ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמאל פאח'ורי נגד המוסד לביטוח לאומי :

16 ספטמבר 2020
לפני:

כבוד השופטת מיכל פריימן
נציג ציבור (עובדים) גב' חוה טרטקובסקי שמשי
נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב שלף

התובעת
אמאל פאח'ורי
ע"י ב"כ עו"ד אליאס ח'אזן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד בוריס קמינסקי

פסק דין

כללי
התובעת עובדת כבנקאית אישית ונותנת שירות ללקוחות מזה כ-40 שנה. עד לשנת 2017 היא עבדה במשרה מלאה, ומשנת 2017 היא עובדת במשרה חלקית ( ארבע שעות ליום).
התובעת הגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן – " הנתבע") תביעה להכיר בליקוי ממנו היא סובלת בכפות ידיה כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.
תביעתה נדחתה, ועל כך הוגשה תביעה זו.

טענות הצדדים

לטענת התובעת עבודתה ב-20 השנים האחרונות כוללת עבודה מול מחשב – הקלדה ועבודה עם עכבר , למעט הזמן בו היא יוצאת להפסקה במשך 5-10 דקות ליום. התובעת טענה כי פרק הזמן בו היא משוחחת עם הלקוחות הוא זעיר, וכי תנאי עבודתה מקימים תשתית עובדתית מתאימה לפי תורת המיקרוטראומה, ויש למנות מומחה רפואי בעניינה.

הנתבע טען כי עבודתה של התובעת מגוונת, ואין לראות בה כמי שמקלידה באופן רציף, זאת בשונה מעבודתן של קלדני ות, אשר אף לגביהן מתחולל שינוי במדיניות הנתבע כך שהוא מנחה את פקידיו שלא לאשר קשר סיבתי בין עבודת קלדנות לבין CTS, וזאת לנוכח מחקרים ומאמרים חדשים (הנחייה מיום 27.2.2019 שצירף הנתבע לסיכומיו).
בענייננו הודתה התובעת כי ענתה לטלפונים, קיבלה קהל , ובעיקר – הזינה נתונים לטפסים ייעודיים ועל כן אין מקום למינוי מומחה רפואי ויש לדחות את התביעה כבר בשלב העובדתי.

לטענת הנתבע, התובעת לא הקלידה טקסטים ארוכים, ועבודת ההקלדה כשלעצמה אינה מקימה תשתית אלא רק אם היא נעשית באופן רציף ומאומץ, מה שלא התקיים בעבודתה של התובעת.

דיון והכרעה

תורת המיקרוטראומה מקורה בפסיקה והיא מרחיבה את מעגל הפגיעות אשר מוכרות כפגיעות ב עבודה.

בתמצית נאמר כי בהתאם לתורה זו, ביצוע פעולות באופן חוזר ונשנה אשר פועלות על מקום מוגדר בגוף ויוצרות פגיעות זעירות ייבחן על ידי מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין הפעולות לבין היוו צרות הליקוי הנדון.
וכפי שנקבע בעניין יניב –

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע..."
)
עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (1999)).

עוד קבעה הפסיקה כי הפעולות לא צריכות להיות לאורך כל יום העבודה ודי באם נוכל "לבודד" פעולות מסוימות מיום העבודה של העובד.(עב"ל ( ארצי) 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי, (30.12.2007)).

עוד נקבע כי –

"... פעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו, המבוצעות במהלך יום העבודה ( עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.2002; עב"ל 293/09 ראובן יעקב - המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.1.2010; עב"ל 642/06 שלמה מורדוב - המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.3.2008)".
עב"ל ( ארצי) 38717-12-12 אברהם נחמני נ' המוסד לביטוח לאומי, (27.4.14).

עבודות רבות כיום מתבצעות בעיקרן מול מחשב, כאשר מטבע הדברים בעבודה מול מחשב נעשה שימוש במקלדת ובעכבר.
האם משמעות הדבר שעצם ביצוע עבודה מול מחשב מהווה תשתית עובדתית למיקרוטראומה? לדעתנו התשובה שלילית, ונרחיב.

יפות לענייננו הקביעות בפסק דין שניתן בהליך ב"ל (ב"ש) 29914-09-15 אריה פורטנוי לב – המוסד לביטוח לאומי (מיום 4.4.16) שם נקבע כי עבודת הקלדת נתונים למחשב, שכוללת גם כתיבה לא רצופה של מס' שורות אינה מקימה תשתית עובדתית העונה על תורת המיקרוטראומה, ובהתאם נדחתה התביעה להכר ה בליקוי בכפות ידיים כפגיעה בעבודה.
וכך נכתב בפסק הדין:

"מעדויות התובע ונציגי החברות אשר בהן עבד, עולה כי עבודתו של התובע היתה אמנם מול המחשב, רוב שעות היום, אך לא ניתן לראות בה כזו שהיא מורכבת מפעולות רציפות חוזרות ונשנות כפי שקלדנית המקלידה ברצף טקסטים עושה כן. פעולות התובע הצטמצמו ללחיצה על מקשי המקלדת בכל הקשור לספרות או לכפתורי קיצור, ובמקרים אחרים, הקלדת טקסט בתוך הודעות דואר אלקטרוני. גם אלו לפי עדותו של מר נתיב, לא חרגו מחמש שורות לערך (עמוד 8 שורות 26-27). 7. לא מצאנו בעבודתו של התובע בסיס לפעולות רציפות חוזרות ונשנות, שכן עבודתו אינה חורגת מכל עבודה של עובד מול מחשב, אשר אינו מקליד דרך קבע טקסטים, אלא משתמש במחשב כדי להזין בו נתונים ולקבל ממנו נתונים, כפי שרבים מהעובדים היום עושים זאת. בשונה מכך, קלדנית מפעילה את אצבעותיה באופן רצוף שעות רבות ביום, וזאת בשל אופי עבודתה המצריך הקלדה של טקסטים באופן רציף, מהיר וחוזר על עצמו."

ערעור שהוגש על פסק דין זה לבית הדין הארצי נדחה ביום 6.4.17, כאשר הודגש כי בית הדין הארצי אינו מתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי שבפניו נשמעו הראיות.

מן הכלל אל הפרט

התובעת העידה לפנינו כי היא מזינה את הנתונים בתוך המערכות של הבנק וכי היא אינה מ קלידה עמודים שלמים אלא מספר שורות לכל היותר.

וכך העידה בעמ' 2 לפרוטוקול באשר לפעולה של קבלת הלוואה–

"אני מקלידה כל מה שהוא אומר, רושמת הערות מה זה, עוברת בין חלונות, סימונים, ומתחילה כל סעיף ושואלת וממשיכה להקליד. כל שאלה אפשרית. מה הצורך, כמה ילדים, האם אשתך עובדת, משכורות, מבקשת יותר פרטים על מנת שיהיה לי רקע כדי לאשר.. אני רושמת מלא שורות.. יכול להיות 5,10 שורות לפעמים, זה המקסימום 10 שורות".

באשר לפעולות נוספות העידה התובעת כי יש מגוון פעולות: "פתיחת חיסכון, קופות גמל, משיכות...כרטיסי אשראי, הוראות קבע, הרשאות...לכל פעולה כזו יש את הטפסים שלה והפעולות שלה...חשבונות זה לא הרבה שורות-שתי שורות אולי, את ממשיכה הלאה ולא מספקת רק שירות אחד". בפתיחת וסגירת חשבונות "זה לא שורות, בסוף אולי 3,4 שורות"

התובעת אישרה בעמ' 3 לפרוטוקול כי ההקלדה הנדרשת היא בעיקרה הזנת נתונים –

"ש. תסכימי שרוב התוכנות שאת משתמש בבנק החל מהפקת טפסים ושאלון הכרת הלקוח ובקשות למסגרת אשראי זה מערכות מובנות שאת לרוב מזינה נתונים ורק אז כותבת את ה- 10 שורות האלה?
ת. כן.
ש. רוב העבודה שלך הזנת נתונים?
ת. כן. "

הנה כי כן, התובעת עצמה מודה שעיקר עבודתה היא הזנת נתונים בהתאם לטפסים המובנים שמספקות לה מערכות הבנק השונות בהתאם לסוג הטיפול הנדרש. מצב דברים זה דומה לעניין פורטנוי אליו הפנינו לעיל, שכאמור , ערעור שהוגש עליו נדחה על ידי בית הדין הארצי.

בנוסף לכך, הוכח בפנינו כי עבודתה של התובעת מגוונת ואינה דומה לעבודת קלדנות רציפה אלא כרוכה בהפסקות לשיחה עם הלקוח, הבנת צרכיו, משא ומתן, שיחות טלפון, ועוד.
מצב זה מלמד כי פעולת ההקלדה כשלעצמה אינה מהותית מבחינת התובעת אלא נלווית לפעולות אחרות , ואף לא ניתן "לבודד" אותה מכ לל הפעולות שביצעה התובעת ביום העבודה משאינה נעשית ברציפות .

בהתאם לכך, תנאי העבודה של התובעת אינם מקימים תשתית עובדתית העונה על תנאי תורת המיקרוטראומה.

לא נעלמה מעינינו תקופת עבודתה הארוכה של התובעת ואולם, בשים לב למגוון הפעולות שהיא מבצעת בעבודתה, ובהתייחס לעובדה שההקלדה אינה רציפה ומתבטאת בעיקר בהזנת נתונים, כאמור, לא עלה בידי התובעת לשכנענו כי מתקיימת התשתית העובדתית הנדרשת לצורך מינוי מומחה.

הפניות התובעת להחלטות מינוי מומחה אותן צירפה לסיכומיה אינן מסייעות לה . המדובר בהחלטות שניתנו על ידי בתי דין אזוריים ואינן מחייבות בתי דין אזוריים אחרים. החלטות אלו ניתנו בהתאם לנסיבות כל מקרה ולהתרשמות בית הדין שדן בעניין. למעלה מן הצורך, נתייחס לחלק מן ההחלטות בקצרה.
בהחלטה בהליך ב"ל 22565-01-19 דובר על פקידה שמקלידה ראיונות שהיא מבצעת בשונה מהתובעת שכאמור עיקר עבודתה היא הזנת נתונים וכתיבתה הרציפה מתמצית במספר שורות בלבד;

בב"ל 10505-04-15 דובר על בנקאית שעסקה בתיעוד שיחות טלפון שביצעה עם לקוחות וטכנאי כספומטים וביה"ד שוכנע שהקלדתה הייתה משמעותית;

בב"ל 28719-07-14 דובר על כספרית (טלרית), עבודה שונה מזו של התובעת שעבדה כבנקאית אישית, מבחינת רציפות ההקלדה, ואף המינוי היה בהסכמה;

בב"ל 43805-09-16 מדובר בבנקאית שעברה מספר תפקידים בעבודתה כאשר בחלק מהם ההקלדה ה ייתה רציפה ומשמעותית , ומינוי המומחה היה בהסכמה.

לסיכום

לנוכח העובדה שעבודת ההקלדה לא הייתה רציפה וממושכת , ובשים לב למגוון הפעולות שמבצעת התובעת בעבודתה, הרי שבדין דחה הנתבע את תביעתה של התובע. על כן, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

לצדדים הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"פ, (16 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' חוה טרטקובסקי שמשי
נציגת עובדים

מיכל פריימן
שופטת

מר זאב שלף
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: אמאל פאח'ורי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: