ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילת אליהו נגד יגאל כהן :

בפני כבוד הרשם הבכיר איתי רגב

תובע

אילת אליהו

נגד

נתבע
יגאל כהן

פסק דין

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 23.5.18 בכביש 55. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 9,083 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי ו בזבוז זמן.

אין מחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה אלא אך בשאלת הנזק.

התובע טוען כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבע פגע מאחור ברכבו. הנתבע מאשר את דבר הפגיעה אולם טוען כי המסמכים התומכים בכתב התביעה לא מבססים את הוכחת הנזק – כי חוות הדעת לא רלוונטית מתוקן הרכב, כי אין התאמה בסכומים שבנספחים וכי לא הוצגה חשבונית המלמדת על התיקון ועלותו.
בדיון העידו נהגת רכב התובע (שהעידה, בין היתר, כי הפגוש התנתק ממקומו ); התובע עצמו (שהעיד, בין היתר, כי נאלץ להמתין מספר שבועות להגעה מחו"ל של החלק שנדרשה החלפתו. כן העיד כי סוכן הביטוח הפנה אותו למוסך וכי זה תיאם את בדיקת השמאי); השמאי (שהעיד, בין היתר, באשר למועדים הבדיקה ועריכת חוות הדעת, והסביר, בחקירתו, כי מתנהל דין ודברים בינו ובין המוסך במהלך עריכת חוות הדעת וכי הוא מאשר סכומי עבודות); נהג רכב הנתבע (שהעיד על נסיבות התאונה וטען כי לא הבחין בנזק ברכב התובע, אך לא צילם תמונות לביסוס טענתו כי נזק כזה לא ניכר לעין הלא-מקצועית); בעל המוסך (שזומן מטעם הנתבע, והעיד, בין היתר, כי קיבל את השיק עם ביצוע התיקון, כי השיק היה דחוי וכי הופקד מספר חודשים לאחר מכן בעקבות כך שמחברת הביטוח נמסר לו כי טרם שולם הנזק על ידי צד ג', הנתבע).
הצדדים סיכמו טענותיהם. התובע טען כי כל ההליך התנהל משום שהנתבע "החליט שהנזק שהוא גרם ושהוא מודה שגרם, לא נראה לו". התובע עתר לחייב את הנתבע בהוצאות ריאליות.
הנתבע טען, מנגד, כי לא ניתנה לו הזדמנות להקטין את נזקי התובע טרם הגשת התביעה, וכי לא הוצגו המסמכים המבססים כנדרש את נזקי התובע.

נוכח גרסאות הצדדים, אין מחלוקת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע ועליו לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

שוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח מרבית נזקיו.
למעלה מן הנדרש יוזכר כי "הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט [...] תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה ... כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין" (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809-808 (1981)).

נזקי התובע הוכחו, תחילה, באמצעות חוות דעת השמאי שנערכה בעקבות בדיקה ביום התאונה. מעדויות השמאי ובעל המוסך עולה כי הליך הבדיקה, ולאחר מכן התיקון, נעשה בתיאום בין שני בעלי המקצוע. חשבונית 695 משקפת את חלק הארי של התיקון (על סך 6,916 ₪) וסכומיה תואמים את הסכומים שנקבעו ושאושרו על ידי השמאי. בחוות דעת השמאי נזכרה חשבונית נוספת (50941) והתובע העיד כי היא מתייחסת לתיקון רכיב נוסף (תיקון מערכת הגז). חשבונית זו לא צורפה לכתב התביעה ולא הוצגה גם בדיון, ואף השמאי בעדותו לא יכול היה להפנות לתמונות הקשורות לתיקון זה. אף שעדותו של התובע מקובלת עלי, בכך שנדרש תיקון גם של מערכת הגז, הרי שלא מצאתי כי עלה בידו להוכיח את שיעור הנזק בקשר לתיקון זה, ולא מצאתי כי יש בידי לקבל את התביעה בקשר לסכום זה, גם לא על דרך האומדנה.
בנוסף, התובע, בהגינותו, אישר כי הנזק לפנס האחורי השמאלי לא קשור לתאונה ומסכום התיקון יש להפחית את עלות התיקון של רכיב זה (184 ₪).
עוד יוזכר כי משתוקן הרכב הרי שעלות התיקון בפועל, כפי שהוכחה, ולא עלות השומה היא המשקפת את נזקיו האמיתיים של התובע. סכומים אלו עומדים על סך 6,701 ₪ (חשבונית 695 על סך 6,916 ₪ בהפחתת עלות הפנס (בצירוף מע"מ – 215 ₪)), בצירוף עלות חוות דעת השמאי (1,000 ₪). לא שוכנעתי כי הוכח ראש הנזק של בזבוז זמן ואני דוחה התביעה בקשר לראש נזק זה.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 7,701 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 752 ₪, את שכר העדים בסך 350 ₪ ו-800 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪.

ניתן היום, ט' תשרי תשפ"א, 27 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אילת אליהו
נתבע: יגאל כהן
שופט :
עורכי דין: