ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד זיו שופן :


בפני כבוד ה שופטת בכירה רבקה שורץ

מבקשים

מדינת ישראל

נגד

משיבים
זיו שופן

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירת מהירות מיום 23.4.16 המהוה ברירת משפט, שנאכפה באמצעות מערכת מדידה א-3 .
המאשימה מתנגדת לבקשה.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים לא מצאתי צידוק לזמן לדיון.
סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את סדרי הדין בגין עבירות מסוג ברירות משפט והפעולות מכוחו מוגבלות בזמן מטעמי יעילות וסופיות הדיון.
השיקולים שעל בית המשפט להפעיל בבואו לבחון בקשה להארכת מועד להישפט הם אותם שיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשות לפי סעיף 130 ל חסד"פ (עיין: רע"פ 9303/16 אורגל נ'
מדינת ישראל (21.12.16) , רע"פ 8353/12 קרן בן ישראל נ' מ"י, הש' א. שהם, 29.11.12 , רע"פ 1260/09 שלבי עאטף סעיד נ' מ"י , הש' ס. ג'ובראן, 2.6.09, ע "פ (ב"ש) 7270/05 אלעסם דאהש ואח' נ' מ"י , הש' א. יוסף, 18.8.05 , עפ"ת 13936-05-11 מלמד נ' מ"י , הש' כ. סעב, 11.6.11 ).
המבקש עותר לבטול ההרשעה בטענה, כי לא ביצע את העבירה ולטענתו על הדוח נודע לו רק לאחרונה כאשר נודע לו על צבירת נקודות בשיטת הניקוד ונדרש לאמצעי תיקון .
לטענת המבקש הדוח הוסב על שמו בעקבות פניית הקיבוץ , הדוח המוסב נשלח למזכירות הקיבוץ ולא לכתובתו ושולם על ידי המזכירות, מבלי ליידע את המבקש.
המבקש צירף לבקשה תצהיר מיום 24.1.21 של אדם , שלכאורה נהג ברכב בעת ביצוע העבירה ( לפני כחמש שנים) ומכתב של מזכירת הקיבוץ.
הוסיף המבקש וטען כי עסקינן בעבירה שנאכפה ע"י מערכת מדידה א-3 ואם ההרשעה תיותר על כנה יהא בכך עיוות דין. ב"כ המבקש היפנה לפסיקה.
כאמור, המאשימה מתנגדת לבקשה.

מעיון בדוח עולה, כי הדוח רשום על שם המבקש ונשלח לקיבוץ בו מתגורר.
הסבת דוח מתבצעת על פי מסמכים הקושרים את המוסב לנהיגה או אחזקת הרכב במועד הרלוונטי לביצוע העבירה.
חזקה על חברי קיבוץ שיש להם תיבת דואר במזכירות או בכניסה לחדר אוכל או במקום אחר בקיבוץ המיועד לקבלת מכתבים.
המאשימה צירפה העתק הדוח וצילום מסך המעיד על תשלום הדוח ביום 01.12.2016.
גם אם הודעת הקנס שולמה ע"י גורם אחר מטעמו של המבקש הרשות המינהלית אינה חייבת לבדוק מי הגורם המשלם.
ממשולם הדוח רואים את הנהג כמי שהודה ונגזר דינו .
טענה כי אחר נהג, כשלעצמה, אין בה ללמד על עיוות דין ולא להוביל לביטול הרשעה [ עיין: רע"פ 9303/16 אורגל נ' מדינת ישראל (21.12.16), רע"פ 2340/15 יניב דב חיים קליין נ' מ"י, הש' ח. מלצר, 18.5.16), רע"פ 7709/13 סאסי נ' מדינת ישראל (28.11.13), רע"פ 3698/17 יוסופוב נ' מדינת ישראל (7.5.17)].

הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר כמעט חמש שנים ממועד העבירה.
אין הסבר מניח את הדעת לשיהוי [לענין שיהוי עיין : רע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 27.12.11, רע"פ 5231/13 מוני ערטול נ' מ"י, הש' א. שהם, 21.8.13].
כמו כן תמוה הכיצד בחלוף כחמש שנים נזכר מר קליין שחתם על התצהיר כי נהג ביום ביצוע העבירה ברכב . יתר על כן כל תאגיד, עסק או קבוצת בני אדם ובכלל זה קיבוץ על שמו רשומים מספר כלי רכב חייב לנהל רישו מסודר על הנהגים העושים שימוש ברכב.
מאחר שהדוח הוסב על פי בקשת הקיבוץ , תמוה הכיצד נמסר דווקא שמו של המבקש כמי שעשה שימוש ברכב לצורך הסבה ולא שמו של מי שהיום, בחלוף כחמש שנים , נטען כי נהג.
גם שיטת הניקוד אינה עילה לבטול הרשעה ואינה מגבשת טענה בדבר עיוות דין [ עיין:
רעפ 19 / 2304 ‏ ויסאם חאטר נ' מדינת ישראל ( 14.4.19 )].
באשר לטענה בדבר עיוות דין, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה זו ולתמוך אותם במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.
הטענה כי נושא האכיפה באמצעות מערכת מדידה א-3 מצדיק ביטול אין בה כדי ללמד על עיוות דין. כבר נקבע בערכאות הערעור לרבות בבית המשפט העליון כי פסק הדין בעכו בפל"א 4745-08-13 מדינת ישראל נ' בדראן ( 6.9.2018 ) לא פסל את המצלמות, ומכל מקום פסק דין זה אינו בגדר תקדים מחייב ואף לא הלכה מנחה. הנפסק בעניין בדראן אינו מצדיק הארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחסד"פ או ביטול פסק דין שניתן בהיעדר [ עיין: רע"פ 1771/19 ליאור עבודי נ ' מדינת ישראל (11.7.19). ; עפ"ת (חי) 51857-11-18 חמדאן נ' מדינת ישראל (3.12.2018) ; עפ "ת ) י-ם) 7334-12-18 בן דוד נ' מדינת ישראל ;( 26.12.2018 )
עפ"ת (ים) 46562-12-18 אטיאס נ' מדינת ישראל ].

אין עיוות דין.

אין המפורט בבקשה כדי להניע את ההליך הפלילי מחדש.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' אדר תשפ"א, 22 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: זיו שופן
שופט :
עורכי דין: