ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נדז'דה אלטר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת סאוסן אלקאסם
נציג ציבור (עובדים) מר חיים מויסי
נציג ציבור (מעסיקים) מר טרודי עאמר

התובעת
נדז'דה אלטר
ע"י ב"כ: עו"ד ישראלה זטרמן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן גלסברג

פסק דין

מונחת לפנינו תביעת התובעת לתשלום גמלת שמירת הריון .
רקע עובדתי
התובעת ילידת 1988. עבדה בזמנים הרלוונטיים לתביעה כשרטטת משעה 7:00 ועד 16:00. עיקר העבודה מתבצעת בישיבה ממושכת מול המחשב אשר גרמה לתובעת כאבים בגב ובמפשעה עד כדי קושי לקום וללכת.
ביום 20.1.2019 הגישה התובעת תביעה לתשלום גמלת שמירת היריון בצירוף אישור רפואי הממליץ על שמירת היריון מיום 1.1.2019 ועד הלידה.
הנתבע אישר לתובעת גמלת שמירת היריון בתקופה שמיום 20.3.2019 ועד יום הלידה 20.4.2019.
ביום 10.11.2019 הגישה התובעת תביעה דנן כנגד החלטת הנתבע מיום 7.5.2019 לדחות את זכאותה לתשלום גמלת שמירת הריון מיום 1.1.2019 עד ליום 19.3.2019. לאחר בחינה נוספת הודיע הנתבע על אישור זכאות התובעת לתקופה נוספת מיום 6.3.2019 ועד 19.3.2019.
המחלוקת שנותרה נוגעת לתקופה מיום 1.1.2019 ועד 5.3.2019.
הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי על פי תשתית עובדתית מוסכמת.
לאחר קבלת מלוא החומר הרפואי מינה בית הדין מומחה רפואי מטעמו לבחינת עמידת התובעת בתנאי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995, (להלן: "חוק הביטוח הלאומי ").
בעקבות בקשה לתיקון החלטת המינוי שנבעה מטעות בפרוטוקול הדיון מיום 12.2.2020 העברת ההחלטה למומחה עוכבה עד למתן החלטה.
ביום 7.5.2020 ניתנה החלטה מתוקנת למינוי מומחה רפואי.
ביום 4.6.2020 התקבלה חוות דעת פרופ' יוסף שנקר (להלן: " המומחה") בה הכיר בזכאות התובעת לתשלום גמלת שמירת הריון מיום 25.1.2019 (שבוע 28 להיריון) ועד הלידה ביום 20.4.2019.
בחוות הדעת אמר המומחה את הדברים הבאים:
"ברקע של התולדות הרפואיים – כאב גב תחתון חוזר, לראשונה בגיל 14-15 לאחר נפילה. לא נמצא אז חסר נוירולוגי. הומלץ טיפול ע"י פיזיותרפיה.
כאבי גב תחתון לאחר תאונת דרכים. גם בשלב זה לא מצא חסר נוירולוגי בגפיים תחתונות או חוסר בכוח גס. הומלץ טיפול בפיזיותרפיה. בעבר היו מספר אירועים של כאב גב.
האם כאב גב בהריון הוא מצב פיזיולוגי?
המיחוש השכיח ביותר בקרב כ 50% מהנשים בהריון הוא כאב גב תחתון. שכיחות זו כפולה אצל נשים שסבלו מכאב גב לפני כניסתן להריון.
מחקרים הראו כי שכיחות זו עולה ככל שרב מספר ההריונות של האישה וככל שגילה מבוגר יותר.
לכאב הגב התחתון הפוקד את האישה במהלך הריון ישנם כמה גורמים ומקורות אפשריים, יחד או לחוד, גורמים אלה קשורים בהיווצרות תנאים שיביאו לכאב גב בחומרות שונות:
יווצרות לורדוזיס (Lordosis) שתכליתו לייצב את עמוד השדרה לגבי הטיה הנגרמת מן ה"משא" המירבי הנוצר עם גדילת הרחם בקדמת הגוף.
התרחבות הסימפיזיס פוביס עקב הפרשת ההורמון רלקסין.
אי-יציבות אגן הירכיים הנובעת מרפיון הליגמנטים של האגן.
כאב גב בהריון בולט בעיקר בשליש השלישי להריון.
מרבית כאב הגב התחתון מופיע בהדרגה וקשור ישירות לגורמים הפיזיולוגיים שנמנו.
לעיתים רחוקות, כאב הגב נובע מפגיעה אורגנית כגון פריצת דיסק, למצב זה יש השלכות קליניות: נוצר לחץ על שורשי העצבים הפוגע בעצבוב הגפיים התחתונות.
במידה ומופיעים סימנים קליניים של חסר נוירולוגי, קיים סיכון לבריאותה של האישה. לא קיים סיכון לבריאותו של העובר.
במקרה הנידון,
במקרה הנידון, צילום עמוד השדרה והאגן מתאריך 14.11.19 הראה שקיימת פתולוגיה קודמת בשלד, האבחנה – Osteitis condensans .
Osteitis condensans

הוא מצב המתבטא בשינויים בעצם העיקרית של האגן – שינויים סקלרוטיים, שהם שינויים שפירים, לא גורמים להרס של העצם. ברוב המקרים הם מתגלים במקרה, ללא תופעות קליניות.
אולם, ממצא זה שכיח אצל נשים המתלוננות על כאב גב תחתון, בעיקר כתוצאה ממתיחת עמוד השדרה.
לגב' אלטר ממצאים פתולוגיים מלפני ההריון.
האם הממצא שתואר, Osteitis condensans, יכול להחמיר תוך כדי הריון?
התשובה חיובית. בזמן הריון, חל שינוי פיזיולוגי של הטיה של עמוד השדרה אחורנית – Lordosis, כתוצאה מהבטן הגדלה הנוטה קדימה.
הריון, במקרה הנידון, מהווה גורם להחמרה של מצבה הרפואי – סיכון לבריאותה.
מאיזה שלב של הריון הממצא הפתולוגי - Osteitis condensans, גרם להחמרה של מצבה הרפואי?
השינויים של לורדוזיס חלים באופן ממוצע החל משבוע 28 להריון – חודש שביעי.
לכן, במקרה הנידון, יש להכיר שהתחלואה של Osteitis condensans נתנה ביטוי קליני כפי שתועד בעת מעקב הריון – מסכן את בריאותה החל משבוע 28 להריון.
תשובה לשאלה שנשאלה ע"י בית המשפט:
האם הייתה זכאית גב' אלטר לגמלה לשמירת הריון בהתאם לסעיף 58 בתקופה 1.1.19 ועד 3.3.19 ?
לפי סעיף 58(1) של חוק ביטוח לאומי, נוסח משולב [1995-התשנ"ה], גב' אלטר זכאית לגמלה לשמירת הריון בין התאריכים 25.1.19 (שבוע 28 להריון) ועד הלידה – 20.4.19.
ביום 25.6.2020 הועברו למומחה את שאלות הבהרה הבאות :
האם נכון מחוות דעתך והספרות כי OSTEITIS CONDENSAS הינה מחלה שפירה שעשויה להתבטא בכאבי גב, אך לא ידוע כי היא מסכנת את החולה שלא בהיריון" אם כן, אנא הצבע על הספרות.
בחוות דעתך קבעת, כי המצב הרפואי ממנו סובלת התובעת מסכן את היולדת החל משבוע 28, במה מתבטא הסיכון וכיצד הפסקת עבודתה ימנע סיכון זה?
האם יהיה נכון לומר שבעצם החמרה שהחלה בכאבי הגב הצפויה במהלך ההיריון איננה מהווה סיכון לכשעצמו והסיכון הוא בחותם תחלואי לאחר הלידה?
ביום 8.7.2020 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה –
המחלה היא מחלה שפירה המתבטאת בכאבי גב. מופיעה גם אצל נשים שאינן בהריון, אך בהתאם לספרות רפואית מחמירה בזמן הריון ומונעת מהיולדת את היכולת לתפקד. המחלה יכולה לגרום לתפקוד לקוי של אישה שאינה בהריון.
השינויים הפיזיולוגיים בהריון, כפי שהוסברו, מתבטאים בין השאר ב Lordosis, הטיה של עמוד השדרה אחורנית – כתוצאה מהבטן הגדלה הנוטה קדימה. השינויים מהווים גורם החמרה למצב הקיים של המחלה הבסיסית Osteitis condensans. ראה את האטיולוגיה האפשרית של התחלואה בהתאם לספרות רפואית שצורפה.
לכן, אם קיימת החמרה, כפי שצוינה, היכולת התפקודית של היולדת נפגעה ולכן אינה מסוגלת לעבוד – מצב התואם את סעיף 58 של חוק הביטוח הלאומי.
במקרים של מצב הנותן ביטוי קליני מחמיר של התחלואה ב- Osteitis condensans, בהשוואה לכאבי גב פיזילוגיים של הריון, כפי שהודגם במקרה הנידון.
בכאב גב הנגרם כתוצאה מתהליכים פיזיולוגיים של הריון, הכאב עובר לאחר הלידה. במקרה של Osteitis condensans, התחלואה הוחמרה עקב הריון על רקע מחלה אורגנית והתלונות הקליניות נמשכות גם לאחר הלידה, כפי שהודגם במקרה הנידון, ואפילו כשנה לאחר הלידה.
לכן, לו האישה לא הייתה בהריון, הגורם שגרם להחמרת המחלה לא היה קיים ולא היה גורם להחמרה של מצבה הרפואי, כלומר, ההיריון סיכן את בריאותה.
סיכום :
אין ספק שהתחלואה ((Osteitis condensans הוחמרה במהלך הריון, נתנה ביטוי קליני בולט בשליש האחרון להריון, שהגביל את יכולת תפקודה של גב' אלטר בזמן הריון וגם לאחריו (הגביר את תחלואתה).
מצב התואם את כוונת המחוקק בסעיף 58 של חוק הביטוח הלאומי, נוסח משולב [1995-התשנ"ה]. "
דיון והכרעה
רקע נורמטיבי
התנאי לזכאות לגמלת שמירת הריון קבוע בסעיף 58 ל חוק הביטוח הלאומי, בו נקבע כך:
"'שמירת היריון' – היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".
בעב"ל 39550-09-12 נירה מלטינסקי - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (08.07.2014), סקר בית דין זה את התכלית העומדת ביסוד הענקת גמלת שמירת היריון, ובזו הלשון:
"תכלית גמלת שמירת ההיריון כפי שנקבע בפסיקתנו, היא לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה בגין מצב המסכן אותה או את העובר, ולקבל על כך גמלה מחליפת הכנסה כך שהכנסתה לא תיפגע (ראו עב"ל 180/98 המוסד לביטוח לאומי – ענת רווח, [פורסם בנבו] ניתן ביום 1.6.04; עב"ל 746/08 המוסד לביטוח לאומי – פזית סאיג-אבוקסיס, [פורסם בנבו] ניתן ביום 15.12.09; עב"ל 75/10, 88/10 נוהא חכים – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] ניתן ביום 2.2.11).
הדברים מקבלים ביטוי גם בדברי ההסבר להצעת החוק שעיגנה זכות זו [הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 10), התש"ן-1990, ה"ח 1999], בה נכתב כך:
"התיקון המוצע בחוק הביטוח הלאומי מתייחס למצב בו אשה הינה בהריון בעל סיבוך גבוה ונזקקת להשגחה תמידית, מצב הידוע כ'שמירת הריון'. המטרה היא, להגן על העובדת ולהבטיח לה הכנסה בתקופת שמירת ההריון".
"לצורך עמידה בדרישות סעיף 58 הנ"ל, על מבוטחת הטוענת לזכאותה לגמלה לשמירת היריון להוכיח שני רכיבים בקשר למצבה הבריאותי: ראשית – שמדובר במצב רפואי הנובע מההיריון; ושנית – שאותו מצב רפואי מסכן אותה או את עוברה. לצורך הוכחת רכיבים אלה נדרשת המבוטחת להמציא אישור רפואי בכתב למוסד לביטוח לאומי, כאשר אישור זה " יש לו מעמד כבד משקל, בדומה לתעודת אי כושר בתאונה בעבודה... האישור יוצר חזקה הניתנת אומנם לסתירה, של קיום התנאים המצדיקים שמירת הריון" ראו עב"ל (ארצי) 479/97 המוסד לביטוח לאומי – לימור גבאי (3.2.02) , עב"ל 1087/04 המוסד לביטוח לאומי – אסנת יוקר, מיום 2.3.05, עב"ל (ארצי) 28211-10-18 מרגלית ברוך – המוסד (26.11.19).
בעב"ל (ארצי) 20714-08-13 המוסד – ענבר כתב (5.10.2014) אליו הפנתה התובעת בסיכומיה נדון מקרה דומה למקרה דנן. המשיבה שם סבלה מכאבי גב כתוצאה מתאונת דרכים. המשיבה הציגה אישור רפואי בכתב כי כאבי הגב מהם סבלה בהיריון " עלולים לגרום לנזק בעמוד השדרה בעמידה או בישיבה", קביעה רפואית אשר לא נשללה על ידי המומחה מטעם בית הדין. בית הדין קבע שם כי " "מיקודו של הכורח הרפואי, כעולה מלשונו של סעיף 58 לחוק, הוא בסיכון רפואי הנשקף לאשה או לעובר. סיכון רפואי זה אינו חייב לעלות כדי סכנה קיומית לאשה או לעובר" כלומר מצבה הרפואי של המשיבה בהריון לפי דרישות סעיף 58 לחוק, אינו דורש סיכון חיים דווקא. אולם, "עליו להגיע לכל הפחות כדי סיכון לתחלואה גופנית וזאת להבדיל מאי נוחות או כאב הנובעים משינויים פיזיולוגיים טבעיים הכרוכים בהריון ועתידים לחלוף פרק זמן סביר לאחר הלידה מבלי להטביע חותם תחלואתי בגוף האשה או העובר."
בית הדין עמד בהרחבה בעניין יליזבטה, על ההבדל בין שתי החלופות של סעיף 58 לחוק:
"על שתי החלופות המנויות בסעיף 58 לחוק ניתן להשקיף כמבטאות שני סוגי שמירת הריון: האחת, "שמירת הריון מוחלטת", כגון כאשר ההריון עצמו בסיכון גבוה, ונוכח אופיו הכללי של הסיכון ההנחה היא שאף אם יחול שינוי במתכונת העבודה יוותר הסיכון על כנו. השניה, "שמירת הריון תעסוקתית", היינו כאשר הסיכון נובע משילוב ההריון עם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה. במקרה שכזה יש לבחון בהתאם למצוות המחוקק אם ניתן למזער את הסיכון הרפואי באמצעות שינוי מתכונת העבודה. ככל שהסיכון ניתן למזעור אזי אין הצדקה לכך שקופת הציבור תממן היעדרות האשה מעבודתה, והזכאות לגמלת שמירת הריון אינה קמה מכוח החוק. אולם, ככל שהסיכון הרפואי אינו ניתן למזעור, זכאית האשה לגמלת שמירת הריון. "
עוד נפסק שם כי " כל מקרה צריך להיבחן בהתאם לנסיבותיו ועל סמך הנתונים הרפואיים הקונקרטיים של האשה או העובר. משכך, מטבע הדברים עשויה להתקיים שונות בין נשים ואף במהלך ההריון עצמו של אותה האשה"
באישור רופא נשים מיום 26.12.2018 שצירפה התובעת לתביעה לנתבע, הסתמך הרופא על אישר רופא אורטופד מיום 18.12.2018, בקשר לכאבי הגב מהם סבלה התובעת והמליץ על שמירת הריון מיום 1.1.2019 ועד הלידה לפי חלופה 2 בסעיף 58 לחוק – סיכון " הנובע ממקום העבודה או סוג העבודה והמהווה סכנה לה או לעוברה". הרופא לא סימן את החלופה הראשונה.
באישור ד"ר משיח אברהם- אורטופד נרשם –

באישור ד"ר דורון נורמן- אורטופד נקבע כי –

בתמיכה בטענותיו הפנה הנתבע לענין יליזבטה. בשונה ממקרה דנן שם נקבע כי מהשתלשלות פניות המערערת לטיפולים – "עולה כי רופאת הנשים לא מצאה מקום להמליץ בתקופה הרלבנטית על היעדרות המערערת מעבודה. ואילו, הרופא האורטופד המליץ בתקופה מושא הערעור על חופשת מחלה ובהמשך שמירת הריון (למעט בין התאריכים 15.1.13- 22.1.13 אשר לגביהם אין המלצה כאמור)." משכך ומשנסיבות שני המקרים אינן זהות הנפסק שם אינו מתאים בהכרח למקרה דנן בו רופאי התובעת המליצו על שמירת היריון במועד הראשון לפנייתה. מטעם התובעת לנתבע מפורטים דיים באשר לטיבו של הסיכון הרפואי הנשקף לת ובעת. למעשה רופאי התובעת בשני התחומים נשים ואורתופדיה חיוו את דעתם כי נחוצה שמירת הריון תעסוקתית, היינו זו הבאה בגדר סעיף 58(1) לחוק הביטוח הלאומי (להבדיל מ מוחלטת). ראו אישור ד"ר משיח המתייחס לעבודת התובעת הכרוכה בישיבה ממושכת שעות רבות דבר שמחמיר את כאביה ומביא אותה למצב בו היא נזקקת למשככי כאבים המסכנים את ההיריון. באישור ד"ר נורמן התובעת סבלה מכאבי גב חריגים וקושי משמעותי שאינם מאפשרים הליכתה לעבודה.
ואילו מעיון בחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין עולה כי הוא סבור בדבר נחיצות שמירת הריון מוחלטת. בעיניו הסיכון נובע משינויים פיזיולוגיים במהלך ההיריון הגורמים להחמרה של מצב רפואי קיים של מחלתה הבסיסית של התובעת ומסכנים את בריאותה. החמרה זו פוגעת ביכולתה התפקודית של התובעת לכן אינה מסוגלת לעבוד. ההחמרה במצבה של התובעת נמשכה גם כשנה לאחר הלידה.
נזכיר כי לפי הלכת ענבל כתב הסיכון אינו חייב להיות קיומי ודי בתחלואה גופנית להבדיל מאי נוחות או כאבים טבעיים. במקרה דנן ד"ר נורמן מתאר "כאב חריג וקושי משמעותי". משכך אנו סבורים כדעת המומחה כי קיימת הצדקה לשמירת היריון החל מהשבוע 28 להיריון.
לא נעלמה מעינינו העובדה כי באישור שמירת היריון סימן רופא הנשים את החלופה השנייה לסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי (שמירת היריון תעסוקתית) בשונה ממומחה בית הדין אשר אישר את שמירת ההיריון לפי סעיף 58(1) לחוק .
בעניין יליזבטה השיב בית הדין הארצי בחיוב לשאלה – האם יש מקום להידרש לנחיצות שמירת הריון תעסוקתית מכוח סעיף 58(2) לחוק על אף שטופס הבקשה הושתת על שמירת הריון מוחלטת מכוח סעיף 58(1) לחוק . שם נפסק ככל שתונח התשתית העובדתית המתאימה, אין לשלול את הזכאות לגמלת שמירת הריון אך בשל אי הדיוק בהצגת עילת שמירת ההיריון בהתאם לחלופות השונות בסעיף 58 לחוק בטופס שממלא רופא נשים ומוגש לנתבע.
חוות דעתו של המומחה היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו: עב"ל 1035/2004 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי).
חוות הדעת ברורה ומנומקת היטב, מבוססת ומעוגנת עובדתית ומשפטית.
משכך, אנו מקבלים את התביעה בהתאם למסקנות המומחה וקובעים כי התובעת זכאית לתשלום גמלת שמירת היריון בתקופה מיום 25.1.2019 ועד 5.3.2019.
הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין.

ניתן היום, י"ח אלול תש"פ, (07 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר חיים מויסי
נציג עובדים

סאוסן אלקאסם,
שופטת

מר טרודי עאמר,
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: נדז'דה אלטר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: