ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רוני לאופר נגד ע.ז. עומר הבונים בע"מ :


בפני כבוד הרשמת הבכירה טלי מירום

המבקש-הנתבע

רוני לאופר
ע"י ב"כ עוה"ד יורם אלקיס

נגד

המשיבה-התובעת

ע.ז. עומר הבונים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גדעון בן אהרון

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 6.7.2020 בהעדר בקשת רשות להתגונן מטעם המבקש.
רקע
ביום 12.12.2019 הגישה המשיבה תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד המבקש, בו תבעה ממנו סך של 280,830 ₪.
בכתב התביעה טענה המשיבה, חברה קבלנית, כי התקשרה בהסכם עם בעל מבנה בכפר סבא לביצוע עבודות אלומיניום וחיפוי קירות מסך. לצורך ביצוע עבודות אלו התקשרה המשיבה עם המבקש כקבלן משנה בחוזה פאושלי , זאת על סמך הצעת מחיר ראשונית ולאחר מכן הצעה מפורטת, בה העמיד המבקש את עלות עבודות האלומיניום על 300,000 ₪ ואת חיפוי קירות המסך על סך של 900,000 ₪, סך הכל 1,200,000 ₪. בין הצדדים הוסכם, כי התשלום יהא על פי התקדמות העבודה, בהתאם לאבני דרך שנקבעו על ידי הצדדים. נטען, כי המשיבה שילמה למבקש מקדמה בסך של 60,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכי עם קבלת המקדמה היה על המבקש למסור לידיה שיק בטחון על סך של 5% מהתמורה, לתקופת הביצוע והבדק, אלא שהמבקש הפר את התחייבותו ולא מסר את שיק הבטחון. בנוסף דרש המבקש תוספת מעבר לעלות העבודה שהוסכמה בין הצדדים, על אף שהחוזה הינו חוזה פאושלי. כיוון שהמשיבה היתה נתונה בסד זמנים לחוץ, היא נאותה בסופו של דבר להוסיף סך של כ - 245,000 ₪ למחיר שהוסכם עבור עבודות חיפוי קירות המסך. למרות כל אלו לא החל המבקש בעבודתו, ומאידך סירב להשיב לידי המשיבה את המקדמה ששולמה לו. בסופו של דבר נאלצה המשיבה להתקשר, תוך פרק זמן קצר, עם קבלני משנה אחרים לביצוע העבודות, וזאת בעלויות גבוהות בסך של כ - 181,000 ₪ מאלו שהוסכמו עם המבקש. לאור כל אלו תובעת המשיבה מהמבקש החזר של המקדמה ששולמה (70,200 ₪), את ההפרש בעלויות ביצוע העבודות על ידי קבלני המשנה האחרים (180,630 ₪) וכן פיצוי בסך של 30,000 ₪ בגין עגמת נפש.
ביום 6.7.2020, ומשלא הוגשה מטעם המבקש בקשה למתן רשות להתגונן , הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין. בבקשה נטען, כי כתב התביעה נשלח למבקש בדואר רשום ביום 24.12.2019, אולם המבקש לא נטל את דבר הדואר; כתב התביעה נשלח שוב ביום 17.1.2020 וביום 6.3.2020 בדואר שליחים, אך בשתי הפעמים סירב המבקש לקבלו; ואילו ביום 14.5.2020 נמסר כתב התביעה על ידי שליח לבתו של המבקש, אריאן, אשר חתמה על אישור המסירה , כך על פי אישור מסירה ותצהיר השליח, שצורפו לבקשה.
בו ביום נעתרתי לבקשה ונתתי פסק דין כמבוקש.
הבקשה לביטול פסק הדין
ביום 28.7.2020 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה, הנתמכת בתצהירו של המבקש וכן בתצהיר בא כוחו, נטען, כי ההמצאות שקדמו לזו שבוצעה ביום 14.5.2020 כלל אינן נחשבות כ"המצאות כדין", שכן הן אינן עונות על הגדרת המצאה בתקנות 476-475 לתקסד"א, ועל כן היה על המשיבה לפנות אל בית המשפט בבקשה לאשר תחליף המצאה, לפי תקנה 499 לתקסד"א. משאישור כזה לא התבקש, וממילא לא ניתן, לא היתה המשיבה רשאית להמציא למבקש את כתב התביעה על ידי שליח. עם זאת הודה המבקש בכך שביום 14.5.2020 נמסר כתב התביעה לידי בתו אריאן, כנטען בבקשת המשיבה למתן פסק דין.
לטענת המבקש, ביום 17.5.2020 הוגש מטעם בא כוחו יפוי כח לתיק, אלא שהתיק הופיע אז בסטטוס "סגור". ביום 17.6.2020 ניתנה החלטת בית המשפט לפיה מחיקת התביעה, שנעשתה בתקופת מצב החירום בשל נגיף הקורונה, נעשתה בטעות והינה מבוטלת. נטען, כי בניגוד להוראות תקנה 241(ב) לתקסד"א, המשיבה לא העבירה לידי המבקש העתק של בקשתה למתן פסק דין, אלא ביצעה מחטף, הגם שידעה כי המבקש מיוצג על ידי עורך דין.
עוד טוען המבקש, כי סיכויי ההגנה שלו גבוהים, ראשית דבר - משום שהתביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן אין זו תביעה על סכום קצוב מכוח חוזה; שנית, משום שהמשיבה היא זו שהפרה את ההסכם בין הצדדים משלא שילמה את המקדמות המלאות, שהועמדו על סך של 175,500 ₪; שלישית, משום שהתברר כי קיים הפרש בין כתבי הכמויות והמדידות אותן הציגה המשיבה ובין אלו שנמדדו בשטח; ורביעית, כי הגם שמדובר בהסכם פאושלי, נקבע בו מנגנון להוספת תשלום מעבר לזה שנקבע. נטען, איפוא, להפרת חובת תום הלב על ידי המשיבה הן בשלב המו"מ לפני כריתת ההסכם, הן במהלך קיומו והן במהלך הפרישה מן ההסכם.
המשיבה מתנגדת לבקשה. בתשובתה מתוארת השתלשלות העניינים של נסיונות מסירת כתב התביעה לידי המבקש (אשר לאור הודאתו של המבקש במסירה לידי בתו אין צורך להרחיב את הדיבור לגביהם). נטען, כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה כדין ואין מקום לבטלו מטעמי צדק. אשר לטענות ההגנה של המבקש, אין בהן ממש, לשיטתה של המשיבה, שכן סיכויי הצלחתו נמוכים עד מאוד, וכל מבוקשו של המבקש הוא לנצל לרעה את זכות הגישה לערכאות ולהמשיך למרר את חיי המשיבה ולגרום לה להוצאות ולטרחה נוספות.
בתגובתו לתשובה חזר המבקש על טענותיו בבקשה, הכחיש את טענותיה בדבר נסיונות המסירה הקודמים, והוסיף כי פעולותיה של המשיבה כלפיו נגועות בתרמית.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין. כן מצאתי כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן בפני התביעה.
אקדים ואומר: אין ממש בטענותיו של המבקש, לפיהן נסיונות ההמצאה הראשונים של כתב התביעה, בדואר רשום ובדואר שליחים, אינם עולים כדי המצאה כדין, שכן על פי תקנות 475א(2) ו - 495 לתקסד"א, משלא הורה בית המשפט על ביצוע מסירה אישית, תבוצע המסירה בדואר רשום עם אישור מסירה. אין גם ממש בטענתו, לפיה על מנת לבצע מסירה באמצעות שליח נדרש אישור מבית המשפט לתחליף המצאה. בקשה להוראה על תחליף המצאה ניתן להגיש רק לאחר שהתברר כי לא ניתן לבצע מסירה באף אחת מהדרכים הקבועות לשם כך בתקנות; ואילו מסירה באמצעות שליח היא אחת מדרכי המסירה שבתקנות (תקנה 475(1) לתקסד"א). מכל מקום, הבקשה למתן פסק דין בהעדר רשות להתגונן התבססה, בסופו של דבר, על ההמצאה מיום 14.5.2020 שבוצעה על ידי שליח מטעמה של המשיבה לידי בתו של המבקש, המצאה אותה אין המבקש מכחיש .
מכאן, שאין מדובר במקרה בו יש לבטל את פסק הדין מטעמי צדק בשל פגם בהמצאה או פגיעה בכללי הצדק הטבעי, אלא במקרה בו נדרש בית המשפט לבחון, האם נופל המקרה בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין מקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן.
הלכה פסוקה היא, כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הם שניים: האחד - סיבת המחדל שבאי הגשת כתב ההגנה במועד, והשני - סיכויי ההגנה של המבקש (ראה רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל [5.8.1992]; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ [29.10.2000]; ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ [16.1.2005]; רע"א 1119/05 גודלסיל נ' ביליה רוברט נכסים ובניה בע"מ [27.2.2005]).
אשר לסיבת המחדל: ביום 11.3.2020 נשלחה אל המשיבה התראה בטרם מחיקה מחוסר מעש. בחלוף המועד שנקבע בה לנקיטת פעולה מצדה של המשיבה, נמחקה התביעה באופן אוטומטי, מבלי להתחשב בעצירת המועדים הנובעת מהוראות תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ"א - 1991. כיוון שבנסיבות אלו מדובר במחיקה שגויה, היא בוטלה בהחלטתי מיום 17.6.2020. מסיבה זו, בעת שב"כ המבקש הגיש את יפוי הכח לתיק ביום 17.5.2020, היה אכן התיק בסטטוס "סגור". סבורתני כי יש בכך כדי להוות הסבר מוצדק למחדל שבאי הגשת בקשת רשות להתגונן .
אשר לסיכויי ההגנה: הגם שבבקשתו פירט המבקש בצורה רחבה ביותר את טענות ההגנה שלו, כשהוא מתייחס באופן פרטני ומפורש לכל אחת ואחת מטענות המשיבה בכתב התביעה, הסת פקה המשיבה בתשובתה לבקשה בטענה סתמית ולאקונית כי "סיכויי ההצלחה של המבקש נמוכים עד נמוכים מאוד", הא ותו לא; מעבר לקביעה זו בעלמא, המשיבה לא ניסתה להתמודד עם אף אחת מטענות ההגנה של המבקש, ולמעשה כלל לא התייחסה אליהן במפורש.
בנוסף, יש טעם רב בטענתו של המבקש, כי התביעה כלל אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן היא איננה תביעה על סכום קצוב מכוח התחייבות או חוזה. גם לטענה זו לא באה כל התייחסות בתשובתה של המשיבה והיא לא סתרה אותה בשום דרך.
אכן, אחד ממרכיבי התביעה הינו פיצוי בגין עגמת נפש. מדובר ברכיב תביעה נזיקי במהותו, שנתון לשיקול דעת בית המשפט לאחר שמיעת ראיות, ובוודאי לא ניתן לראותו כ"סכום קצוב" (רא ה בעניין זה ת"א (רחובות) 1500-09 בנק הפועלים נ' עו"ד יואב בלייכר [19.7.2009]; תא"ק (אשקלון) 21595-09-10 שטרית נ' דביר מוטורס [21.11.2010]; תא"ק (צפת) 23934-07-14 דבוש נ' כיאל [6.11.2014]).
כן יוזכר, כי על פי תקנה 84 לתקסד"א ייראו דמי נזק כשנויים תמיד במחלוקת בתביעה אזרחית, וניתנת איפוא לנתבע זכות להתגונן בעניינם (ע"א 682/82 בן אריה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז(3) 589 [1983]).
כידוע, די כך שחלק מהתביעה אינו בר-תביעה בסדר דין מקוצר, כדי שהתביעה כולה תידון בהליך רגיל (ר"ע 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581 [1984]; ת"א (מח' ת"א-יפו) 1360/92 פז עד סחר (1991) בע"מ נ' אליאנס מפעלי צמיגים וגומי בע"מ [17.6.1993]; תא"ק (חי') 8022-11-14 בן ימין נ' ריכטר [4.1.2015]).
מכאן, שאין התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, ודי בכך על מנת לקבוע כי המבקש עומד בתנאי בדבר סיכויי ההצלחה הטובים כנדרש בפסיקה.
לכך יש להוסיף את הגישה הליברלית הננקטת בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הנובעת מחשיבות מימושה של זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה (ראה רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' [2.6.2015]; רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב [29.12.2014]; רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני [12.9.2017]; רע"א 640/19 אבו חאמד נ' אלבאחבסה ואח' [17.4.2019]).
לאור כל אלו, נוכח ההסבר למחדל שבאי הגשת כתב ההגנה ולאור סיכויי ההגנה של המבקש, ובראש ובראשונה העובדה כי התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 6.7.2020.
בנוסף, וכפועל יוצא, ולאור זאת שניתנה למשיבה הזדמנות להשיב לעניין התאמת התביעה לסדר דין מקוצר במסגרת תשובתה לבקשה והיא בחרה שלא לעשות כן, אני מורה על מחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" ועל העברת התביעה לפסים של סדר דין רגיל.
המבקש יגיש כתב הגנה בתוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה.
שאלת ההוצאות תיבחן על ידי המותב שיידון בתביעה לגופה.

נוכח סכום התביעה, תנתב המזכירות את התובענה בפני שופט/ת, בהתאם לנהלי בית המשפט.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' תשרי תשפ"א, 20 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רוני לאופר
נתבע: ע.ז. עומר הבונים בע"מ
שופט :
עורכי דין: