ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דומיקאר בע"מ נגד דימטרי מריקוב :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעת

דומיקאר בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עידן נהרי

נגד

נתבעים

  1. דימטרי מריקוב
  2. שירביט חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד יוסי גבאי

פסק דין

1. לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש והפסדים שנגרמו לתובעת בשל נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 13.05.2018 בין כלי רכב, מ"ר 26-426-37 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 24-923-68 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2. התובעת טענה כי רכבה עמד בצד הדרך כאשר דלת השמאלי האחורית הייתה פתוחה כדין, אלא שלפתע הגיח רכב הנתבעים מבלי שנהגו נותן דעתו לדרך ופגע עם רכבו בדלת הפתוחה של רכב התובעת. לטענת התובעת, בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעמה וכן הפסדים, שעתה היא תובעת מהנתבעים.

מנגד, טענו הנתבעים כי רכבם הוסע כדין אלא שלפתע דלת רכב התובעת נפתחה בחוסר זהירות ומבלי לשים לב לדרך ועל ידי כך נגרמה התאונה. כמו כן, טוענים הנתבעים כי סכום הנזק שנגרם בפועל לרכב התובעת הוא נמוך ממה שנטען על ידי התובעת.

למעשה, אין מחלוקת בדבר קרות התאונה אלא בדבר האחריות לקרות התאונה ובדבר היקף הנזק שנגרם לתובעת.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים והעידה נהגת רכב התובעת בלבד. יובהר כי על פי בקשה שהוגשה ערב הדיון, נטען כי נהג רכב הנתבעים שוהה בבידוד מטעמי מגפת הקורונה, ואינו יכול להתייצב לדיון. לאור בקשה זו הוחלט על ידי בית המשפט כי על עד הנתבעים להיות זמין טלפונית במשך זמן הדיון על מנת שיוכל להעיד באמצעי אלקטרוני בשיחת וידאו, וכי הוא פטור מהתייצבות לדיון באולם בית המשפט. ברם, בפתח הישיבה התברר כי עד הנתבעים אינו זמין טלפונית ואין ניתן להשיגו.

4. בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את טיעוניהם בעל פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדה מטעם התובעת במהלך חקירתה בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית (בהפחתת ראש הנזק "ימי השבתה") באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לקרות התאונה כאשר לנהגת רכב התובעת אשם תורם שאינו מקים עילת תביעה בשיעור של 20%, מהנימוקים המובאים להלן:

5.1. בטופס ההודעה על התאונה מטעם התובעת נכתב כי התאונה קרתה בכביש חד סטרי שהינו צר. עוד נכתב שם כי נהגת רכב התובעת פתחה את דלת האחורית השמאלית על מנת לחגור את בתה במושב האחורי לא לפני שבדקה כי הדרך פנויה ואין כל רכב שמגיח, אלא שרכב הנתבעים הגיח מאחור, לא עצר ופגע בדלת הפתוחה של רכב התובעת.

בעדותה בבית המשפט תיארה נהגת רכב התובעת בנוסף לאמור לעיל כי בשני צדי הדרך חנו רכבים ולנוכח זאת ולנוכח העובדה שמדובר בכביש צר ממילא, הרי שישנו קושי לעבור שם (עמ' 2, שורות 10-8 לפרוטוקול). נהגת רכב התובעת מתארת עוד כי רכבה חנה בצד ימין של הכביש והיא פתחה את דלת האחורית השמאלית של רכבה על מנת לחגור את בתה שישבה בצד שמאל במושב האחורי (עמ' 2, שורות 11-10 לפרוטוקול). נהגת רכב התובעת הסבירה כי לא הצליחה להתכופף ולחגור את בתה מצד המדרכה (עמ' 2, שורה 11 לפרוטוקול) "הבטוח יותר". לטענת נהגת רכב התובעת לא היה בכך משום לקיחת סיכון מיותר שכן קודם שיצאה לכביש וקודם לפתיחת הדלת השמאלית האחורית בדקה אם הכביש פנוי, ולאחר שהבינה כי הוא פנוי, פתחה את הדלת (עמ' 2, שורות 12-11 לפרוטוקול). נהגת רכב התובעת מסבירה כי שדה הראייה שלה הוא למרחק של 300-200 מטר (עמ' 2, שורה 13 לפרוטוקול). עוד העידה נהגת רכב התובעת כי פתחה את הדלת השמאלית האחורית עד הסוף או בזווית של 80-70 מעלות, כלומר כמעט עד הסוף, ואישרה כי הפתיחה של הדלת חסמה את נתיב הנסיעה (עמ' 2, שורות 15-13 לפרוטוקול). נהגת רכב התובעת מתארת כי כאשר הייתה עסוקה בחגירת בתה במושב האחורי השמאלי שמעה רעש של רכב מתקרב, אך לא הסתכלה לבדוק משום שראשה היה בתוך הרכב ואז ארעה הפגיעה (עמ' 2, שורות 23-20 לפרוטוקול).

בחקירתה הנגדית נהגת רכב התובעת אינה מוציאה מכלל אפשרות כי הדלת השמאלית האחורית של רכבה נפתחה עוד יותר בעזרת הגוף שלה (עמ' 3, שורות 7-6 לפרוטוקול).

5.2. בנסיבות שנשמעה רק נהגת רכב התובעת ועדותה הייתה עקבית, קוהרנטית, אינטואיטיבית, ברורה ומפורטת, כאשר מנגד לא נשמעה עדותו של נהג רכב הנתבעים הגם שניתנה האפשרות לשמוע אותו בהיוועדות חזותית, לבקשת ב"כ הנתבעים, אני קובע כי עדותה של נהגת רכב התובעת הינה מסתברת יותר מאשר עמדתם של הנתבעים כפי העולה מכתב ההגנה.

לכך, יש להוסיף את העובדה כי בתיק לא נמצא טופס הודעה על התאונה מטעם הנתבעים, כך שלא ברור על מה מבוססת טענת ההגנה של הנתבעים בדבר אופן קרות התאונה.

5.3. אני נותן אמון מלא בגרסתה של נהגת רכב התובעת, לפיה דלת רכבה הייתה פתוחה לרווחה לכיוון הכביש על מנת לחגור את בתה במושב האחורי. אני מאמין לנהגת רכב התובעת כי לפני פתיחת דלת רכבה בדקה אם הכביש פנוי, ורק משנוכחה להבין כי הוא פנוי, פתחה את הדלת.

לאור זאת, ומאחר שדלת רכב התובעת הייתה פתוחה לרווחה לכיוון הכביש, היה על נהג רכב הנתבעים לתת את דעתו לדלת הפתוחה והמפריעה לתנועה, והיה עליו לראות בדלת הפתוחה כמצב נתון שעליו להתחשב בו כחלק מחובה הכללית של הנוהגים בכלי רכב לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

היה על נהג רכב הנתבעים לנהוג במשנה זהירות בהתקרבו לרכב התובעת, אף אם הדבר כרוך בהאטת מהירות נסיעתו למהירות אפסית ואף כדי עצירה, ואף אם הדבר כרוך בצפירה על מנת להסב את תשומת לבה של נהגת רכב התובעת לדלת הפתוחה המפריעה. אלא שחלף זאת, שוכנעתי כי נהג רכב הנתבעים פשוט המשיך בנסיעתו הישרה, בהתעלם מדלת רכב התובעת, ועל ידי כך נהג ברשלנות רבתית.

5.4. מכאן, אחריותו של נהג רכב הנתבעים לקרות התאונה.

5.5. יחד עם זאת, סבורני כי נהגת רכב התובעת הכניסה את עצמה ואת רכבה לסיכון מיותר שתרם לקרות התאונה.

נהגת רכב התובעת לא הייתה ערה דיו לסיכון הרב הכרוך בפתיחת דלת בצד של הכביש במיוחד כאשר מדובר בכביש צר אשר משני צדדיו חונים רכבים.

5.6. היה על נהגת רכב התובעת לחגור את בתה מהצד של המדרכה ולא מהצד של הכביש, שיש בו סיכון רב בהתרחשות תאונה מעין זו. במספר פסק דין שעסקו בתאונות דרכים הנגרמות אגב פתיחת דלת, עמדתי על כך כי ככלל שיקולי נוחות בפתיחת הדלת הפונה לכביש לא צריכים לגבור על שיקולי הזהירות באקט שכזה.

בנסיבות העניין, פתיחת הדלת נעשתה משיקולי נוחות גרידא של נהגת רכב התובעת, שהרי במאמץ קל ניתן היה להכניס את הילדה גם מהדלת הימינית האחורית הצמודה למדרכה.

5.7. אמנם, השתכנעתי כי הדלת השמאלית האחורית ברכב התובעת נפתחה לאחר שנהגת רכב התובעת בדקה כי הכביש פנוי ובהינתן כי היא יכולה לבדוק למרחק של 300-200 מטר. אולם, הבדיקה שעשתה נהגת רכב התובעת הייתה נכונה לאותו רגע בו היא בדקה והמצב יכול היה להשתנות גם כעבור שניות מספר. לא בכדי, נהגת רכב התובעת העידה כי בזמן שחגרה את בתה למושב וכאשר ראשה שלה היה בתוך הרכב שמעה רעש של רכב מתקרב, מה שאומר שרכב הספיק להגיע קרוב לרכבה בין הזמן שבדקה כי הכביש פנוי לזמן שהיא חגרה את בתה. מה שיכול להעיד אף על פרק הזמן הממושך בו לא היה לה קשר עין עם הכביש.

סבורני כי היה על נהגת רכב התובעת לשמור על קשר עין עם המתרחש בכביש על מנת שלא יגיע רכב ויפגע בדלת הפתוחה של רכבה. כמו כן, שעה שנהגת רכב התובעת שמעה רכב מתקרב הייתה חייבת מיד להוציא את ראשה ולבדוק כי אין כל סיכון אפשרי לנוכח הדלת הפתוחה של רכבה, אלא שנהגת רכב התובעת המשיכה לטמון ראשה ברכב, שלא לומר בחול.

5.8. מכאן, רשלנותה של נהגת רכב התובעת שתרמה לקרות התאונה. עם זאת, ברשלנות זו אין כדי להקים עילת תביעה עצמאית נגד נהגת רכב התובעת אלא רק כדי להפחית את סכום התביעה.

5.9. אשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, אומר שמאחר שהנזק הנטען שנגרם לתובעת, נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ומאחר שהצד שכנגד אף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה, זולת ראש הנזק ימי השבתה, בדין יסודו.

לגבי ראש הנזק ימי השבתה אומר כי לא צורפה כל אסמכתה בדבר ראש נזק זה. שנית, ראש נזק זה אינו מתיישב עם היות התובעת בעלת צי רכבים. הרי אם רכב אחד מבין רכביה של התובעת יוצא מכלל שימוש ארעי, סביר כי יש ברשותה רכב אחר שנועד להוות רכב חלופי. לא ניתן לומר כי כל הרכבים שבבעלותה של התובעת מושכרים או מוחכרים או נעשה בהם שימוש כזה או אחר בכל רגע נתון. בנוסף, סביר כי בגין השבתתו של הרכב הדרוש תיקון בעקבות תאונה, ניתנת למחזיק הרכב האפשרות לקבל רכב חלופי מטעם התובעת (על פי הסכם שנכרת עמו או עם מעסיקו), רכב חלופי שממילא עמד במגרשי התובעת.

לכן, יש להפחית ראש נזק זה (בסך של 900 ₪) מסכום התביעה, כך שסכום התביעה המוכח הוא 11,193 ₪.

6. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 8,954 ₪, שהינו 80% מסכום התביעה המוכח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. הוצאות משפט – ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד – בסך כולל של 3,000 ₪.

6.3. שכר העדה כפי שנפסק במהלך הדיון.

הסכומים הכוללים לעיל ישולמו בתוך 30 יום.

7. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ט' תשרי תשפ"א, 27 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דומיקאר בע"מ
נתבע: דימטרי מריקוב
שופט :
עורכי דין: