ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד שמעון שוקרון נגד המוסד לביטוח לאומי :

20 ספטמבר 2020
לפני: כבוד השופטת כרמית פלד
התובע:
דוד שמעון שוקרון
ע"י ב"כ עו"ד מירב קאהן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אברהים חורי

החלטה

התובע עתר להכיר בהחמרה נטענת של ליקוי שמיעה וטנטון כנובעים מעבודתו.
ד"ר יורם גורביץ מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה) ומסר חוות דעתו מיום 13.5.20 לבית הדין (להלן – חוות הדעת).
בחוות הדעת קבע המומחה, בין היתר, כי אינו מזהה החמרה בשמיעה בהשוואה בין בדיקה משנת 2014 לבדיקה משנת 2017 אלא דווקא הטבה.
בפניי בקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה (להלן – הבקשה ). הנתבע מתנגד לבקשה. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובכל יתר המסמכים שבתיק להלן החלטתי:
"ככלל, על פי המדיניות הנוהגת בבתי הדין לעבודה, "ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי" ( בר"ע (ארצי) 7210-02-16 צוק נגד המוסד לביטוח לאומי (18.4.16) המצטט מ בר"ע (ארצי) 29316-03-13 חיים עובדיה נגד המוסד לביטוח לאומי (23.3.15).
בשים לב לתכליתן של שאלות ההבהרה, המשמשות תחליף לחקירת המומחה ומשמשות כלי לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת, הרי שדרך המלך הינה לאפשר הצגת שאלות הבהרה למומחה. זאת ככל שהן רלבנטיות, מכוונות להבהרת חוות הדעת או השלמתה, עשויות לתרום לבירור השאלה שבמחלוקת ועניינן "בתחום הרפואה" קרי כאלה שתפקידו של המומחה להשיב עליהן, ולהבדיל משאלות מתפלמסות גרידא, שיש בהן משום הכבדה מיותרת על ההליך (ר' בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו נגד המוסד לביטוח לאומי (2.6.11) והאזכורים בו).
שאלות מס' 1 ו- 2 – עצם העובדה שהתובע עושה שימוש בתרופות אינה בבחינת חריגה מהעובדות שהועברו ןלמומחה, ככל שענין זה בא לידי ביטוי בתיק הרפואי של התובע. בניגוד למצויין בבקשת התובע לא צורף לבקשה כל כל מסמך רפואי המעיד על שימוש בתרופות ועל התקופות בהן נעשה שימוש כזה. ככל שהתובע יצרף מסמכים רפואיים המלמדים על שימוש בתרופות, אשר יציינו את סוגי התרופות ואת תקופות השימוש בהן הרי שאין מניעה להעביר את שאלות 1-2 לבקשה , מאחר והן עשויות להבהיר את חוות הדעת בכל הנוגע למסקנה שעניינה מידת שיתוף הפעולה של הנבדק ומהימנות הבדיקות.
בתוך 14 ימים יצרף התובע מסמך רפואי המלמד על שימוש בתרופות, סוגי התרופות ותקופות השימוש.
שאלה מס' 3 – אין מקום להפנות למומחה את השאלה, שכן היא חורגת מהעובדות המוסכמות שהועברו למומחה ועל כן תשובה עליה אינה יכולה להבהיר את חוות הדעת או להאיר אותה. המומחה נדרש לבחון את שאלת הקשר הסיבתי בין החמרת המצב הנטענת של התובע משנת 2014 לשנת 2017 ולא נדרש לבחון את השאלה בדבר עצם גרימת הליקוי (קרי האם יש בתנאי העבודה כדי לגרום לליקוי שמיעה וטנטון). יתרה מכך, המומחה קבע במפורש כי אין החמרה במצב התובע אלא הטבה.
שאלה מס' 4 – גם שאלה זו חורגת המהעובדות המוסכמות המהוות את הבסיס להחלטת המינוי, שכן אין חולק כי התובע עבד ברעש מזיק (ולכן אין כל טעם להעברת שאלה בהקשר זה) ובנוסף, כאמור לעיל, המומחה נשאל רק ביחס להחמרת המצב של התובע בין שנת 2014 לשנת 2017, ולא נשאל בנוגע לעצם הגרימה של הליקוי. למעלה מכך, המומחה קבע במפורש כי אין החמרה במצב התובע אלא הטבה.
החלטה בדבר הנחיות למומחה תשלח בנפרד, לאחר שהתובע ימציא מסמכים רפואיים המעידים על שימוש בתרופות (סוגים ותקופות).
התיק יובא לעיון ביום 16.10.20.

ניתנה היום, ב' תשרי תשפ"א, (20 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: דוד שמעון שוקרון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: