ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין TEWELDABRHEN HAILESLESIE נגד מרב - מזון כל בע"מ :

לפני:

כבוד השופטת הבכירה עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים) מר דניאל רביץ
נציגת ציבור ( מעסיקים) גב' ברקת שני

התובע
TEWELDABRHEN HAILESLESIE
ע"י ב"כ עו"ד שחר דור
-
הנתבעים

  1. מרב - מזון כל בע"מ (התביעה נדחתה בהסכמה )
  2. משה נאמן ניקיון (ב.ה.) בע"מ (החברה פורקה)
  3. ניסן נאמן
  4. משה נאמן
  5. שופרסל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד עידו רזגור

פסק דין

התובע, מר Teweldabrhen Haileslesie, הגיש תביעה כנגד חמישה נתבעים: מרב – מזון כל בע"מ – אושר עד (להלן – הנתבעת 1), משה נאמן ניקיון (ב.ה.) בע"מ (להלן – הנתבעת 2), ניסן נאמן (להלן – הנתבע 3), משה נאמן (להלן – הנתבע 4) ושופרסל בע"מ (להלן – הנתבעת 5) בטענה כי במשך כל תקופת עבודתו אצל הנתבעים הוא לא קיבל תשלום בגין זכויות סוציאליות שונות. סכום התביעה: 289,524 ₪.

התובע הגיע להסכם פשרה עם הנתבעת 1 בגין תקופת העבודה אצלה החל מחודש ינואר 2014 ועד ליום 31.5.15. על כן, לאור בקשת התובע, התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחתה בפסק דין חלקי מיום 20.3.19, שניתן על ידי כבוד השופטת זלמנוביץ גיסין.

הנתבעת 2, חברה המספקת שירותי ניקיון, הייתה המעסיקה של התובע החל מיום 20.9.11 ועד ליום 31.5.15. הנתבעת 5 התקשרה עם הנתבעת 2 בהסכם למתן שירותי ניקיון. בדיון נמסר מטעם ב"כ התובע כי הנתבעת 2 פורקה (עמ' 4 ש' 19-23 לפרוטוקול הדיון), אך לא הומצאה אסמכתא לכך. לפי המידע באתר של משרד המשפטים, האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, החברה פורקה לפי החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 16.9.18.
בכתב התביעה נטען כי הנתבע 3 היה ה"רוח החיה" בנתבעת 2 והפעיל אותה, ואילו הנתבע 4, אחיו של הנתבע 3, היה רשום כבעל מניות בנתבעת 2.
הנתבעים 3 ו-4 לא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לדיון (עמ' 4 ש' 19-23 לפרוטוקול הדיון).
ביום 12.3.20 הוגשה בקשה מטעם התובע למתן פסק דין בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות כנגד הנתבעים 3 ו-4. בבקשה זו נטען כי כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה נמסרו כדין לנתבעים 3 ו-4 ביום 19.7.18. על ידיעתם של הנתבעים 3 ו-4 לגבי ההליך ניתן ללמוד מבקשתם לדחיית התביעה על הסף, שהוגשה על ידם ביום 8.10.18. ביום 12.3.20 נתנה אם בית הדין החלטה שלפיה תהיה התייחסות לנתבעים 3 ו-4 בפסק הדין.

הנתבעת 5, שופרסל בע"מ, היא רשת קמעונאית לשיווק מוצרי מזון ומוצרי צריכה אחרים ולה סניפים בכל הארץ. הנתבעת 2 סיפקה החל מחודש נובמבר 2009 עד לחודש אפריל 2015 שירותי ניקיון לנתבעת 5 במספר סניפים ברחבי הארץ (העתק הסכם למתן שירותי ניקיון מיום 18.2.14 צורף כנספח א לתצהירי הנתבעת 5). בדיון ציין ב"כ התובע כי התביעה מתייחסת רק לנתבעת 5 (עמ' 4 ש' 19-23 לפרוטוקול הדיון) - כפי הנראה הכוונה לתקופת העבודה אצל הנתבעת 5.

טענות התובע

לטענת התובע, הוא עבד בחצרי הנתבעת 5 החל מיום 20.9.11 ועד לחודש דצמבר 2013. הנתבעת 5 שהייתה מזמינת שירות לא מילאה אחר חובותיה בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 (להלן – חוק להגברת האכיפה). כן נטען כי הנתבעת 5 הייתה מעסיקה במשותף וחבה ביחד ולחוד בזכויות התובע בכל תקופת עבודתו.

כמו כן, נטען כי על יחסי העבודה חל הסכם קיבוצי או צו הרחבה בענף הניקיון. לחלופין, חל צו הרחבה בענף אספקת שירותי כוח אדם.

התובע טען כי תחילה הועסק בסניף שופרסל יש ברחוב שלמה המלך בבני ברק החל מיום 20.9.11 ולמשך כ-30 חודשים. לגישתו, מנהליו היו גבי ושלום, עובדי או נציגי הנתבעת 5. הנתבעת 5 התקשרה עם הנתבעים 2-4 בהסכם למתן שירותי ניקיון, והתובע הוצב מטעמה כל התקופה בסניף הרלוונטי כשהוא עובד שעות רבות ללא גמול כחוק.

בחודש ינואר 2014 הועבר התובע לעבוד בנתבעת 1 למשך כ-14 חודשים. הממונה עליו מטעם הנתבעת 1 היה אלי. זאת כשהנתבעת 1 התקשרה עם הנתבעים 2-4 בהסכם למתן שירותי ניקיון.
התובע טען כי תקופת עבודתו הייתה החל מיום 20.9.11 ועד ליום 31.5.15 (התביעה היא רק עבור התקופה שהחל מיום 20.9.11 ועד לחודש דצמבר 2013 – התקופה בה טען כי עבד בשופרסל).

לגרסת התובע, הוא עבד שישה ימים בשבוע: בימים א'-ג' בין השעות 07:00-24:00, בימים ד'-ה' בין השעות 07:00-01:00, ובימי ו' בין השעות 07:00-16:00.
במהלך עבודתו בנתבעת 5 השתכר שכר שעתי של 22 ₪ במכפלת שעות העבודה. במהלך עבודתו בנתבעת 1 השתכר 13,000 ₪ גלובאלי עבור שעות עובדתו, ולפיכך לטענתו שכרו היה 31.5 ₪ לשעה.
התובע קיבל את שכרו מהממונה עליו בנתבעת 2 - הנתבע 3. חלק מהשכר שולם בשיק והיתר במזומן.

לטענתו, במשך כל תקופת העסקתו של התובע אצל הנתבעות הוא לא קיבל זכויות סוציאליות לרבות הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, חופשה ודמי חגים. כן הנתבעות הפרו את הוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר) ואת חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.

התובע טען כי הנתבע 3 היה המושך בחוטים והרוח החיה מאחורי הנתבעת 2. הוא התקשר מול הנתבעות, והפעיל את הנתבעת 2 על שמו של אחיו, שהוצב כבעל מניות. הוא שילם את שכר העובדים מחוץ לתלוש השכר וביצע דיווחי כזב לרשויות המס. הוא פעל בניגוד לחוק החברות , תשנ"ט-1999, וביצע שורה של עבירות העולות לכדי הרמת מסך. הנתבע 3 היה הגורם האחראי על הכספים, חתם על שיקים, שילם את הכסף במזומן, וגבה וניהל את החברה כאילו שמדובר בחברה בבעלותו. כן הוא הציג את עצמו כבעלים של החברה כלפי גורמים שלישיים. הנתבע 4, אחיו של הנתבע 3, רשום כבעל מניות בנתבעת 2 והיה שותף לעבירות על חוקים רבים כאשר נתן יד להונות ולקפח את התובע.

הנתבעת 5 העסיקה את התובע, פיקחה עליו, ביצעה רישום של שעות עבודתו, ניהלה אותו והוא היה עובד מן המניין באמצעות הנתבעת 2 ששילמה את שכרו.

נוסף על כך, התובע ביקש לגלות את דוחות הנוכחות המקוריים שלו ואת החשבוניות שהונפקו לו בגין שעות עבודתו. לטענתו, כך יוכח כי מדובר היה בתלוש שכר פיקטיבי שכלל שכר יסוד במכפלת שעות עבודתו. לגרסת התובע, הנתבעת 5 לא וידאה כי הוא מקבל זכויות בהתאם לחוק להגברת האכיפה ובהתאם לפסיקה. על כן, יש לראות בנתבעות כחייבות יחד ולחוד.

על הצדדים חל ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה בענף הניקיון או צווי הרחבה החלים על רשתות שיווק או בענף אספקת שירותי כוח אדם, ויש להשוות את התנאים מהיום הראשון בעבודה. ככל שהנתבעות יטענו כי מדובר בקבלן שירותים, הענקת שירותים חיצוניים למפעל נוגעת לאותם מקרים שבהם מפעל אחד מעביר ביצוע פונקציה מסוימת בהליך הייצור שלו למפעל אחר. מדובר ב"החצנה" של פונקציות, שאינן כלולות בגרעין העשייה של אותו המפעל, כמו ניקיון, שמירה ועוד. במקרה דנן, התובע בלב ליבו של עיסוקן של הנתבעות.

התובע טען כי במשך כל תקופת עבודתו הוא ביצע את העבודה בחצרי הנתבעת 5. התובע עבד בין עובדי הנתבעות, השתמש בכליהן, והיה כפוף למנהליהן. על כן, ישנה אחריות מלאה לנתבעות כולן כמעסיקות במשותף. לדבריו, הנתבעת 2 הייתה רק "צינור" להעברת תשלומים לתובע ולא היה לה כל קשר מהותי לעניין העסקתו של התובע. בין היתר חלה חובה על מזמין שירות לבצע בדיקות באמצעות בודקי שכר.

התובע ביקש לקבל פיצוי כספי בגין הפרת חוק הודעה על תנאי עבודה, חלף הודעה מוקדמת; הפרשי שכר וגמול שעות נוספות; פיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר; דמי חופשה; דמי חג; קרן השתלמות; הפרשות לפנסיה ולפיצויים ודמי הבראה.

טענות הגנה מטעם הנתבעת 5

לטענת הנתבעת 5, יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף מחמת היעדר יריבות, משום שמעולם לא התקיימה בינה ובין התובע כל התקשרות שהיא. התובע מעולם לא הועסק על ידה ובין הצדדים לא נוצרה מערכת יחסי עבודה. מהנתונים המצויים במחשבי הנתבעת 5 עולה כי התובע מעולם לא הוצב לעבודה בסניפי שופרסל.

הנתבעת 5 טענה כי פונקציית שירותי הניקיון בשופרסל מוקרה החוצה לחלוטין לתפעולם של חברות למתן שירותים. במסגרת התקשרות זו מספקים קבלני השירותים מוצר מוגמר של שירותי ניקיון עבור שופרסל. הסכם ההתקשרות בין הנתבעת 5 ובין הנתבעת 2 קובע מפורשות כי העובדים אותם תציב הנתבעת 2 לעבודה בסניפים של הנתבעת 5 הם עובדי הנתבעת 2 בלבד, ובכל מקרה לא ישרו יחסי עבודה בינם ובין הנתבעת 5. עוד קובע הסכם ההתקשרות, כי הנתבעת 2 תהיה אחראית באופן בלעדי על תשלום שכרם של העובדים ומלוא תנאי עבודתם.

לגרסת הנתבעת 5, היא מקפידה לערוך ביקורות מדגמיות באמצעות בודק שכר מוסמך בדבר תשלום מלוא שכרם וזכויותיהם של עובדי הקבלן. קבלן שלא מתקן ליקויים שהתגלו אצלו מסתכן בהפסקת התקשרות עמו. משכך, ככל שקיים עובד ניקיון ששכרו לא שולם במלואו הרי שהקבלן נושא באחריות הבלעדית לכך. מהאמור לעיל ביקשה הנתבעת 5 לדחות את התביעה כנגדה.

ראיות שנשמעו

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ונחקר עליו בדיון.
לתצהירו של התובע צורף העתק "כרטיסי נוכחות בעבודה" של עובדים אחרים ולא של התובע עצמו, שלא צוין עליהם תאריך או שם מעסיק; העתק אישורים בדבר משיכת מזומן בשיק מבנק פועלי אגודת ישראל, שבהם מופיע שמו של מבצע הפעולה: Awet Adonay, שלפי עדותו של התובע עבד בנתבעת 5 (עמ' 13 ש' 12-13 לפרוטוקול הדיון); ותמלול הקלטת שיחה בין התובע ובין שלום קליסקי (להלן – מר קליסקי ), מנהל סניף בנתבעת 5.
התובע לא הביא עדים מטעמו.
נקדים ונאמר כי אין בראיות אלו כדי להוכיח את העבודה הנטענת על ידי התובע, אצל מי מן הנתבעים, בתקופה הרלוונטית.

מטעם הנתבעת 5 הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו עליהם בדיון:
מר מאור פפר (להלן – מר פפר), שמועסק בנתבעת 5 החל משנת 2009 ובתפקידו האחרון שימש כמנהל שירותים לוגיסטיים. לתצהירו צורף העתק הסכם למתן שירותי ניקיון שנחתם בין הנתבעת 5 לנתבעת 2, העתק חשבוניות מס שהונפקו לנתבעת 2, והעתק הודעה על סיום התקשרות עם הנתבעת 2 עקב הפרה יסודית.

כמו כן, מר קליסקי, שמועסק בנתבעת 5 החל משנת 2000, ובין השנים 2012-2016 שימש בתפקיד מנהל סניף הנתבעת 5 ברחוב שלמה המלך בבני ברק (הסניף בו התובע טען שעבד). החל מסוף שנת 2017 משמש בתפקיד מנהל תפעול.

דיון והכרעה - האם התובע הוכיח כי עבד בחצרי הנתבעת 5?

התובע הצהיר כי הוא הועסק בעבודות סדרנות בסניף של הנתבעת 5 בעיר בני ברק באמצעות הנתבעת 2 (שכאמור, נטען כי פורקה). בחקירתו העיד כי שימש כעובד ניקיון באותו הסניף (עמ' 8 ש' 19-20, ש' 30-21 לפרוטוקול הדיון). כאשר נשאל על כך בחקירתו הוא העיד כי בעל הבית שלו, מנהל הסניף, היה נותן לו עוד עבודה (כפי הנראה נוסף על עבודת הניקיון), וחזר על כך ששימש גם כסדרן (עמ' 8 ש' 21-23, ש' 26-30 לפרוטוקול הדיון).

התובע הצהיר כי תקופת עבודתו הנטענת היא החל מיום 20.9.11 ועד ליום 31.5.15 (כאמור, התקופה הרלוונטית לתביעה זו היא מיום 20.9.11 ועד לחודש דצמבר 2013). כן הצהיר כי הממונים עליו לאורך כל תקופת עבודתו היו אלי, צ'רלי, גבי ושלום.
הוא עבד שישה ימים בשבוע. בימים א'-ג' עבד בין השעות 07:00-24:00, בימים ד '-ה' עבד בין השעות 07:00-01:00, ובימי ו' עבד בין השעות 07:00-16:00.
תעריף שכרו השעתי האחרון היה 31.5 ₪. בתחילת עבודתו קיבל שכר שעתי בסך 22 ₪ (במכפלת שעות עבודתו) – וקיבל פחות משכר מינימום. במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1 השתכר בסך 13,000 ₪ גלובאלי עבור שעות עבודתו (לטענתו, 412 שעות עבודה) – על כן, שכר שעתי בסך 31.5 ₪.
מדי חודש קיבל התובע את השכר במזומן ובשיק ממר ניסן נאמן (הנתבע 3) . השכר הורכב ממכפלת שעות העבודה החודשיות בתעריף שכר שעתי. מדי חודש קיבל שיק בסך 5,000 ₪ ואת שכר המשכורת קיבל במזומן.
ביום 31.5.15 פוטר על ידי הממונה עליו, מר אלי, לאחר שביקש לקבל כספים שהגיעו לו בגין עבודתו, לרבות גמול מלוא שעות עבודתו, והנתבעים סירבו לבקשתו.

לעניין כרטיסי הנוכחות העיד התובע כך:
"ש. שני המצהירים מטעמה של שופרסל הצהירו שהחל מספטמבר 2013 כל עובדי הניקיון שהוצבו בסניף קיבלו כרטיס נוכחות אישי . האם גם אתה קבלת כרטיס נוכחות אישי?
ת. מהתחלה היה לי כרטיס. אחר כך החליף. אחר כך הוא רשם את השעות. בהתחלה היה מכונה של כרטיסים. לא נתנו לנו את השעות שלנו. אחרי זה היה חוק חדש. הוא היה רושם כניסה יציאה שלום המנהל. אני קורא לו שלומי. (התשובה היתה בעברית)".
(עמ' 9 ש' 1-5 לפרוטוקול הדיון).

בחקירתו העיד התובע כי במשך כל תקופת העסקתו הוא החתים כרטיס נוכחות (עמ' 9 ש' 6-7 לפרוטוקול הדיון), והצהיר כי הוא מציג "כרטיסים מקוריים". לשאלת בית הדין מה כתוב על כרטיסי הנוכחות תחת הכותרת השיב התובע כי כתוב "טופסו" – שמו של אדם אחר. בכרטיסי נוכחות נוספים כתוב "ביאן" – שזה גם שם של עובד אחר. בכרטיס נוסף כתוב "חסן". לאחר מכן, התובע העיד כי הביא את כרטיסי הנוכחות כדוגמה. לשאלת ב"כ הנתבעת אם הוא יכול להציג דוחות נוכחות עם השם שלו השיב כי הם לא אצלו וכפי הנראה הוא נתן אותם כדי לקבל כסף והם לא הוחזרו לו (עמ' 10 ש' 9-26 לפרוטוקול הדיון). מכאן שהתובע לא הציג דוחות נוכחות שלו אלא של עובדים אחרים, ומהם לא ניתן ללמוד דבר.

לשאלת ב"כ הנתבעת מדוע הוא לא זימן לדיון אף אחד מהעובדים שעבדו עמו בסניף באותה התקופה השיב כי חלקם עזבו את הארץ ועם חלקם הוא כלל לא בקשר (עמ' 11 ש' 13-14 לפרוטוקול הדיון).
עוד העיד התובע כי היה מישהו אחראי שרשם את שעות העבודה, אך הוא יצא מהארץ. לדבריו לפני שלמה היה מישהו בשם גבי שאמר לו מה לעשות (עמ' 5 ש' 20-27 לפרוטוקול הדיון). יצוין שלא זומן להעיד לפנינו אף עד מטעם התובע שיכול היה לתמוך בגרסתו לגבי עבודתו בחצרי הנתבעת 5.

מנגד, מר פפר, שעבד בנתבעת 5 החל משנת 2009 ומשמש כמנהל שירותים לוגיסטיים בחמש השנים האחרונות, כאשר לפני כן הוא שימש כעוזר למנהל, הצהיר כי מהנתונים המצויים במחשבי הנתבעת 5 עולה כי התובע אף פעם לא הוצב לעבודה בסניפי הנתבעת 5 – לא מטעם הנתבעת 2 ולא מטעם אף קבלן אחר.

לגרסתו של מר פפר , בהתאם למתכונת ההתקשרות בין הנתבעת 5 ובין קבלני שירותי הניקיון, התשלום החודשי לקבלן השירותים מבוצע בהתאם למכסת שעות העבודה שביצעו בפועל עובדי הניקיון המוצבים לעבודה בסניפי הנתבעת 5. החל מחודש ספטמבר 2013 כל עובד קבלן מחתים כרטיס נוכחות בשעון הנוכחות בסניף. בסוף כל חודש מופק דו"ח נוכחות אישי חודשי לכל עובד ניקיון, בהתאם למידע העולה מהדו"ח מבוצע חיוב התשלום המגיע לקבלן השירותים בגין הצבתו של אותו עובד בסניף. לפיכך, כל עובד של קבלן שירותים שהוצב לעבודה בסניפי הנתבעת 5 החל מחודש ספטמבר 2013, צריך היה להיות רשום במחשבי החברה והיו צריכים להיות רשומים על שמו דו"חות נוכחות לאורך כל תקופת הצבתו בחצרי הנתבעת 5.

מר פפר הצהיר כי אילו היה מוצב התובע לעבודה בסניף של הנתבעת 5 תחת כל קבלן שירותים או כוח אדם שהוא ובכל תפקיד שהוא – הרי ששמו אמור להופיע במערכות, ואמורים להיות קיימים דו"חות נוכחות ממוחשבים על שמו של לפחות מספר חודשים.
אלא שמבדיקה שנערכה במחשבי החברה של פרטי התובע, הן לפי שם והן לפי מספר דרכון, עלה כי פרטיו כלל אינו מופיעים במחשבי החברה, ומעולם לא נפתחה לו תיקייה. בהתאם לא אותרו דו"חות נוכחות על שמו. זאת, חרף העובדה שלטענתו הוא הוצב לעבודה בסניף הנתבעת 5 גם לאחר חודש ספטמבר 2013.

מר פפר הוסיף והצהיר כי גם בתקופה שלפני חודש ספטמבר 2013 בוצע התשלום לקבלן השירותים בהתאם למכסת שעות העבודה שבוצעו בפועל על ידי עובדיו על בסיס דו"חות נוכחות ידניים. משכך, אם התובע אכן היה עובד של הנתבעת 2, הרי שגם בגין התקופה שקדמה לחודש ספטמבר 2013 היו אמורים להיות אצלו דו"חות נוכחות שהוא מילא עבור הקבלן.

יתרה מכך, מר פפר הדגיש כי בתצהירו של התובע צוין שהוא הועסק בסניף של הנתבעת 5 בעבודות סדרנות, וטענה זו מחזקת את המסקנה שלפיה התובע מעולם לא הוצב לעבודה בסניף של הנתבעת 5, שכן הנתבעת 2 אף פעם לא הציבה עובדי סדרנות בסניפי הנתבעת 5. הנתבעת 2 סיפקה לנתבעת 5 שירותי ניקיון בלבד, ולא שירותי סדרנות שכן זהו תפקיד שכלל לא מבוצע בנתבעת 5 על ידי קבלני שירותים.

מר פפר הצהיר כי פונקציית שירותי הניקיון בנתבעת 5 מוקרה החוצה לחלוטין לתפעולן על ידי חברות למתן שירותים. הנתבעת 2 סיפקה שירותי ניקיון לנתבעת 5 בחלק מסניפיה החל מחודש נובמבר 2009. הסכם ההתקשרות בין הנתבעת 5 לנתבעת 2 קובע מפורשות כי העובדים שאותם יציב הנתבע 4 לעבודה בסניפי הנתבעת 5 הם עובדי חברת הנתבעת 2 בלבד, ובכל מקרה לא ישררו יחסי עבודה בינם ובין הנתבעת 5. עוד קובע הסכם ההתקשרות כי הנתבעת 2 תהיה אחראית באופן בלעדי על תשלום שכר העובדים ומלוא תנאי עבודתם (העתק הסכם ההתקשרות בין הנתבעת 5 ובין הנתבעת 2 מיום 18.2.14 צורף כנספח 1 לתצהירו של מר פפר).

עוד הוסיף והצהיר מר פפר כי גם לאחר תשלום מלוא הזכויות והתוספות לעובדים עדיין נותר לנתבעת 2 רווח מכובד. על כן, אין מדובר ב"מכרז הפסד" בו היה על הנתבעת 5 לצפות כי התשלום אותו היא מעבירה לא יכסה את מלוא שכרם של עובדי הקבלן, ובכך תביא לפגיעה בזכויותיהם על מנת לשמר רווח לקבלן.

נוסף על כך, מר פפר הצהיר כי למיטב ידיעתו לאורך כל התקופה שבמהלכה התובע טוען שהוצב בסניף הנתבעת 5 מעולם לא הלין התובע לפני הנתבעת 5 על כך שלכאורה הנתבעת 2 איננה משלמת את מלוא זכויותיו על פי חוק. טענות אלו התקבלו בנתבעת 5 לראשונה רק עם קבלת כתב התביעה. הוא הדגיש כי אילו הייתה מתקבלת תלונה כזו הרי שהנתבעת 5 הייתה פועלת בנדון מול הקבלן.

גם בחקירתו מר פפר העיד כי הוא מאשר שהנתבעת 2 נתנה שירותים לנתבעת 5 החל משנת 2011 ועד לשנת 2014 (עמ' 17 ש' 28, עמ' 18 ש' 1 לפרוטוקול הדיון), וכי הוא לא מכיר את התובע. הוא חזר והעיד כי הוא בדק במערכת הממוחשבת של הנתבעת 5 את שמות העובדים ולא מצא את שמו של התובע (שהיה אמור להופיע החל מחודש ספטמבר/אוקטובר 2013 שכן קודם לכן היו דוחות ידניים) (עמ' 15 ש' 1-11, 15-19, 27-30 לפרוטוקול הדיון). לפי עדותו, הוא לא יודע אם היו רשימות ידניות של עובדים בגין התקופה שהחל מחודש ספטמבר 2011 ועד לחודש אוקטובר 2013. אך הוא יודע שהקבלן היה צריך להציג מסמך למנהל הסניף כדי לקבל כסף (עמ' 16 ש' 4-6 לפרוטוקול הדיון). עוד העיד כי עד לשנת 2014 קיבלה הנתבעת 5 הצהרה מהקבלן כי הוא שילם את כל הזכויות לעובדים, והחל משנת 2014 התמנה בודק שכר חיצוני (עמ' 16 ש' 14-18 לפרוטוקול הדיון). כאשר הקבלן (הנתבעת 2) לא הגיב לבודק שכר וניתנה התראה על כך, הנתבעת 5 סיימה את התקשרותה עמו (ע מ' 19 ש' 23-28 לפרוטוקול הדיון) [העתק הודעה על סיום ההתקשרות עם הנתבעת 2 מיום 26.1.15 צורף כנספח 3 לתצהירו].

מר קליסקי, שכאמור שימש כמנהל הסניף בו התובע טען שעבד, העיד כי התובע לא עבד אצלו (בחצרי הנתבעת 5) באופן קבוע. לדבריו, אילו התובע היה עובד אצלו במשך שנתיים הוא היה זוכר אותו. לדבריו, יש סיכוי שהוא ראה אותו או שהוא עבד זמן קצר בסניף. עוד העיד כי רוב העובדים של הנתבעת 2 היו קבועים וכולם היו עובדים זרים (עמ' 6 ש' 6-13 לפרוטוקול הדיון). כן, הוא הבהיר כי הנתבעת 2 אף פעם לא הציבה "עובדי סדרנות" בסניף של הנתבעת 5, אלא סיפקה שירותי ניקיון בלבד.

מר קליסקי הצהיר כי בתקופה שבמהלכה עבד כמנהל הסניף בוצעה עבודת ניקיון הסניף על ידי קבלני שירותים חיצוניים, שסיפקו מוצר מוגמר של שירותי ניקיון. קבלני הניקיון דאגו להציב בסניף את עובדיהם שביצעו את עבודת הניקיון, דאגו להציב בסניף מכונת שטיפה, דאגו לספק לעובדי הניקיון שלהם את מדי העבודה, וכן דאגו לתשלום שכרם ולכל ענייניהם האחרים של עובדי הניקיון.

לעניין מתכונת העבודה הצהיר מר קליסקי כי בזמן עבודתו כמנהל סניף עובדי קבלני השירותים עבדו בסניף במשמרות, כשהנתבע 4 ביצע תחלופה של העובדים בין המשמרות. עובד שהתחיל לעבוד עם פתיחת הסניף הוחלף במהלך היום בעובד שנשאר עד לסגירתו של הסניף. מאחר שהייתה תחלופה גדולה מאוד של עובדי ניקיון בסניף, העובדים לא עבדו שתי משמרות רצופות (ועל כן מוכחשת טענת התובע בעניין עבודה רציפה במהלך כל שעות פתיחת הסניף ואף מעבר לכך).
מר קליסקי העיד כי בסניף הזה יש שני עובדי ניקיון בבוקר ושניים בערב. לכל עובד היה דף ובו הייתה כניסה ויציאה בכל יום שעליו חתמו הוא או הסגן או קופאית. הדף נשאר גם אצל העובד.

בחקירתו העיד מר קליסקי כי התובע מוכר לו, אך לדבריו אם התובע היה עובד אצלו מעל חודש הוא היה זוכר אותו (עמ' 22 ש' 17-24 לפרוטוקול הדיון).
ב"כ התובע מסתמך ושם דגש על השיחה שנוהלה בין התובע ו בין מר קליסקי, ולדעתו יש בה כדי להוכיח כי האחרון הכיר את התובע מעבודתו בנתבעת 5. ואולם, לעניין תמליל הקלטת השיחה העיד מר קליסקי כי "אני לא מבין מה מראה בתמליל שאני מכיר את התובע". כן העיד "אין מצב שמנהל לא יראה אדם שעובד מצאת החמה עד צאת הנשמה", וכך גם "הכול יכול להיות אבל הוא לא עבד אצלי באופן קבוע" (עמ' 6 ש' 6-13 לפרוטוקול הדיון).
מר קליסקי העיד בעניין השיחה כך:
"ש. השיחה שהיתה לך עם התובע – הוא מתקשר אליך ואתה לא ...
ת. לא בדיוק זורק אותו מהמדרגות כי אני עדין ואני מדבר עם אנשים ותפקידי בחיים הוא שיחות עם אנשים. לא זיהיתי אותו בשיחה. רואים את זה בשיחה. "מי אתה מה אתה". הוא מנסה להכניס לי מילים לפה. ניסו להשתיל לי מילים לפה ואני עניתי לו בצורה טבעית שאני לא מכיר אותו. אמרתי לו שאם יש לו בעיה שילך לעו"ד. והוא עשה את זה".
(עמ' 23 ש' 26-30 לפרוטוקול הדיון).

אכן מתמלול השיחה שהוקלטה לא עולה דבר אשר יכול לחזק את גרסתו של התובע שלפיה עבד בחצרי הנתבעת 5 בתקופה הנטענת או בכל תקופה משמעותית אחרת. עדותו של מר קליסקי אמינה עלינו ואין אנו מתרשמים שהוא משקר.

אנו סבורים כי התובע לא הוכיח את טענתו כי הוא עבד בחצרי הנתבעת 5 החל מיום 20.9.11 ועל לחודש דצמבר 2013 (כאמור, התובע הגיע להסכם פשרה עם הנתבעת 1 בנוגע לתקופה שהחל מחודש ינואר 2014 ועד ליום 31.5.15). מטעם הנתבעת 5 נמסר בדיון כי התובע לא מופיע במערכות של הנתבעת 5. כאמור, החל מחודש ספטמבר 2013 כל עובדי קבלני שירותים וכוח אדם מופיעים במערכות של הנתבעת 5 ומופקים להם דוחות נוכחות של הנתבעת 5 (כאמור התובע החל לעבוד מיום 20.9.11 ועד לחודש דצמבר 2013 – כך שהיו אמורים להיות דוחות נוכחות החל מחודש ספטמבר 2013 ועד לחודש דצמבר 2013). לדבריו, הנתבעת עשתה בדיקה עוד לפני שהוגש כתב הגנה ושמו של התובע ומספר הדרכון שלו לא מופיעים במערכות. על כן, אנו מקבלים את גרסתה של הנתבעת 5, וסבורים כי עדותם של העדים מטעמה, מר פפר ומר קליסקי, מהימנה. מכאן שהתובע לא הוכיח כי הוצב לעבוד בנתבעת 5. התובע לא צירף דוחות נוכחות שלו, תלושי שכר (שלטענתו, כלל לא קיבל) או כל מסמך אחר, וכן לא זימן אף עד מטעמו על מנת שיחזק את גרסתו. על כן, התובע לא הביא ראשית ראיה לכך שעבד בחצרי הנתבעת 5 כפי שטען. מכאן שדין תביעתו כנגד הנתבעת 5 להידחות.

מאחר שקבענו כי התובע לא הביא אף ראשית ראיה לכך שעבד בחצרי הנתבעת 5, אין צורך להתייחס לשאלת אחריותה של הנתבעת 5 בעניין תבנית ההעסקה המשולשת ולפי חוק להגברת האכיפה. הדיון בעניין זה מתייתר.

פסק דין בהיעדר הגנה לעניין הנתבעים 3-4

הנתבעים 3 ו-4 לא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לדיון, אף על פי שידעו על ההליך שכן הגישו בקשה מטעמם בהליך זה ביום 8.10.18. מאחר שנטען כי הנתבע 4 היה בעל מניות בנתבעת 2 והנתבע 3 שימש כ"הרוח החיה" בנתבעת 2, אנו מחייבים את הנתבעים 3-4 לשלם לתובע סכומים כדלקמן (זאת לפי החישוב של התובע בסיכומי התשובה – לאחר שהפחתנו את החלק של הנתבעת 5):

סך של 10,000 ₪ בגין אי מתן הודעה על תנאי העבודה.
סך של 13,000 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.14 ועד ליום התשלום בפועל.
סך של 49,293 ₪ בגין הפרשי שכר וגמול שעות נוספות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.14 ועד ליום התשלום בפועל.
סך של 16,000 בגין הפרת חוק הגנת השכר.
סך של 7,091 ₪ בגין פדיון חופשה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.14 ועד ליום התשלום בפועל.
סך של 1,260 ₪ בגין דמי חג בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.14 ועד ליום התשלום בפועל.
סך של 6,825 ₪ בגין קרן השתלמות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.14 ועד ליום התשלום בפועל.
סך של 40,784 בגין פיצויים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.14 ועד ליום התשלום בפועל.
סך של 15,470 ₪ בגין הפרשות חלק מעסיק לגמל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.14 ועד ליום התשלום בפועל.
סך של 3,496 ₪ בגין דמי הבראה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.14 ועד ליום התשלום בפועל.

סוף דבר

התביעה כנגד הנתבעת 5 נדחית במלואה.
התובע ישלם לנתבעת 5 סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

הנתבעים 3 ו-4 ישלמו לתובע סך של 163,219 ₪ (כפי שפורט בסעיף הקודם).
כמו כן, הנתבעים 3 ו-4 ישלמו לתובע סך של 20,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"ז כ"ז אלול תש"פ, (16 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר דניאל רביץ,
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת בכירה
אב"ד

גב' ברקת שני,
נציגת ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: TEWELDABRHEN HAILESLESIE
נתבע: מרב - מזון כל בע"מ
שופט :
עורכי דין: