ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ריאד מנסור נגד בנק מסד בע"מ :


לפני כבוד השופט מיכאל קרשן

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
ובעניין:

המבקש (החייב):

ריאד מנסור

נגד

המשיבים:

1.בנק מסד בע"מ (נושה)
2.כונס נכסים רשמי תל אביב
3.רונן קריסטל (מנהל מיוחד)
4.משרד האוצר/מינהל גימלאות/חשב

החלטה

לפנַי בקשת החייב לאסור על המשיב 4, משרד האוצר מנהל הגימלאות, להעביר למשיב 1, חלק יחסי מגמלת החייב מעבר לסך של 13,500 ₪ , שהוא סכום הקרן של שתי הלוואות שנטל החייב מן המשיב 1, בנק מסד ( להלן: הבנק).

עיינתי בבקשה ובסבב התגובות (נת קבלו תגובותיהם של המנהל המיוחד, ב"כ הכנ"ר ולבסוף גם של המשיב 4 ; אף שנתנו לו מספר הזדמנויות לעשות כן החייב לא ראה לנכון להגיב) ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

צו כינוס בעניינו של החייב ניתן ביום 2.8.2019. החייב זכאי לגמלה מאת המשיב 4. הגמלה משולמת ישירות לבנק. הבנק מקזז מגמלה זו סכומי הלוואות שנטל החייב.

אין מחלוקת כי החייב נטל הלוואות מהבנק. לגרסתו נטל שתי הלוואות, האחת בסך 9,000 ₪ והשניה בסך 4,500 ₪. לגרסת הבנק, הנתמכת בראיות חותכות ועל כן המנהל המיוחד וב"כ הכנ"ר אינם חולקים עליה, נטל החייב מהבנק שתי הלוואות נוספות, בסך 50,000 ₪ כל אחת. בהתחשב בכך, ובמחדלו של החייב להגיב על טענות הבנק, לא ראיתי קושי לקבוע כי החייב אכן נטל מהבנק ארבע הלוואות, בסכומים ובתנאים המפורטים בתגובת הבנק . כל ההלוואות נתנו לפני צו הכינוס.

ביחס לשתי ההלוואות שציין החייב בבקשתו, האחת בסך 9,000 ₪ והשניה בסך 4,500 ₪ ( להלן: ההלוואות שציין החייב בבקשתו), חתם החייב על הוראות בלתי חוזרות בדבר ניכוי סכומי ההלוואה מגמלתו החודשית. אלה צורפו לתגובת הבנק מיום 3.12.2020. שתי ההלוואות האחרות נתנו על פה, האחת ביום 20.11.2017 והשנייה ביום 26.11.2018. תמלילי שיחות הטלפון המוקלטות בין נציגת הבנק לחייב צורפו לתגובת הבנק מיום 27.11.2019.

הכול מסכימים כי ההוראות הבלתי חוזרות עליהם חתם החייב ביחס להלוואות שציין בבקשתו עולות כדי המחאת זכויות, בהתאם להוראות חוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969 ( להלן: חוק המחאת חיובים).

הכול גם מסכימים כי בנוגע להלוואות אלה חל החריג שבסעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 ( להלן: הפקודה), שלפיו להמחאת זכויות שהמחה החייב לפני שהוכרז פושט רגל יהיה תוקף כלפי הנאמן לעניין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, משום שמדובר בזכויות ספציפיות ש"עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה" [ראו והשוו: ע"א 5578/93 נדב נ' הנאמן על נכסי פושט הרגל אליעזר נדב, פ"ד מט(2) 459; בש"א (חי') 7404/08 מידלר קלמן ראובן נ' כונס הנכסים הרשמי (15.9.2008) פש"ר (ת"א) 18632-03-14 בינסין נ' כונס הנכסים הרשמי (23.1.2015); פ ש"ר (חי') 67633-03-18 אגבאריה נ' כונס הנכסים הרשמי (1.2.2019)].

המחלוקת היחידה שהתעוררה בין המנהל המיוחד לבנק היא שאלת זכאותו של הבנק לקזז מתוך כספי גמלת החייב שמתקבלים אצלו מן המשיב 4 גם את סכומי ההחזר החודשיים של שתי ההלוואות האחרות.

המנהל המיוחד סבור כי כיוון שכל שהמציא הבנק ביחס להלוואות אלה הן תמלילי שתי שיחות טלפון, אין המדובר בה מחאות זכות ספציפיות ואין מעמדן כחוב מובטח. הנושה סבור כי כיוון שהמחאת זכות אינה דורשת כתב וניתן אף להקימה בהתנהגות, יש להמחאת הזכויות גם ביחס להלוואות אלה תוקף מלא כלפי הנאמן, ומכאן שרשאי הוא להמשיך ולקזז את תשלומיהן מסכומי הגמלה של החייב. ב"כ הכנ"ר הביע תמיכה בעמדת הנושה. לאחר שנתקבלה עמדת הכנ"ר השאיר המנהל המיוחד את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט (אך חזר על עמדתו). המשיב 4 השאיר ההכרעה בעניין לבית המשפט.

שקלתי את טענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי הדין עם הבנק.

חוק המחאת חיובים אכן אינו כולל דרישת צורה מיוחדת או כתב. יתרה מכך, המבחן לסיווג המחאת זכות הוא מבחן אובייקטיבי, שנלמד בין היתר מהתנהגות הצדדים. בצדק ציין הבנק כי לא אחת נפסק שהוראת תשלום בלתי חוזרת, בוודאי ביחס לקיזוז כספי הלוואה מכספי גמלה, עולה כדי המחאת זכות גם אם המילה "המחאה" אינה נזכרת בהסכם בין הצדדים. עיינתי בתמלילי השיחות עם החייב (שהחייב לא ראה להתמודד עמם) ובאתי לכלל מסקנה כי בנוגע לשתי ההלוואות שבמחלוקת הסכימו הצדדים באופן מפורש על המחאת זכותו של החייב לגמלה לבנק, לצורך החזר אותן הלוואות (ראו עמ' 5-4 לתמליל השיחה מיום 26.11.2018 ועמ' 5-4 לתמליל השיחה מיום 20.11.2017).

יתרה מכך, מן השיחות הללו עולה בבירור כי המחאת הזכויות לא הייתה כללית לעניין מהות החייבים או סוגי החוזים, אלא עניין לנו בהמחאות זכויות ספציפיות, שזהות הצדדים בהן ידועה וברורה, וכך גם מהות הזכויות שהומחו. אשר על כן אין מקום להפעיל במקרה זה את הכלל שנקבע בסעיף 97(א) לפקודה, אלא דוקא את החריג שנקבע בסעיף 97(ב).

ועוד: במקרה דנן אמנם ההלוואות שבמחלוקת נתנו לחייב בשיחות טלפון, אך ממועד מתן ההלואות (האחת בחודש נובמבר 2017 והשניה בחודש נובמבר 2018) ועד להגשת בקשת החייב לבית המשפט בחודש נובמבר 2019, נוכו גם תשלומי הלוואות אלה מגמלתו, מבלי שהעלה כל טענה בעניין. התנהגותו של החייב ביחס להסכמי הלוואה אלה מחזקת את המסקנה (שלאור תוכן ההקלטות אינה נזקקת לחיזוק) כי החייב והבנק הסכימו על מנגנון ספציפי ומדויק של המחאת זכויותיו בגמלה גם ביחס להלוואות שבמחלוקת.

דין בקשת החייב להידחות, וכך אני עושה.

הבנק רשאי להמשיך ולנכות מכספי גמלת החייב המתקבלים אצלו את תשלומי ארבע ההלוואות שנטל ממנו החייב.

ניתנה היום, ט' אדר תשפ"א, 21 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ריאד מנסור
נתבע: בנק מסד בע"מ
שופט :
עורכי דין: