ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נגד תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת מירב קלמפנר נבון

תובעת

בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עמוס תיבי ואח'

נגד

נתבע
תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רפיק חמאדי

פסק דין

לפני תביעה בגין נזקי רכוש.
התובעת טוענת כי ביום 29/6/17 דווח לה על נזק בתשתית בזק בכפר מנדא. לטענתה, עובד מטעמה אשר הגיע למקום מצא כי הנתבע ביצע עבודות במקום ובתוך כך פגע בצנרת ובתשתיות השייכות לתובעת.
לטענת התובעת, הנתבע לא פנה אל התובעת קודם לביצוע העבודות לשם בירור פרטים על התשתיות, לא ביצע תיאום העבודות, אף שהוא מחויב לעשות כן ואף לא הזמין פיקוח מטעמה של התובעת.
לטענת התובעת, גרמו עובדי הנתבע ברשלנותם לנזק וכן חל עליהם הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו". עוד טוענת התובעת כי הנתבע הפר חובה חקוקה במעשיו , עת פעל בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושידורים) וכן אחראי הנתבע מכוח האחריות המוחלטת או המוגברת הקבועה בס. 38 לחוק התקשורת.
התובעת טוענת כי נשאה בעלות הנזק אשר נגרם כתוצאה ממעשי הנתבע, בסך 15,346 ₪, זאת בהתאם לחוות דעת מטעמה.
לטענת התובעת, הנתבע אחראי בהתנהגותו הרשלנית לקרות הנזק ומשכך, הוא חב בפיצוי התובעת בגין הנזק אשר גרם. מכאן התביעה אשר לפני.
לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה שכן אין היא מגלה עילה ואף אין בינו לבין התובעת כל יריבות משפטית. לטענתו, איש מטעמו לא ביצע עבודות בתקופה הרלבנטית ולא פגע בתשתיות, בצנרת או בכבלים השייכים לתובעת. לטענת הנתבע, אין לו כל זיקה לאירוע האמור בכתב התביעה.
לטענת הנתבע, אין מקום להטיל עליו את נטל הראיה, אף הנזקים והסכומים הנטענים בידי התובעת מוגזמים ומוכחשים ואין קשר סיבתי בינם לבין האירוע הנטען בכתב התביעה.
הנתבע טען כי בתקופה הרלבנטית, קבלן האחזקה מטעמו היה חב' צבי לוי בע"מ. בירור עם אותו קבלן העלה כי הנזק נגרם ליד בית תושב בשם נואף עאלם וכי לא בוצעו מטעמו של הנתבע כל עבודות במקום. לטענת הנתבע, לא הוכיחה התובעת כי הנתבע הוא זה אשר גרם לנזק וכי ככל הנראה מדובר בעבודה פרטית של מי מתושבי הכפר. משכך, עתר הנתבע לדחיית התביעה כנגדו.
דיון:
עסקינן בתביעה בסדר דין מהיר ולפיכך בהתאם להוראות תקנה 82(ב) לתקנות סד"א התשע"ט 2018 , יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.
תחולת הכלל הדבר מדבר בעד עצמו :
התובעת טענה כי בנסיבות העניין יש להחיל את הכלל בדבר "הדבר מדבר בעד עצמו". הלכה פסוקה בעניין זה היא כי תחולת הכלל המעביר את נטל השכנוע אל הנתבע, מותנית בהוכחת שלושה תנאים מצטברים: כי לתובע לא הייתה ידיעה או לא הייתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק; כי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו; נראה לבית המשפט, כי מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק , נגרם בשל רשלנות הנתבע מאשר שהמקרה אירע בהיעדר כל התרשלות מצדו. נטל השכנוע לקיומם של התנאים רובץ על שכם התובע, טוען הטענה ועליו להרימו וזאת עפ"י המבחן של מאזן ההסתברויות.
אשר לכלל הראשון סבורני כי הוא מתמלא בענייננו. מעיון בכתב התביעה ושמיעת עדויות הצדדים, עולה כי לתובעת לא הייתה ידיעה מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק שהרי איש מעובדי התובעת לא נכח במקום בעת שאירע אותו הנזק. עובדיה של התובעת הגיעו למקום לאחר שנקראו לתקן את הנזק, זאת לאחר שזה כבר נגרם. הפסיקה קבעה כי באם נמשכת אי הידיעה בדבר נסיבות התרחשות מעשה הנזיקין ממועד קרותו ולאורך מהלך המשפט, יבקש התובע להסתייע בכלל הקבוע בהוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין. ראה בעניין זה בע"א 8151/98 שטרנברג נ. צ'ציק פ"ד נו(1) 539. בענייננו, אי הידיעה בדבר נסיבות התאונה נותרה בעינה אף לאורך מהלך ניהולה של התובענה כולה ועל כן תנאי זה מתמלא. אשר לכלל השני- בנסיבות בהן הנזק אירע בסמיכות לבריכה אשר הונחה בידי אנשי הנתבע, כעולה מדו"ח עובד התובעת אשר הגיע למקום לצורך תיקון, הרי שמדובר במקום עליו הייתה לנתבע שליטה ולפיכך, אף תנאי זה מתמלא. אשר לכלל השלישי – תנאי זה נדרש לבחינה כללית סטטיסטית. הפסיקה קבעה כי ניתן להסתמך על ראיות כלליות או על הראיות הקונקרטיות שהביאו הצדדים. (ראה: ע"א 10566/05 דוד שלג נ' אמיר חברה להנדסה וסחר בע"מ, תק-על 2009(1), 2911 , וכן האמור בע"א 8151/98 בעניין שטרנברג נ. צציק אשר צוטט לעיל). בהתאם לעדות מר טירן יעקב, מנהל תחזוקת תשתיות, מתיישבים הדברים יותר עם רשלנות הנתבע מאשר שהאירוע אירע בהעדר כל התרשלות מצדו. הנה כי כן, בהתקיימם של כל התנאים, הרי שנטל השכנוע הועבר אל כתפי הנתבע.
אופן קרות הנזק – אחריות וקשר סיבתי:
מטעמה של התובעת העיד מר טירן יעקב, מנהל תחזוקת התשתיות ולפי עדותו, בהתאם לתלונות תושבים על תקלה במתקן בזק, הגיע צוות מטעמו למקום התקלה בכפר מנדא ומצא כי קבלן מטעמו של הנתבע אשר הניח במקום בריכה, פגע בתשתית בזק המונחת בסמוך. העובד אשר הגיע פיזית למקום, הטכנאי ציון סבג, לא הובא לעדות ולטענת התובעת הוא אינו מצוי עוד בשליטתה. עוד העידה הגב' ורד מלול, האחראית על טיפול בגביית חובות בגין נזקים לרשת בזק. הגב' מלול העידה כי מפקח בזק מר איציק עזרא, אשר נכח במקום הנזק, בא בדברים עם נציג הנתבע – מר אבו סלאח בלאל, מיד עם גילוי הנזק והלה הורה לו לשלוח אל תיבת הדואר האלקטרוני שלו אצל הנתבע, את חשבון הנזק לפירעון. הגב' מלול העידה כי עשתה כן, היא הציגה לבית המשפט את פרטי מר אבו סלאח בילאל כפי שנמסרו לידיה מידי המפקח מר עזרא וכן הציגה את המכתב אשר שיגרה אל הדוא"ל של מר אבו סלאח , אצל הנתבע. עוד הציגה הגב' מלול לבית המשפט, במהלך הדיון, הודעה ותמונות אותן קיבלה לטלפון הנייד שלה, כאשר הגיעו צוותי בזק לתיקון התקלה, בזמן אמת, וכל זאת מתוך מכשיר הטלפון הנייד שלה.
יודגש כי על אף שלא הובאו לעדות, לא מר עזרא ולא מר אבו סלאח בלאל מטעמו של הנתבע, לא נסתרה גרסתה של הגב' מלול ואף לא נסתרה גרסתו של מר טירן יעקב ולפיה נמסר לשניהם מידי הצוות המטפל כי הנזק נגרם בידי קבלן הנתבע אשר הניח במקום בריכה ופגע בתשתית בזק, בתוך כך.
כאמור נטל השכנוע הועבר אל כתבי הנתבע, אך לא הובא מטעמו מר אבו סלאח. בהתאם לטענת הנתבע הוא אינו עובד עוד אצל הנתבע ולפיכך אינו מצוי בשליטתו. מטעמו של הנתבע הובא לעדות המהנדס מר עלי יאסין, אשר טען כי תאגיד המים לא ביצע כלל עבודות בתקופה הרלבנטית בכפר מנדא. כאשר נשאל מר יאסין כיצד הוא יודע בוודאות שלא נעשו כל עבודות, הוא משיב כי אין רישום מסודר על עבודות אשר מתבצעות, אך כאשר מתבצעת עבודה, מוגש לתאגיד חשבון. לטענתו הוא בדק את הדברים, אין חשבון שהוגש והוא אינו מכיר קבלן אשר יעבוד בלא להגיש חשבון. מכאן הסיק מר יאסין כי לא בוצעה עבודה בכפר מנדא אשר גרמה לנזק, בידי הנתבע.
קשה להלום כיצד מתנהל תאגיד המים סובב שפרעם בלא שיערך מטעמו רישום מסודר של העבודות המבוצעות על ידו, מהן העבודות הנדרשות, מיהו הקבלן המבצע ומהי העלות הכספית החלה עליו. לא שוכנעתי מעדות מר עלי יאסין שהייתה העדות היחידה אשר הובאה מטעמו של הנתבע, על כל המשתמע מכך, כי אכן בהעדר חשבון מטעמו של קבלן מבצע, פירוש הדבר כי לא בוצעו עבודות בידי התאגיד בתקופה הרלבנטית בכפר מנדא.
לעומת זאת, הן עדות הגב' ורד מלול והן עדות מר טירן יעקב מנהל תחזוקת התשתיות, נוקבות בשם בעל תפקיד מטעמו של התאגיד – מר אבו סלאח בלאל אשר נטל אחריות על קרות הנזק מטעמו של התאגיד ומסר את פרטי תיבת הדוא"ל שלו אצל הנתבע לצורך משלוח חשבון תיקון הנזק.
בשים לב לעדויות אלו, שוכנעתי כי הנזק אירע כאשר אי מי מטעמו של הנתבע הניח בריכה במקום קרות הנזק בכפר מנדא ובתוך כך פגע בתשתיות בזק וגרם לנזק נושא התובענה. מכאן כי קיים קשר סיבתי בין מעשי הנתבע ונזק אשר נמצא בתשתית בזק.
נזק:
הגב' מלול, הממונה על גביית חובות בגין הנזקים לרשת, מטעמה של התובעת, ערכה תחשיב של ההוצאות אשר נדרשו לצורך תיקון הנזק וכן המציאה הסבר לכל רכיב ורכיב בתחשיבה באמצעות חוות דעת אשר הוגשה וסומנה ת/1. חוות הדעת מפרטת מהו הנזק אשר אירע לתשתית כתוצאה מעבודת הנתבע, מהם החומרים אשר נדרשו לתיקונו ומהי העלות. גם לאחר חקירה נגדית ארוכה ומפורטת, לא נסתרו הרכיבים המופיעים בחוות הדעת מטעמה של הגב' מלול, לא הוצגה חוות דעת נגדית או הובאו ראיות לכך, מטעמו של הנתבע , כי הנזק הנטען הוא מופרז ומופרך, כנטען בידי הנתבע. משכך, אני קובעת כי גובה הנזק הוא בהתאם לחוות דעתה של הגב' מלול בסך 15,346 ₪.
משקבעתי כי הנתבע הוא האחראי לקרות הנזק , הרי שהנתבע חב בפיצוי התובעת בגין הנזק אשר נגרם כתוצאה מהעבודות שביצע מי מטעמו בכפר מנדא ויש לקבל את התביעה כנגדו.
סוף דבר,
התביעה מתקבלת ואני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 15,780 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (25/3/20) ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כן, יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך 1500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3500 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י' אדר תשפ"א, 22 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
נתבע: תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ
שופט :
עורכי דין: