ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודית צרטוק נגד IBI ניהול נאמנויות בע"מ :


לפני כבוד ה שופטת סיגל רסלר-זכאי

מבקשת

יהודית צרטוק
בעצמה

נגד

משיבים

  1. IBI ניהול נאמנויות בע"מ
  2. ברוכשטיין, רייף, רוהר ושות' שותפות רשומה
  3. סרטא פיננסים בע"מ
  4. יוניק פאונד 2 בע,מ
  5. יניב ארליך

הנתבעים 2, 4 ו- 5 ע"י עו"ד ברוכשטיין, רייף, גרוהר ושות'

החלטה

לפני בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), התביעה הינה על סך של 3,358,000 ₪.

החלטה זו ניתנת ב סמכותי כרשמת בהמשך להחלטת כבוד הש ופטת יעל וילנר ברע"א 551/21, מיום 21.2.2021, לפיה התקבל הערעור באופן חלקי והתיק הוחזר לבית משפט זה למתן החלטה בשאלה אם ההליך מגלה עילה, כנדרש על פי תקנה 14 לתקנות. הקביעה בדבר העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה, כפי שנקבע בהחלטת כבוד הש ופטת יעל בלכר מיום 3.1.2021, עומדת על כנה (יוער כי החלטת כבוד השופטת יעל בלכר ניתנה ב "תקופת ביניים", לאחר שפקע מינוייה כרשמת ובטרם מונו רשמים חדשים).

החלטתי תתמקד בסוגיית סיכויי ההליך והאם וכיצד יש בכך כדי להשליך על הבקשה לפטור מאגרה.

בכתב התביעה המתוקן, מיום 6.12.20, נטען כנגד המשיבים לעושק חריג בהלוואה ולנזקים שנגרמו למבקשת. המבקשת אינה מיוצגת. כתב התביעה מתפרס על פני 20 עמודים , לתביעה צורפו כ- 80 נספחים.

בתמצית, נטען על ידי המבקשת כי משיבה 1 - חברת אשראי חוץ בנקאית, משיבה 2 - בית השקעות, משיבה 3 - משרד עורכי דין, משיבה 4 - חברה אשר בהתאם לנטען היתה נמחית בשני ארועי המחאת זכויות ומשיב 5 - אדם פרטי אשר היה מעורב בכל הקשור ללקיחת הלוואות ממשיבה 1, גרמנו לה לנזקים בהתאם למפורט להלן;

סך של 130,000 ₪, נדרש כהשבה ממשיבה 2 כסכום שניכתה לעצמה , פיצוי בגין נזקים ישירים בהעדר תוכנה בשימוש המשיבות 1 ו-2 בסך של 400,000 ₪ ממשיב ות 1-2, פיצוי בגין הטעיה בזהות המלווה בסך של 50,000 ₪ ממשיב ות 1-2, פיצוי בגין נזק כתוצאה משמאות בסכומים מלאכותיים בסך של 200,000 ₪ ממשיבה 2, פיצוי בגין מחזור משכנתא בסך של 78,000 ₪ ממשיבה 2, פיצוי בגין גביית ריבית פלילית שחסרונה בזמן אמת הוביל לפינוי מושכר, בסך של 150,000 ₪ ממשיבות 1-2. בנוסף, בנוסף, לטענת המבקשת, נגרמו לה נזקים ברי פיצוי מכל המשיבים ביחד בגין נזקים מצטברים ל ה, לקרוביה ולעובדים בעסק בסך של 1,350,000 ₪ ופיצוי נוסף בגין עגמת נפש שנגרמה לה, לקרוביה ולעובדים שפוטרו מהעסק, בסך של 1,000,000 ₪.

טענות הצדדים לסיכויי ההליך

לטענת המשיבים, מדובר בתביעה מופרכת המנוסחת בצורה מעורפלת, בלתי מבוססת חשבונאית הנוקבת בסכומי עתק "עגולים" שאינם מבטאים עילת תביעה ממשית. בכתב התביעה "המבולבל" מועלות טענות לנזקים שונים, בקשר להלוואה שקיבלה המבקשת כנגד משכון דירתה. לנטען כי למבקשת הועמדה הלוואה בסכום של 857,000 ₪. 570,000 ₪ הועברו לנושה מובטח. סכום נוסף של 104,000 ₪ ניתנו למבקשת עוד קודם לחתימת הסכם ההלוואה. ההפרש בסך של 183,000 ₪ בגינו מעמיסה המבקשת טענות שונות ומנפחת את סכום התביעה ביותר מ- 3,000,000 ₪ נוספים. לטענת המשיבים גם כנגד הדרישה לפיצוי בגין סכום זה, למשיבים טענות טובות המגובות במסמכים והקלטות. עוד, לטענת המשיבים, בהתאם להסכם ההלוואה למשיבה 2 היתה זכות להמחאת זכויותיה וכך היא פעלה. נטען כי כל ראשי הנזק האחרים נטענו ללא פרוט קונקרטי וללא ביסוס. לא הוגש תחשיב כלשהו ביחס לריבית הנטענת וגם לא לנזקים המצטברים. זאת ועוד, שיעור ניכר מהנזקים הנתבעים, גם לטענת המבקשת נגרמו לאחרים שאינם תובעים במסגרת הליך זה.

לטענת המבקשת, בתגובה לטענות המשיבים, נטען כי המעשים המיוחסים למשיבים הינם עבירות פליליות שדינן מאסר בפועל ולכן רק מטעם זה למבקשת עילת תביעה . בנוסף, "הודיעה" המבקשת כי להליך העיקרי יצטרף עו"ד גדעון פישר ממשרד "גדעון פישר ושות'", זאת לאחר שנחשף לראיות ונעזר בשירותי מומחה אשר בדק ומצא כי סכום התביעה נמוך ביחס לנזק שנגרם למבקשת . לטענת המבקשת נזקיה הישירים המוכחים מורכבים מסך של 700,000 ₪ - חוב נקוב בהוצאה לפועל וסך של 350,000 ₪ הנזק כתוצאה ממכירתה המהירה של הדירה במסגרת ההוצל"פ.

דיון והכרעה

כאמור, חובתו של העותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח התקיימם של שני תנאים מצטברים:
העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה – קביעתה של כבוד השופטת יעל בלכר מיום 3.1.2021, עומדת על כנה, כאמור בפתיח להחלטה.
לסיכויי ההליך אתייחס הלן .

הלכה היא כי על המבקש פטור מאגרה להוכיח, כי תביעתו מגלה עילה. ראו בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (מיום 16.7.91):

"פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להישקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. " (פס' 4).

למול זכותו של מבקש הפטור, שלא ייחסמו בפניו דלתות בית המשפט ולממש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי על ידי הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן. (לעניין זה ראו רע"א 430/07 סם מרית נ' מדינת אוקראינה ואח' (מיום 26.8.07)).

כך, כאשר סכום התביעה נדמה מופרז, ייתן בית המשפט פטור מאגרה על סכום תביעה אשר נמצא על ידו כסביר בנסיבות המקרה, וכך אם ירצה המבקש, יוכל הוא להקטין את סכום תביעתו, או לחילופין לשלם את האגרה על הסכום העולה על זה אשר בגינו ניתן הפטור. כך או כך, ההישענות על קופת המדינה אמורה להיות בגדר חלופה אחרונה ועל התובע מוטלת החובה לשכנע בית המשפט, כי עניינו מצדיק הטלת עול ניהול תביעתו על כתפי הציבור (לעניין זה ראה דברי כבוד השופט ג'ובראן בבג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (11.5.11)).

ומן הכלל אל הפרט;

לסיכויי ההליך, כאמור לעיל, המבקשת לא נדרשת להוכיח את תביעת ה בשלב זה ודי בכך ש תוכיח כי ההליך מגלה עילה. הדרישה להוכחת עילת תביעה אינה מציבה רף גבוה לפני המבקשת, ואולם יש להבחין בין עילת התביעה לבין היקפה הכלכלי של התביעה. אף אם אניח, לצורך העניין, כי למבקשת עילת תביעה הראויה להתברר, מלבד הקשיים שפורטו על ידי המשיבים בדבר סיכויי ההליך, הרי שהתביעה חסרה כל פרוט ממשי וראייתי לסכומים הנתבעים במסגרתה.

עיון בכתב התביעה על צרופותיו מלמד כי חלק ניכר מראשי הנזק הנטענים מתייחס לנזקים כללים, אשר בהתאם לנטען נגרמו למבקשת, קרוביה ועובדים שפוטרו מעסק – אלו אינם צד להליך . סכום זה מגיע לכדי 2,350,000 ₪. סכום נוסף מתבסס על טענות לריבית מופרזת, לנזקים כתוצאה ממכר דירה במסגרת הליכי הוצל"פ וכן כתוצאה מהעדר תוכנה בשימוש המשיבים. הנזקים המיוחדים לא נתמכו בחוות דעת או תחשיבים חשבונאיים כלשהם.

תובע שלא היה זכאי לפטור מאגרה, היה מכלכל את צעדיו בהתאם ומגיש תביעה על נזקים ריאליים לגביהם קיים סיכוי ריאלי להוכיחם. משכך, גם תובעת חסר ת יכולת כלכלית אינ ה פטור ה מלכלכל את צעדי ה בצורה דומה. (ראו בעניין זה פסק דינה של כבוד סגנית הנשיא שבח בע"ר 37979-06-18 תעשיה אווירית לישראל בע"מ נ' פריד (מיום 2.1.2019)).

נהיר כי אין במתן ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה משום קביעת מסמרות והדברים לעניין סיכויי ההליך והסכום הנתבע נאמרים בזהירות המתבקשת. עם זאת, דומה כי סיכויי התביעה, בשלב זה אינם גבוהים ובוודאי לא בסכומים הנטענים. לפיכך, באיזון המתבקש ובכדי לא לנעול לחלוטין את הדלת לפני המבקשת, אני קובעת כי יינתן לה פטור מאגרת משפט עד לסכום תביעה של 400,000 ₪. המבקשת רשאית לתקן את כתב התביעה בהתאם, כאשר עד סכום זה ניתן פטור מלא מאגרת משפט ומעבר לסכום זה, עליה לשלם אגרה מלאה. ניתנת למבקשת שהות לתיקון כתב התביעה או לתשלום האגרה על הסכום העודף וזאת בתוך 30 יום מהיום. בהתאם תשקול המשך ניהול ההליכים גם בבית משפט זה.

מזכירות תקבע תזכורת פנימית בתוך 40 יום מהיום למתן הנחיות בהתאם.

ניתנה היום, י' אדר תשפ"א, 22 פברואר 2021, בסמכותי כרשמת, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהודית צרטוק
נתבע: IBI ניהול נאמנויות בע"מ
שופט :
עורכי דין: