ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יורי פולשצ'וק נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת הבכירה אורית יעקבס

המערער
יורי פולשצ'וק

-
המשיב

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד ג'אנם

פסק דין

1. לפניי ערעור כנגד החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 7/9/20 (להלן - הועדה) אשר קבעה למערער נכות בשיעור של 20% לפי סעיף ליקוי 34 - (ב) (3).

2. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 21/2/21 ביקש המערער שבית הדין יתחשב גם במסמכים שהגיש לתיק וגם בטענות שהעלה במסגרת דיון שהתקיים ביום 3/6/20 אצל כבוד הרשם אביעד אברגיל שדן בערעור קודם של המערער - תיק בל. 13492-02-20 (להלן - ההליך הקודם).

3. ההליך הקודם הסתיים במחיקת ערעורו של המערער, מחיקה שנעשתה לאחר שהוא הודיע:"שמעתי את דברי ב"כ המשיב ואני מבקש בשלב זה לחזור בי מהערעור. אני מסכים לדחיית הערעור. אני אגיש בקשה להחמרת מצב" (עמ' 3 שורות 13-14 לפרוטוקול בהליך הקודם).

4. במסגרת הדיון בהליך הקודם טען המערער, נגן קלרינט שהיה מורה למוסיקה בעברו, את הדברים הבאים, שהם כפי שהסביר בדיון שהתקיים בתיק כאן, רלוונטיים גם לערעורו הנוכחי:
אני יש לי חרדה חברתית חזקה מאוד, זה גדל מיום ליום, בעבודה אחרונה קיבלתי איום מלקוח כי לא הבאתי לו מוצר מספיק מהר, מדובר באיום ברמה כזאת שגם אם הייתי מזמין משטרה זה היה מאוחר מדי.

אני לא יוצא מהבית, אני בקושי יוצא לקניות. כשאני יוצא מהבית בכל הסיטואציה החברתית שאני נתקל באנשים אני פשוט רועד, והחרדות שלי מגיעות למצב כזה שהיה לי שבוע שלא הצלחתי לישון בלילה כי פחדתי שאם אירדם לא אתעורר.

אני בלי עבודה כבר שלושה חודשים, יש לי חובות עצומים, הגעתי לפת לחם, לצורך העניין בבקשה לדמי אבטלה שהגשתי צירפתי מסמך הוספתי פתק שאם לא יביאו לי דמי אבטלה אני אמצא את עצמי ברחוב.

אין מי שיעזור לי, אמי נפטרה ב- 2008, אבי פנסיונר. פדיתי את הפנסיה שלי ואין לי חסכונות, כרגע עם חובות בלי פרנסה.
אם בית הדין לא יפסוק לי קצבה אין לי איך להתקיים.
המצב שבו אני קיים הוא משתנה ונהיה גרוע יותר מיום ליום. מן הסתם כל סיטואציה של וועדה שהייתה לפני חצי שנה או שנה, אני מתאר את המצב שמשתנה מיום ליום" (עמ' 1 שורות 7-17 לפרוטוקול הדיון בהליך הקודם וכן עמ' 2 שורות 1-3 שם).

5. במעמד הדיון שהתקיים ביום 21/2/21 הלין המערער גם על תאריך התחולה הרטרואקטיבי שקבעה הוועדה - 3/11/17 וכן העלה תהיות אשר לאפשרות שיש לבית הדין לקבוע אחרת מהקביעות של הוועדות הרפואיות (עמ' 2 שורות 24-28 לפרוטוקול וכן עמ' 3 שורות 1-6 שם).

6. המשיב טען כי יש לדחות את הערעור הואיל ו לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה אשר הקשיבה לתלונות המערער, עיינה בתיקו הרפואי, ערכה לו בדיקה קלינית, התרשמה ממצבו הנפשי ולבסוף קיבלה החלטה מנומקת תוך שהיא מציינת גם כי המסמכים הרפואיים שעמדו לפניה עדיין מסכמים את מצבו של המערער כהפרעת אישיות והפרעת חרדה וכי לא צויינה שם הפרעה פסיכוטית כלשהי.

7. המסגרת הנורמטיבית
בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי ( נוסח משולב), התשנ"ה-1995, במסגרת ערעור על החלטות וועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד, כאשר לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה ( ראו בין היתר עב"ל ( ארצי) 1004/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, 1999). עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן ( עב"ל ( ארצי) 217/06 בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.06), כשאחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה ( דב"ע שם/01-X318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).

8. דיון והכרעה
מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הקשיבה לתלונות המערער אשר גם הגיש את פסק הדין שניתן בהליך הקודם תוך שהוא נותן לו פרשנות לא נכונה, שהרי בהליך הקודם נמחק הערעור.
וכך נרשם בפרוטוקול:

לאחר מכן ערכה הוועדה למערער בדיקה וכן עיינה בתיקו הרפואי. וכך היא כתבה:

למעשה, עיון בפרוטוקול הוועדה לא מאפשר להתחקות אחר הלך מחשבתה ולהבין מדוע הותירה על כנו את סעיף הליקוי שנקבע למערער בוועדה מדרג ראשון - הוא סעיף 34(ב)3 שקובע: "רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה" (ההדגשה אינה במקור - א.י.).
הוועדה לא דנה במינון התרופות שנוטל המערער, לא דנה במסוגלותו החברתית וכן לא דנה בכושר עבודתו למרות שאלו הפרמטרים הרלוונטיים בעניינו - ובכך נפל פגם משפטי בהחלטתה.

לכך יש להוסיף כי בכל הנוגע לסעיף ה"מסמכים וחוות דעת רפואיות העומדים לרשות הרופא/הועדה", רשמה הוועדה רק :"עיון בתיק ובמסמכים הרפואיים". כאשר מעיון במסמך רפואי מיום 8/7/20, של הפסיכיאטר - ד"ר פשיניאן עולה כי שם נרשם:"בן 33 רווק, לא עובד. נמצא במעקב וטיפול פסיכיאטרי משנץ 2013. היה מורה למוסיקה. לא מצליח לעבוד לאחרונה. אובחן כסובל מהפרעה טורדנית כפייתית. הפרעת חרדה...דיבור ספונטאני, חשיבה פרסברטיבית, חוזר על אותם משפטים, מדבר במשפטים כלליים..כל הזמן חוזר על חוסר היכולת שלו לעבוד, מתקשה לישון בלילות, עיסוק יתר סביב הנושא של ביטוח לאומי, אפקט עם גוון חרדתי, לעיתים מתוח, מוטרד ממצב כלכלי הירוד, לדבריו אין לו מערכות תמיכה, טוען שיש לו פעילות חברתית, מגלה מחשבות של יחס ורדיפה ברמה של דלויזיות ".
ובסעיף ה"סיכום והמלצות", רשם הפסיכיאטר:"סובל מהפרעת חרדה..הפרעה דליוזיונאלית, מטופל תרופתית. לא מסוגל לעבוד".
ובמסמך רפואי מיום 19/8/20 של אותו פסיכיאטר הוא רשם את אותם ממצאים ובפרק ה"סיכום והמלצות", רשם:"סובל מהפרעת חרדה לא ספציפית, ישנם סימנים ברמה פסיכוטית, אבחנה מבדלת בין הפרעה דליוזיונלית ובין דקומפנסציה של אישיות פרנואידית. לאור מצבו לא מסוגל לעבוד בעבודה מפרנסת".
מאחר ונראה כי הוועדה ביססה את קביעתה לא רק על בדיקתה אלא גם על:"המסמכים שהוגשו", כאשר ביחס אליהם ציינה כי הם:"עדיין מסכמים את הנושא כהפרעת אישיות והפרעת חרדה", מצאתי פגם גם בכך שהיא לא התייחסה לעובדה שבמסמכים הרפואיים של המערער (לפחות שני אלו שצוטטו לעיל) ציין הפסיכיאטר כי המערער "לא מסוגל לעבוד"/"לאור מצבו לא מסוגל לעבוד בעבודה מפרנסת" - הגדרות אשר בשלהן היה על הוועדה לשקול לקבוע למערער סעיף ליקוי המכיל "הגבלה ניכרת של כושר העבודה" (סעיף 34(ב)(4)) או " הגבלה קשה של כושר העבודה" (סעיף 34(ב)(5)), כאשר גם לענין נטילת התרופות על ידי המערער - סעיף הליקוי שקבעה הוועדה מתייחס ל" קיים צורך בטיפול תרופתי" וזאת למרות שממסמכיו הרפואיים של המערער עולה לכאורה כי הוא נוטל תרופות באופן קבוע ואם זה המצב הרי שנפל פגם משפטי גם בכך שמפרוטוקול הוועדה לא ברור מדוע לא שקלה לקבוע למערער פריט ליקוי שקובע כי "קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע" ניכרת של כושר העבודה" (סעיף 34(ב)(4) או סעיף 34(ב)(5)).

9. לסיכום - לנוכח כל האמור לעיל, הריני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתשקול שוב ובמנומק את סעיף הליקוי המתאים למצבו וזאת בשים לב לסוגיות כושר העבודה, מינון התרופות ומסוגלותו החברתית, כפי שאלו משתקפות בתלונותיו לפניה ו במסמכיו הרפואיים ולפחות באלו מיום 8/7/20 ו- 19/8/20.
הוועדה תדאג גם לנמק את מועד תחול ת הנכות שתחליט לקבוע למערער.

10. הוצאות משפט
משקבלתי את הערעור הריני מחייבת את המשיב לשלם למערער סכום של 400 ₪ בגין הוצאות משפט.
הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

11. בקשת רשות ערעור על פסק דין זה, ניתן להגיש, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט' באדר תשפ"א, (22 בפברואר 2021), בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית,
שופטת בכירה


מעורבים
תובע: יורי פולשצ'וק
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: