולוגי וקיבלה את מסקנותיו, כך שקבעה כי אין קשר סיבתי בין תלונות המערער בתחום האורולוגי לבין התאונה.

המערער הופיע לפני היועץ בתחום האורולוגיה בליווי בא כוחו , ביום 21/11/2019, ובא כוחו מסר את הדברים הבאים:
"אנחנו בערר על החלטת סניף נצרת בעניין האורולוגיה, מרשי סובל משלפוחית רגיזה מתכווצת, לא מתרוקן התרוקנות מלאה כתוצאה מתאונת עבודה בשנת 2000 שבו נשברו חוליות גב תחתון. סבל מהפרעה נפשית שהוכרה לא מזמן כ PTSD כתוצאה מלחץ וחרדה.
בטיפול מתמשך כולל טיפול תרופתי משנת 2016 עם הטבה קטנה מסתובב עם פדים בעקבות אי שליטה על סוגרים. יש תוצאות בבדיקה אורודינמית.
נבדק ע"י רופא במרכז שער בנכות כללית אשר הכיר במחלתו זו וניתנה 20% נכות בגין סעיף זה".

המערער מסר ליועץ:
"דחף בשתן, לא שולט על השתן, מרטיב מכנסיים.
בשינה בחלום רע בורח השתן".

להלן ממצאי בדיקתו של המערער על ידי היועץ האורולוגי:
"מתלונן על הפרעות במתן שתן כולל אי נקיטת שתן לא קבועה, מאז התאונה הנדונה בשנת 2000 . בדיקה האורודינמית שהוגשה לועדה מיום 13.8.2018, בבדיקה זו סימנים של פעילות יתר של שריר השלפוחית, עם פליטת שתן שלא ידוע באיזה כמות.
קיימת שתי אבחנות נוגדות כתוצאה מהבדיקה הזאת, מצד אחד רשום שיש פעילות יתר של שריר השלפוחית עם יציאה של שתן שלא רשום באיזה נפח.
מצד שני, מופיעה אב חנה שקיימת ירידה ביכולת התכווצות של שריר השלפוחית.
לא ניתן לחבר בין שתי המסקנות של בדיקה אחת כי כל אחת מהן היא הפך מהשנייה.
בבדיקה גופנית:
בטן רכב, לא רגישה, שלפוחית מלאה, אין רגישות במותניים, משתמש בפד מתחת לתחתונים שהוא יבש לחלוטין".

היועץ סיכם את מסקנותיו וקבע כדלקמן:
"קיימת הפרעה בתפקוד שלפוחית השתן שלא ברורה לחלוטין לפי תוצאות הבדיקה האורדינמית שעבר 18 שנה לאחר התאונה הנדונה.
לא מתקבל על הדעת שבן אדם שמתלונן תלונות כמו שציין התובע יישלח רק לאחר 18 שנה לבדיקה מיום האירוע הנדון שכביכול גרם לכך לבדיקה מכרעת בקביעת אבחנה והטיפול.
כמו כן, לא קיימת כתוצאה מהתאונה הנדונה נזק נוירולוגי הקשור לתאונה, ולכן בלתי אפשרי לקשור את ההפרעות במתן שתן לתאונה הנדונה, בלי שקיימת נכות נוירולוגית שמצדיקה לחבר בין ההפרעות לתאונה".

12. דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור להתקבל גם בתחום האורולוגי וכי אין מקום לקבל את בקשת המשיב בכל הנוגע להערה אותה הוא מבקש להניח לפני הוועדה בתחום הנפשי , וזאת מהנימוקים אשר יפורטו להלן.

13. בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי ( נוסח משולב), התשנ"ה-1995, במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה ( ראו בין היתר עב"ל ( ארצי) 1004/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, 1999). עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן ( עב"ל ( ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 22/6/06), כשאחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה ( דב"ע שם/01-X318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

14. בתחום הנפשי – כאמור, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובסוגיה אשר נותרה בין הצדדים במחלוקת בכל הקשור לתחום הנפשי, הגעתי למסקנה לפיה אין מקום להפנות את הוועדה במסגרת הוראות פסק הדין המחזיר לכך כי לא נערכה למערער בדיקה קלינית במסגרת קביעת הוועדה ב נכות הכללית, כפי שמבקש המשיב.

מעיון בחוות דעת יועץ פסיכיאטר בנכות כללית מיום 6/6/2019, בסעיף 6 אשר כותרתו "ממצאי הבדיקה הנוכחית וסיכום חוות דעת", עולה כי היועץ פירט את הנתונים עליהם התבסס במסקנותיו. הצדדים הסכימו כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתעיין בחוות דעת זו ואין מקום לציין עבור הוועדה במסגרת הוראות פסק הדין המחזיר, האם בנסיבות העניין מדובר היה ב"בדיקה קלינית" בתחום הנפשי, אם לאו.

15. בתחום האורולוגי – מעיון בחוות דעתו של היועץ האורולוג ד"ר בולקיאר משה , עולה כי מסקנתו בדבר העדר קשר סיבתי בין התאונה ובין ההפרעה בתפקוד שלפוחית השתן לפי תוצאות הבדיקה האורדינמית משנת 2018, נסמכת על שני נימוקים: האחד – כי "לא מתקבל על הדעת שבן אדם שמתלונן תלונות כמו שציין התובע יישלח רק לאחר 18 שנה לבדיקה מיום האירוע הנדון שכביכול גרם לכך לבדיקה מכרעת בקביעת אבחנה והטיפול". והשני – "לא קיימת כתוצאה מהתאונה הנדונה נזק נוירולוגי הקשור לתאונה, ולכן בלתי אפשרי לקשור את ההפרעות במתן שתן לתאונה הנדונה, בלי שקיימת נכות נוירולוגית שמצדיקה לחבר בין ההפרעות לתאונה".

16. אשר לסיבה ולפיה לא יתכן כי המערער יתלונן תלונות כפי שציין וישלח לבדיקה מכרעת לצורך אבחנה וטיפול רק לאחר 18 שנה מיום התאונה – הרי שהמסמכים אשר הגיש המערער לאחר הדיון בערעור, תומכים בטענתו אשר עלתה לראשונה בדיון כי עבר בירור וטיפול אורולוגי עקב תלונות על הפרעות במתן שתן מאז התאונה, עוד בשנת 2002. כך לדוגמה במסמך מיום 15/8/2002 צוין: "נפגע בעמ"ש מתני ...בהטלת שתן עם תכיפות ...". ההמלצה היתה להפנותו לבירור במרפאה נאורואורולוגית ברמב"ם. כן עולה ממסמך מיום 3/6/2002 רישום לפיו המערער "נפגע בת.ע בגב – אזור ליומבלי – היה באשפוז בביה"ח פוריה. – שברים בחוליות 1,2 L" ובהמשך "מזה 8 ח'. הפרעות במתן שתן...". כן עולה מהתיעוד כי המערער, בשונה מהנחת היועץ, עבר בתקופה זו בדיקות אורדינמיות על פניו הן בבית החולים העמק בעפולה והן בבית החולים רמב"ם.

17. אשר לסיבה ולפיה לא קיים כתוצאה מהתאונה נזק נוירולוגי הקשור לתאונה, הרי שלא ברור מהי ה תשתית אשר על בסיסה קבע היועץ את אשר קבע. אין מחלוקת כי בשלב זה של הדיון בפני היועץ המערער טרם נבדק על ידי נוירולוג ותלונותיו במישור הנוירולוגי טרם נבחנו, שכן הייעוץ האורולוגי התקיים ביום 21/11/2019 ואילו הבדיקה הנוירולוגית התקיימה על ידי הוועדה עצמה ביום 13/5/2020.

כמו כן, ברשימת המסמכים אשר עמדו בפני היועץ האורולוג , לא צוינה בדיקת CT שנערכה למערער ביום 16/6/2019, בדיקת EMG מיום 13/5/2019 אשר לפי פרוטוקול הוועדה מושא הליך זה ה ראתה "סימנים של פגיעה שורשית L4-S1 משמאל", וכן בדיקת MRI עמ"ש מתני משנת 2014 (גם היא צוינה על ידי הוועדה). מכאן, שלא עמדו בפני היועץ האורולוג בדיקות דימות אשר לכאורה מלמדות על ממצאים בתחום הנוירולוגי.

18. אשר לטענת המשיב כי ממילא לא נקבעה למערער נכות נוירולוגית מאוחר יותר, על ידי הוועדה – מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי מסקנת הוועדה היתה על פניו, בקשר לפגיעה שורשית ברגל שמאל. בכל מקרה, לא ברור מהפרוטוקול , ובעיקר מפרק המסקנות, האם הבדיקה הנוירולוגית נערכה בקשר לתלונות המערער במישור האורולוגי והאם קביעת הוועדה אכן מספקת מענה בהיבט זה .

19. מכאן עולה כי יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה גם בתחום האורולוגי. אשר לטענת המערער כי יש להחזיר הדיון ליועץ אורולוג אחר – מעיון בחוות דעתו של ד"ר בולקיאר במסגרת "נכות כללית" מיום 6/6/2019 (צורפה להודעת המערער לאחר הדיון), עולה אמנם כי בהח לטתו שם הסתמך על הבדיקה האורדינמית מיום 13/8/2018 וקבע למערער נכות בשיעור 20%. לעומת זאת, במסגרת הייעוץ לוועדה ביום 21/11/2019 ציין כי קיימות על פניו אבחנות סותרות באותה בדיקה אורדינמית וכי ההפרעה לפי תוצאות בדיקה זו "לא ברורה לחלוטין". אולם לא מדובר בסתירה המצדיקה מינוי יועץ אחר שכן במסגרת הדיון ב"נכות כללית", ה יועץ לא דן בשאלת הקשר הסיבתי וביעוץ לוועדה היועץ לא השלים את בחינ תו בעניין הנכות משלא מצא קיומו של קשר סיבתי . על כן, הוועדה תתבקש להפנות את עניינו של המע רער לד"ר בולקיאר תוך הפנייתו לפרוטוקול הוועדה בנכות כללית ומתן הוראות כפי שיפורט בהמשך.

20. סיכומו של דבר, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן:

א. בתחום הנפשי – הוועדה תתייעץ שוב עם היועץ הפסיכיאטר אשר יידרש לבחון את קביעתו מחדש בצורה מנומקת, לאחר שיעיין בסיכומי האשפוז של בי"ח רמב"ם, מחלקה ואשפוז יום, אשר מסכם מקרים מתאריך 13/02/2018 עד 11/07/2018 וכן יעיין בחוו"ד היועץ הפסיכיאטרי של נכות כללית, ולאחר מכן יתן את החלטתו המנומקת.

ב. בתחום האורולוגי – הוועדה תתייעץ שוב עם היועץ האורולוג ד"ר משה בלוקיאר , אשר יידרש לבחון את קביעתו לעניין הקשר הסיבתי בין תלונות המערער בתחום זה לתאונה , כדלקמן:
I. היועץ יתן את דעתו למסמכים הרפואיים אשר צורפו להודעת המערער אשר הוגשה לתיק ביום 13/12/2020, מהם עולה, לכאורה, כי המערער עבר בירור ומעקב אורולוגי בעקבות תלונות על הפרעה במתן שתן לאחר התאונה, וכבר בשנת 2002.
II. היועץ יבחן את קביעתו לעניין העדר נזק נוירולוגי תוך התייחסות למהות הפגיעה אשר הוכרה כתוצאה מהתאונה, לממצאי בדיקות הדימות אשר עמדו בפני הוועדה בהתכנסותה ביום 13/5/2020 וכן לממצאי בדיקת הוועדה מ יום 13/5/2020 בתחום הנוירולגי, תוך בחינתם בהקשר האורולוגי . החלטת היועץ תהיה ברורה ומנומקת.
III. ככל שימצא כי קיים קשר סיבתי בין תלונות המערער בתחום האורולוגי לתאונה , במסגרת הערכת הנכות יעיין במומחה בחוות דעתו מיום 6/6/2020 אשר ניתנה במסגרת ענף נכות כללית. ככל שהיועץ יסבור עדיין כי קיימים ממצאים לא ברורים בבדיקה האורדינמית מיום 13/8/2018 וכי הדבר נדרש לצורך הערכת הנכות – ישקול היועץ להפנות את המערער לבדיקה משלימה.

לאחר קבלת חוות דעתם של היועץ בתחום הנפשי ושל היועץ בתחום האורולוגי, הוועדה תשקול את קביעתה מחדש והחלטתה תהיה ברורה ומנומקת.

ג. המערער יוזמן לוועדה באמצעות בא כוחו, והוועדה תאפשר להם לטעון בפניה ובפני היועצים הרפואיים.

21. בנסיבות העניין, על המשיב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪, בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
בקביעת הסכום הנ"ל הבאתי בחשבון את תוצאות הערעור, אך גם את הסכמתו החלקית של המשיב אשר ניתנה בדיון ו את העובדה לפיה המערער העלה את טענותיו לגבי בירור אורולוגי משנת 2002 רק בדיון השני לפני הרשמת.

22. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ח אדר תשפ"א, (12 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

לובנא תלחמי סוידאן , שופטת


מעורבים
תובע: פלאח פלאח
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: