ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רשות מקרקעי ישראל נגד ראג'ב בכרי :

בפני כבוד ה שופט אורי גולדקורן

התובעת

רשות מקרקעי ישראל
ע"י ב"כ עו"ד הראל טיקטין

נגד

הנתבעים

  1. ראג'ב בכרי, ת.ז. XXXXXX915
  2. חסן בכרי, ת.ז. XXXXXX639

שניהם ע"י ב"כ עו"ד חסן בכרי

פסק דין

תביעה לסילוק יד, צו מניעה קבוע, צו הריסה ותשלום דמי שימוש ראויים.

כתב התביעה

1. ביום 16.2.2016 הגישה התובעת את התביעה הנוכחית נגד שני הנתבעים. בכתב התביעה נטען כי התובעת הינה הבעלים של חלקה 83 בגוש 18975 בבענה (להלן: החלקה), וכי הנתבע מס' 1 (להלן: ראג'ב) או אחיו, הנתבע מס' 2 (להלן: חסן), הסיגו גבול ובנו מבנה מגורים (להלן: המבנה) על חלק מהחלקה, שהוא חלק ממגרש 17 לפי תכנית ג/3897 (החלק האמור ייקרא להלן: המקרקעין). עוד נטען כי משא ומתן שהתקיים בשעתו בין התובעת לבין ראג'ב לצורך הקצאת המקרקעין לא עלה יפה, מאחר ועקב שיקולי תכנון לא יצאה ההקצאה אל הפועל. התובעת עתרה לקבלת הסעדים הבאים: (1) צו מניעה שיאסור על הנתבעים לעשות שימשו במקרקעין; (2) צו הריסה של המבנה; (3) צו פינוי של המקרקעין; (4) תשלום דמי שימוש בסך 57,004 ₪.

כתב ההגנה

2. בכתב ההגנה נטען כי המקרקעין הם אדמה שהייתה שייכת לאביהם של הנתבעים, וכי רק חסן הוא שבנה את המבנה על המקרקעין, ולאחר שהחל בבנייה גילה שהם הופקעו. עוד נטען כי התובעת - שהייתה אמורה להוציא מכרז למכירת זכויות במגרשי בנייה בבענה - דחתה את בקשת חסן, שהוגשה באמצעות ראג'ב, להקצות את המקרקעין לראג'ב, בהיותו חייל משוחרר. הנתבעים הוסיפו וטענו כי בין התובעת לבין המועצה המקומית הושגה הסכמה, לפיה , במכרז שיפורסם ייכללו אף מגרשים בהם בוצעה בנייה ללא היתרים, וזאת על מנת לפתור את מצוקת הדיור בבענה.

כתב התשובה

3. התובעת הגישה כתב תשובה, בו ציינה כי המבנה נבנה רק לאחר שנת 2010, וכפרה בטענה לפיה במקרקעין התגורר אביהם של הנתבעים עוד בטרם נבנה המבנה. הודגש כי מאחר ועל-פי תכנית ג/15421 שיזמה הוועדה המקומית, המקרקעין מיועדים להיות חלק משטח לבנייני ציבור, לא ניתן לבצע הסדרה שתאפשר לנתבעים להמשיך ולהתגורר במבנה. עוד צוין כי במקרקעין לא בוצעה הפקעה, אלא פעולת פיצול - חלקה 2 פוצלה לחלקה 82 ולחלקה 83.

סיכומי באי כוח הצדדים

4. בא-כוח התובעת הפנה בסיכומיו בכתב לפסק הדין בע"א 127/77 מלכה נ' לוי, פ"ד לא(3) 455 (1977), בו נכתב ש"הלכה פסוקה היא, כי בעל בית יכול לבסס תביעת פינוי או סילוק-יד על זכות קנינו, בטענה שהנתבע מחזיק ברכושו ללא כל זכות .... ואז על הנתבע להראות, ולו גם לכאורה, זכות חוקית לישיבתו במקום". הוא הדגיש כי לא קיימת מחלוקת בשאלת בעלותה של התובעת ב"מקרקעין", כהגדרתם לעיל, ולעובדה כי חסן הורשע ביום 1.6.2015 בבית משפט השלום בקריות (תיק תו"ב 54271-09-11) בעבירה של הקמת מבנה במקרקעין, וכי במסגרת גזר הדין הוצא צו הריסה של המבנה. בא-כוח התובעת הבהיר בסיכומיו בכתב כי משהתברר שראג'ב אינו מתגורר במבנה, לא מבוקש נגדו סעד כספי (דמי שימוש).

5. בא-כוח הנתבעים טען בסיכומיו בכתב כי חסן בנה את המבנה על אדמה השייכת למשפחתו. אשר לחוות דעת מיום 7.10.2013 של שמאי המקרקעין גיל הרצברג, בה נקבעו דמי שימוש ראויים לתקופה שמחודש מרץ 2011 ועד לחודש אוקטובר 2013, טען בא-כוח הנתבעים כי השמאי העלים נתונים מחוות דעת קודמת שלו מיום 30.9.2010, וכי דמי השימוש שנקבעו בחוות הדעת המאוחרת הינם מוגזמים ובלתי סבירים.

הכרעה

6. הנתבעים לא הוכיחו שיש להם זכויות במקרקעין, או שזכויות כאלו הוקנו להוריהם. אף אם יש ממש בטענתם, לפיה במקרקעין עמד בית בו התגוררו הוריהם, אין בכך כדי להוות ראיה לזכויותיהם במקרקעין. בחקירתו הנגדית אישר חסן כי המקרקעין לא רשומים על שם סבו או אביו, אך דבק בטענתו כי "זה שלו" (עמ' 15 לתמלול ישיבה מיום 1.12.2019).

7. התובעת קיבלה את טענתו של ראג'ב כי הוא לא בנה את המבנה במקרקעין וכי כלל אינו מתגורר בו.

8. התובעת הוכיחה את גובה דמי השימוש באמצעות חוות הדעת של השמאי הרצברג מיום 7.10.2013 (ת/2). השמאי התייצב לחקירה נגדית ביום 1.12.2019, אולם בטרם החלה הודיע בא-כוח הנתבעים כי אינו מבקש לחקרו, בנימוק: "אני לא יכול להיכנס לפרטים טכניים של שמאי". משוויתר בא-כוח הנתבעים על זכותו לחקור את השמאי על חוות דעתו, ולעמת אותו עם טענתו בנוגע לחוות דעת קודמת, ומשלא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעים, הנני מקבל את מסקנות חוות הדעת מטעם התובעת.

9. המדינה הגישה כתב אישום נגד חסן. בגזר הדין מיום 1.6.2015 ניתן צו הריסה של המבנה. לא נטען כי בענייננו מדובר במבנה שונה מהמבנה מושא כתב האישום. לפיכך, אינני רואה מקום ליתן סעד זהה בתביעה הנוכחית, שהינה תביעה אזרחית של המדינה נגד חסן.

10. אשר על כן, הנני דוחה את התביעה נגד הנתבע מס' 1, ומחייב את התובעת לשלם לו שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו-כן אני מקבל בחלקה את התביעה נגד נתבע מס' 2.
- נגד נתבע מס' 2 ניתן צו לפינוי המקרקעין, כהגדרתם בפסקה 2. צו הפינוי ייכנס לתוקפו ביום 14.10.2021.
- הנני מחייב את נתבע מס' 2 לשלם לתובעת דמי שימוש בסך כולל של 57,004 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה, 16.2.2016, ועד לתשלום המלא בפועל.
בנסיבות העניין, ומתוך התחשבות במצבו הרפואי של הנתבע מס' 2, אינני עושה נגדו צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט תשרי תשפ"א, 07 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רשות מקרקעי ישראל
נתבע: ראג'ב בכרי
שופט :
עורכי דין: