ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין י.ק. נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופט אחסאן כנעאן

התובע/המבקש
י.ק.

באמצעות ב"כ עו"ד עמאד דקוואר ואח'

נגד

הנתבעת/המשיבה
מגדל חברה לביטוח בע"מ

באמצעות ב"כ עוה"ד יובל שוסהיים ואח'

החלטה

לפני בקשה מטעם התובע להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התשל"ה 1975, (להלן : החוק ).

רקע וטענות הצדדים

1. התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 10/08/2015 . על פי רישומי חדר המיון במרכז הרפואי העמק, מיום התאונה, התוב ע התלונן על חבלה ביד ורגל שמאל, גב תחתון וצוואר. התובע שוחרר לאחר שנבדק וטופל בהעדר ממצאים חריגים. תאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן : המוסד ) כפגיעה בעבודה . וועדות רפואיות מטעם המוסד שדנו בעניינו של התובע קבעו שלא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

התובע נבדק על ידי מספר וועדות רפואיות שליד המוסד. עניינו של התובע נדון בו ועדה מדרג ראשון , וועדת ערר. לאחר מכן ה תובע הגיש בקשה להחמרת מצב ובעקבותיהן נקבע שלא נותרה מגבלה כלשהי אצל התובע, כפי שיפורטו בהמשך.

2. התובע אינו משלים עם קביעות הוועדות הרפואיות שליד המוסד וטענות נחלקות למספר ראשים: ראשית; ההליכים במוסד היו נגועים בטעויות ופגמים מהותיים תוך התעלמות מחומר רפואי חשוב בכלל זה ממצאים ובדיקות שמתארים מצב רפואי שונה ממה שקבעו הועד ות. שנית; בוועדות השונות מעולם לא ישב מומחה הרדמה וכאב, הגם שהונחו בפני הוועדות מסמכים רפואיים הנוגעים לטיפול בתחום זה, והועדות לא נתנו את דעתם לתלונות בשטח זה . שלישית ; מצבו של התובע הוסיף והחמיר כאשר הוא נזקק לטיפול באמצעות קנביס רפואי לטיפול בכאב. מכאן עותר התובע להבאת ראיות לסתור את קביעות המוסד כשהוא מדגיש שנימוקים אלו נכנסים אל גדר העילות הקבועות בסעיף 6ב לחוק .

4. הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת: ראשית; הוועדות הרפואיות עיינו בכל החומר שהוצג בפניהם לרבות צילומים והדמיות . ההחלטות התקבלו על סמך החומר הרפואי ובדיקות קליניות. שנית; לא חלה החמרה במצבו של התובע משום שבחומר הרפואי שצורף מהתקופה שלאחר הדיון בהליך ההחמרה לא נראה כי נצפו שינויים קליניים כמתועד בממסכים הרפואיים. כמו כן, ה נתבעת מוסיפה כי באחד הביקורים הרפואיים מיום 12/07/2018 נידונה האפשרות לטיפול ניתוחי מול שמרני ובניגוד למתואר בבקשת התובע בסופו של יום לא הומלץ על ביצוע הניתוח מה שסותר הסברה בדבר החמרה במצב. שלישית; לדעתה השימוש בקנביס אינו בא לאשש החמרת מצב שכן התובע לכל אורך הדרך לא היה שבע רצון מהטיפולים הקונבנציונליים לפיכך פנה לטיפול בקנביס כקו טיפול נוסף בלא קשר להחמרה. עוד מפנה הנתבעת לחומר הרפואי המתעד החמרה במצבו , כלשון התובע בפנייתו לקבלת מענה רפואי ומצאה כי ביום 06/09/2018 פנה התובע בתלונות על החמרה ושינוי בכאב בגב תחתון פניה שקדמה כחצי שנה להתייצבותו לוועד ה שדנה בהחמרת המצב . מכאן מבוקש לדחות את הבקשה .

הכרעה ודיון

5. לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות .

הלכה פסוקה היא כי הבאת ראיות לסתור, לפי סעיף 6ב סיפא לחוק , מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד ולנסיבות יוצאות דופן (רא ו: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה (4) 77, ,82)). על פי נוסחו של סעיף 6ב לחוק היתר להביא ראיות לסתור יעשה אם ראוי הדבר לשם עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו. יחד עם זאת, נקבעו בפסיקה עילות מסגרת המהוות קו מנחה למתן היתר להבאת ראיות לסתור כאשר כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו. עילות אלו עוסקות ב- "(א) טעמים משפטיים כגון: באם נראה לבית המשפט, כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית, קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי); (ב) טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת." (ראו: ר"ע 638/85 אבו עליון עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד לט(4) 505). כאמור הרשות תינתן במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו : רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי, [פורסם בנבו]). מעבר לתכלית ייעול הדיון מצטרף גם רציונל של "צדק מהותי", במובן של השאיפה לאחידות ראייתית ועובדתית (ראה : רע"א 4484/06 מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ , [פורסם בנבו]).

אוסיף עוד כי הנטיה לקבל בקשה להבאת ראיות לסתור אף פוחתת מקום שבו הנפגע החליט לערוך סבב נוסף בוועדות הרפואיות של המוסד במסגרת הליך של החמרת מצב. עוד יש לזכור כי אינני יושב ערכאת ערעור על הועדות הרפואיות השונות שדנו בעניינו של התובע ורק במקרה בו נפל פגם חמור בהליכי הוועדה יטה בית המשפט להושיט לתובע סעד בדמות מתן היתר להבאת ראיות לסתור.

6. כאמור לעיל דעתי היא שיש לדחות את בקשת התובע. ענייננו של התובע נידון במסגרת ארבע ועדות רפואיות וכולן הגיעו לאותה מסקנה לפיה לתובע לא נותרה נכות צמיתה. אמנם הועדה הראשונה שדנה בעניינו של התובע קבעה קביעות מוקשות לפיהן מחד יש הגבלה בינונית בתנועות עמוד שדרה צווארי אך מאידך קבעה כי לא נותרה נכות צמיתה ללא נימוק והסבר. אך בהמשך יתר הוועדות שדנו בעניינו של התובע עשו מלאכתן כדבעי ודנו בעניינו של התובע בצורה יסודית. כך הוועדה לעררים התייחסה הן לעמוד שדרה מותני והן לעמוד שדרה צווארי כאשר לגבי עמוד שדרה מותני ההתרשמות הייתה מהגזמה והאדרת נזקים ואילו לגבי עמוד שדרה צווארי לא מצאה הגבלה בתנועות. עוד קבעה כי לא נמצאו סימנים אובייקטיביים המצדיקים הקניית נכות זאת לאחר שעיינה הוועדה בבדיקת CT עדכנית. ועדה רפואית לעררים שדנו בעניינו של התובע בהליך של החמרת מצב גם היא התייחסה לפגיעותיו באברים השונים הן בצוואר והן בגב הן מבחינה אורטופדית והן מבחינה נוירולוגית.

וכך נרשם בממצאי הבדיקה של הועדה לעררים שדנה בהחמרת המצב:

"הפעלת עמ"ש יישור מלא כיפוף והטייה לצדדים ותנועה סיבובית ללא הגבלה. עמידה על קצות אצבעות ועקבים תקינה. היקף זרועות ואמות שווה בנקו' זהות. הפעלת עמ"ש צוואיר – יישור מלא, כיפוף והטייה לצדדים ותנועה סיבובית ללא הגבלה, הפעלת מפרקים גביים עליונים ללא הגבלה."

בבדיקה נוירולוגית נרשם: "בבדיקה אין רפיון שרירים בגפיים שמאלים ואין ספזם אין החזרים פתולוגיים באף לא אחת מהגפיים...אין דלדול שרירים ... בבדיקה ניכרת חולשה ביד שמאל החולפת לגמרי בעת הסחת הדעת."

בכל הוועדות שדנו בעניינו של התובע יישב אורטופד ונוירולוג. אין מקום לטענת התובע לפיה לא יישב בוועדות מומחה לכאב כעילה להבאת ראיות לסתור. ראשית, הרופא בשטח הנוירולוגי התייחס להיבט הכאב. שנית, תחום הכאב יכול ויחפוף את התחומים האורטופדי והנוירולוגי. משלא נמצאה מגבלה בתנועות לא הייתה עילה להורות על הצבת מומחה לכאב. מה עוד חברי הוועדות בדרגים שונים התרשמו מחוסר מהימנות מצד התובע. כך נרשם בחת הוועדות כי למרות שהבלט בצוואר הוא לצד שמאל התובע התלונן על הקרנה לצד ההפוך. עוד נרשם כי התובע אינו מפגין חולשה ביד שמאל כאשר דעתו מוסחת. לכן מרכיב זה ככל הנראה שימש פקטור בקביעות הוועדה ואף יכול להסביר אי התייעצות עם מומחה כאב. כאמור אינני יושב ערכאת ערעור על קביעות הוועדה וההתרשמות מהתובע היא חלק מתפקידה ובגדר סמכותה. לכן לא חרגה הוועדה מסמכותה עת קבעה מה שקבעה. יתרה מכך, התובע עת הגיש ערר על קביעת הועדה מדרג ראשון בהליך החמרת המצב לא טען במסגרת הערר כי יש לבדוק את התובע על ידי מומחה לכאב.

7. לדעתי לא חלה החמרה במצבו של התובע המצדיקה מתן היתר להבאת ראיות לסתור. עיון בתיעוד הרפואי אינו מעלה תמונה שונה מזו שהייתה לפני ועד ות ההחמרה. התובע טוען כי הוצע לו במרפאות כאב טיפול על ידי קיצוב שדרתי ביום 06/09/2018 היינו לאחר כינוס ועדות ההחמרה בעניינו. כמו כן התובע טוען שביום 12/07/2018 הומלץ לו על ידי כירורג לבצע ניתוח. התובע לא הראה שבוצעו אף אחד מהטיפולים שהוצעו לו כך שלא ני תן לומר שהייתה החמרה כלשהי ללא שינוי במצבו הרפואי בהעדר קו רפואי טיפולי אחר מאז בדיקתו על ידי וועדות ההחמרה.

אשר להיתר שניתן לתובע להשתמש בקנביס רפואי כמעיד על הח מרה במצב, אני דוחה טענה זו. עיון בביקור במרפאת הכאב שבממסגרתו הומלץ על שימוש בקנביס מיום 06/09/2018 נרשם : " מלפני חצי שנה חש בשינוי והחמרה בכאב גב תחתון ". האישור לשימוש בקנביס ניתן על סמך ביקור זה מה שאומ ר שההחמרה החלה לכל היותר במרץ 2018 היינו חודש לפני התייצבות התובע בפני ועדת ההחמרה . מכאן המצב הרפואי שהצריך שימוש בקנביס נדון במסגרת וועדת ההחמרה. כך שלא נית ן להשתמש באישור זה כ מעיד על החמרה חדשה במצבו של התובע שלא נדונה קודם ומצריכה דיון נוסף . בשים לב לנימקים אלו דין הבקשה להידחות.

התוצאה

7. בשים לב לאמר לעיל אני סבור שהשגותיו של התובע על פעולות הוועדות הרפואיות הן בעיקרן השגות ערעוריות רפואיות ולא עלה בידו להצביע על פגמים חמורים בהתנהלותה או פגיעה בכללי הצדק הטבעים שיצדיקו מתן היתר להבאת ראיות לסתור. לכן אני מורה על דחיית הבקשה. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

הצדדים יודיעו בתוך 30 יום מהיום אם הם מסיכמים להגיש סיכומים על דרך הפשרה.

התיק יובא לעיוני ביום 15/11/20.

ניתנה היום, י"ט תשרי תשפ"א, 07 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: י.ק.
נתבע: מגדל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: