ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מועצה מקומית בנימינה גבעת עדה נגד מו פרוביזור :

בפני כבוד ה שופט מאזן דאוד

המבקשת:

מועצה מקומית בנימינה גבעת עדה

נגד

המשיב:
מו פרוביזור

פסק דין

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות חדרה (כבוד השופטת יפעת אונגר-ביטון) ת"ק 17213-04-20, בגדרו קיבל בית משפט קמא את התביעה ונתן צו עשה, שמורה למועצה המקומית בנימינה -המבקשת, להחליף את אבן השפה שתיקנה באבן שפה חדשה, וזאת בתוך 45 ימים, וכן פסק הוצאות בסך 500 ₪.

רקע עובדתי בקליפת האגוז;

2. המבקשת מבצעת עבודות סלילה ברחוב שבו מתגורר המשיב, תוך כדי ביצוע העבודות, אבן שפה ממוקמת מול הכניסה לחצר ביתו של המשיב נפגעה במהלך ביצוע עבודות הסלילה, כך שחלק של האבן, מצדו העליון, ניתז מאבן השפה.

3. המשיב פנה הן לקבלן המבצע והן למפקח על העבודה מטעם המועצה המקומית, וכן למועצה עצמה ודרש את החלפת אבן השפה, אך כל הגורמים שפנה אליהם, התעלמו מפנייתו.

בוצע תיקון על-ידי הקבלן המבצע לאבן השפה, אך לטענת המשיב מדובר בתיקון שלא יחזיק מעמד, דבר שיוצר פגם אסתטי ובטיחותי כאחד. משכך, עתר לבית משפט לתביעות קטנות בדרישה להחלפת אבן השפה, וכן לתשלום פיצוי כספי על סך 9,098 ₪, סכום המורכב מהרכבים הבאים: הנחה של 10% מעלות היטל הסלילה המיועד למדרכות ששילם המשיב, עוגמת נפש, בזבוז ימי עבודה, הוצאות נסיעה וכן אגרת בית המשפט.

4. המבקשת הגישה כתב הגנה וביקשה את דחיית התביעה. לטענתה המשיב לא הצביע על כל עילת תביעה, והבקשה למתן הנחה בגין עבודה לקויה, כטענתו, אין לה מקום, ולא ניתן לקבל הנחות מהיטלים ששולמו בהתאם לתעריפים הקבועים בחוק.

עוד הוסיפה המבקשת, כי במידה והמשיב עומד על הסעד של החלפת האבן, סעד כזה אינו בסמכות בית משפט לתביעות קטנות והוא מצוי בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים.

עוד הוסיפה וטענה המבקשת, כי ניתן לבצע תיקון באבן השפה ללא צורך בהחלפה, והדבר מסור להחלטתם המקצועית של מפקח על העבודות, ביחד עם מהנדסת המועצה, וכי הטענה שהתיקון שבוצע לא יחזיק מעמד, היא טענה שבמומחיות ולא הוגשה כל חוות דעת התומכת בטענה זו, כך הדין גם ביחס לטענה שמדובר במפגע בטיחותי.

פסק דינו של בית משפט קמא;

5. בית משפט קמא, לאחר ששמע את הצדדים, דחה את הדרישות הכספיות שעתר להם המשיב, לרבות ההנחה מעלות ההיטל ששילם על פי חוק, עם זאת, בחר בית משפט קמא לתת צו עשה כנגד המבקשת, המורה לה להחליף את אבן השפה שתיקנה באבן שפה חדשה, וזאת תוך 45 ימים, ובתוך כך חייב את המבקשת בהוצאות משפט לטובת המשיב.

6. בית משפט קמא קבע בפסק דינו, כי הוכח די הצורך שתיקון באמצעות מילוי מלט לתוך השקע שנפער, הגם שהוא שקע קטן מאוד, גורם להבדל בצורת אבני השפה שאינו אסתטי, ואף לא יחזיק מעמד ובשל כך הורה על החלפת אבן השפה.

7. המבקשת לא השלימה עם פסק הדין והגישה את בקשת רשות הערעור שלפניי.

8. בגדרי בקשת רשות הערעור, חזרה המבקשת על טיעוניה בפני בית משפט קמא, ובפרט על היעדר סמכותו העניינית של בית משפט לתביעות קטנות במתן צו עשה זמני לתיקון אבן השפה, בניגוד להוראת סעיף 60 לחוק בתי המשפט, וכי בית משפט קמא הפך עצמו לבית משפט לעניינים מנהליים והעביר ביקורת שיפוטית על החלטת המועצה לתקן את אבן השפה ולא להחליפה.

9. המשיב סמך את ידו על פסק דינה של הערכאה קמא וסבור כי בית המשפט פסק כדין בעת שהורה על החלפת אבן השפה, המהווה פגם בטיחותי וגם פגם אסתטי הפוגע בערך דירתו של המשיב.

הכרעה ודיון;

10. לאחר שבחנתי את כתבי בי-דין שהונחו בפני בית משפט קמא ואת טענות שני הצדדים החלטתי לתת למבקשת רשות ערעור ולדון בערעור על פי סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. דין הערעור להתקבל.

11. בכתב התביעה אכן עתר המשיב למתן צו עשה, המורה למבקשת להחליף את אבן השפה, ובנוסף עתר לקבלת פיצוי כספי כמפורט בכתב התביעה.

12. בית משפט קמא נעתר למתן צו עשה כנגד המבקשת, והשאלה האם בית משפט לתביעות קטנות מוסמך ליתן צו עשה, ודעתי אינה כדעת בית משפט קמא, מדובר בסעד שאינו בסמכות בית משפט לתביעות קטנות.

13. בעניינו חל סעיף 60 לחוק בתי המשפט שהוא, לעניין סמכותו של בית משפט לתביעות קטנות, דין מיוחד, אשר קובע כי:
"(א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחי (1) לתשלום סכום שאינו עולה על 33,500 שקלים חדשים;
(2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי העניין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1). ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר."

הוראות סעיף 60 של חוק בתי המשפט הינה ברורה וחד משמעית, ולפיה בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לדון רק בתביעות אזרחיות כספיות (המוגבלות לסכום הנקוב בחוק המשתנה מעת לעת לפי צווים המוצאים על ידי שר המשפטים) וכן בתביעות להחלפת מצרך, תיקונו או ביטול עסקה לרכישתו. מכאן, בית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת צווי עשה או צווי מניעה.

14. הסעדים שנמנו בסעיף 60 לחוק בתי המשפט מוציאים מגדר סמכותו את הכוח להעניק סעד הצהרתי (ראו: בר"ע 2347/06 אטיאס נ' בן אלי (13.8.07)) צו מניעה, וכן צו עשה שאינו צו להחלפת מצרך (ראו: טל חבקין ויגאל נמרודי, התביעה הקטנה (2017) עמ' 113). משכך, ברור שבית משפט קמא לא היה מוסמך לתת צו עשה, במסגרת ההליך שבפניו כלל ועיקר.

15. בית משפט דחה את הסעד הכספי, מאחר ומצא שאין כל קשר בין תשלום דמי סלילה לבין ליקויים בעבודה שבוצעה בעבודות הסלילה, קביעה זו בדין יסודה. עקרונות החיוב של שיטת ההיטל הם כדלקמן :

"כלל הוצאותיה הנוכחיות, העתידיות ולעיתים אף הקודמות של הרשות המקומית בגין עלויותיה הגלובאליות של מערכת תשתית מוניציפלית ספציפית. במסגרת זו נלקחים בחשבון כל מרכיבי עלויותיה של המערכת, לרבות הוצאות עקיפות. ... סכום עלות גלובאלי וגולמי זה של כלל הוצאות הרשות המקומית בגין אותה תשתית על-פי תחשיביה- איננו מתחלק, כפי שהוא, באופן ישיר בין בעלי הנכסים שבתחום העיר, אלא הוא עובר "שלבי עיבוד", ומתורגם לתעריפים." ... חיוב על-פי שיטת ההיטל מנתק את זיקת המימון שבין התשלום המשולם על-ידי החייב לבין עלותה הריאלית של התשתית הספציפית המשמשת אותו או שגובלת בנכסו." ( עופר שפיר אגרות והיטלי פיתוח כרך א' (1998) עמ' 92; וראו אימוץ של דברים אלו בע"א 1711/02 עירית חולון נ. ארגון הקבלנים והבונים חולון ,פסקה 6 (2.6.04) ).

16. אי לכך, אני מקבל את הערעור, מבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. יחד עם זאת, על מנת שלא לקבוע מעשה בי דין ולאפשר לתובע לפנות בהליך מתאים באשר להחלפת אבן השפה לבית המשפט המוסך או להגשת תביעה הכספית בעילה אזרחית ראויה( באשר לפגם האסתטי והבטיחותי), הנני מורה על מחיקת התביעה, ולא דחייתה.

17. לא מצאתי מקום לחיוב בהוצאות, חרף התוצאה שהגעתי אליה, שכן המבקשת יכולה לסיים מחלוקת זו בעלות מאוד נמוכה, וחבל להביא את שני הצדדים לפתחו של בית משפט.

ניתן היום, כ' תשרי תשפ"א, 08 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מועצה מקומית בנימינה גבעת עדה
נתבע: מו פרוביזור
שופט :
עורכי דין: