ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צילה עיראקי נגד סימן טוב לוי :


בפני כבוד ה שופטת ריקי שמולביץ

מבקשת

צילה עיראקי

נגד

משיבים

  1. סימן טוב לוי
  2. זבולון כהן
  3. מעוז גולדשטיין

החלטה

זוהי בקשת הנתבעת 1 ( להלן: "הנתבעת") להורות על מחיקת הנתבע 2 ( להלן: "הנתבע"), ו/או התובעים מכתב התביעה , ו/או על הוספת תובע.
לטענת הנתבעת, הוספת הנתבע לכתב התביעה פיקטיבית. למעשה, הנתבע פועל יחד עם התובעים בהגשת התביעה דנן. התובענה הוגשה על ידי התובעים, לכאורה בנעלי הנתבע, ובה טענה למתנה שקיבל הנתבע מסבתו. בתובענה לא נדרש סעד נגד הנתבע. עיון בשורת הסעדים המבוקשים מעלה כי נדרש במסגרתה סעד דווקא לזכותו של הנתבע, שלפיו הנתבע זכאי להירשם כבעלים של המקרקעין שבמחלוקת. לנתבע אין מעמד כצד נתבע בתיק. ממילא זכויותיו המוכחשות של הנתבע הופקעו ממנו, עת מונה כונס נכסים על זכויותיו במקרקעין. המעמד הנכון של הנתבע בתיק הוא מעמד של תובע.
עוד טענה הנתבעת כי לתובעים אין מעמד בתיק, שכן הם העבירו את זכויותיהם הנטענות במקרקעין לאחד אבי רביבו. לטענת הנתבעת, העברת זכות הקניין במקרקעין לאחר, משמעה פקיעת זכותם של התובעים. לפיכך, יש להורות על מחיקתם מהתובענה ועל הוספת הקונה רביבו, כתובע הנכון בתיק.
התובעים התנגדו לבקשה. לטענתם, הבקשה מוגשת לאחר דיונים רבים שבהם נבחנו סעדי התביעה ומעמדו של הנתבע בהליך, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות, והתובעים תיקנו את כתב התביעה באישור בית המשפט. הטעם להגשת הבקשה כעת הוא החלפת ייצוג הנתבעת. ב"כ החדש מבקש לדון מחדש בסוגיה שכבר הוכרעה.
התובעים הגישו כתב תביעה מתוקן ביום 16.4.2019, שבמסגרתו צורף הנתבע כצד להליך חלף סיווגו כמשיב פורמאלי בכתב התביעה המקורי, דהיינו, כשנה וחצי לפני הגשת הבקשה. אשר למכירת הזכויות על ידי התובעים, עובדה זו צוינה באופן מפורש בכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 28.2.2018. לפיכך, הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר וטעם זה לבדו מצדיק את דחייתה תוך חיוב הנתבעת בהוצאות.
התובעים טוענים כי הנתבע צורף להליך שכן נוכחותו דרושה לשם הכרעה ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. שאלת מעמדו נדונה והוכרעה בדיון שהתקיים ביום 17.9.2018 ובנסיבות אלה תוקן כתב התביעה והנתבע צורף להליך. הנתבעת לא מחתה על כך בזמן אמת. התובעים לא צירפו את הנתבע כתובע, שכן הפסיקה מורה כי אין אדם תובע בעל כורחו. כאשר נוכחות אדם דרושה להליך, מצרפים אותו כנתבע.
אשר לבקשת הנתבעת למחיקת התובעים מההליך, אין הליך פרוצדורלי של מחיקת תובעים. משמעות הבקשה היא למעשה מחיקת התובענה כולה. הנתבעת נקטה הליך שגוי שאינו קיים על פי התקנות. כך או כך, בשל העיכוב בהשלמת הרישום הנגרם עקב התנהלות הנתבעת, התובעים טרם העבירו את זכויות הקניין לצד שלישי,. עובדה זו יש בה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לטענותיה של הנתבעת נגד התובעים בהקשר זה. הפרשנות שאותה מבקשת הנתבעת לתת לתקנה 37 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, שגויה ומגמתית.
אשר לצירופו של הקונה רביבו כתובע, טענו התובעים, כי אין לצרף אדם כתובע להליך בעל כורחו, והדבר תלוי בהסכמתו.
הנתבע אף הוא התנגד לבקשה וביקש לדחותה תוך חיוב הנתבעת בהוצאות משמעותיות. החלטה על מתכונתו הנוכחית של ההליך באה בעקבות החלטות מפורשות של בית המשפט. לצדדים ניתנה הזדמנות להביע את עמדתם בכתב לגבי המתכונת הראויה של ההליך. הנושא נדון באריכות והוכרע זה מכבר. הדרך לשנות את החלטות בית המשפט היא באמצעות ערעור ולא באמצעות הגשת בקשה לערכאה הדיונית.
הטענה לקיומה של קנוניה בין הנתבע לבין התובעים, שלטענת הנתבעת מובילה לתוצאה של מחיקת הנתבע מההליך, אינה נתמכת בדבר. מדובר בבקשת סרק. המשמעות האופרטיבית של הבקשה למחיקת התובעים מההליך היא מחיקת התביעה. הגם שתוצאה זו מיטיבה עם הנתבע, אין להליך כזה אחיזה בתקנות סדר הדין.
אשר לצירופו של תובע נוסף, הנתבע התיר עניין זה לשיקול דעת בית המשפט.
הנתבעת ביקשה רשות להגיב על תשובת התובעים, בהתאם להסכמה דיונית עמם. לאחר שניתנה הרשות, הגישה הנתבעת תגובה האוחזת 8 עמודי טיעון. יצוין כי היקף הבקשה מלכתחילה עמד על 4 עמודים, ואילו תשובת התובעים החזיקה 3 עמודים, כך שהיקף התגובה שהוגשה חורג מהראוי בנסיבות. בהחלטה שנתתי על בקשת הנתבע ( בקשה 44), קבעתי כי אין להתייחס לחלקים בתגובה שעניינם תגובה לתשובת הנתבע, שביחס אליה לא התבקשה ולא ניתנה רשות להגיב.
בתגובה לתשובה טענה הנתבעת כי לאחר שזכויות התובעים הועברו לקונה רביבו יש הכרח בצירופו כצד להתדיינות, שאחרת ההליך לא יקים כלפיו מעשה בית דין והדבר יחייב התדיינות חוזרת.
הנתבעת לא נתנה הסכמתה בעניין מעמדו של הנתבע בהליך, ובית המשפט לא אישר את מעמדו בהחלטותיו. כל שנקבע הוא כי אין לצרפו כמשיב פורמלי. התובעים הודו כי הנתבע אינו נדרש כצד להליך. הנתבע מכר את זכויותיו לתובעים ועניינה של התביעה הוא במימוש זכויות התובעים. לפיכך יש למחקו מההליך. לחלופין, יש לצרפו כתובע ולא כנתבע.
הנתבעת טענה עוד כי היעילות הדיונית מחייבת לקבוע שהנתבע אינו יכול להיות במעמד נתבע, שעה שהסעד המבוקש הוא צו עשה לרישום זכויותיו.

דיון והכרעה
התובענה בהליך דנן הוגשה בחודש פברואר 2018 ומתנהלת זה כ-3 שנים. מאז הגשתה התקיימו 5 קדמי משפט, אשר חלק לא מבוטל מהם הוקדש לשאלת מעמדם של הצדדים, וכתב התביעה אף תוקן בעקבות האמור. כיום ההליך נמצא בשלב שלאחר הגשת תצהירי עדות ראשית והוא קבוע לישיבת טרום הוכחות.
במסגרת קדמי המשפט שהתקיימו, ניתנו מספר החלטות לעניין מעמדו של הנתבע. בישיבת יום 17.9.2018 ציינתי בהחלטה כי " הבהרתי את עמדתי לבאת כוח המבקשים שלפיה לא קים מושג של משיב פורמאלי בתקנות ועל המבקשים להחליט האם הם מבקשים לצרף את המשיב כבעל דין או שלא" (עמ' 16). עוד קבעתי באותה החלטה כי " לאחר בחינה ראשונית של טענות הצדדים, הסבתי תשומת לב באת כוח המבקשים בפתח הדיון, כי לדעתי נוסחם הנוכחי של הסעדים המבוקשים בהמרצת הפתיחה מעורר קושי, שכן כדי להעניק את הסעד המבוקש, יש להצהיר על זכויות " המשיב הפורמלי" בנכס" (שם).
התייחסות נוספת לעניין זה נמצאת בהחלטה מיום 13.2.2020 ( עמ' 24), המדברת בעד עצמה.
כאמור, בעקבות ההתדיינות וההחלטות שניתנו בנושא זה, תוקן כתב התביעה ביום 16.4.2019, והנתבע, אשר היה במעמד " משיב פורמלי" צורף כצד להליך. ביום 16.2.2020 הוסף לכתב התביעה הסעד לעניין הצהרה על זכויותיו של הנתבע בנכס מושא הסכסוך.
לא מיותר לציין כי הנתבעת, אשר נכחה בדיונים, לא טענה נגד התיקון המבוקש, ההיפך הוא הנכון. בדיון מיום 13.2.2020 טענה הנתבעת באמצעות ב"כ כי היא אינה מתנגדת להוספת הסעד המבוקש ( עמ' 23). בנסיבות העניין, דעתי היא כי הנתבע הוא צד דרוש בהליך.
על רקע האמור, קשה להלום את הגשת הבקשה כעת, תוך התעלמות מהשתלשלות הדברים בהליך, הסכמות הצדדים וההחלטות שניתנו. אמנם, לאחרונה התחלף ב"כ של הנתבעת בהליך, אך כידוע, הלכה היא כי חילוף ב"כ של בעל דין בהליך אין בו כדי להביא לפתיחת סוגיות שכבר הוכרעו, לחזרה מהסכמות שנתן בעל הדין קודם להחלפת ב"כ, או להסבת ההליך המשפטי לאחור.
נוכח כל האמור, אין להיעתר לבקשה המוגשת כעת למחיקת הנתבע מההליך והיא נדחית בזה.
אשר לבקשה למחיקת התובעים, המשמעות האופרטיבית של בקשה זו היא מחיקת התביעה, דהיינו – סילוקה על הסף. הבקשה אינה מבססת עילה לסילוק על הסף ואינה מנוסחת ככזו. טענות הנתבעת באשר לזכויות התובעים והעברתן לאחר, הן טענות הדורשות בירור עובדתי ומשפטי. ככל שיידרש, תוכרענה במסגרת ההליך.
לעניין צירופו של הקונה רביבו, כתובע בתיק – הבקשה הוגשה ללא עמדתו של מר רביבו, שצירופו מבוקש. ברי כי לא ניתן להורות על צירופו כתובע מבלי לקבל את עמדתו. לפיכך, גם רכיב זה של הבקשה דינו להידחות.
לאור האמור, אני דוחה את הבקשה.
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים ולנתבע הוצאות בגין הבקשה בך 2,000 ₪ לתובעים וסך של 2,000 ₪ לנתבע (סה"כ 4,000 ₪).

ניתנה היום, י' אדר תשפ"א, 22 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: צילה עיראקי
נתבע: סימן טוב לוי
שופט :
עורכי דין: