ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמירי זיכרון יעקב בע"מ נגד עיריית חדרה :

בפני כבוד השופט רון סוקול, סגן נשיא

התובעת

אמירי זיכרון יעקב בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד י' נדם

נגד

הנתבעת

עיריית חדרה
ע"י ב"כ עוה"ד ע' שפיר וד' אבידן

החלטה

(בקשה מס' 3)

1. בין התובעת, חברת אמירי זיכרון יעקב בע"מ, לבין עיריית חדרה התגלעו מחלוק ות בדבר דרישת העירייה לתשלום היטל שטחים ציבוריים פתוחים על פי חוק עזר לחדרה (שטחים ציבוריים פתוחים), התשע"ד - 2013. מחלוקות אלו נדונו בעתירה שהגישה התובעת בתיק 8957-07-18. ביום 15/3/2020 נדחתה העתירה ונקבע כי על התובעת לשלם את ההיטל.

2. בתביעתה בתיק זה טוענת התובעת כי יש לבטל את פסק הדין הדוחה את העתירה, מאחר שהושג במרמה, וביתר דיו ק, התובעת טוענת כי העירייה הטעתה את בית המשפט והגישה אישור מזויף בדבר ביצוע העבודות.

החלטה זו עוסקת בבקשתה של העירייה לסלק את התביעה על הסף.

רקע
3. התובעת, חברת אמירי זיכרון יעקב בע"מ, היא חברה העוסקת בייזום וביצוע עבודות בניה. בין היתר יזמה התובעת והקימה מרכז מסחרי המצוי בעיר חדרה בסמוך לכביש מס' 2, במקרקעין הידועים כגוש 10571 חלקות 2, 22, גוש 10580 חלקות 6, 7, 11, 12, 38, גוש 12798 חלקה 22 (להלן: המרכז המסחרי ). לשם הקמת המרכז המסחרי ביקשה התובעת לקבל היתרי בניה. עם מתן היתרי הבניה נדרשה התובעת לשלם לעיריית חדרה היטלי פיתוח שונים בסך כולל של 23,296,270 ₪.

4. לאחר קבלת דרישת התשלום , התנהלו מגעים בין התובעת לעיריית חדרה, ובסופו של משא ומתן הגיעו הצדדים להסכם פשרה שנחתם ביום 12/7/2017 (להלן: הסכם הפשרה). בהסכם הפשרה הוסכם כי התובעת תשלם לעירייה סך כולל של 17,505,529 ₪ לסילוק כל דרישות העירייה. כן הוסכם כי סך של 7,381,444 ₪ יימסר לב"כ העירייה בשיק דחוי שיוחזק בנאמנות עד למילוי התנאים לחיוב התובעת בהיטל על פי חוק עזר לחדרה (שטחים ציבוריים פתוחים), התשע"ד - 2013 (להלן: חוק העזר והיטל שצ"פ בהתאמה) . בסעיף 3.2 להסכם הפשרה נקבעו התנאים לפירעון השיק:

תשלום יתרת סכום הפשרה בסך 7,381,444 ₪ (להלן - "יתרת סכום הפשרה") ישולם ע"י החברה בשיק דחוי ויימסר מראש ובמעמד החתימה על הסכם זה ויוחזק בנאמנות אצל ב"כ העירייה, מועד פירעונו של השיק יהיה 31/7/2019. השיק יוחזק בנאמנות אצל עו"ד נעם ליברמן עד למועד פירעונו ביום 31.7.2019, או עד 30 יום ממועד הוצאת צו מהנדס העיר על ביצוע עבודות שצ"פ ברובע בו מצוי הנכס והמיועד לשמש את הנכס, לפי המועד המוקדם מביניהם. לסכום יתרת הפשרה יצטרפו הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לשיעור "ריבית פיגורים צמודה", כפי שנקבע בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961 (להלן: הפרשי הצמדה וריבית), סכום הפרשי ההצמדה והריבית יחושב וישולם במועד פירעון תשלום זה.

הסכם פשרה זה הוגש לאישור בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין ביום 25/10/2017 במסגרת תיק ה"פ 49081-07-17.

כפי שניתן לראות, בהסכם הפשרה נקבעו שני תנאים חלופיים לפירעון השיק; הוצאת צו מהנדס העיר על ביצוע עבודות שצ"פ ברובע בו מצוי הנכס; או חלוף המועד הקבוע - 31/7/2019.

5. ביום 4/7/2018 הגישה התובעת את עתירתה המקורית בתיק 8957-07-18. העתירה עסקה במספר עניינים, ובין היתר בטענת העותרת כי טרם התקיימו התנאים לפירעון השיק שניתן לתשלום עבור היטל השצ"פ.

6. מבלי לפרט את כל ההליכים, אציין כי ביום 20/5/2019 הגישה העירייה הודעה ולפיה עבודות השצ"פ החלו. להודעה צירפה העירייה תשריט של השטחים בהם מבוצעות העבודות, וכן אישור שנחזה כי נחתם ביום 1/7/2018 ולפיו מאשרת סגנית מהנדס העיר, האדריכלית אליסיה רובינשטיין, כי "תחילת ביצוע העבודות בהתאם למכרז 27/2017 צפויה להתקיים לא יאוחר מיום 1/7/2019". כן צוין כי השצ"פ מיועד לשרת את כל הנכסים ברובע. אישור זה כונה על ידי בפסק הדין בתיק 8957-07-18 כ"אישור 2018", והוא עומד במרכז התביעה הנוכחית (האישור האמור יכונה להלן: אישור האדריכלית).

7. בעקבות הודעה זו העלתה התובעת טענות חדשות, ובין היתר טענה כי אישור האדריכלית אינו מתייחס לעבודות השצ"פ מושא הסכם הפשרה. עוד טענה, כי העבודות אינן בבחינת עבודות שצ"פ לפי חוק העזר, וכי חוק העזר עצמו בטל. בהסכמת הצדדים נקבע כי יראו בעתירה כאילו תוקנה ולשני הצדדים ניתנה אפשרות להגיש טיעונים בטענות הנוספות. עוד נקבע בהחלטה מיום 10/7/2019, כי על העירייה להגיש אישור של מהנדס העיר שלפיו הוא עומד מאחורי אישור האדריכלית. כן הוחלט לעכב את פירעון השיק.

ביום 21/7/2019 הגישה העירייה תצהיר של מר כפיר אורגובי, סגן מנהל אגף ההנדסה ומנהל מחלקת פיתוח תשתיות בעירייה, אשר הבהיר את הזיקה בין עבודות השצ"פ מושא אישור האדריכלית למרכז המסחרי, את העובדה כי הוספו עבודות שצ"פ, וכן הבהיר כי ביצוע עבודות השצ"פ בפועל כבר החל. לתצהיר צורפו כתבי כמויות וצו תחילת עבודה שניתן לקבלן המבצע.

עוד ציין, כי מהנדס העיר - אינג' נדב הדר, נעדר ממשרדי העירייה בשל מצב רפואי, וכי האדריכלית אליסיה רובינשטיין משמשת בתפקיד ממלאת מקום מתוקף הוראת סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב - 1991. עוד נטען כי מאחר שהעבודות כבר החלו, אין עוד צורך באישור מהנדס בדבר הכוונה לביצוע העבודות כנדרש לפי חוק העזר.

פסק הדין בעתירה בתיק 8957-07-18
8. לאחר הגשת השלמות הטיעון של הצדדים, ניתן פסק הדין בעתירה. בפסק הדין הדגשתי כי משניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, לא רשאית העותרת להעלות טענות בדבר פגמים בהסכם בגדרה של העתירה. בפסקה 20 לפסק הדין הבהרתי:

זאת ועוד, ככל שהעתירה מכוונת לתקיפת הדרישה המקורית לתשלום היטל שצ"פ, דרישה שבעקבותיה הושג הסדר הפשרה, הרי שהיה על העותרת לנקוט בהליך לפני ההתקשרות בהסכם הפשרה. משהתקשרה העותרת בהסכם פשרה, שבגדרו כל צד "קנה" את הסיכונים והסיכויים בטענות כנגד החיוב, הרי שהעותרת מושתקת מלהעלות טענות שעמדו לה בטרם חתימת ההסכם והבקשה ליתן לו תוקף של פסק דין.

9. משמעות הדברים הייתה כי לצורך ההכרעה בשאלת פירעון השיק שנועד לתשלום היטל השצ"פ, לא היה מקום לבחון האם התובעת חייבת בהיטל על פי חוק העזר, אלא רק האם התקיימו התנאים המוסכמים לפירעון השיק. ודוקו, טיעוני הצדדים הוגשו לאחר ש כבר חלף המועד המאוחר ביותר לפירעון השיק, 31/7/2019, ועל כן די היה בחלוף המועד כדי להצדיק את הפירעון.

10. למרות האמור, הוספתי הערות לגבי חיובה של התובעת בהיטל השצ"פ. במסגרת זו בחנתי האם אישור האדריכלית מספיק כדי לקבוע כי החלו להתבצע עבודות שצ"פ בשטחים המיועדים לשמש את הנכסים, והאם העבודות מושא המכרז הן עבודות שצ"פ או עבודות הקשורות בסלילת הכבישים. קבעתי כי מהמסמכים שהוצגו עולה כי אכן מדובר בעבודות ל ביצוע שטחים ציבוריים פתוחים. כן ציינתי שלא הוכח כי מדובר בעבודות החורגות מהעבודות אותן צפו הצדדים בהסכם הפשרה.

11. חשוב להדגיש כי בפסקה 29 התייחסתי לאישור האדריכלית וציינתי:

הצגת אישור 2018 ממלאת לכאורה את דרישה ס(עי)ף 3(א)(2) לחוק העזר ואת הדרישה שנקבעה בסעיף 3.2 להסכם הפשרה. איני סבור שיש לייחס חשיבות לכך שעל אישור 2018 חתומה סגנית מהנדס העיר, והובהר כי הדבר נובע ממצבו הרפואי של המהנדס. אין מחלוקת כי סגנית המהנדס מוסמכת לחתום על האישור והטענה כי המהנדס סירב לחתום בשל כך שסבר כי לא מבוצעות עבודות לפיתוח שצ"פ, אינה מעוגנת בראיה כלשהיא.

התביעה
12. על פסק הדין בעתירה הגישה התובעת ערעור לבית המשפט העליון שטרם נדון. במקביל הגישה את תביעתה בתיק זה. בכתב התביעה טענה התובעת כי רק לאחר פסק הדין נודע לה כי אישור האדריכלית לא ניתן במועד שצוין בו, 1/7/2018, שכן באותו מועד היה מהנדס העיר בריא ופעיל. מהנדס העיר חלה והאציל את סמכויותיו לאדריכלית רק החל מיום 19/5/2020. על כן, ברור כי האישור לא יכול היה להינתן במועד שצוין על גביו. עוד נטען, כי הגשת אישור האדריכלית עם ציון המועד 1/7/2018 לבית המשפט מעידה כי מדובר במסמך מזויף שנועד להטעות את בית המשפט.

13. לאור האמור טענה התובעת כי פסק הדין הושג במרמה, ועל כן יש לבטלו. התובעת הדגישה כי להבנתה פסק הדין נסמך על אישור האדריכלית, והוסיפה כי לא יכלה לדעת על המרמה בטרם ניתן פסק הדין ובטרם נודע לה מועד האצלת הסמכות לממלאת מקום מהנדס העיר.

14. נעיר כבר כאן - מתגובת העירייה לבקשה לסילוק על הסף מתברר אישור האדריכלית אכן לא נחתם ביום 1/7/2018. לטענת העירייה האישור הוכן לחתימה על ידי מהנדס העיר אך לא נחתם במועד המופיע בו, אלא נחתם על ידי האדריכלית רובינשטיין ביום 20/5/2019. העירייה הדגישה כי האישור שהוגש לבית המשפט היה פגום, שכן חלקו התחתון של האישור לא צולם. העירייה הציגה את הנוסח המלא של האישור, שבו ניתן לראות כי האדריכלית הוסיפה בכתב ידה את מועד החתימה - 20/5/2019 (ראו תצהירו של עו"ד דוד אבידן בתגובת הנתבעת לתגובת התובעת לבקשה לסילוק על הסף, והנספח שצורף לו).

15. העירייה מצידה הגישה את הבקשה המונחת להכרעה כעת, לסילוקה של התביעה על הסף. בבקשה נטען כי אין לדון בבקשה לביטול פסק הדין בטרם הוכרע הערעור שהוגש על ידי התובעת לבית המשפט העליון. עוד נטען כי לא התקיימו התנאים לקיום "משפט חוזר", דהיינו לביטול פסק הדין ולדיון מחודש בעתירה. העירייה טוענת כי תנאי לביטול פסק הדין מחמת מרמה הוא חיוניות הראיה להכרעה. לטענתה , אישור 2018 לא היה חיוני להכרעה בעתירה. נטען גם כי על פי סעיף 3(א) לחוק העזר, נדרש אישור מהנדס רק מקום שבו העבודות טרם החלו. במקרה הנוכחי הוכח כי העבודות החלו עוד לפני מועד פירעון השיק, ולכן לא היה כל צורך באישור האדריכלית כדי לבסס את חבותה של התובעת בתשלום ההיטל.

16. התובעת מבקשת לדחות את בקשת הסילוק. לטענת התובעת אין בהגשת הערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין בעתירה, כדי למנוע מבית המשפט לדון בביטול פסק דין שהושג במרמה. לטענתה, ההלכה קובעת כי בקשת ביטול פסק דין שהושג במרמה יש להגיש כתובענה בפני בית המשפט שנתן את פסק הדין. עוד טוענת התובעת, כי ההליך המשפטי מבוסס על האמת, ועל כן יש לאפשר את בירור טענות המרמה. התובעת סבורה כי בית המשפט סמך את פסק הדין בעתירה על אישור האדריכלית, ועל כן מדובר בראיה שהייתה חיונית להכרעה. התובעת מעלה גם טענות נוספות שאינן רלבנטיות להכרעה , ועל כן אין צורך לפרטן.

17. חשוב לציין כי לאחר שנערך דיון בבקשה הגישה התובעת תגובה אליה צירפה מסמך הנושא כותרת "אישור לצורך גביית היטל שצ"פ", שנערך על ידי מהנדס העיר, אינג' נדב הדר, ביום 31/12/2018. על פי האישור צפויות להתחיל עבודות שצ "פ בגוש 12798 חלקות 35, 36, 41 לא יאוחר מיום 31/12/2019. אישור זה מעיד, כך נטען, כי לא הייתה עילה לחייב את התובעת בהיטל שצ"פ על פי אישור האדריכלית.

דיון והכרעה
18. כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש למחוק את תביעת התובעת על הסף.

19. מצויים אנו בשלב מקדמי של ההליך וטרם נשמעו ראיות. על כן, מוכן אני להניח, לצורך החלטה זו, כי התובעת תוכל להוכיח את טענותיה, כלומר להוכיח כי אישור האדריכלית שנחזה להיות חתום ביום 1/7/2018 נחתם רק בשנת 2019. ודוקו, למעשה אין מחלוקת כי כך אירע, שכן העירייה מאשרת כי האדריכלית רובינשטיין חתמה על המסמך רק ביום 20/5/2019.

20. אלא שבכך לא די, שהרי השאלה הנכונה אותה יש לברר היא האם בהצגת העובדות הנכונות, כלומר שהאישור ניתן בשנת 2019, יש כדי לשנות את תוצאת פסק הדין.

21. כידוע, בעבר הכירו בתי המשפט באפשרות של ביטול פסק דין ועריכת משפט חוזר רק כאשר הוכח כי פסק הדין הראשון הושג במרמה (ע"א 254/58 אינגסטר נ' לנגפוס , פ"ד יג 449 (1959); דנ"א 4546/96 חוף גיא נ' חברת מקורות בע"מ (14/5/1997)). בפסיקה מאוחרת יותר הכירו בתי המשפט באפשרות של עריכת משפט חוזר גם בנסיבות נוספות, כגון כאשר התגלו ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיגן קודם לכן ואשר יש בהן לשנות את פני ההכרעה מיסודה (ע"א 4682/92 עזבון שעיה נ' בית טלטש בע"מ , פ"ד נז(3) 366 (2003)).

22. הליך של ביטול פסק דין מחמת תרמית או גילוי ראיה מאוחרת הוא נדיר. הביטול מחמת תרמית נועד למנוע מצב שבו מעוול יצא נשכר מעוולתו והוא מבטא את שאיפת המשפט להגיע לחקר האמת (ראו ע"א 8024/17 ב.י.מ חברה לבניה והשקעות (חיפה 1993) בע"מ נ' מדינת ישראל (16/3/2020)).

23. כדי לשכנע כי קמה עילה לביטול פסק הדין מחמת מרמה, על המבקש להוכיח כי התקיימו מספר תנאים, כגון אמינות של הראיות המוכיחות את המרמה, חיוניות הראיה - כלומר לשכנע כי אם תוכח המרמה הדבר יביא לתוצאה שונה, וכי לא ניתן היה להשיג את הראיות בשקידה סבירה לפני פסק הדין הראשון (ראו ע"א 6019/07 טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ , פ"ד סג(3) 612 (2010)). ניתן להוסיף על האמור גם תנאי נוסף ולפיו לא ניתן לשנות את התוצאה, אלא בגדרה של תביעה לביטול פסק הדין. כך ברור כי כאשר על פסק הדין הראשון הוגש ערעור שטרם נדון, עומדת בפני הטוען למרמה אפשרות להעלות טענותיו בערעור ואולי גם להגיש ראיה נוספת בהליך הערעור (ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 וכן תקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ). כאשר פסק הדין הראשון עדיין נתון לערעור, ישנה אפשרות להגיע לחקר האמת גם ללא צורך בביטול פסק הדין המקורי ועריכת משפט חוזר.

24. במקרה הנוכחי טרם נדון הערעור על פסק הדין בעתירה, ועל כן ברור כי התובעת יכולה לבקש להציג את הראיות בדבר המרמה הנטענת בפני בית המשפט העליון. ודוקו, מתברר כי מי שביקשה להציג את אישור האדריכלית הנושא את התאריך 20/5/2019 הייתה העירייה, ודווקא התובעת התנגדה לכך. בהחלטת רשם בית המשפט העליון נקבע כי העירייה לא תוכל להגיש את האישור המתוקן ולצרפו לתיק המוצגים, אלא בדרך של הגשת בקשה להוספת ראיה חדשה בערעור (ראו החלטה מיום 3/1/2021 בע"א 4103/20).

25. זאת ועוד, העירייה אינה מכחישה כי אישור האדריכלית שהוגש לבית המשפט בהליך הקודם היה פגום, וכי נשמט ממנו חלקו התחתון הכולל גם את תוספת התאריך בכתב יד (ניתן לראות כי המכתב חסר גם את הכיתוב המודפס בתחתיתו). אילו סברה התובעת באמת ובתמים כי לתאריך חתימתו חשיבות להליך, וכי חתימתו בשנת 2019 מאיינת את דרישת החיוב, צפוי היה כי תתמוך בהגשתו ואולי אפילו תבקש להגישו בעצמה.

26. ללא קשר לאמור, אין כל ספק שהגשת מסמך שאינו שלם לבית המשפט, בין אם הדבר נעשה בכוונה תחילה ובין מחמת טעות, ראויה לגינוי. האישור הוגש לבית המשפט בצירוף להודעה מיום 20/5/2019. אמנם ניתן להבין כיום כי חלקו התחתון של האישור לא צולם, אולם בחלק שצולם נרשם התאריך 1/7/2018, וככל שמאן דהוא ביקש לשנות את התאריך, צפוי היה שהשינוי יעשה במקום המיועד לרישום התאריך ולא בתחתית הדף.

27. כך או כך, אין לדבר כל רלבנטיות שכן תאריך חתימת אישור האדריכלית לא היה חיוני להכרעה בעתירה. כפי שהובהר לעיל, בין הצדדים הושג הסדר פשרה שאושר בבית המשפט בה"פ 49081-07-17. על פי הסכם הפשרה החיוב בהיטל שצ"פ ופירעון השיק שניתן להבטחתו, היה מותנה באחד משניים - הצגת אישור מהנדס או חלוף המועד של 31/7/2019, המוקדם ביניהם.

בעת מתן פסק הדין בעתירה כבר חלף המועד האחרון לפירעון השיק, ודי היה בכך כדי להביא לתשלום. כפי שצוין בפסק הדין בעתירה, טענות התובעת לגבי פרשנות ההסכם או תקפו של ההסכם לא נכללו בעתירה (פסקה 21).

28. בפסק הדין בעתירה התייחסתי לטענות לגבי החיוב בהיטל רק בבחי נת למעלה מן הדרוש (פסקה 22), ודנתי גם במועד עיתוי החיוב (פסקאות 25 ואילך).

בפסקה 26 הפניתי לסעיף 3 לחוק העזר הקובע את החלופות השונות להטלת החיוב, והוספתי:

לעניינינו רלבנטית החלופה השנייה בסעיף 3(א) לחוק העזר; דהיינו מתן אישור לבניה חדשה בנכס. עם זאת, אין די במתן היתר בנייה כדי להקים את החבות בתשלום היטל השצ"פ, אלא נדרש גם תנאי נוסף והוא תחילת ביצוע עבודות לפתיחת (צ.ל לפיתוח - ר' ס' ) שטחים ציבוריים פתוחים המיועדים לשימוש הנכס והבאים אליו. תחליף למילוי הדרישה בדבר תחילת העבודות, עשוי (ה) להימצא באישורו של המהנדס כי הליך תכנון העבודה מצוי בעיצומו וכי העבודות החלו בתוך 12 חודשים ממועד מתן האישור.

29. גם אם נקבל את הטענה כי באישור האדריכלית נפל פגם וכי המועד הרלבנטי הוא 20/5/2019 ולא 1/7/2018, ברי שדי באישור זה כדי ללמד על התחלת ביצוע העבודות להקמת השטחים הציבוריים עוד לפני המועד של 31 /7/2019. זאת ועוד, ביום 21/7/2019 הוגש תצהיר של כפיר ארגובי שהבהיר כי מהנדס העיר אינו יכול להצהיר בשל מצבו הרפואי. בתצהירו ציין כי העבודות החלו בפועל, ואף צורפו לו צו התחלת עבודה, כתב כמויות ותמונות. על פי סעיף 3(א)(1) לחוק העזר, די בתחילת ביצוע העבודות כדי להוות אירוע מטיל ח בות כדרוש לחיוב בהיטל השצ"פ. גם המסמך שהוצג על ידי התובעת בתגובתה האחרונה, ולפיו מהנדס העיר אישר ביום 31/12/2018 כי העבודות יחלו לכל המאוחר עד 31/12/2019 לא יכול להועיל לתובעת , שהרי גם אישור זה, ניתן לפני המועד המאוחר על פי הסכם הפשרה כלומר לפני 31/7/2019.

סוף דבר
30. כפי שראינו, העירייה צירפה בהליך הקודם מסמך שאינו מדויק וביססה טענותיה על מסמך שנחזה להיות אישור מיום 1/7/2018, אף שבפועל האישור נחתם ביום 20/5/2019. התנהלות זו של העירייה פסולה וראויה לגנאי. עם זאת, אין בהצגת האישור המעודכן כדי להביא לביטול החיוב בהיטל על פי הסכם הפשרה. מכל מקום, די בכך שהעבודות החלו בפועל כפי שהוכח, כדי למלא את התנאי להיווצרות החבות בהיטל. יתרה מזאת, ראינו כי לתובעת עומדת האפשרות להעלות טענותיה בגדרו של הערעור שהוגש על פסק הדין בעתירה ולצרף את הראיות לעניין מועד אישור תחילת העבודות , ככל שיש לטענתה רלבנטיות למועד חתימת האישור .

על כן, מכל הטעמים לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה.

בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שהעירייה הגישה מסמך שגוי בהליך הקודם, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' אדר תשפ"א, 22 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמירי זיכרון יעקב בע"מ
נתבע: עיריית חדרה
שופט :
עורכי דין: