ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קל אוטו שירותי מימון בע"מ נגד בוריס קרמר :

לפני כבוד ה שופט אביב שרון

התובעת

קל אוטו שירותי מימון בע"מ

נגד

הנתבעים

  1. בוריס קרמר
  2. איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית על סך 3,796 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 8.7.18 .

2. על פי עובדות כתב התביעה, במועד האמור, עמד רכב התובעת, נהוג על ידי מר יצחק חלבה , ליד מקום חניה והמתין לפינויה, כשלפתע נסע רכב הנתבעים לאחור, נהוג על ידי אלון קרמר, בנו של הנתבע, ומבוטח על ידי הנתבעת, ופגע בו. לאחר התאונה החליפו הנהגים פרטים ביניהם.
על פי הנטען בכתב ההגנה, רכב הנתבעים ו/או אלון , בנו של הנתבע, כלל לא היו מעורבים בתאונת דרכים עם רכב התובעת במועד האמור.

3. מטענות ב"כ התובעת עולה כי פרטיו של נהג רכב הנתבעים נמסרו באופן או תנטי בזירת התאונה, ובכלל זה – רישיון רכב, מספר הטלפון הנייד של אלון אשר צויינו במפורש בטופס ההודעה על התאונה לתובעת, תעודת הזהות של אלון , פרט שאותו לא ניתן היה לדלות מרישיון הרכב של הנתבע כבעל הרכב . בנסיבות אלה, מדובר בפרטים אותם לא יכול היה נהג רכב התובעת לדעת אלמלא קיבל אותם מידיו של אלון, בנו של הנתבע, בזירת האירוע .
עוד נטען כי לא מן הנמנע שהכחשתו של אלון את מעורבותו בתאונה נובעת מרצון להסתיר את העובדה כי היה עם בת זוגו מחוץ לסניף קופת חולים, או שביקש להסתיר מהנתבע את דבר התאונה.
גם טענת הנתבעים לפיה אחד מחבריו של אלון מסר בכזב את פרטיו ליצחק, אינה סבירה, הואיל ומעדותו של יצחק עולה שהוא עצמו רשם את מספר רישיון הנהיגה של אלון וכך יש בידיו את הפרטים, לצד העובדה כי זיהלון באולם בית המשפט כבחור הצעיר שהיה מעורב בתאונה.

מטענות הנתבע עולה כי א ירוע התאונה הנטען התרחש בעת שאלון היה בתקופת חופשת קיץ במהלך לימודיו בתיכון , תקופה בה החל לעבוד כמלצר, עבד עד לפנות בוקר בסופי שבוע ומיד לאחר מכן נהג לחזור לישון בבית. בנסיבות אלה, לא ייתכן שהיה מעורב בתאונה במועד ובשעה המיוחסים לו. בנוסף נטען כי לא הוגשו לבית המשפט צילומי כלי הרכב בזירה, צילום מסמכים או כל הוכחה לכך שרכב הנתבעים הוא שהיה מעורב בתאונה ו/או כי אלון הוא שנהג בו, בד בבד עם העובדה כי ברכב הנתבעים אין כל שריטה או פגיעה (עמ' 2, ש' 12).

מטענות ב"כ הנתבעת עולה כי יש לדחות את התביעה, הואיל ויצחק לא ידע למסור פרטים אלמנטריים אודות התאונה, דוגמת צבע הרכב שפגע בו והגיש את טופס ההודעה לתובעת רק כעבור 3 חודשים מיום התאונה הנטענת . עוד נטען כי גם ת יאור התאונה אינו מתיישב עם המציאות מקום בו מתאר כי התרחשה בחניה מחוץ לסניף קופת חולים בעוד שבמקום האמור אין חניה כלל ייעודית לקופת החולים. בנוסף, את פרטיו של הנתבע יכול היה יצחק למצוא דרך משרד הרישוי.

דיון והכרעה
4. לאחר שנדרשתי למכלול הראיות והעדויות שלפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה במלואה.

סוגיית האחריות
5. במסגרת שמיעת הראיות העידו יצחק ואלון, שני הנהגים שנהגו בכלי הרכב הרכב המעורבים, לכאורה , בתאונה .
מעדותו של יצחק עולה כי בעודו ממתין לרכב אחר שיצא ממקום חניה, בכיכר תנועה במרכז מסחרי במעלה אדומים, יצא לפתע רכב הנתבעים משמאלו ופגע ברכב התובעת עם חלקו האחורי (עמ' 1, ש' 17-14). מתמונות הנזקים ברכב התובעת שצורפו לכתב התביעה, עולה כי הפגיעה היתה בדלת השמאלית ברכב התובעת.
עוד עולה מעדותו של יצחק כי ראה בחור צעיר מבוהל יוצא מהרכב הפוגע, והוא ניסה להרגיעו, ולקח ממנו את פרטיו האישיים, ובכלל זה רשם את מספר תעודת הזהות והטלפון הנייד שלו, ומסר אותם לתובעת בהמשך עת דיווח אודות התאונה (עמ' 1, ש' 20-18 , ש' 28-27).
יצחק אף זיהה את אלון בבית המשפט כנהג הצעיר שיצא מהרכב הפוגע –
"... כעת יצא בחור צעיר קצת מבוהל, ראיתי אותו פה באולם, זה הבחור שיצא מהאולם, ראיתי אותו מבוהל, אמרתי לו אין לך מה להתרגש..." (עמ' 1 , ש' 18-17) .

בנסיבות אלה, יצחק מעיד כי לא צילם את תעודת הזהות של אלון הפוגע או את מסמכי הביטוח ורישיון הרכב באמצעות מכשיר הטלפון הסלולארי שברשותו, כמו גם את מספר הרכב או את זירת התאונה (עמ' 1, ש' 24-21; עמ' 2, ש' 11-8 ), כיוון שלא העלה על דעתו שאלון יכחיש את מעורבותו בתאונה. יתרה מכך, לטענתו אלון הוא שמסר לו בעצמו את הפרטים (עמ' 1, ש' 26-25 ; עמ' 2, ש' 34-30 ) ולכן לא חש צורך לתעד את רכב הנתבעים או את מסמכי הרכב.

6. יש לציין כי בעדותו יצחק לא זכר מספר פרטים הנוגעים לתאונה . כך, הוא לא זכר אם המתין לרכב שיצא מחניה שהייתה ממוקמת מלפניו או מאחוריו (עמ' 1, ש' 16-15 ), לא זכר את צבע הרכב הפוגע או את סוג הרכב, שאותו רשם במעמד התאונה (עמ' 2, ש' 26-23 , ש' 36-30) ו לא ידע לומר אם אלון נהג ברכב או הבחורה שהיתה לצדו (עמ' 3, ש' 2-1) .

עם זאת, לא מצאתי לייחס לכך משקל רב בנסיבות. ראשית, עסקינן בתאונה שארעה כשנתיים לפני מסירת העדות בבית המשפט וסביר שיצחק לא יזכור פרטים כגון אלה, כפי שהסביר בעצמו (עמ' 2 , ש' 24); שנית, יצחק נותן הסבר נוסף לפיו במסגרת עבודתו כמנהל מכירות בחברת "תנובה" בעת הרלוונטית וכיום, הוא משתמש במספר כלי רכב של החברה ונמצא בכביש שעות רבות ועל כן נשמטו מזיכרונו פרטים זניחים מהתאונה דנן, דוגמת צבע הרכב הפוגע (עמ' 2, ש' 29-28 , ש' 34-30).

7. בחקירתו הנגדית עומת יצחק עם העובדה לפיה בטופס ההודעה לתובעת אודות התאונה השתמש בלשון נקבה , במילה "נסעה" – "אני עמדתי להמתין להיכנס לחניה רכב שיצא מצד שמאול (צ"ל - שמאל) נסעה רוורס ולא ראה אותי ונכנס בי בדלת של הנהג".

יצחק הסביר בעדותו כי הבילבול בין זכר לנקבה נוב ע מהתייחסותו ל"רכב" או ל"מכונית" (עמ' 1 , ש' 30-29) וכי אמנם הייתה גם בחורה ברכב, אך כאמור לא ראה מי מהם נהג, וכיוון שהבחור יצא מבוהל הסיק כי הוא זה שנהג בפועל (עמ' 1, ש' 31 ; עמ' 2, ש' 2-1 ).
הסברו של יצחק מקובל עליי בהיותו סביר, מתיישב עם ההגיון והשכל הישר ואף מתיישב עם מלוא גרסתו בטופס ההודעה ממנה עולה כי בעת התייחסותו לרכב הוא נוקט בלשון נקבה, הגם אם בטעות לשונית, אולם מיד לאחר מכן, עת מתייחס לנהג, נוקט בלשון זכר. אדרבא, העובדה שבהגינותו מעיד יצחק כי לא ראה הלכה למעשה מי מ בין הצעירים נהג ברכב, אך מחדדת את מהימנותו ומצביעה על כך שהוא מקפיד להעיד רק אודות מה שקלט בחושיו.

8. בחקירתו הנגדית אף הוטחה ביצחק העובדה לפיה אין חניה לקופות החולים "מכבי" ו"כללית", שסניפיהן מצויים במרכז המסחרי במעלה אדומים, בו אירעה התאונה דנן, זאת בניגוד לגרסתו כי התאונה התרחשה בחניית קופת החולים. גם לכך היה בפיו של יצחק הסבר סביר לפיו מדובר בחניה במרכז המסחרי המשמש , בין היתר , גם את באי קופות החולים, הגם שאין מדובר בחניה ייעודית לסניפים אלה. על כן מדובר בחניה ליד סניף קופת החול ים, ולכך התכוון (עמ' 2, ש' 16-12). גם הסבר זה סביר ומקובל עליי.

9. שאלה נוספת עלתה בכל הנוגע למועד ואופן הדיווח לתובעת, מקום בו יצחק העיד כי אינו זוכר אם דיווח באותו היום אודות התאונה אך לכל היותר דיווח במהלך אותו שבוע (עמ' 3 , ש' 11) כשה תובעת הצהירה כי הדו"ח מולא רק ביום 31.10.18 , היינו כשלושה חודשים לאחר התאונה (עמ' 3 , ש' 7, ש' 11-10).
הגם שמדובר בשיהוי במילוי הטופס, הרי שיצחק העיד כי דיווח אודות פרטים של הרכב והנהג אותם תיעד בכתב בעת האירוע (עמ' 3 , ש' 2-1), פרטים שאף הוכחו כנכונים במציאות, דוגמת מספר הטלפון הנייד של אלון ו מספר תעודת הזהות שלו, לגביהם הודה אלון מעל דוכן העדים כי אלו אכן שלו ( עמ' 5, ש' 17-16 ) והאישור ממשרד הרישוי מוכיח שהרכב בבעלות הנתבע (עמ' 3, ש' 16-12) .

לאור האמור לעיל, מהימנות גרסתו של יצחק גבוהה, ומשקלם של פרטי הזיהוי של אלון ושל הרכב מכריע, כך שאין משקל לענין השיהוי במילוי טופס ההודעה, בנסיבות אלה.

10. אל מול גרסתו המהימנה של יצחק עומדת גרסתם הרעועה והתמוהה של אלון ושל אביו, הנתבע, ש מחזקת באופן ממשי את עדותו של יצחק.
מעדותו של אלון עולה כי בעת האירוע היה בן 17 ולמעשה רק קיבל את רישיון הנהיגה באותה עת (עמ' 4, ש' 13) , אולם הוא מכחיש מכל וכל כי היה מעורב בתאונה מושא התב יעה, מכחיש כי ראה את יצחק מעודו, לא כל שכן כי מסר לו את פרטיו האישיים (עמ' 4, ש' 14 , ש' 21-20, ש' 29-27). לדבריו במועד האירוע, ביום 8.7.18 בשעה 8:00 בבוקר, ככל הנראה ישן בביתו, הואיל ועבד במלצרות בעת הרלוונטית, לאחר סיום שנת הלימודים, ובסופי שבוע נהג לעבוד עד מאוחר ולסיים לפנות בוקר ועל כן , ביום התאונה שארעה ביום ראשון בשבוע , לא הייתה לו סיבה לקום מוקדם בבוקר לאחר שעבד כל הלילה (עמ' 4, ש' 16-15, ש' 19-18 ).
עם זאת אלון מודה כי השם, תעודת הזהות, סוג ומספר הרכב, כת ובת המגורים ומספר טלפון הנייד שמצויינים בטופס ההודעה של יצחק לתובעת – הם כולם פרטיו האישיים הנכונים והאמיתיים (עמ' 4, ש' 26-34; עמ' 5 , ש' 23-22, ש' 27-25, ש' 29-28), מבלי שיהיה בפיו הסבר סביר כיצד אלו הגיעו לידיו של יצחק ומדוע נמסרו מטעמו לתובעת כפרטי צד ג' בתאונה , למעט העובדה כי הוא אדם "חברותי" שמספר הטלפון שלו ידוע במקום מגוריהם (עמ' 5, ש' 21-18).

בנוסף אלון מודה, בהתאם לגרסתו של יצחק, כי בעת הרלוונטית הייתה לו חברה בת גילו, אולם לא היה לה רישיון נהיגה (עמ' 4, ש' 29-27, ש' 32-30; עמ' 5 , ש' 3-1) ולדבריו לא נסעה א יתו ברכב בעת הרלוונטית כיוון שהיתה בצבא (עמ' 5, ש' 5).

11. בעדותו של אלון ניכר כי מנסה לטשטש את גרסתו בנקודות משמעותיות, דוגמת העובדה שמחד שולל כי מסתובב במרכז המסחרי האמור כשלדבריו "אין לי מה לחפש שם" ומאידך כשנשאל שוב אם היה במרכז המסחרי עם הרכב מודה "ברור שהייתי" (עמ' 5, ש' 9-6, ש' 13).
סתירה זו מנסה אלון להסביר בכך שהתייחס לקופת החולים במרכז המסחרי, למרות שלא נשאל על כך בשום שלב (עמ' 5, ש' 15-14).
דוגמא נוספת נוגעת לעדותו לפיה למרות שמאשר כי רכב הנתבעים רשום על שמו של הנתבע, ואין סיבה ששמו ופרטיו יופיעו ברישיון הרכב, הוא מסרב להודות בכך וטוען כי לא יודע אם שמו רשום ברישיון הרכב, אם לאו (עמ' 5, ש' 35-30).

למותר לציין כי סתירה מהותית מאוד עולה בגרסתו של הנתבע, בכל הנוגע לסוגיית בעלותו ברכב הנתבעים, כפי שצויין בכתב הגנתו ובטופס ההודעה שמסר לנתבעת (נספח ו' לכתב ההגנה), לפיה ניסה לטעון כי חוות דעת השמאי מטעם התובעת ניתנה ביום 10.1.18, כשלושה חודשים טרם קנה את רכב הנתבעים.
טענה זו התגלתה כשקרית, כאשר רכב התובעת נבדק ביום 12.9.18 וחוות דעת השמאי ניתנה ביום 25.10.18, כל זאת כחצי שנה לאחר שהבעלות ברכב הנתבעים עברה לידי הנתבע, ביום 23.4.18, בהתאם לפרטי הרכב במשרד הרישוי.

12. לאור האמור לעיל, אני מעדיף את גרסתו של יצחק על פני זו של אלון ואביו הנתבע.
אין חולק כי רכב הנתבעים רשום על שמו של הנתבע ולכן לא היה בידי יצחק לקבל את פרטיו של בנו של הנתבע באופן אחר, אלמלא האחרון נכח בזירה ומסר לו אותם, לא כל שכן לגבי מספר תעודת הזהות ומספר הטלפון הנייד, כל זאת כפי שיצחק עצמו הסביר בעדותו –
"ש. הצד השני טוען שהוא לא היה במקום בתאריך הנקוב והוא לא היה בעל הרכב?
ת. לא מבין מניין יש לי פרטים של רכב שפגע ואיזה אינטרס יש לי לבוא ולהפיל על מישהו? לא מבין מאיפה? מאיפה אני יודע את מספר הפוליסה, את הפרטים שלו, את השם שלו, זה רק ממה שמסר לי" (עמ' 2, ש' 5-3).

זאת ועוד, לו ביקש יצחק לבדות ממוחו תאונה עם רכב הנתבעים, דווקא, היה דולה את פרטיו של הנתבע בעל הרכב, ולא של בנו הקטין . לכך יש להוסיף את העובדה לפיה גרסתו של יצחק עולה בקנה אחד עם גרסתו של אלון אשר מודה, כאמור, שבתקופה הרלוונטית התגורר במעלה אדומים, השתמש ברכב הנתבעים בהיותו נהג חדש , והייתה לו חברה בת גילו, הכל בהתאם לגרסת התביעה.
הנתבעים מצידם לא הפריכו את גרסת התביעה ולא נתנו הסבר לנטען, למעט הטענה לפיה ייתכן כי אחד מחבריו של אלון היה מעורב בתאונה ומסר, בכזב , את פרטיו של אלון – טענה מופרכת שנטענה בעלמא ו הוכחשה כליל על ידי יצחק (עמ' 2, ש' 20-17 ).

13. בנסיבות אלה, הוכח לפניי שרכב הנתבעים הוא שפגע ברכב התובעת, בין שהכחשת הנתבעים נובעת מהסתרת דבר התאונה של אלון מאביו ממניעיו שלו, ובין אם הכחשתם מקורה בזדון, ואני קובע כי הנתבעים אחראים, ביחד ולחוד, לקרות התאונה מושא כתב התביעה.

סוגיית הנזק
14. לעניין חוות דעת השמאי יש לציין כי תאריך הבדיקה הוא 12.9.18, דהיינו כחודשיים וחצי לאחר התאונה. מדובר בפער זמנים שאינו מבוטל, ואולם מכיוון שלא עלתה כל טענה לעניין זה על ידי הנתבעים, לא בכתבי הטענות ולא בסיכומים בעל פה במעמד הדיון, הרי שהם מוחזקים כמי שאינם חולקים על ממצאי הבדיקה , אף בהינתן העובדה שלא ביקשו לחקור את השמאי ולא המציאו חוות דעת נגדית.
נוכח קבלת התביעה לא מצאתי להידרש לטענות הנתבע בדבר נזקים כספיים שספג, כביכול, טענות אותן זנח בדיון.

15. על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 3,796 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪, אגרת משפט בסך 379 ₪ ושכר בטלת העד כפי שנפסק – הכל בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קל אוטו שירותי מימון בע"מ
נתבע: בוריס קרמר
שופט :
עורכי דין: