ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לבוררות עסקית נגד דורון יהודה אברהמי :


לפני כבוד ה שופט מיכאל קרשן

המבקש

המוסד לבוררות עסקית

נגד

המשיבים

  1. דורון יהודה אברהמי
  2. דורית לנג
  3. אס.די.אל. עריכה דיגיטלית בע"מ
  4. משה רביד

החלטה

לפניי בקשת המוסד לבוררות עסקית ( להלן: המוסד לבוררות), למחיקתו מהליך שעניינו בקשה לביטול פסק בורר, או לחילופי ן להורות על סילוק התובענה נגדו על הסף.

רקע עובדתי
המשיבה 2, דורית לנג, הגישה נגד משיבים 1 ו-3 לבית משפט זה תובענה כספית שעילתה הפרת הסכם (ת"א 60-03-17). המשיבים 1 ו-3 הגישו נגד המשיבה 2 תביעה שכנגד.

בקדם המשפט שהתקיים ביום 21.12.2017 התברר כי בהסכם בין הצדדים מופיעה תנית בוררות מפורשת, שלא בוצעה, וכי המשיבים 1 ו-3 מעוניינים לקיים הוראה זו שבהסכם. בהתאם לסעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) מיניתי את המשיב 4, כבוד השופט (בדימ') משה רביד מהמוסד לבוררות עסקית (להלן: הבורר), לקיים בוררות בין הצדדים.

הבורר נתן את פסק הבוררות ביום 15.6.2020. תביעתה של המשיבה 2 התקבלה בחלקה ונדחתה התביעה שכנגד.

ביום 10.8.2020 נעתרתי לבקשת המשיבה 2 במעמד צד אחד ואישרתי את פסק הבורר. לימים התברר כי המשיבים 1 ו-3 הגישו במועד בקשה לביטול פסק הבורר, ועל כן ביום 18.8.2020 בוטל פסק הדין.

את הבקשה לביטול פסק הבורר הגישו המשיבים 1 ו-3 נגד המשיבה 2, המשיב 4 והמבקש. הבקשה כוללת מספר סעדים: ביטול פסק הבורר; חיוב המשיב 4 והמבקשת להשיב למשיבים 1 ו-3 "את כל התשלומים ששילם להם בגין הליך הבוררות"; וכן חיוב בפיצויים בגין "עשיית עושר ו/או בגין הפרת חוזה ו/או עוגמת נפש ו/או הנזקים שנגרמו לו..." . לחלופין עתרו המשיבים 1 ו-3 להפחית את שכרו של הבורר ולהורות לו להשיבו לצדדים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

טענות הצדדים
המוסד לבוררות טוען כי צורף שלא כהלכה להליך. עמדתו היא כי הצדדים לבקשה לביטול פסק בורר הם הצדדים להליך הבוררות בלבד. גם אם הבורר נדרש כצד פורמלי להליך אין המוסד לבוררות צד ראוי או נדרש להליך.

זאת ועוד, נטען כי במקרה דנן מדובר בתיק פרטי של הבורר והמוסד לבוררות הוא רק אכסניה אדמיניסטרטיבית לפעילותו של הראשון ומאפשר לו לקיים את ישיבות הבוררות במשרד המוסד לבוררות. המוסד לבוררות אינו מתערב בסדרי הדין של הבוררים הפועלים תחת אכסנייתו, הוא אינו קובע את שכר טרחתם ואינו מתערב בקביעת שעות העבודה בגינן מחייבים הם את שכר טרחתם. כיוון שהמוסד לבוררות מעניק לבוררים רק את המעטפת לצורך ניהול הליך הבוררות על ידם, ועל ידם בלבד, נטען שאין הוא רלבנטי בדרך כלשהי להליך.

המוסד לבוררות מציין כי במקרה דנן לא הוגשה בקשה להפחתת שכר הבורר , אלא בקשה לביטול פסק הבורר בלבד, אך גם הייתה מוגשת בקשה שכזו אין המוסד לבוררות צד ראוי לה.

לחלופין טוען המוסד לבוררות כי יש לסלק התובענה נגדו על הסך בהיעדר עילה והיעדר יריבות (מאותן סיבות שצוינו).

טענותיו העובדתיות של המוסד לבוררות גובו בתצהיר.

המשיבים 1 ו-3 טענו בתשובתם כי ההליך שהגישו כולל כדין מספר סעדים ואינו מתמצה בבקשה לביטול פסק הבורר. הסעדים השונים אוחדו לבקשה אחת בהתאם לתקנות 46-44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ( להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), והמוסד לבוררות לא הצביע בבקשתו על כלל האוסר איחוד סעדים במקרה דנן.

עוד טענו המשיבים 1 ו-3 כי בבקשה שהגישו לבית המשפט נכתב ששכר הטרחה בגין הליך הבוררות שולם על ידי הצדדים למוסד לבוררות והוא והבורר חלקו בשכר זה. כיוון ששכר הבורר אותו מבקשים המשיבים 1 ו-3 להשיב להם שולם גם למוסד לבוררות – חייבים היו המשיבים 1 ו-3 לצרפם כמשיבים.

עוד טענו המשיבים 1 ו-3 טענות המבקשות לסתור את טענת המוסד לבוררות לפיה מעורבותו בהליכי הבוררות המתקיימים אצלו מתמצה בהענקת אכסניה אדמיניסטרטיבית להליכים אלה.

לבסוף נטען בתשובה כי הסעד של סילוק על הסף הוא סעד קיצוני שאת השימוש בו יש לייחד למקרים נדירים בלבד, שלא כבענייננו.

בתגובתו לתשובה טען המוסד לבוררות כי התגובה הוגשה ללא תצהיר תומך ועל כן יש להתעלם מכל טענה עובדתית שעלתה במסגרתה. המוסד לבוררות חזר על מכלול הטענות שהעלה בבקשה והעיר כי טענת היעדר היריבות שהעלה נטענה ביחס להליך כפי שהוגש ולא באופן כללי.

יצוין כי ביום 23.9.2020 התיימרו המשיבים 1 ו-3 להגיש "תשובה לתגובה לתשובה". הגשה זו נעשתה מחוץ לסדרי הדין ומבלי שנתבקשה כל בקשה בעניין, ועל כן ביום 30.9.2020 הוריתי להוציאה מן התיק.

דיון והכרעה
עיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, ובאתי לכלל מסקנה כי המשיבים 1 ו-3 לא היו רשאים לצרף לבקשה לביטול פסק הבורר צדדים נוספים מעבר לבעלי הדין. אף לא היה מקום לצרף לבקשה לביטול פסק הבורר סעדים אחרים.

בקשה לביטול פסק בורר בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות, בעילות הספציפיות המנויות בסעיף, מוגשת בהתאם לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968 (להלן: תקנות הבוררות).

עיון בתקנות הבוררות מעלה כי כל בקשה בהתאם לחוק הבוררות (תקנה 4 לתקנות הבוררות), ובכלל זה בקשה לביטול פסק הבוררות (תקנה 9 לתקנות הבוררות), תוגש בדרך של המרצה. כיוון שמסגרת דיונית זו עברה מן העולם והוחלפה ב"בקשה בכתב" הדעת נותנת שגם בקשה לפי חוק הבוררות תוגש בדרך זו.

כך או אחרת בקשה לביטול פסק בוררות אינה בגדר "תביעה" אזרחית רגילה, וכללי מיצוי הסעד והעילות לצירוף עילות תובענה, המנויים בתקנות 46-44 לתקנות סדר הדין האזרחי , אינם חלים עליה.

מכאן כבר עולה שאין תוקף לסברת המשיבים 1 ו-3 כי "מוכרחים היו" לצרף לבקשה שלפניי סעדים נוספים.

זאת ועוד. תקנות הבוררות יוצאות מנקודת הנחה כי בבקשות לביטול פסק בוררות ובבקשות לאישור הפסק ישנם "מבקש" ו"משיב". המבקש בבקשה לאישור פסק הבוררות הוא בעל הדין המעוניין בכך (תקנה 8 לתקנות הבוררות). מטבע הדברים המשיב הוא בעל הדין שכנגד, שלפי תקנה 10 לתקנות הבוררות רשאי להתנגד לאישור הפסק על ידי הגשת בקשה לביטולו , בדיוק כפי שאירע במקרה שלפניי.

יש לקבל את עמדת המוסד לבוררות כי הליך של ביטול פסק בוררות הוא הליך נפרד שנועד לעסוק רק בתוקפו של פסק הבוררות [ראו בר"ע (ארצי) 5183-04-14 כהן נ' CAL כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (18.8.2014), פסקה 31] , וכל תכליתו בדיקה האם מתקיימת איזו מן העילות הספציפיות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות. הליך כזה מוגבל לסעד של ביטול פסק הבוררות והוא מתקיים, על פי הגיונם של דברים ובהתאם לאמור בתקנות הבוררות, בין בעלי הדין בלבד.

אין מקום לצדדים נוספים להליך כזה. הבורר אשר נתן את פסק הבוררות אינו צד להליך זה, וברי שאין אפשרות לצרף לו צדדים נוספים.

פסיקה שהגישו המשיבים 1 ו-3 לתמיכה בטענותיהם לא עסקה כלל בהליך של ביטול פסק בוררות ועל כן לא ראיתי מקום להתייחס אליה כאן.

מן האמור למעלה גם עולה, אף כי נושא זה לכאורה אינו נוגע במישרין להכרעה בבקשה שלפניי, שגם בקשה להפחתת שכר הבורר, בהתאם לסעיף 32 לחוק הבוררות, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם בקשה לביטול פסק הבוררות.

זאת משום שבקשה להפחתת שכר הבורר מוגשת אמנם מכוח עילה ספציפית המנויה בחוק הבוררות, אולם הדיון בה אינו קשור כלל לעילות ביטול הפסק בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות, וחשוב מכך – אך מובן הוא כי ב בקשה להפחתת שכר בורר המשיב הטבעי הוא הבורר בעצמו. לשון אחר: בניגוד לבקשה לביטול פסק בוררות, בה הצדדים הם בעלי הדין בלבד, בקשה להפחתת שכר מתנהלת בין בעל הדין (או בעלי הדין) המבקש הפחתת שכר לבין הבורר.

אשר על כן דין הבקשה להתקבל, מבלי שנדרשתי לטענות הצדדים בכל הקשור למעמדו של המוסד לבוררות או ביחס לאפשרות ליזום הליך נפרד, אם וככל שהליך שכזה יוגש, נגד הבורר ו/או המוסד לבוררות.

המשיבים 1 ו-3 יישאו בשכ"ט ב"כ המוסד לבוררות בסך 2,000 ₪.

במקביל ראיתי להורות למשיבים 1 ו-3 לתקן את בקשתם לביטול פסק הבוררות כך שתתנהל בינם לבין המשיבה 2 בלבד ו יימחקו ממנה כל הסעדים הנוספים. הבקשה המתוקנת תוגש עד ליום 8.11.2020, שאם לא כן יימחק ההליך ללא צורך בהתראה נוספת.

ניתנה היום, י"ט תשרי תשפ"א, 07 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: המוסד לבוררות עסקית
נתבע: דורון יהודה אברהמי
שופט :
עורכי דין: