ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש. שלמה רכב בע"מ נגד חן קורניצר :

לפני כבוד ה שופטת עמיתה שרה דותן

מערערים

ש. שלמה רכב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורי וינינגר ו/או חן בראנץ

נגד

משיבים

1.חן קורניצר
2.ביטוח ישיר בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דן טביב ואח'
3.בר תמיר
4.אילון חברה לביטוח
ע"י ב"כ עו"ד אמיתי סביון ואח'
5.איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
6.אלכס קלוגין
ע"י ב"כ עו"ד א. גולדרט ואח'

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבת-ים (כבוד הרשם הבכיר א' כהן), מיום 13.10.2020 לפיו חויבה המערערת לפצות את המשיבים על פי שיעור חבותם של המעורבים בתאונת הדרכים.
לאחר שעיינתי בערעור ונספחיו (כולל פרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא), החלטתי כי דין הערעור להידחות בלא צורך בתשובה, על פי הוראות תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

פסק הדין מושא הערעור ניתן לבקשת הצדדים על דרך של פשרה בהתאם להוראות סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

על פי העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת, רכב שהיה מבוטח על ידי המערערת היה הרכב הרביעי והאחרון בתאונת שרשרת.

בדיון ההוכחות שהתקיים בבית משפט השלום הוגשו צילומים, טופסי הודעות של המעורבים, מסמכים מתיק החקירה המשטרתי וכן העידו כל הנהגים המעורבים בתאונה, אשר נחקרו ארוכות על עדותם.

בסיום שמיעת הראיות הודיעו ב"כ הצדדים, כי הם מסכימים שבית המשפט יפסוק בתיק על דרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט ללא נימוקים וללא גבולות עוד הודיעו ב"כ הצדדים, כי מוסכם עליהם שהתובעת בתביעה זכאית לפיצוי מלא בגין נזקיה, ואין בפי הנתבעים כל טענה לאשם של נהגת רכב התובעים.

לאחר דברים אלה הוגשו סיכומים בכתב.

בפסק דינו קבע כבוד הרשם הבכיר את היקף חבויות הצדדים. אשר לנהגת הרכב הראשון נקבע, כפי שהוסכם כי אין לה כל אשם באירוע התאונה. לפיכך, זכאית התובעת שם במלוא הפיצוי על נזקיה.
אשר לרכב השני, נקבע כי גם לנהגת שנהגה בו אין כל אשם בתאונה, בהתייחס לנהגים של הרכב השלישי והרביעי (רכב המערערים), נקבע כי על נהג הרכב השלישי מוטל אשם בשיעור 25% בגין כל נזקי כל ר כבי התאונה, ועל נהג הרכב הרביעי מוטל אשם בשיעור 75% בגין כל נזקי רכבי התאונה.
בהסתמך על היקף החבות, נקבעו סכומי הפיצוי.

בהודעת הערעור מציין, אמנם ב"כ המערערת, כי הוא מודע להלכות המתייחסות להתערבות ערכאות הערעור בפסקי דין שניתנו על דרך של פשרה, אך יחד עם זאת, סבור שמקרה זה מצדיק חריגה מהכלל מאחר שהוא לוקה באי סבירות קיצונית.

לאחר פתיחה זו מנתח ב"כ המערערת בהרחבה את הראיות ומבקש, כי בית המשפט של ערעור יקבע ממצאי מהימנות במקום הערכאה הדיונית.

צר לי לציין, כי מעבר לרטוריקה מתלהמת, אין בערעור על טענה משפטית החורגת מעבר לממצאי העובדה של הערכאה הדיונית. המערערת מבקשת מבית המשפט של ערעור לנתח את זוויות כלי הרכב לאחר התאונה, גרסאות הנהגים בהודעות שונות ומידת המהימנות שיש לייחס לגרסאותיהם.
"כידוע, לפני המבקשים לתקוף בערעור פסק דין הניתן על דרך הפשרה ללא הנמקות ניצבת משוכה גבוהה. לכך שני טעמים: הראשון מעוגן בתכליות שביסוד סעיף 79א – ועניינו השאיפה לפישוט וקיצור ההליכים המשפטיים; השני נובע מקושי פרקטי, היעדר כלים בידי ערכאת הערעור לבקר את הלך המחשבה של הערכאה הדיונית. ואכן, פסיקת בית המשפט הדגישה, וחזרה והדגישה, כי הגם שפסק דין שניתן על דרך הפשרה אינו חסין באופן מוחלט מביקורת ערכאת הערעור, אמות המידה להתערבות ערעורים בפסקי דין שניתנו לפי סעיף 79א ללא הנמקות הן צרות מאוד (ראו: ע"א 4265/20 שיבולת חברה להנדסה ובניין בע"מ נ' הקודחים שבת בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 16 (8.7.2020); ע"א 1003/17 אמסלם נ' קרול, [פורסם בנבו] פסקה 5 (16.5.2019) (להלן: "עניין אמסלם"); ע"א 8560/17 אדרי אל ישראל קרקעות בע"מ נ' אפיקי נדל"ן בצפון בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 14 (29.1.2019) (להלן: "עניין אדרי"); עניין חברת קדישא, פסקה 10; ע"א 4298/13 עודתאללה נ' עזבון המנוח אבו טפלה ז"ל, [פורסום בנבו] פסקה 10 (15.7.2014); ע"א 8497/11 חב' בן יחזקאל אמנון (1991) בע"מ נ' ברגר, [פורסם בנבו] פסקה 5 (29.5.2014) (להלן: "עניין בן יחזקאל"); ע"א 4308/12 בית חולים מקאסד נ' ת' ש' [פורסם בנבו] פסקה 13 (5.6.2012); עניין זקס, פסקה 6; רע"א 1157/04 נאסא ווטר ישראל בע"מ נ' שחורי, [פורסם בנבו] פסקה 4 (6.6.2005); עניין זוננשוילי, פסקאות 6-7. כן ראו: טירקל, עמ' 22; בן-נון וחבקין, עמ' 513; בן-נון וגבריאלי, עמ' 267). לפיכך, רק מקרה יוצא דופן עשוי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור בפסק דין שניתן על דרך הפשרה ללא הנמקות. ודוק, אין בידינו רשימה סגורה של מקרים יוצאי דופן אלה, ואולם המרכזיים שבהם עוסקים במצבים של חריגה מסמכות או תוצאה בלתי הוגנת ובלתי צודקת בעליל – דהיינו, החלטה החורגת מהמוסכם או תוצאה החורגת באופן מובהק ממתחם האפשרויות ששופט סביר עשוי לראות כהכרעה הוגנת וצודקת בנסיבות העניין (ראו, למשל: עניין אמסלם, פסקה 5. שם ציינה השופטת ענת ברון כי התערבות ערעורית בפסק דין שניתן על דרך הפשרה ללא הנמקות שמורה למקרים בהם '[]בית המשפט חרג מגבולות הסמכות שהקנו לו הצדדים, או שפסק הדין שהוציא תחת ידיו אינו סביר בכל קנה מידה'. בדומה, בעניין חברת קדישא ציין השופט עוזי פוגלמן כי ערכאת הערעור תיטה להתערב בפסיקה שניתנה על דרך הפשרה אך במקרים חריגים ביותר "בהם בית המשפט חרג מהסמכות שהקנו לו הצדדים או סטה באופן קיצוני מגבולות הסבירות" (שם, פסקה 10). ראו גם: עניין אדרי, פסקה 14; עניין קרייטר, פסקה 8; עניין בן יחזקאל, פסקה 5."
ע"א 6780/19 מדינת ישראל נ' ההסתדרות המדיצינית הדסה (ניתן ביום 16.8.2020).
המקרה שלפני, אינו נמנה עם אותם חריגים המצדיקים התערבות ערכאת ערעור בפסק דין על דרך של פשרה, שהוסכם לגביו שלא יכלול הנמקה מן הטעם שאין בידי כלים לבקר את הליך המחשבה של הערכאה הדיונית, כפי שמבקשת המערערת ולא מצאתי, כי קביעת היקף אחריותו של כל אחד מהמעורבים בלתי סביר, בעיקר בהתחשב בנסיבות האירוע.

אשר על כן, הערעור נדחה.
משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן בלשכתי היום, י' אדר תשפ"א, 22 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ש. שלמה רכב בע"מ
נתבע: חן קורניצר
שופט :
עורכי דין: