ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נגאח גאבר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט דניאל גולדברג

התובעת
נגאח גאבר

ע"י ב"כ: עו"ד חאלד טוויל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מארק

פסק דין

התובעת, גברת נגאח גאבר, הגישה תביעה זו נגד החלטת הנתבע להטיל עליה לשלם הוצאות שנגרמו למוסד עקב אי התייצבותה לוועדה רפואית אליה הוזמנה.

רקע עובדתי
ביום 3.11.19 הגישה התובעת תביעה לקצבת נכות כללית וג מלת שירותים מיוחדים. התביעה הוגשה בסיוע בא כוחה של התובעת , עורך הדין חאלד טוויל. בטופס התביעה נרשם כמען לשליחת מכתבים תא דואר 22190. כן צוין טלפון נייד 0522400692, וכן צוינה כתובתו של ב"כ התובעת.
על פי תעודת עובד ציבור מר חאלד חמוד, אשר האמור בה לא נסתר, ב"כ התובעת נמנה עם עורכי הדין אשר משתמש בשירות מענה מהיר לעורכי דין ומיוצגים, שמפעיל סניף משנה מזרח ירושלים.
ביום 18.11.19 נשלחה לתובעת הזמנה בדואר רגיל לוועדה רפואית שנקבעה בעניינה ביום 24.12.19. העתק ההזמנה נשלח לדואר רגיל לב"כ התובעת (תעודת עובדת ציבור של גב' מעין לוי) . כמו כן, נשלחו תזכורות במסרונים בתאריכים 18.11.19, 24.11.19,14.12.19 ו- 18.12.19 למספר 0526683592. אין חולק על כך שמספר זה לא צוין בטופס התביעה. הנתבע אינו טוען כי ישנה ראיה שמסרונים אלה נקראו.
התובעת לא התייצבה לוועדה הרפואית ביום 24.12.19.
ביום 29.12.19 הודיע הנתבע לתובעת על דחיית תביעתה לקצבת שירותים מיוחדים בשל אי התייצבותה לוועדה הרפואית ביום 24.12.19.
ביום 02.01.20 פנה ב"כ התובעת לנתבע והודיע שהתובעת לא קיבלה הזמנה לוועדה הרפואית ליום 24.12.19 ולא קיבלה כל הודעה טלפונית או מסרון. כן טען שהעתק הזמנה לא התקבל במשרדו. ב"כ התובעת ביקש לזמן את התובעת לדיון חוזר ובנוסף לבטל את קנס אי ההופעה לוועדה, ככל שהוטל.
ביום 12.01.20 הודיע הנתבע לב"כ התובעת כי הזימון לוועדה הרפואית נשלח לתא הדואר שצוין בטופס התביעה עם העתק לכתובת משרדו. נאמר כי בנוסף לכך, נשלחו לתובעת מסרונים לפלאפון שעדכנה בתיקה אודות מועד הוועדה. התובעת נדרשה, כתנאי לחידוש הטיפול בתביעתה, לשלם קנס בסך 265 ₪. כן נאמר כי אם התובעת אכן סובלת מפיגור שכלי, וישנו אבחון של משרד הרווחה, יש לשלחו לנתבע על מנת שתבדק זכאותה ללא נוכחות.
ביום 06.05.20 פנה ב"כ התובעת לנתבע והודיע כי התובעת מבקשת לבטל את הקנס ולחילופין, לשלמו באמצעות קיזוז קצבת הכנסת הכנסה או לשלמו באמצעות כרטיס אשראי או שובר. התשלום בוצע לבסוף ביום 25.02.21. לאחר מכן הודיע הנתבע כי ימשך הטיפול בתביעת התובעת לנכות.

המחלוקת
בדיון המוקדם נקבעה כפלוגתא השאלה האם כדין הטיל הנתבע על התובעת לשלם את הקנס.

טענות התובעת
מטעם התובעת העיד אביה אשר בתצהירו הודיע כי הוא לא קיבל הזמנה לוועדה הרפואית עבור התובעת ליום 24.12.19, לא בדואר רשום ולא בדואר רגיל וכן לא נתקבלו אצלו כל הודעות טלפוניות או מסרונים. אבי התובעת הוסיף שהתובעת סובלת מפיגור שכלי. לעניין זה, צורפו לכתב התביעה מסמכים רפואיים של ד"ר איברהים מוראד ושל מרפאת אל צדקא.
על יסוד עדות אביה, טוענת התובעת כי לא בוצעה המצאה כדין של ההזמנה לוועדה הרפואית . בעניין זה התובעת מסתמכת על תקנות הביטוח הלאומי בעניין זימון מבוטחים לוועדות רפואיות בתחום נפגעי העבודה , לפיהן בהעדר התייצבות של המבוטח לוועדה רפואית על פי הזמנה בדואר רגיל , יש לשלוח הזמנה בדואר רשום. התובעת טוענת שמכוח הוראות אלה, יש לקבוע כי אף ההזמנה של התובעת לוועדה מיום 24.12.19 לא הומצאה לה בהתאם לתקנות.
בנוסף לכך, התובעת מפנה את בית הדין לחוזר מספר 1862, שעל פיו מוסמך הנתבע לוותר על גביית הוצאות בגין אי הופעת מבוטח לוועדה רפואית, בנסיבות שבהן המבוטח "הינו נפגע נפש והרופא קבע כי אינו מבין את תוכן ההזמנה שנשלחה אליו". כן מפנה התובעת לחוזר בעניין אבחון והערכת תלות בעניין נכות כללית ושר"מ, לפיו ניתן לקיים דיון בוועדה רפואית ללא נוכחות של המבוטח בוועדה, כאשר מדובר באדם עם לקוי ומגבלה שכלית והתפתחותית.

עמדת הנתבע
הנתבע טוען שהתובעת הוזמנה כדין לוועדה הרפואית. לעניין זה מפנה הנתבע לתקנה 10 לתקנות ביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מינוי ועדות רפואיות והוראות שונות) התשמ"ד – 198 4, אשר קובעת כי על המוסד לזמן תובע לבדיקת רופא 14 ימים לפחות לפני המועד שנקבע לבדיקה. הנתבע טוען כי קיים את הוראות התקנה בעניינה של התובעת, משה הזמנה נשלחה לכתובת שצויינה בטופס התביעה, למעלה מחודש ימים לפני מועד הוועדה. הנתבע טוען כי בהתאם לסעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, קיימת חזקה, אשר לא נסתרה, כי הנתבע המציא לתובעת את ההזמנה לוועדה, משדוורה ההזמנה על מכתב וסומן עליו שהוא דוור בשירות המדינה. יתר על כן, העתק ההזמנה נשלח לב"כ התובעת, שהינו שלוח של התובעת, ולא הובאה ראיה לסתור דבר קבלת העתק ההזמנה במשרד ב"כ התובעת.
הנתבע מוסיף כי טענת התובעת המבוססת על חוזר 1862, נטענה ללא בסיס, וזאת בשי ם לב לנכויות הרפואיות שאושרו לה, שהינן הפרעות אפקטיביות שונות, ללא קביעה בדבר אי הבנה שלה את תוכן ההזמנה. הנתבע מפנה לקביעת ועדה רפואית שנת 2013 לפיה התובעת מסוגלת לנהל סכום כספי גדול באופן אחראי ומתמצאת בזמן ובמקום.

הכרעה

תקנה 13 א' לתקנות קובעת:
"לא התייצב התובע לבדיקת הרופא המוסמך במועד או במקום הנקובים לפי תקנה 10, או לא התייצב לבדיקה אחרת הנדרשת לצורך קביעת אחוז נכותו הרפואית בהתאם לתקנה 8, מבלי שהודיע על כך למוסד בכתב לפני המועד האמור או מבלי שנתן סיבה מתקבלת על דעת המוסד לאי התייצבותו, ייבדק במועד אחר רק לאחר ששילם למוסד, לפי דרישתו, את ההוצאות שנגרמו למוסד עקב אי התייצבותו, כפי שקבע המוסד".
תקנות הביטוח הלאומי שמסדירות את ניהול הוועדות הרפואיות בתחום נפגעי העבודה, אינן חלות על העניין הנדון. לפיכך, אין יסוד בדין לטענת התובעת כי הזמנתה באמצעות משלוח מכתב בדואר רגיל לתא הדואר שצוין בטופס התביעה, איננו מהווה המצאה כדין (עבל 41882-03-14 צרור – המוסד (מיום 18.5.15)).
על פי סעיף 2 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 "שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי העניין, את השולח". אין חולק על כך שהתביעה הוגשה באמצעות ב"כ התובעת ואין מקום לפקפק בעדותה של גב' מעין לוי, בתעודת עובדת הציבור לעניין משלוח ההעתק למשרד ב"כ התובעת . לא הובאה כל עדות או ראייה לתמוך בטענה שהעתק ההזמנה מיום 18.11.19, שנשלח אל כתובת משרד ב"כ התובעת אשר צויינה בטופס התביעה, לא התקבל במשרד ב"כ התובעת. אין מקום לקבוע, ללא עדות מתאימה, כי העלאת הטענה שהעתק ההזמנה לא הומצא למשרדו במכתב ב"כ התובעת לנתבע במכתבים מיום 2.1.20 ומיום 19.3.20, מהווה ראיה הסותרת חזקה זו. אפשר שעדות כזו הייתה מבארת את פשר קיומם של שני מכתבים מיום 2.1.20 (נושאי תאריך 2.1.19), כאשר באחד מוזכרת טענה כי העתק המכתב לא הגיע למשרד ב"כ התובעת, ובשני לא מוזכרת טענה זו. היה ניתן לברר גם את שאלת חלוף הזמן בין מכתב הנתבע לב"כ התובעת מיום 12.1.20, בה נטען כי העתק המכתב הומצא למשרד ב"כ התובעת, לבין 19.3.20, שבו נטען בכתב על ידי ב"כ התובעת כי העתק המכתב לא התקבל במשרדו.
בהתאם לכך, טענת התובעת כי הנתבע לא שקל את טענתה בדבר היותה נפגעת נפש שלא הבינה את תוכן ההזמנה שנשלחה לה, אינה דרושה להכרעה. אכן, כטענת הנתבע, אין קביעה רפואית לפיה התובעת לא הבינה את תוכן ההזמנה שנשלחה לה. נעיר, כי במכתב ב"כ התובעת לנתבע מיום 19 .3.20, ביקש ב"כ התובעת מהנתבע להתייחס למסמכים של הפסיכולוג איבראהים מוראד. לא עולה מן הראיות שניתנה הדעת לבקשה זו. אין צורך להתייחס לשאלה אם די בהסתמכות על קביעת ועדה רפואית משנת 2013, כדי לשלול את טענת התובעת, שכן כאמור, ידיעתו של ב"כ התובעת מחייבת את התובעת, בהתאם לסעיף 2 לחוק השליחות, ועל כן גם לו היה נקבע כי התובעת אכן נפגעת נפש שלא הבינה את תוכן ההזמנה, לא היה בכך כדי להעמיד "סיבה מתקבלת על הדעת לאי התייצבותה".
בהתאם לכך, התשובה לשאלה שהועמדה כפלוגתה, היא שדרישת הנתבע מהתובעת לשלם הוצאות בגין אי התייצבות לוועדה רפואית ביום 24.12.19 , כתנאי להמשך הטיפול בתביעתה, הוצגה כדין.

התוצאה
תוצאת הדברים היא כי דין התביעה להידחות, והתביעה נדחית בזה.
בית הדין אינו סבור שיש הצדקה לסטות ממדיניות אי פסיקת הוצאות נגד מבוטחים שתביעתם למימוש זכויות בתחום הביטחון הסוציאלית נדחתה. אכן, כטענת הנתבע, ב"כ התובעת הגיש לאחר הדיון, במצורף לחוזר 1862, השלמת טיעון בכתב, מבלי שניתנה החלטה על כך, והנתבע הגיש אף הוא השלמת טיעון. מכל מקום, אף שאי הגעת המסרונים לתזכורה של התובעת לתעודתן, אינה פוסלת את הזמנת התובעת, יש בסיס להניח שלו היה הנתבע מדייק במשלוח המסרונים לתעודתם, לפיכך לא ייעשה צו להוצאות.
ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.

ניתן היום, כ"ח אדר תשפ"א, (12 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: נגאח גאבר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: