ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נילי שץ נגד רינה חורי :

בפני כבוד ה שופט ישראל פת

תובעת (המשיבה)

נילי שץ
באמצעות ב"כ עו"ד ששון אלעמארי

נגד

נתבעת (המבקשת)
רינה חורי
באמצעות ב"כ עו"ד גולן ללוש

החלטה

פתח דבר:
לפניי בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") למתן צווים לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. כל זאת, במסגרת תביעה לשכר טרחה אשר הוגשה ע"י התובעת, עורכת דין במקצועה, כנגד הנתבעת, כמפורט לקמן:
תמצית עניינה של התביעה:
2. המבקשת, אשר ניהלה הליכי גירושין עם בן זוגה לשעבר (להלן: "הגרוש"), שכרה את שירותיה של המשיבה – עו"ד במקצועה, כדי לייצגה בהליכים אלה. ביום 1.11.17 נחתם הסכם שכר טרחה בין הצדדים. בשל חשיבות ההסכם אתייחס לעיקריו:
3. בסעיף 2 להסכם נקבע כדלקמן:
"שכר הטרחה – 40,000 ₪ בצירוף מע"מ
2.0 שכה"ט הינו עבור הגשת כתב הגנה בתיק . תביעת גירושין, תביעת כתובה, פירוק שיתוף.
2.1 בנוסף על שכר הטרחה הקבוע בסעיף 2.0 לעיל, ישולמו לעורכת הדין 10% מכל רכוש וכספים שייפסקו לטובת הלקוחה."
בהמשך השורה של סעיף 2.1 נכתב בכתב יד "(בצירוף מע"מ כדין)".
4. אין כל מחלוקת בין הצדדים כי שכר הטרחה של המשיבה, כלל אם כן שני חלקים - הראשון: תשלום על סך של 40,000 ₪, והשני: 10% מכלל הכספים והרכוש שייפסקו לטובת המבקשת. בשאלה האם הסכום השני כולל מע"מ אכן קיימת מחלוקת בין הצדדים.
5. עילתה של התובענה, היא בטענת המשיבה לפיה לא שולם לה שכר טרחתה במלואו, וזאת חרף העובדה כי ייצגה את המבקשת כדבעי ואף הצליחה לגייס עבורה סכומים נוספים מהגרוש.
6. כך לטענת המשיבה, נותרה המבקשת חייבת לה סך של 111,663 ₪. זאת, בהינתן שבמסגרת פסק הדין של הליך הגירושין נקבעו למבקשת בית מגורים בנתיבות (להלן: "בית המגורים") בסך של 1.5 מיליון ₪, דירה להשקעה בנתיבות (להלן: "הדירה להשקעה") בסך של חצי מיליון ₪, דמי איזון (להלן: "דמי האיזון") בסך של 200,000 ₪, ובשים לב לעובדה שהמבקשת אף לא נדרשה לשלם זכויות סוציאליות בשווי של 139,000 ₪ לגרוש.
7. על כן, סך כל הרכוש שגייסה המשיבה לטובת המבקשת הוא בסך של 2,339,000 ₪. חישוב אריתמטי של 10% מהסכום הכולל אותו גייסה עבור המבקשת מביא לתוצאה של 233,900 ₪, ובתוספת מע"מ - 273,663 ₪. בפועל, טוענת המשיבה, שילמה המבקשת 162,000 ₪ בלבד, ונותרה חייבת סך של 111,663 ₪.
8. מנגד טוענת המבקשת, כי בעוד שבשלב הראשון סוכם על תשלום שכר טרחה בסך של 40,000 ₪ + מע"מ, במסגרת פגישה שנייה ניצלה המשיבה את מצוקתה והלחץ בו הייתה שרויה המבקשת והחתימה אותה על תשלום בשיעור של 10% נוספים מכלל הכספים שיושלמו. בשיחה שנערכה בין הצדדים לאחר החתימה, במהלכה ביקשה המבקשת להבהיר את פשר החיוב הנוסף, הסבירה לה המשיבה כי מדובר במקרה בו תצליח המשיבה לגייס עבורה כספים ורכוש מעבר למה שמגיע לה על פי דין. עוד טוענת המשיבה, כי המילים "בתוספת מע"מ" הוספו על ידי המשיבה שלא כדין. כמו כן, טענה כי המשיבה גרמה לה נזק רב וכי היא אף שוקלת להגיש תביעת רשלנות מקצועית.
9. לגופו של עניין, כופרת המשיבה גם בסכומים הנטענים, כאשר לגרסתה יש לחשב 10% ממחצית דירת המגורים בלבד, שכן היתה זכאית ממילא למחצית הדירה על פי דין, וסך כל החיוב בגין רכיב זה יעמוד על סך של 75,000 ₪ בלבד. כמו כן, זכאית המשיבה לסך של 20,000 שקל, המהווים 10% מדמי האיזון, ובסה"כ זכאית המשיבה לשכר טרחה בסך של 95,000 ₪. לכל היותר תהא זכאית המשיבה (לשיטתה של המבקשת), גם בחישוב של דירת המגורים במלואה, לסך של 170,000 ₪ בלבד. זאת, באשר לדירת ההשקעה והזכויות הסוציאליות לא מגיע למשיבה כל סכום שכן מצב הזכויות נשאר כפי שהיה.
10. כך או כך, טוענת המבקשת כי ממילא נטלה הלוואה בסך 230,000 ₪ ושילמה את כל הסכום (לא כולל מע"מ, שכן כאמור סכום זה הוסף לטענתה בהמשך) למשיבה בין התאריכים 16.7.18-25.7.18, כאשר 76,850 ₪ מתוכם שולמו ביום 23.7.18 במזומן , סכום אותו מכחישה המשיבה. עוד טוענת המבקשת, כי חשבונית מס' 42 – חשבונית מס ידנית (בניגוד לחשבונית אלקטרונית; להלן "החשבונית הידנית") הנושאת את התאריך 27.7.18 ושבה מפורט הסכום 162,040 ₪ ושצורפה לכתב התביעה תוך הבהרה כי הסיבה להיותה של החשבונית ידנית היא תקלה במחשב - היא חשבונית כוזבת אשר לא הונפקה במועדה, אלא רק לאחר פנייתה של המבקשת למשיבה להחזר חלק משכר הטרחה שאותו שילמה. לא זו אף זו, חשבונית זו נושאת את שם העסק "נ.ש. בקרה ניהול פרויקטים" ולא את פרטיה של המשיבה.

חלופת התכתובות בין ב"כ הצדדים וטענות הצדדים 11. ביום 28.10.20 ניתן צו לגילוי מסמכים הדדי. ביום 16.12.20 פנתה המבקשת אל המשיבה בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, הכוללים דו"חות מע"מ של המשיבה, העתק מפנקס חשבוניות המס הידני של המשיבה, ותדפיס חשבון הבנק של המשיבה. ביום 21.12.20 הודיעה המשיבה, באמצעות ב"כ, למבקשת כי היא מסרבת לגלות ולהעביר לעיונה את המסמכים המבוקשים. משכך, הוגשה ביום 18.1.21 הבקשה דנן.
12. במסגרת הבקשה עותרת המבקשת לגילוי ועיון במסמכים הספציפיים הבאים: דו"ח מע"מ של המשיבה לחודש יולי 2018 (במידה שהדו"ח תוקן התבקשה המשיבה למסור דו"ח מתוקן); תנועות דו"ח מע"מ של המבקשת לחודש יולי 2018 (בצירוף פירוט התשומות והעסקאות הנכללות והנמצאות בו); דו"ח מקדמות לחודש יולי 2018 (ככל שהדו"ח הוא דו חודשי התבקשה המשיבה למסור דו"ח מע"מ ודו"ח מקדמות לחודשים יולי-אוגוסט 2018); העתק מפנקס חשבוניות המס הידני של המשיבה (תוך השחרת פרטי הלקוחות לשם שמירה על פרטיותם); וכן תדפיס חשבון בנק של המשיבה (מס' חשבון 030330062 בנק לאומי, סניף 822) עבור חודשים יולי-אוגוסט בצירוף החשבוניות והקבלות לחודשים יולי-אוגוסט (גם כאן תוך השחרת פרטי הלקוחות לשם שמירה על פרטיותם).
13. לטענת המבקשת, כלל המסמכים האמורים רלוונטיים וחיוניים לבירור התובענה, ויש בהם כדי לסייע לשפוך אור אודות התנהלותה הכספית של המשיבה, סך התשלומים שקיבלה מאת המבקשת, ומועדם. כך נטען, כי בשל העובדה כי תשלום שכר הטרחה הועבר על ידי המבקשת (בהתאם להוראת המשיבה) לחשבונות שונים שאינם בבעלות המשיבה, וכן באמצעות המחאות שנרשמו לפקודת בן זוגה של המשיבה ובתו, כמו גם העובדה כי החשבונית הידנית שהונפקה על ידי המשיבה הייתה על שם העסק "נ.ש. בקרה ניהול פרויקטים", הרי שהמסמכים המבוקשים עשויים לסייע למבקשת בהוכחת טענתה בדבר תשלום שכר הטרחה במלואו ודיווח מאוחר על ידי המשיבה. כלל המסמכים המבוקשים נועד לבחון האם חשבונית המס הידנית אכן הונפקה במועד הנטען (על פי מועד הדיווח לחודשים יולי-אוגוסט 2018), האם דווחה באותו מועד, והאם המשיבה דיווחה על סכום הכסף שקיבלה מאת המבקשת במזומן.
14. ביום 4.2.21 הוגשה תגובת המשיבה לבקשה. לטענת המשיבה, מאחר שהמבקשת היא הנתבעת בתובענה דנן הרי שנטל ההוכחה לטענה כי היא שילמה את שכר הטרחה במלואו מוטל עליה ואין כל מקום לבקשתה למסמכים הנדרשים. כמו כן, המסמכים כלל אינם רלוונטיים לפרשת ההגנה והמבקשת לא השכילה להציג ולו בדל ראיה אשר יש בו כדי להעביר את נטל ההוכחה לכתפיה של המשיבה. יתירה מכך, גם לשיטתה של המבקשת לפיה לא הונפקה לה חשבונית מס בגין הסכום המזומן אשר לא דווח, אין במסמכים האמורים כדי להועיל. כך, מחד טוענת המבקשת כי המשיבה לא דיווחה על התקבולים מאת המשיבה, ומאידך מבקשת להוכיח כי אכן דווחו תקבולים אלה.
15. באשר למוטבים השונים לפקודתם נרשמו ההמחאות, טוענת המשיבה כי במועד הרלוונטי ניתן היה לסחור בהמחאות שאינן רשומות "למוטב בלבד", ולא הייתה כל חובה לרשום את שם המוטב. בשל כל האמור, טוענת המשיבה כי גילוי המסמכים אינו רלוונטי, מכביד, מהווה "מסע דיג" ויש בו כדי לפגוע בפרטיות המשיבה לקוחותיה שאין הם אלא "צדדים זרים" להליך.
16. ביום 18.10.20 הוגשה תשובת המבקשת לתגובה. במסגרת התשובה הבהירה המבקשת, בין היתר, כי שכר הטרחה שולם בשלושה חלקים – המחאות לצדדים שלישיים (בן זוגה של המשיבה ובתו), העברה לחשבון בנק שלא ידוע מי בעליו, ותשלום מזומן. כל אלה מעידים לכאורה על כך שהמשיבה פעלה על מנת לקבל כספים אלה, כולם או חלקם, ללא הנפקת חשבונית מס במועד, בדיוק כפי שלא הנפיקה חשבונית מס עבור התשלום שקיבלה לידיה במזומן (כאשר בנוגע לרכיב זה לא הנפיקה חשבונית גם בדיעבד). כמו כן, הובהר כי החשבונית הידנית הועברה לידי המבקשת, רק לאחר שזו ביקשה להשיב לה את התשלום שביתר, והיא שיקפה את ההעברות הגלויות בלבד והונפקה באופן כוזב ובדיעבד, ומשכך בניגוד לטענות המשיבה, פנקס החשבונות רלוונטי בהחלט.
דיון והכרעה:
17. ההליך של גילוי מסמכים נועד לסייע בבירור העובדות והשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים וכן לסייע בניהול יעיל ותקין של ההליך השיפוטי. כמו כן, ההליך מאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי היריב, לרבות מסמכים שאין בעל דין מתכוון להגיש כהוכחה במשפט (ר' בספרו של כבוד השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 62).
18. בתי המשפט שַׁנוּ לא אחת כי נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ומתן עיון בהם היא של גילוי מירבי. זאת, בהתבסס על שורה של רציונאלים, בהם: הצורך בחשיפת האמת, אשר מותנית בין היתר בפרישׂת תמונה עובדתית רחבה ומלאה ככל האפשר; יעילות דיונית במובן הרחב; הזכות להליך ראוי, היונקת מזכות הגישה לערכאות; יצירת שוויון בין הצדדים, צמצום פערי המידע ביניהם והעמדתם בנקודת פתיחה שווה (לפירוט והרחבה ראו את פסק דינו של כבוד השופט י' עמית ברע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי (10.11.14)).
19. כלל ברזל הוא כי יש לנקוט בגישה מרחיבה ביחס לגילוי ראיות, אא"כ יש בגילוי ראיה מסויימת משום פגיעה באינטרסים של בעל דין. לעניין זה ראו למשל החלטתה של כבוד השופטת דורנר ברע"א 8290/01, איזוטופ נ' דן רנט א קאר ואח' (פורסם ב"נבו"):
"כידוע, יש לנקוט גישה מרחיבה ככל שמדובר בגילוי ראיות במסגרת הליך שיפוטי, שמטרתו היא חשיפת האמת. לפיכך, הכלל הוא, שאין בעלי-דין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם, אלא-אם-כן יש בגילויה של ראיה מסוימת כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שנתבקש לגלותה, שאז יינתן צו שיחייבו בגילוי אך ורק ביחס לראיות שהן רלוואנטיות".
20. לצד האמור, הודגש בפסיקה כי הגילוי והעיון אינם מוחלטים ויכולים לסגת מפני ערכים ואינטרסים נוגדים. כך, למשל, נקבע כי:
"אין לאפשר גילוי הכרוך בהכבדה בלתי סבירה על הצד שכנגד, בהתחשב ברלוונטיות של המסמך, ואין לאפשר להפוך את הליך הגילוי ל"מסע דיג". בין היתר, יש לבחון את מידת תלותו של מבקש הגילוי במסמכים המבוקשים ביחס למחלוקת התלויה ועומדת" (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ , פ"ד נו(5) 193, 196 (2002)).
21. יוצא איפוא, כי על השאלות להיות רלוונטיות לסוגיה מושא התובענה ולא להכביד על הצדדים. כמו כן, אין לאפשר "מסע דייג". לעניין זה ראו למשל החלטתו של כבוד השופט אבי זמיר בת"א (מחוזי ת"א) 2108/05, סולל בונה נ' אטבליסמנט (פורסם בנבו, 19.5.09):
"כידוע, הקריטריון הרלוונטי לצורך בחינת קיומה של הצדקה בגילוי מסמכים שנדרשו היא מידת הרלוונטיות של אותם מסמכים, ובנוסף, לא יינתן צו גילוי בנסיבות בהן לא יהיה בו בכדי להואיל למבקש לבירור טענותיו, אלא מדובר רק ב"מסע דייג" (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (25/12/07); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15/10/08))".

מן הכלל אל הפרט
22. עולה מן המקובץ כי על הצדדים להיות מצוידים במירב המידע הרלוונטי קודם לבירורה של התובענה, ומשכך עולה כי דינה של הבקשה שלפניי להתקבל בחלקה המכריע. זאת, מהנימוקים שלהלן:
23. בקיצור נמרץ, ניתן לקבוע כי בין הצדדים קיימת מחלוקת הן בעניין גובה שכר הטרחה עליו סיכמו הצדדים והן בעניין הסכומים שהועברו מאת המבקשת למשיבה ו החשבוניות שהונפקו בגינם. לטענת המבקשת, היא שילמה למשיבה את שכר הטרחה במלואו (מבלי להידרש לסוגיית המע"מ), כאשר חלק מהסכום הועבר לידי המשיבה במזומן, אולם לא הונפקה למבקשת חשבונית מס במועד. רק לימים משסברה שנעשתה גבייה ביתר ופנתה בשל כך למשיבה, הנפיקה לה המשיבה חשבונית ידנית עבור חלק מהסכום ששולם, אשר אינו כולל את התשלום המזומן. מנגד טוענת המשיבה, כי המבקשת לא שילמה את מלוא הסכום ונותרה חייבת סך של 111,663 ₪, וכן כופרת בטענות המבקשת לתשלום סכום במזומן.
24. על כן, אין לי אלא להסכים עם טענות המבקשת, לפיהן - מאחר שבין הצדדים קיימות מחלוקות באשר להעברות הכספים והתנהלות המשיבה בקשר לקבלת הכספים מהמבקשת, ובאשר לנסיבות ולעיתוי הוצאת החשבונית הידנית, הרי שלמסמכים הנדרשים חשיבות רבת משקל להליך המשפטי ולאופן התנהלותה הכספית של המשיבה אל מול המבקשת. מדובר אם כן, במסמכים מהותיים, בסיסיים וחיוניים לבירור הטענות בהליך ולהוכחת טענות הצדדים. אין כל ספק, כי כלל המסמכים המבוקשים נועד לבחון את נכונות טענת המשיבה – האם אכן החשבונית שהונפקה דווחה על ידי המשיבה במסגרת הדיווחים החודשיים במועדם (בחודשים יולי-אוגוסט 2018), או במועד מאוחר יותר, כטענת המבקשת, לאחר דרישת ההחזר הכספי. להלן אפרט אודות כל אחד מהמסמכים הנדרשים:
25. דו"ח מע"מ של המשיבה לחודש יולי 2018; תנועות דו"ח מע"מ של המבקשת לחודש יולי 2018, ודו"ח מקדמות לחודש יולי 2018 –דו"חות אלה יאפשרו לדעת האם החשבונית הידנית דווחה לרשויות באותו החודש שלגביו טוענת המשיבה שהונפקה, או שמא הונפקה ודווחה במועד מאוחר יותר כטענת המבקשת. גם בהיבט "ההכבדה", נראה כי מדובר בבקשה ממוקדת כאשר באפשרות המשיבה לאתר ולהנפיק מסמכים אלה בקלות.
26. העתק מפנקס חשבוניות המס הידני של המשיבה –העתק כאמור נועד להשלים את התמונה ולהוכיח (או להפריך) את טענות המבקשת לפיהן לא הייתה קיימת כל תקלה במחשבי הנהלת החשבונות של המשיבה וכי זו החשבונית היחידה שהונפקה במועדים אלו. עם זאת, מדובר בבקשה כללית שאינה תחומה במועדים, וברי כי מן הראוי להגדיר את תקופת הזמן אליה מתייחסת הדרישה. משכך, אני קובע כי על המשיבה להמציא העתק מפנקס חשבוניות המס הידני לשנת 2018 בלבד.
27. תדפיס חשבון בנק של המשיבה (מס' חשבון 030330062 בנק לאומי, סניף 822) עבור חודשים יולי-אוגוסט בצירוף החשבוניות והקבלות לחודשים יולי-אוגוסט –תדפיס זה יאפשר לבחון האם בוצעה הפקדה של סכומים כלשהם במזומן על ידי המשיבה, ולאיזה חשבון הכספים הופקדו. בהתאם לבקשת המבקשת, אין כל מניעה שהמשיבה תשחיר פרטיהם של צדדים שלישיים, וכן את ההוצאות והיתרה בתדפיס לשם שמירה על פרטיותה ופרטיות לקוחותיה.
28. באשר לסוגיית פרטיותם של צדדי ג', אפנה לת"א (חיפה) 264-05 סיון ליהי נ' היינץ רמדיה בע"מ, שם סקר כבוד השופט י' עמית את ההלכות שנפסקו עד אז בעניין חשיפת פרטים הקשורים לצד ג' - וקבע כדלקמן:
"ניתן להצביע על החלטות בהן הורה בית המשפט לחשוף מסמכים למרות שכללו פרטים הקשורים לצדדים שלישיים. כך, לדוגמה, ברע"א 5460/06 טלבי נ' בנק הפועלים בע"מ ([פורסם בנבו] ניתן ביום 13.12.2006) החזיר בית המשפט העליון את התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שיבחן אם ניתן להורות על גילוי מסמכים של חברות שנטלו מהבנק אשראי, ושאינן צד לבקשה לגילוי מסמכים, תוך מניעה או צמצום האפשרות לפגיעה באותן חברות, אם על ידי מחיקת פרטים מזהים או בכל דרך אחרת כפי שימצא לנכון. במקרה אחר, הורה בית הדין לעבודה לגלות פרטים הנוגעים לעובדים שלא היו צד לדיון, תוך הוראה למחוק את שמות העובדים כדי למנוע פגיעה בפרטיותם - עב' (איזורי חיפה) 4322/06 ארז נ' חברת גל מעתון שיווק והפצת עיתונים בע"מ ([פורסם בנבו] ניתן ביום 29.11.2006). בשורה של החלטות, הורו בתי המשפט למכס לחשוף רשימוני יבוא או מסמכים הכוללים פרטים לגבי יבואנים שלא היו צד להליך, תוך הוראה על מחיקת פרטים מזהים או פרטים שיש בהם כדי לפגוע בסודות מסחריים של אותם יבואנים - ה.פ. (מחוזי י-ם) 364/93 רוסון בע"מ נ' אבנעל, פ"מ תשנ"ו(2) 500; ת.א. 195/01 (מחוזי חי') י. גיל אימפורט בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס [פורסם בנבו]; ת.א. (מחוזי י-ם) 7057/05 בש"א 1632/06 פרמה גורי בע" נ' מדינת ישראל – אגף המכס ([פורסם בנבו] ניתן ביום 2.11.2006)".
29. על כן, ובהינתן האפשרות למחיקת פרטיהם המזהים של לקוחות המשיבה ואת הפרטים שאינם רלוונטיים לדיוננו אנו, ואשר יש בה כדי למנוע את הפגיעה בפרטיותם, הרי שאין לקבל את טענות המשיבה בעניין זה.
30. עולה מן המקובץ, כי בשים לב לכך שהבקשה דנן הוגשה כבר בתחילתו של ההליך המשפטי, ובכך שמצאתי את המסמכים המבוקשים רלוונטיים לתובענה דנן ולטענות אשר הובאו במסגרתה, דומה כי האיזון בין רלוונטיות המסמכים לבין הנטל אשר יוטל על המשיבה בהמצאת מסמכים אלו ו"מידת ההכבדה" הכרוכה בהמצאתם, נוטה לטובת המבקשת.
31. בעניין זה אציין, כי אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר ב"מסע דיג". המבקשת צמצמה את בקשתה (למעט הדרישה להנפקת פנקס חשבוניות המס הידני, לגביו צמצמתי את הדרישה כמובא לעיל), ומיקדה אותה לכדי המועדים והמסמכים הנדרשים והרלוונטיים בלבד, ולא מעבר לכך.

סוף דבר:
32. בשים לב לכל המקובץ, אני מחייב את המשיבה להעביר למבקשת את כלל המסמכים הנדרשים, למעט פנקס החשבוניות הידני – לגביו תעביר המשיבה העתק משנת 2018 בלבד.
33. כל האמור יבוצע תוך 45 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
34. בנסיבות העניין, תישא המשיבה בהוצאות המבקשת בסך של 1,000 ₪, בכפוף לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, י' אדר תשפ"א, 22 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נילי שץ
נתבע: רינה חורי
שופט :
עורכי דין: